שלום לכל חברי הפורום! פעם ראשונה שאני כותב פה.. אני מקווה ששאלתי מתאימה לפורום.

ביום חמישי בערב נתפסתי במהירות של 114 קמ"ש במקום שהמהירות המותרת היא 70
השוטרים עצרו אותי בצד והראו לי את המדד על הראדאר שהיה כתוב 114. קיצור הם כתבו לי דו"ח וזה וכנראה שריחמו עלי ובמקום לכתוב לי 114 כתבו בדו"ח 109 (שזה 39 קמ"ש מעל המותר, מאשר 44) קיצור רציתי לשאול אם במשפט שנקבע לי לעבירת התנועה, האם יש לי טעינה שאיתה אוכל לפסול את הראיות נגדי מפני שהראו לי 114 ונכתב 109? הרי השוטר מושחט לא? או הראיות לא נכונות, ולפי מה שהבנתי השוטר הראה לי את המד מהירות מפני שהיה חייב כדי שהראיה תתקבל - בדו"ח לא נכתב שום שם אחר של שוטר נוסף שהיה עד לעבירה

אשמח לקבל תשובה בקרוב
תודה רבה
ושנה אזרחית טובה

לפי מה שהבנתי מתאורך אתה מודה כי נסעת 114 קמ"ש במקום בו מותרת נסיעה במהירות של 70 קמ"ש .
קשה לי להבין מה בדיוק אתה רוצה? ביצעת את העבירה ונתפסת -> אתה צריך לשלם על כך .

דבר שני השוטר לפי מה שתיארת הקל עליך וכתב בדו"ח שהמהירות שלך הייתה נמוכה ממה שבאמת נסעת (יכול להיות שהוא הוריד את המספר בגלל איזה סטיית תקן של המכשיר אני לא בטוח לגבי זה) אבל בכל מקרה זה לא אומר שהוא מושחת ... הוא הרי עזר לך .... אם כבר עדיף לך בכלל לא להעלות את הנושא .

דבר שלישי השוטר נתן לך לחתום על הדו"ח .. וגם אם הוא טעה ורשם 109 אתה עדין חתמת על זה (או שלא?) ולכן זאת הודאה באשמה תהא הטעות אשר תהא.

המלצתי : עזוב את הענין וסע בזהירות יותר בפעם הבאה.

ההפרש מחויב על פי תקן המכשיר
המדבר על סטייה אפשרית של 5 קמ"ש;
מורידים זאת מהקריאה המקס'
ורושמים בדוח פחות 5...

קיימים מספר אתרים התומכים במידע
אודות עבירות תנועה בכלל
ובעיקר במקרים של מהירות מעל לחוק.
(גלגלים,ISPEED,TOPSPEED ודרך גוגל)

המהירות לא תמיד קובעת
אך בעיקר סע בזהירות..! !

יקירי!
האם עלה בדעתך שיתכן שהשוטר הציל את חייך?
האם עלה בדעתך שיכולת לחסל מישהו במהירות בה נסעת? הלו! מתים מזה!!
במקום להתעסק בקנס המטופש תתעסק בתהליך החשיבה שכדאי שתעשה בזכות הדו"ח.
הפעם זה דו"ח, בפעם הבאה זה עלול להיות "יתגדל ויתקדש..." ולא בהכרח עליך, אולי על מישהו שממש במקרה עבר בסביבה.
אז בוא תהיה גבר גבר. תפנים את המסר ותגיד תודה גדולה.
אם במקרה גם תגיע למשפט והשוטר יהיה שם, גש אליו תלחץ את ידו ותאמר בעברית ברורה - "תודה, סליחה, אני לא אעשה זאת שוב כי חיי אדם יקרים לי".

יחיאל