 |
05-12-2004, 14:41
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.10.01
הודעות: 3,502
|
|
|
המרגלים המפורסמים שלנו
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי חתול-רחוב שמתחילה ב "שוחרר עזאם עזאם (נא לרכז כאן את כל הידיעות)"
http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=161647&sid=16
מרגלים מפורסמים הם מרגלים שנתפסו. לרגל שחרורו של עזאם עזאם שהואשם בריגול במצרים, מדגם של של ישראלים שהתפרסמו שלא בטובתםמאת: יוסי גורביץ 15:20 05/12/2004
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.nana.co.il//Upload/122004/Article/Article_Title_658171.jpg]
איסר הראל, הממונה על שירותי הבטחון 1952-1963 (לעמ)
כשעזאם עזאם נעצר במצרים, בשנת 1996, הכחישה ישראל את הטענות כי הוא מעורב בריגול. עזאם לא היה הישראלי הראשון שנעצר על אדמת ארץ זרה באישום זה. שערוריות ריגול - מעצרים של מרגלים ושל מי שלא היו מרגלים - ליוו את ישראל מראשיתה, שכן שירותי הביטחון של ישראל קמו ופעלו עוד קודם להקמת המדינה. המרגלים הישראלים שהתפרסמו, היו אלו שנתפסו. מסיבה זו, ההיסטוריה המודיעינית שאנחנו יודעים עליה, היא רק ההיסטוריה של הכשלונות.
משפטי פראג וההלם במפ"מ
חלק מהכנת הקרקע של סטאלין לפעולה סובייטית כוללת נגד היהודים, הטיהור האחרון שתכנן, נערכו בשנת 1952 בצ'כוסלובקיה משפטי הראווה שכונו "משפטי פראג". 14 מראשי המפלגה הקומוניסטית בצ'כוסלובקיה נעצרו והואשמו ב"קשר ציוני" ובריגול עבור ארצות הברית וישראל. 11 מהם היו יהודים; ב-3 בדצמבר, 1952, הם הוצאו להורג.
שני ישראלים, מרדכי אורן ושמעון אורנשטיין, שהו בפראג בשליחות מפ"ם, מפלגת הפועלים המאוחדת, שהיתה אז בשיא התקרבותה לברית המועצות הסטאליניסטית. אורן ואורנשטיין הורשעו בריגול עבור ישראל, ונידונו למאסר עולם; אורנשטיין שוחרר ב-1954, ואורן ב-1956. שחרורם המוקדם נתפס כהודאה שמאשימיהם ידעו שמדובר בהאשמות סרק.
הפרשה זעזעה את מפ"ם, לאחר שמנהיגה משה סנה הודיע כי הוא מאמין שמשפטי פראג היו משפטי צדק, וכי אורן ואורנשטיין היו אשמים. הפרשה הובילה לפרישת האגף השמאלי במפלגה, בהנהגת סנה, והצטרפותו למפלגה הקומוניסטית הישראלית.
עסק הביש
ב-1954, הפעיל אמ"ן חולית טרור יהודית במצרים, במטרה לשכנע את הבריטים והאמריקנים שהשלטון המצרי אינו יציב וכי אסור להם לפנות את מצרים. המטרות שתקפו אנשי החוליה היו הספריה האמריקנית באלכסנדריה, ובית קולנוע בעיר. כאשר הגיע חבר החוליה לבית הקולנוע, התלקחה הפצצה שהיתה בכיסו והוא נלכד. לאחר חקירתו, נעצרו שאר חברי החוליה. הפרשה זכתה לכינוי "עסק הביש".
שניים מחברי החוליה הוצאו להורג, אך מפעיל החוליה - "האיש השלישי", אברי אלעד - הצליח לחזור לישראל. הוא נחשד, והורשע, בהסגרת החוליה לשירותי הבטחון המצרים. שאר חברי החוליה שוחררו לאחר הסכמי השלום עם מצרים; לאענתם, ניתן היה לשחררם כבר לאחר מלחמת ששת הימים, אך בכירים באמ"ן פעלו כנגד השחרור.
אלי כהן
אלי כהן, יהודי יליד מצרים, הופעל על ידי אמ"ן כסוכן בסוריה. הוא חדר לסוריה במסווה של איש עסקים לבנוני, והצליח ליצור קשרים עם רבים מאנשי הצמרת הסורית, ונחשב לאיש סודם. בשל פעילות-יתר, נלכד כהן בתחילת 1965 על ידי שירותי הבטחון הסוריים, שהסתייעו במומחים ובציוד אלקטרוני סובייטי. בקשות ישראל לשחרורו, והצעות עסקה שהוגשו לסורים, נידחו; ב-18 במאי 1965 הוצא כהן להורג בתליה בכיכר המרכזית בדמשק.
סוריה סירבה עד כה להעביר את גופתו לקבורה בישראל.
לוץ והמדענים הגרמנים
קבוצה של מדענים נאצים לשעבר הגיעה למצרים בסוף שנות החמישים, והחלה לסייע לשלטון המצרי בבניית טילים. המוסד לקח את האיום ברצינות - מצרים השתמשה בנשק כימי במלחמתה בתימן - ותקף את המטרה משני כיוונים.
הכיוון האחד היה איום על משפחות המדענים. מעטפות נפץ נשלחו אליהם, וחלקם נפצעו. בתחילת 1963, נעצרו בשוויץ שני סוכני מוסד, לאחר שאיימו על בתו של אחד המדענים. השניים שוחררו בשקט, כעבור כמה חודשים.
הכיוון השני היה החדרת סוכן. וולפגנג לוץ, יהודי גרמני, ששימש כבר במחלקה הגרמנית של הפלמ"ח, נשלח למצרים במסווה של סוחר סוסים. הוא יצר קשר עם המדענים הנאצים, ודרכם גם עם הצמרת המצרית. בתחילת 1965, נלכדו לוץ ואישתו על ידי שירותי הבטחון המצריים. לוץ שוחרר במסגרת החנינה הכללית במצרים, לאחר מלחמת ששת הימים.
טעות קטלנית בלילהאמר
במהלך המבצע לחיסול ארגון ספטמבר השחור, עליו הורתה ראש הממשלה גולדה מאיר לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, סברו סוכני המוסד כי זיהו את חסן סלאמה, ראש הארגון, בלילהאמר שבנורבגיה. ב-21 ביולי 1973 הם התנקשו בו - ואז הסתבר כי הם רצחו מלצר תמים, אחמד בושיקי. שני אנשי מוסד נעצרו, הודו באשמה, ושוחררו לאחר כשנתיים. בסוף שנות התשעים, הודתה ישראל באחריותה למעשה ופיצתה את משפחת בושיקי.
ג'ונתן פולארד
ג'ונתן פולארד, קצין במודיעין הצי האמריקני, העביר מיוזמתו מסמכים סודיים לישראל, בין השנים 1984 ל-1985. אחד מהממונים עליו הבחין כי פולארד לוקח הביתה הרבה חומר מסווג שלא היה קשור לעבודתו, הבין כי מדובר במרגל, והזעיק את האף. בי.איי. ב-21 בנובמבר 1985, הבחין פולארד ואשתו דאז, אן, כי הם נמצאים במעקב. הם ניסו להגיע לשגרירות הישראלית בוושינגטון, אך עובדי השגרירות סירבו להכניסם, והם נעצרו.
פרשת פולארד גרמה נזק עצום ליחסי ישראל-ארצות הברית, במיוחד לאחר שהתברר שישראל העניקה לפולארד אזרחות. הפרשה הביאה לסגירתה של היחידה שהפעילה את פולארד, הלשכה לקשרי מדע.
נסיון החיסול של חאלד משעל
חאלד משעל הוא ראש הלשכה המדינית של החמאס. שני סוכני מוסד ניסו להתנקש בחייו באמצעות רעל ב-25 בספטמבר 1997, בירדן, והופתעו על ידי שומר ראשו, שנאבק עמם. השניים נעצרו על ידי המשטרה הירדנית, וחשדה של זו התעורר לאחר שחאלד משעל נכנס לקומה ושני האזרחים "הקנדיים" שברשותם לא רצו להפגש עם השגריר הקנדי.
ישראל פנתה בדחיפות למלך חוסיין, באמצעות אריאל שרון, וביקשה את שחרורה של השניים. חוסיין, שרתח מזעם, דרש בתמורה את שחרורו של השייח' אחמד יאסין, ודרישתו מולאה. זמן קצר לאחר הפרשה, התפטר ראש המוסד דני יתום.
דרכונים בניו זילנד
שני ישראלים החשודים כסוכני מוסד, אלי קרא ואורי קלמן, נתפסו בניו זילנד באפריל 2004, כשהם מנסים לרכוש דרכון ניו זילנדי. השניים, שהודו במיוחס להם, נידונו לשישה חודשי מאסר, ושוחררו אחרי שלושה חודשים. בעקבות הפרשה, הורידה ניו זילנד את הדרג הדיפלומטי בישראל.
קישורים נוספים:
מיהו עזאם עזאם?
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י Zigi בתאריך 05-12-2004 בשעה 14:49.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
