לא תמונה לבית המשפט העליון.
ברק. דיקטטור שיפוטי שהחליט להיות מנהל העל של הדמוקרטיה.
ברק ניצח עם ישראל הפסיד.

בית המשפט העליון, כמו מערכות שלטוניות אחרות, יצר ושימר הומוגניות פוליטית בשורותיו, אבל פה ושם איפשר לחריג (בזעיר אנפין) להסתנן ועל ידי כך ליצור מראית עין של פתיחות. אבל הקדנציה הנוכחית (והלפני אחרונה) של שרון בראשות הממשלה יצרה תרבות שלטונית חדשה. אבדה הבושה. אין עוד צורך במראית עין - לא מבחינת ליברליות ולא מבחינת מנהל תקין. מי שאינו מסכים עם משנת הבוס (שרון או ברק במקרה זה) אין לו מקום במערכת. כיוון שכך אין עוד חשיבות לאופוזיציה רעיונית מכיוון שהיא בהגדרה לא יכולה לבוא לידי ביטוי מעשי.

מי שחושב שמדובר בעניין שולי שמתבטל לעומת נושאים אחרים (הכיבוש, הכיבוש) טועה. נורמות מהסוג הזה מחלחלות מהר וקשה לשרשן ואת פרות הבאושין של שלטון שרון המדינה תאכל עוד שנים רבות מאד.