07-12-2005, 10:58
|
|
|
|
חבר מתאריך: 06.04.04
הודעות: 2,257
|
|
מלחמת חפירות
העובדה שמלחמת העולם הראשונה היתה מלחמה בלתי הגיונית בעליל אינו אומר שכל מהלכיה, וספציפית האמצעים והטקטיקות הצבאיות בהם עשו שימוש, היו חסרי הגיון בזכות עצמם. בהמשך לנקודות הטובות שציין ביטיס, אני אציין עוד מספר בעיות בהצעה המקורית לחפור תעלות למערך האויב, רובן ככולן טכניות :- קודם כל, חפירת תעלה הוא לא עניין טריויאלי. החפירות שהרכיבו את המערכים המנוגדים התבססו על ה trench, הפתוחה לשמים, שממנה יצא מערך תעלות מוגבל יחסית. החפירה הנדרשת במקרה זה (על מנת למנוע גילוי מוקדם) היא tunnel, שהיא הרבה יותר מורכבת בגלל הקושי ההנדסי המעורב. אתה צריך תמיכה, ואור ואויר ו...
- לאן חופרים? איך בעצם אתה מבטיח שאתה מגיע לנקודה אליה אתה רוצה להגיע? אתה לא רוצה לחפור עמוק מדי, כי אתה עלול לעבור מתחת למערך הנגדי, לצאת מאחוריו, וכל זה אם לא גרמת לתקרה להתמוטט. אם לא תחפור עמוק מספיק, תצא לפני האויב, וגם פה התקרה עלולה להתמוטט ולחשוף אותך. זה מאד קשה לחפור תעלה לנקודה ספציפית.
- איך אתה לא מתגלה? ככל שאתה מתקרב, גבר הסיכוי שהתעלה שלך תתגלה, ובסופו של דבר אתה חייב ליצור פתח שממנו החיילים שלך יצאו. לוקח זמן לפתוח פתח כזה, דבר המבטיח שתתגלה בטרם עת. אפשר בעיקרון לפוצץ פתח, אבל אז אתה בעצם מסתכן בקבירת החיילים שלך.
- וגם אם פתחת פתח במערך האויב - כמה חיילים יכולים לצאת ממנו בכל רגע? כמות הכוחות שיכולים לעבור בתעלה בכל רגע נתון הוא קטן ביותר, וכמו שביטיס ציין הפתח הוא צוואר בקבוק, הן להסתערות והן לנסיגה.
מלחמת חפירות התקיימה מאז ומעולם, אבל לעיתים רחוקות מאד שימשה להסתערות אלא בעיקר על מנת למוטט ביצורים של האויב. זו היתה אחת השיטות הבסיסיות בהכנה להסתערות על יעד מבוצר, כמתואר למשל ב"מלחמות היהודים" כשהחפירות של הרומאים והחפירות הנגדיות של המגינים הביאו להתמוטטות קיר מבצר אנטוניה בצמוד למתחם הר הבית. מימי קדם ועד ימינו (תעלות פלסטיניות מתחת למוצבי צה"ל, זוכרים?) זה השימוש שעשו בטקטיקה הזו.
_____________________________________
"Perpetuo vincit qui utitur clementia"
|