בבחירות לרשות הפלשתינית מצב שבו יעצר תהליך השלום של שמעון פרס שהוא תהליך שלום נורא מוזר.
ומה מוזר בתהליך השלום של שמעון פרס? הוא לא שולל התנתקויות חד צדדיות אם החמאס יתפוס את השלטון ויסלק את הרשות הפלשתינית.
מצד אחד שמעון פרס אומר שזה יהייה אסון אם החמאס יעלה לשלטון ומצד שני הוא אומר אם יקרה הדבר ניאלץ להמשיך ולהתנתק ללא משא ומתן.
אם הייתי פלשתיני הייתי אומר לשמעון פרס תודה רבה והולך לבחור בחמאס.
ולמה?
כי נסיגה ישראלית היא מטרת הפלשתינים ואם הם משיגים זאת עיי התעצמות הטירור אז מדוע שלא לחזק את הגורמים הקיצונים שבין המחבלים?

הקונספציה הישראלית שאביה ומולידה הוא החבר שמעון פרס יוצאת מנקודת הנחה מוטעית שהפלשתינים הם בר שיח לשלום בעוד שלאורך כל 15 שנות אוסלו ברור שהפלשתינים אינם חסידי שלום אלא חסידי התקפלות ישראל מכל האיזורים ששיחררה בשלב הראשון במלחמת ששת הימים ובשלב הבא במלחמת העצמאות.

מצב זה שבו ישראל אומרת לפלשתינים תהיו ילדים טובים ונלך איתכם למשא ומתן על שלום ואם לא תהיו ילדים טובים נתנתק וניתן לכם את מבוקשכם בצורה חד צדדית הוא טימטום מדיני שאין דוגמא לו בכל ההיסטוריה העולמית במאבקים בין עמים.

דבר אחד אני יכול לומר לזכותו של שמעון פרס.
הוא סולל את דרכו של נתניהו והליכוד חזרה לשלטון כי המשוואה שנתניהו מציב הדדיות כלומר שהפלשתינים יצטרכו לתת לישראל הישגים בתחום הטירור שיפחיתו בצורה דרסטית את עקומת האזרחים הנפגעים מטירור והדדיות בויתורים היא משוואה הרבה יותר הגיונית ונכונה מהטמטום של מדיניותו של פרס.

בדיוק כמו שאין הבדל בין מרץ, חד"ש וכל שאר השמאל.

ואסון אוסלו עבר מתי שהתגלה פרצופה האמיתי של מפלגת העבודה והם קשרו קואליצה עם מפלגות שמקבלות הוראות מדמשק.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)