ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

קרדיט?
מאיפה זה?
לא קראתי את הכל, כי אם זה מתוך 'במחנה', אני לא רוצה להרוס לעצמי....

"במערכות", גיליון 376

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

תורת הלחימה של השריון לא משתנה בגלל סוג טנק כזה או אחר. טנק הוא טנק כמעט מלידתו ולו שלושה מרכיבים שלא השתנו - תנועה אש ושרידות

מרכבה או קרומוול - היינו הך

ציטוט:

במקור נכתב על ידי aviku תורת הלחימה של השריון לא משתנה בגלל סוג טנק כזה או אחר. טנק הוא טנק כמעט מלידתו ולו שלושה מרכיבים שלא השתנו - תנועה אש ושרידות מרכבה או קרומוול - היינו הך

כאילו אני פיתחתי את התו"ל...אני בסה"כ הבאתי הכתבה.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ניכר מדברי הכותב כי הפנים יתר על המידה את "השיח המערכתי" המתנהל בצה"ל מזה כעשור, ונשבה בקסמו. יתר על כן, הוא מייחס לבליצגריג תכונות של מישנה אופרטיבית סדורה שפותחה על ידי הגרמנים על מנת "לחולל אפקטים מערכתיים" - ולא כך פני הדברים.

הבליצקריג היה - במיטבו - מיומנות ומצוינות טקטית , ובמירעו - פשוט ניצול חולשת הצד השני בציוד, אימון וכוח אדם.

לא הייתה דוקטרינה בשם בליצגריג אצל הגרמנים, לא הייתה אצלם הפעלה מערכתית של כוחות במובן המקורי הסובייטי, ואפילו המונח בליצגריג נטבע באנגליה. גם גודריאן, שלו מיוחסת התפיסה, שיתף פעולה בדיעבד עם לידל-הארט, לאחר מלחה"ע השניה, על מנת למצב עצמו כנביא תורת הבליצקריג המעשית, שהושפע מהתאורטיקן לידל-הארט.

ייטיבו קציני צה"ל לעשות אם לא ינסו לגזור מחומרי הקריאה בקומ"ם סיסמאות חסרות ביסוס, ולא ישליכו על צה"ל תובנות מסוימות שאין להן על מה להסתמך.

לחימת בזק מבוססת על הבקעת המערך ומניעה מן האוייבת את האפשרות להערכות למגננה....

החיסרון בשיטה נובע מכך שלא מבוצע טיהור יעיל של הגיזרה, ולכן בעצם שדה המערכה מוסב מזירת לוחמה כוללת לזירת עימות מוגבל - כלומר - לוחמת גרילה.

עד כמה שאני זוכר - בתחום הזה דווקא יש לאוייבים שלנו יתרונות ונסיון רבים משלנו.... ולמעשה לא אתפלא אם ה"הבקעה המהירה" לא תהיה כניסה מפוארת הישר אל תוך מארב מתוכנן היטב.....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

מערך - מטרתו למגננה בלבד , אין לו שום ייעוד התקפי ..

מערך סדור שמובקע בהסתערות עדיין לא הפך לזירת לחימת גרילה , אם יש לך דוגמאות - הבא אותם .


היתרון שבהבקעה מהירה - מיטוט וקריסת המערך , שבירת העורף הלוגיסטי שלו .
לדוגמא ניקח את אום כתף , או את מתחם הג'יראדי בקרבות ההבקעה במלחמת ששת הימים . מתחם אום כתף נחצה לשניים בהסתערות בזק של כוחות השריון מאוגדת שרון שלאחריה כל שנותר לחי"ר שהגיע לטהר - ללקט את השבויים , עורף המתחם ובעיקר סוללות הארטירליה חוסלו ע"י חטיבת הצנחנים שהונחתה ממסוקים .

במתחם הג'יראדי המצב היה שונה - חוד חטיבת 7 הבקיע דרכה ונעצר בקרבת אל עריש , המצרים התעשתו לאחר ההבקעה וחסמו שוב את המתחם , לא היה כאן שום לוחמת גרילה אלא לוחמת צבאית טהורה של מתחם מערכתי לפי הדוקטרינה הסובייטית . לאחר התארגנות מחודשת של חטיבה 7 (ובעיקר בשל הצורך לחבור עם חוד החטיבה המנותק) ובעזרת חטיבה ממוכנת 60 (למיטב זכרוני) הובקע המערך שוב בהסתערות שריון , וטוהר ע"י החרמ"ש מגדוד 9 - לוחמת גרילה לא הייתה שם .

אילו הכל היה כל כך חד ופשוט - מדוע כל העולם מתעסק עכשיו בנושא ה-LIC?

הרי הגיעו להכרה שהלוחמה המסודרת כבר אינה המצב הצפוי - אולי בתחילת העימות - אך בסופו?

מה קורה בעירק? באפגניסטן? בצ'צניה?

מה קרה בעזה? בבוסניה?

פריצה מהירה - עשויה להכירע צבא מאורגן, אבל היא חסרת משמעות לחוליות שטח קטנות שאינן תלויות בעורף לוגיסטי או תלויות במערכת פיקוד מרכזית.

הלוחמה הזעירה, בתאים קטנים וגמישים - עשויה להיות האיום הגדול והאפקטיבי ביותר על מערך לחימה מאורגן (אפי איתן היטיב להבין זאת בלבנון - זה נאמר בהשראת כתבה בנושא במעריב לפני שנים רבות) ולכן דווקא לצבא מאורגן, הנשען על עורף לוגיסטי מורכב - יש חיסרון.

האם התשובה היא הקמת מנגנון גרילה מקביל (נגיד "אגוז")? האם לוחמת הבזק אינה אפקטיבית יותר?

זו שאלה פילוסופית, וכמו הרבה דברים אחרים - תלויה במקום, במצב ובזמן, ובוודאי שאם איננו בונים כוח שיכול להתמודד עם מצב X - אנחנו חושפים עצמנו לטכניקה זו בדיוק...

האם התשובה היא לוחמה מרושתת? המומחים טוענים שכן, אבל עד כמה ולמה - לא אני האיש עם הכישורים לענות על כך.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

אתה מדבר על לחימה מול גורמי טרור .
ידוע לך על מערך עיראקי בבגדד ?
בשדות הקרב העיראקים (להבדיל למה שאתה מתכוון - לוחמה מול גורמים קיצוניים טרוריסטים)לא הייתה שום לוחמת גרילה . גורמי הטרור הללו הקימו מערכים ? עמדות מבוצרות ? מכשולי נ"ט ? , וכל זה במערך אחד מבוצר ?

לא הייתי ממהר לקרוא לצלף מוסתר מערך ...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pshahar אתה מדבר על לחימה מול גורמי טרור . ...לא הייתי ממהר לקרוא לצלף מוסתר מערך ...

ובדיוק זה העניין - צלף מוסתר, חוליה של RPGסטים, כמה חמושים... זה לא מערך, אבל הרבה צרות.

אני מדבר על כך שפריצה מהירה קדימה, עשויה להשמיד מערך צבאי, אבל מאחר שאינה מבוססת על "כיבוש שיטתי" של תא שטח וטיהורו - היא בעצם מכשירה את הקרקע לפעולת לוחמי גרילה שעשויים לתקוף את טורי האספקה והלוגיסטיקה, ובעצם לנתק את החוד מהאספקה שוא כל כך תלוי בה. ומה אז?

תראה מה קורה בעירק. נכון, טרור. אבל האם האמריקאים קרובים למצב של השתלטות עליו?

אבל עזוב את עירק - מה בנוגע לויאטנאם?

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

כח שמטהר את המערך אחרי ההבקעה.
רק מה?
אם הוא בא רחוק מדי מהראשון, בנתיים האוייב מתארגן שוב.
ואני באמת מציע לשמור את הדיון עד אחרי שרועי יעלה את כתבת התגובה.

ולא ללחימה סדירה,
היריב שלך בהחלט יכול למצוא כמה שיטות לנצל את זה.

תביא אותו, וחסכת את רוב הדיון כאן.

אבל אני עדיין רוצה ליצור דיון...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ז"א למרכבה, בפני עצמה, עדיין אין יכולת להתמודד עם איומי הנ"ט וחוליות קטנות הפזורות בשטח. אם מדובר בלוחמה סדורה יש צורך לבנות גוף לוחם הבנוי סביב קצת יותר מטנק, ויהה זה משוכלל ככל שיהיה. אפילו אם המרכבה יכולה "לטוס" ב-120 קמ"ש בשטח מבולדר, הרי שהגופים המלווים אותה אינם יכולים, וזה מבטל כמעט לחלוטין את הייתרון הזה. ושלא נדבר על לוחמת גרילה ולוחמה מבוזרת, שעושים את העסק סבוך עוד יותר.

במלחמת יום הכיפורים לפי פרסומים זרים ופרסומים של צה"ל מרבית הטנקים שנפגעו והושמדו לצה"ל נפגעו מנשק נ"ט קצר טווח.
טנק המרכבה לדורותיו לא מציג פריצת דרך מבחינת שינוי תפישת ההפעלה מול נ"ט קצר טווח.
אומנם רמת המיגון עלתה בכמה דרגות וכן מערכות הנשק הן מבחינת כוח אש והן מבחינת איתור אויב ודיוק.
יש לזכור שט קצר טווח קשה לזיהוי ופוגע באגפי הטנק היכן שהמיגון פחות כבד. כמו כן כדי להשבית טנק יש לפגוע בזחל ולפרוס אותו והטריד את הצוות שמנסה לתקן את הזחל בירי ישיר ותלול מסלול.
לכן כדי לישם את התפישה של מחבר המאמר לעניות דעתי יש צורך לתת מענה לנ"ט קצר הטווח.
מענה יכול להיות בהפעלת כמות גדולה של מרגמות קלות של 81/ 120 מ"מ וכן הצטיידות בנגמשי לחימה ממוגנים עם כוחות חי"ר לליווי כוחות טנקים בשדה הקרב.
וכל זה חייב לבוא על חשבון קצב ההצטיידות בטנקים חדשים מכיוון שהמקורות הכספיים מוגבלים.
בלי אמצעים אלו מלחמת הבזק תהפוך למלחמת הגרוטאות.

צריך לבחון את התמונה בשלמותה .
בסיני נשחטו טנקים ביומיים הראשונים למלחמה (במיוחד ב24 השעות הראשונות) בגלל הריצה לחבירה למעוזים . לעומת זאת , ברמת הגולן , בה מסת השריון הישראלית התמקמה על גבי העמדות לשעת חירום לאורך הקו - יחס הפגיעות מטילי הנ"ט היה נמוך משמעותית , ואגב- לכל אורך המלחמה בחזית זו .
בסיני הריחוק מקו התעלה , ועצם העובדה שצוותי הנ"ט המצריים צלחו ראשונים והתמקמו בדרכי הגישה למעוזים , ואפילו בסנפירים עצמם - תרמה מאוד לעובדת הפגיעות הרבות בטנקים הישראלים .

מזלנו שברמה בוטלו ברגע האחרון חדירות אנשי הקומנדו הסוריים .

גם בסיני , לאחר כ -3 ימים מתחילת הלחימה פותחה שיטה שצמצמה מאוד את פגיעות הטנקים לטילים ולרקטות הנ"ט.

דעתי האישית - "שובך יונים" , שהופעל מאוחר, ובעצם רק לאחר תחילת הצליחה המצרית - טעות אסטרטגית .