לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי         אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה "רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח לגבי הראשון." -- אלברט איינשטיין ________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > השכלה כללית > מדע, טכנולוגיה וטבע
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 15-12-2005, 02:32
  משתמש זכר ג_ב ג_ב אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.11.01
הודעות: 5,463
בריטניקה טובה יותר מהוויקיפדיה בדיוק מדעי – אבל לא בהרבה

הוויקיפדיה היא אנציקלופדיה חופשית, שכל אחד יכל לערוך בה ערכים. זהו חוזקה – האנציקלופדיה חינמית ונוצרת ע"י הגולשים ללא הוצאות כספיות על עריכה ותכנים. אך זהו גם חסרונה – רבים המקרים בהם נעשית עריכה חובבנית שגורמת קושי בהבנת הנושאים. במקרים טעונים מסויימים, אפילו נערכות "מלחמות" שינויים של הערכים הרלוונטיים.

אבל כיום, כ- 4 שנים לאחר יצירת האנציקלופדיה החופשית, ועם מליוני ערכים, זוהי כבר אנציקלופדיה בעלת משקל (וירטואלי כמובן) והשפעה.

ב- Nature החליטו לבדוק את רמת הדיוק של ערכים מדעיים ע"י השוואה לאנציקלופדיה בריטניקה, אחת האנציקלופדיות המקיפות והמכובדות ביותר.
כדי לבצע את ההשוואה נבחרו 50 ערכים מדעיים מתחומים מגוונים. כתבי Nature העתיקו את תכני הערכים מגרסאות האנגלית של הוויקיפדיה ושל בריטניקה, ושלחו את ההעתקים למומחים. אלו נענו לאתגר ויצרו 42 סקירות מועילות על הערכים השונים.
לאחר מכן בוצע שקלול אי הדיוקים, והתוצאה היא שבוויקיפדיה, בממוצע, ישנם כארבעה אי-דיוקים במאמר. בבריטניקה כשלשה.

על נושא העריכה בוויקיפדיה קיימת הסכמה די רחבה: יש בעיה. אולם מהממצאים עולה כי רמת המאמרים בוויקיפדיה, מבחינת הדיוק בעובדות, דומה מאד לזה של בריטניקה, הנחשבת אחת מהאנציקלופדיות הטובות שבנמצא.

יש מי שמופתע מכך שיש כל-כך מעט שגיאות בוויקיפדיה. אחרים יחשבו שאולי דווקא הממצאים מרמזים על בעיה בבריטניקה ולא צריך לשבח כל-כך את הוויקיפדיה. אבל ללא ספק, הבדיקה הזו מבססת את מעמדה של הוויקיפדיה כמקור מידע אמין יחסית... לפחות בנושאים מדעיים שאינם נתונים במחלוקת.

ב- Nature קוראים למדענים להשתתף במאמץ המשותף ולתגבר את הכותבים, כדי לאפשר לוויקיפדיה להגיע לרמה גבוהה אף יותר.
מטרתם של מקימי הוויקיפדיה, להיות טובים לפחות כמו בריטניקה, עוד יכולה להתגשם.
_____________________________________

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 18-12-2005, 18:11
  AlexKarpman AlexKarpman אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 20.12.01
הודעות: 20,971
אמנם לא אבן-שושן, אבל לפחות לא שקרן כמוך.
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי Shai שמתחילה ב "קרפמן אבן שושן, מודה לך על התיקון הגאוני."

כבוד המנהל, אם יש לך מה לומר לי בפרטי - אמור זאת בפרטי.
לשקרים ולאיומים שלך על גבי הפורום אגיב על גבי הפורום.

אם אין לך דבר מה לומר בנוגע לנושא האשכול(אמינותה ודיוקה
של ויקיפדיה, אודה לך אם תבליג על הפגיעה בגאוותך (אויה,
משתמש פשוט שאיננו מנהל העז לענות לך!), ותוותר על התגובה
המלאה בעלבונות ובאיומים.

אם יש לך מה לומר לגבי אמינותה של ויקיפדיה, יכולות העריכה,
ההשחתה והשחזור בה, או השוואתה ל-ynet אשמח לשמוע.

ושוב, אם יש דבר שברצונך להגיד לי, ואינו קשור לנושא האשכול,
אנא השתמש באופציית ההודעות הפרטיות. תוכל לשלוח לי הודעה
פרטית ע"י לחיצה כאן. יום טוב.

במידה ותרצה להגיב לעניין, אך בין כל השקרים והאיומים שכחת
מה הייתה התגובה האחרונה בענף שהתייחסה לנושא אמינותה
של ויקיפדיה, הנה היא כאן, לנוחיותך:
ציטוט:
במקור נכתב על ידי AlexKarpman
כל מומחי ynet יכולים לשנות את ויקיפדיה, איך אין הם עושים כן. אנחנו מדברים
על המצב בפועל, ולא על מצב היפותטי לחלוטין שקיים רק אצלך.

בפועל, כדי להשחית את ויקיפדיה יש צורך בהשקעת מאמץ גדולה יותר מאשר
בשחזור, ועם כמות האנשים העוקבים אחר כל מאמר, שחזורים מתבצעים כמעט
אוטומטית(גם במקרים של טעויות בשוגג, ולא רק במקרים של השחתה).

בפועל, לרוב ובגדול ויקיפדיה מספיק טובה. בריטניקה אמנם יכולה להתחרות בה,
אבל ynet בטח שלא.


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #21  
ישן 18-12-2005, 23:39
  דוק05 דוק05 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.12.05
הודעות: 1,298
בבקשה
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "אתה חוזר ומזכיר כמה שזה נורא,..."

ADH

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
וזופרסין (Vasopressin), המכונה גם הורמון נוגד השתנה (הורמון אנטי-דיורטי) (ADH – Antidiuretic hormone) משפיע על הכליות כשהוא מווסת את הפרשת השתן בהתאם לרמת המלחים בדם וכמות הנוזלים בגוף.

כאשר הגוף חש בירידת שיעור המים בדם (ובעליית שיעור המלחים) מופרש ההורמון מבלוטת ההיפותלמוס אשר במוח, ומגיע דרך זרם הדם אל הכליות שם באמצעות מספר תהליכים הוא מקטין את אחוז המים אשר יסוננו דרך הכליות ויגיעו לשלפוחית השתן. כך יווצר איזון בין אחוז המלחים בגוף ולבין אחוז המים בו, ויוקטן הסיכוי להתייבשות.

מצב בו קיים חסר בהפרשת ההורמון וזופרסין נקרא סכרת תפלה, ובו מופרשות כמויות גדולות מאוד של שתן והחולה נמצא בסכנת התייבשות. הטיפול במחלה הוא מתן ההורמון בזריקה.

1. ADH לא מופרש ע"י ההיפוטלמוס אלה מיוצר בהיפוטלמוס.
2. משפיע גם על כלי דם פריפריים השפעה זו חשובה לא פחות מזו על הכליות.
3. ADH מבצע תהליך אחד ויחיד ולא מספר תהליכים.


LH

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
הורמון מחלמן (LH – Luteinizing hormone) מופרש על-ידי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ומעורר יחד עם FSH ההורמון המעורר זקיקים את הורמוני הרביה.


לא מדוייק.

נמק

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
נמק (בלועזית: גנגרינה) הינו מוות נרחב של רקמות בגוף כתוצאה מזיהום או חוסר חמצן.

נמקים שכיחים בקצוות הגוף, ובעיקר בגפיים. נמק יכול להיגרם כתוצאה:נמק עלול להוות סכנת חיים. תאי הגוף מקבלים באופן שגרתי אותות מתאים סמוכים ברקמה, אותות המעודדים אותם להמשיך במחזור התא ובפעילות המטבולית השוטפת. כשתאים רבים מתים הם מפסיקים לשלוח אותות לתאים הסמוכים, וכך מתפשט הנמק - לעתים במהירות רבה.

עד לאחרונה לא ניתן היה לטפל בנמקים; הפתרון ההכרחי היה (ועדיין, במרבית המקרים) להיפטר מהרקמה הנמקה. דבר זה מתבצע באמצעות:
  • קילוף הרקמה הנמקה; תהליך זה מבוצע בדרך-כלל בנמקים שטחיים על-פני העור,
  • נשירה טבעית של הרקמה,
  • קטיעת האיבר הנמק.
במקרה של זיהום חיידקים, טיפול מסיבי באנטיביוטיקה יכול לשפר את המצב.

שיטות חדשות לטיפול בנמקים מתמקדות בשחזור כירורגי-פלסטי האיבר הפגוע, ובמיוחד בשחזור כלי הדם שנהרסו.

חיידקים מסוימים, ובמיוחד הסוגים סטרפטוקוקוס וסטאפילוקוקס, המכונים "חיידקים אוכלי בשר", מסוגלים לגרום לזיהומים נרחבים הגורמים לנמק; זיהומים אלו ידועים בהתפשטותם המהירה, המגיעה ל-3 ס"מ בשעה. שיעור התמותה עומד על כ-20%; כשהזיהום לא מטופל, המוות ודאי (שיעור תמותה של 100%).

1. גנגרנה זה סוג של נמק, נמק בלועזית- NECROSIS .
2. טיפול אנטיביוטי בנמק שנגרם מזהום משפר רק את מצבה של חברת קדיש"א.

מוגלה

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
מוגלה הינו נוזל צמיג לבן-צהוב המופיע בפצעים ומעיד על זיהום, בדרך-כלל חיידקי.

המוגלה מופיעה לאחר שמערכת החיסון של הגוף זיהתה את הזיהום ונקטה בצעדים לחיסולו. המוגלה מכילה חיידקים ותאי גוף מתים, תאי דם לבנים וחומרי פסולת שונים, כגון רעלנים שהחיידקים הפרישו, פיסות ממברנה של תאים שנהרסו וכן חומר בין-תאי, המשמש כדבק בין תאי הרקמה.

כשחיידקים חיים נודדים מהמוגלה אל מחזור הדם עלול להיווצר מיגוּל דם (בלועזית: פיאמיה, Pyemia). החיידקים הנודדים עלולים להגיע דרך מחזור הדם למקומות שונים בגוף, להתיישב בהם וליצור דלקות נוספות. מיגול דם נחשב כסוג של רעלת דם (טוקסמיה).

אזור מוגלתי המוקף ברקמות מתות נקרא מורסה (בלועזית: אבצס, Abscess). מורסות מופיעות בדרך-כלל על העור כשלפוחיות, אך הן עשויות להיווצר בכל מקום בגוף. מורסות עלולות לגדול, להתפשט ולהתפתח לנמק, מצב חמור ובלתי-הפיך המצריך במקרים רבים כריתת האזור או האיבר הנגוע. הדרך לטיפול במורסות היא בדרך-כלל ניקוז כירורגי שלהן

1. הגדרה של פיימה לא מדוייקת.
2. מורסה לא מוקפת ברקמות מתות.

סחוס

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
סחוס הוא חומר גמיש ורך הנמצא בין העצמות ונותן לעצמות גמישות

שטויות במיץ עגבניות.

פרולקטין

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
פרולקטין (PRL - PROLACTIN) הוא סוג של הורמון המכונה גם הורמון לקטוגני (lactogenic hormone) מופרש על-ידי בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) (Adenohypophysis) ותפקידו בעיקר בתהליכי הרביה. הוא מסייע בייצור תאי זרע ולחילופין מסייע לייצור חלב אחרי הלידה. לאחר הלידה, פעולת היניקה של התינוק מעודדת ייצור פרולקטין נוסף. רמות גבוהות של פרולקטין מעודדות דיכוי של מחזור הביוץ, כתוצאה מעיכוב של ייצור FSH ו-GnRH.





מסייע ביצור תאי זרע???!!! פרס נובל למי שכתב..... קח פרולקטין ונראה כמה ילדים תביא לעולם....


לימפוציטים מסוג T (או פשוט תאי T) הם סוג של תאי דם לבנים. הם קרויים כך משום שהם נוצרים בבלוטת התימוס (Thymus).

לא מיוצרים בתימוס אלה במח העצמות אבל "מבשילים" בתימוס


הייתי יכול להמשיך אבל יש מבחנים להכין.......אם יש לך ספק אפשר לפתוח אשכול שירכז את כל הבילבולים שיש שם.....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #22  
ישן 19-12-2005, 00:32
  דוק05 דוק05 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.12.05
הודעות: 1,298
עוד מנפלאות הויקיפדיה
בתגובה להודעה מספר 20 שנכתבה על ידי קורנסון שמתחילה ב "אתה חוזר ומזכיר כמה שזה נורא,..."

הכליות חיוניות ביותר לגוף האדם - אי תפקוד הכליות במשך עשר דקות עלול לגרום למוות. כתוצאה מכך, חולי כליות למיניהם נזקקים לדיאליזה.

10 דקות של אי ספיקה גורמים למוות??? איך שורדים חולים עם אי ספיקה חריפה?? איך שורדים חולים עם ספיקה כרונית בין הדיאליזות?? פשוט הפלצה!!!!

טרנסברס - transverse plane: המישור החותך את הגוף ב 90 מעלות, תמיד מאונך לגוף, מקביל לרצפה

מקביל לרצפה זאת אומרת מאוזן לגוף לא מאונך...... חוסר ידע בסיסי בעברית לא ברפואה!!!
  • הרחקה - abduction: ההתרחקות של היד ממרכז הגוף הצידה.
  • הקירוב: - adduction: התקרבות של היד מצידי הגוף למרכזו
של כל איבר לא רק היד....

הושט הוא צינור המחבר את החלק התחתון של הגרוןלוע) עם הקיבה. הושט הוא חלק מצינור העיכול

הצילו!!! ממתי הלוע זה החלק התחתון של הגרון??? אולי ההפך הוא הנכון???

סרעפת

מתוך Wikipedia


Jump to: navigation, search
הסרעפת היא שריר רחב המפריד בין בית החזה לחלל הבטן.

הסרעפת קיימת אצל כל היונקים וגם אצל כמה מיני עופות. אצל בני האדם הסרעפת צמודה לחוליות המותניים, הצלעות התחתונות, ולעצם החזה. שלושה פתחים עיקריים בסרעפת מאפשרים את מעבר הושט, אבי העורקים, הורידים, העצבים, הכבד ותעלות בית החזה.

אצל בני האדם הסרעפת היא אליפטית, משופעת למעלה, גבוהה יותר בחזית הגוף מאשר בגב, ובעלת קימור בזמן שהיא "נחה".

כיווץ והתרפות הסרעפת הם חלק חשוב בתהליך הנשימה. במהלך שאיפה הסרעפת מתכווצת, נעשית שטוחה ומרחיבה את שטח בית החזה והאוויר זורם ממנה אל הריאות על מנת למלא את הואקום שנוצר בהם. במהלך הנשיפה, כאשר האוויר יוצא מהגוף, הסרעפת נרפת.

כיווץ הסרעפת מפעיל לחץ על הבטן, לחץ זה ממריץ את הקיבה וכך הסרעפת מסייעת לתהליך עיכול. לסרעפת חלק גם בתהליכי ההקאה, מתן השתן והצואה.

הסרעפת מעוצבבת בעיקר על ידי העצב הפרני (Phrenic) שיוצא בעיקר מעל החוליה הצווארית הרביעית (C4)

התכווצויות לא רצוניות ולא סדירות של הסרעפת גורמות לשיהוקים.

1. ממתי הכבד עובר דרך פתח בסרעפת????
2.התרחבות הסרעפת מורידה את הלחץ בבית החזה.
3.האוויר זורם מהסביבה ולא מהסרעפת.

אנמיה (Anemia) היא שם כולל לכמה מחלות שהמשותף לכולן: אי-יכולת של הדם לשאת כמות מספקת של חמצן אל תאי הגוף.

מבחינים בין סוגי אנמיה כתוצאה מחוסר תזונתי

לא!!! אנמיה הינה ירידה בכמות ההמוגלובין, הרעלה מחד תחמוצת הפחמן מורידה את יכולת נשיאת החמצן של הדם ואין מדובר באנמיה!!


די מספיק ליום אחד.....
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #25  
ישן 23-12-2005, 15:21
  משתמש זכר ג_ב ג_ב אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.11.01
הודעות: 5,463
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ג_ב שמתחילה ב "בריטניקה טובה יותר מהוויקיפדיה בדיוק מדעי – אבל לא בהרבה"

כתבה שנתקלתי בה לאחרונה מספרת על נסיון שיתחיל בעתיד הקרוב ליצירת אלטרנטיבה לוויקיפדיה, שתפעל בצורה דומה לוויקיפדיה בכך שיקבל תרומות כתובות מהציבור. אולם המיזם הזה שמדובר עליו בכתבה מתכוון להעסיק מומחים, שיעברו גם על החומר הכתוב ויאשרו/יתקנו/יערכו אותו, כך שהאמינות, באופן כללי, צפויה להיות ברמה גבוהה מאשר זו שניתן להבטיח בוויקיפדיה - ובכל זאת זה יהיה חופשי.

מעניין יהיה לראות איך זה יתפתח...
_____________________________________

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://galbarak.co.il/for_other_uses/freshsignature2.png]


נערך לאחרונה ע"י ג_ב בתאריך 23-12-2005 בשעה 15:28.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 12:16

הדף נוצר ב 1.39 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2018 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר