אהלן חברים....
כולם רושמים פה על יחידות וגיבושים....
אבל אף אחד לא רושם על מה שמביא אתכם לשם - האוטובוסים המעצבנים.

אני בתור אחד שכבר שנתיים וארבע נוסע בקו 301 יודע מה סיוט כל בוקר וכל אחר הצהריים.
אתם לא יודעים מה כשבין 20-30 חיילים רוצים לעלות כל בוקר על האוטובוס הזה מצומת קסטינה כאשר הוא בכל מקרה כבר כמעט מלא.
אתה פשוט מגיע למצבים שאתה עוד שניה יושב לנהג על הברכים.
ולא נדבר על השיטות שאתה מפתח בשביל לעלות ראשון..... אני בתור אחד שכל יום נוסע על אוטובוסים יכול לתת לכם טיפ קטן שיעזור לכם הרבה בעלייה לאוטובוס.....
השיטה הולכת ככה....
כשהאוטובוס מגיע לא ישר קופצים עליו כי ככה נוצר צוואר בקבוק ואתם בחיים לא תעלו עליו בקלות השיטה היא לתת לאוטובוס לעצור ואז לתקוף אותו מצד ימין של הדלת ואז להשתחל משם ישר למדרגות אפילו אם זה תלוי בדחיפה קטנה על-מנת להחזיק את המעקה.... והופ אתם למעלה.
תאמינו לי שהשיטה הזאת עובדת.

עכשיו תורכם לספר לנו קצת על קוים מעצבנים ושיטות שאתם פיתחתם.

"all i ever needed , all ever wanted"

Depeche mode - Enjoy The Silence

למרות שהם לא הגיעו עדיין ישארו אצלי כלהקה מס' 1 בכל הזמנים.

קווים מעצבנים:
כל הקווים לבאר שבע מתל-אביב (370/380) ביום ראשון
קו 379 מת"א למועצה אזורית אשכול ביום ראשון
קו 36 ז.ל מאשקלון לגוש קטיף - 1000 חיילים, אוטובוס פעם ב-3 שעות, וגם הוא ממוגן ככה שאי אפשר ליסוע בעמידה.
כל הקווים מבאר-שבע למל"י (באלי"ש) ביום ראשון


עצות אין לי (ואת אלה שיש לי אני שומר לעצמי ), אבל בקשה אחת יש לי:
- קצת פרופורציות בבקשה.
אפשר קצת להידחף, וגם קצת לדחוף, אבל אל תגזימו, בסוף כולם מגיעים.