שלום לכולם.

תגידו, מה אתם חושבים על עונשים פיזיים לילדים כשצריך? הרי היום כל אחד מתחסד ואומר שזה אסור והכל...אבל לדעתי זה הדבר שמועיל. לי אישית יש 5 ילדים, והם מקבלים פליק בטוסיק ממני כשצריך. הנה, לפני כשבוע, הלכתי עם בני בן הארבע וחצי לסופרמרקט, והוא רצה ממתק מסוים. אמרתי 'לא', אך הוא התחיל להשתטח על הרצפה ולצעוק (יש לציין שזה היה באיזור מגורי ליד אנשים המכירים אותי) וכשיצאנו מהסופר הפצפון הלך לשומר וטען שגנבתי דברים (!!!!!!!!) מיד הלכתי איתו הביתה, וכשחזרנו, הילד 'התיישב' על הרגליים שלי וקיבל כמה מכות טובות בטוסיק. אין צורך לציין שהוא קצת בכה, אבל לאחר מכן ההתנהגות הזאת לא שנתה. למחרת, כשהחזרתי את הזאטוט מהגן שמעתי אותו מספר לילד אחר על מה שקיבל, והילד צחק עליו. אימו, שהיתה לידיו אמרה לו "דני, מה אתה מתחכם, גם אתה קיבלת פליק אתמול..' אני חושב שצריך להחזיר את זה להיות כמו פעם. כמובן, אני לא מתעלל, וצריך לתת פליקים רק כשבאמת אין אפשרות אחרת, אבל כשצריך-צריך. תסתכלו איך נראים הילדים היום שלא קיבלו אף פעם בחייהם פליק או מרות...גם אני כילד קיבלתי פליקים, אז קראנו לזה 'חימום טוסיק', והיינו ילדים טובים. האם אתם נתתם פעם לילד שלכם פליק בטוסיק או סטירה? האם זה עזר? ומה עמדת היהדות?

יש לי כמה אחים נשואים, אקח לדוגמה שניים:
אחד בדעה שאסור להגיד לילדים "לא".
האחר מתרגז שהדודים והסבא נותנים לילדים יותר מדי ולא מסרבים לעיתים - כי אז (לטענתו) הילד מתרגל שמותר לו הכל והוא מקבל כל מה שהוא רוצה [ואם לא, הוא כבר יודע איך לעשות בלאגן ולהפוך את העולם עד שהוא יקבל מה שהוא רוצה].
לכל אחד יש לפחות ילד אחד שמטבעו טוב ואחר שמטבעו פחות ממושמע.

זה שלדעתו אסור לומר לילד "לא", גם הילד שמטבעו "ילד טוב" מרגיש הרבה פעמים שמותר לו להתעקש על שלו מתי שבא לו, כי הרי אסור לומר לו "לא".
וזה שמקפיד ללמד את הילידם שלא הכל מורת להם, גם הילד המופרע יודע שאין שר בין מה שבא לו, לבין זה שאם עכשיו אבא שלו אומר לו לעשות משהו הוא רציך מיד לעשות זאת. אם הוא רוהצ משהו הוא יבכה ויבקש, אבל כשהוא יסיים לעשות מה שאבא שלו אמר לו עכשיו לעשות, הוא לא ישטח על הרצפה ויזרוק נעליים או לא ידוע מה כשאבא שלו אמר לו "לא !".

כמובן שהיות והוא לימד את הילדים כבר מגיל צערי שלא הכל מותר, הוא אפילו לא צריך להרחקי דברים מהילדים, הילד פשוט יודע שאם אבא אמר שאסור אז אסור ! גם אם הסללורי לידו, או כל דבר אחר שהאבא אמר לו לא !
במצב הזה אין לו צורך בכלל להריבץ, הילדים כמט תמיד עושים מה שהוא אומר להם גם ללא איומים מיותריםף הם פשוט ממושמעים - כמובן שהוא לא מונע מהם שום דבר שכל ילד צריך לקבל.

ידוע מה ששלמה אמר: חושך שבטו שונא בנו.
אני לא חושב שמישהו מתיימר להיות יותר חכם ממנו...

ובענין ההלכה:
כמובן שאינני מוסמך לפסוק, ובכל דבר כל אדם צריך לשאול את הרב שלו, בכל אופן זכור לי שלגבי שלושת השבועות כתוב שהיות וזה ימי צער ואבל, שבעתיים אסור למחנכים להתרגז, שכן בימי 'דכאון' קל יותר להכות ולהכאיב, ואם בכל זאת הם צריכים להכות כדי לחנך עליהם להכות ביד, כדי שגם להם יכאב וח"ו לא יכו יותר ממה שצריך על מנת לחנך.

לפי דעתי זו טעות
אני בן 17 היום
ומעולם לא קבלתי סטירה ולא "פליק"
כן, מעולם, אף לא פעם אחת הוריי לא הכו אותי
ולא את אחיותיי.

ושתבין שההורים שלי גדלו בבתים
שאם אבא שלהם היה כועס עליהם
הם היו מורידים ראש
והיום שאבא שלי כועס עלייי
אני בכלל מעז לענות לו
שתבין איזה הבדלים

ולא כל מה שרוצים מקבלים
ואתה צריך להסביר לבן שלך
שלבכות הוא יכול תמיד וזה לא מה שיגרום לו לקבל
ותסלח לי על מה שאני אגיד
אבל אם הוא הלך לשומר ואמר שגנבת זה חינוך כושל !!


אין לי מה להגיד
אני רק יכול לאחל לך
שהלוואי והילדים שלך יהיו כמוני.

ואני גדלתי בלי פליקים ובלי כל השטויות האלה
אגב מבחינת חוק, זה אסור !!

יש משפט שחכמים אמרו, אבל כמובן שזה בגבול הטעם הטוב, לא צריך לפנק את הילד יותר מדי..אבל גם לא לייסר אותו, ממש לא, מכות זה החינוך הכי גרוע!!!!!!!!!!!!!!!! יש דרכיים אחרות..

"חוסך שבטו, שונא בנו"

<טעות בשרשור>

המשפט נאמר ע"י החכם באדם, ה"ה שלמה המלך.
הפסוק כתוב במשלי יג, כד

בס"ד

הילד הוא פסיכולוג! יותר מפסיכולוג שקיבל תעודה
אם תתן לו פליק בגלל שהוא פגע בכבוד שלך אז... הוא ילמד שבשביל כבוד אישי אפשר לעשות הכל
אבל אם תתן לו פליק בגלל שאתה רוצה שהוא לא יקלקל לעצמו אז... הוא ילמד שצריך להקריב את עצמך בשביל השני
בפעם הראשונה זה לא טוב ובפעם השניה זה חובה

חושׂך, בשׂי"ן שׂמאלית. לא חוסך.
יש בעיות? תתווכחו עם משלי פרק יג פסוק כד:

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ, שׂוֹנֵא בְנוֹ; וְאֹהֲבוֹ, שִׁחֲרוֹ מוּסָר

מדובר באותו שורש שממנו באים "חשוך ילדים" ו"חשוך מרפא".

כנראה(כאן כבר נכנסים להנחות שלי), שעם הזמן, לאחר שאבדה ההגייה המקורית
של השין השמאלית, נוצר שורש חדש ח-ס-ך בהשפעת ההגייה החדשה של ח-שׂ-ך,
אבל מילים עתיקות(במיוחד מהתנ"ך) עם שי"I שמאלית נהוג להשאיר כפי שהן: שונא
ולא "סונא", שכר ולא "שכר", שאור ולא "סאור", שעורה ולא "סאורה", שניר(השם)
ולא "סניר", שמאל ולא "סמאל"(יש גם כזה, אבל הוא מאופרה אחרת לגמרי), וכן:
יששכר ולא "יסכר"...

שמואל / סמואל *
(אגב, למיטב ידעתי באנגלית קוראים לשמואל סמואל, כך שזה לא בגלל "ס" במקום "שׂ" אלא פשוט בשפה זרה).

נכון שאי אפשר להחליף "שׂ" ב"ס" אך מבטאים את זה בצורה זהה (או לפחות ממש דומה), בכל אופן לגבי השורש זה כנראה כמו שאמרת ל אותו שורש בכלל ולכן משמעות שונה, רק שהמושג "חשׂך" מספק בפני עצמו את המשמעות המובנת.

התרגום של בבילון למילה חשך:
• לחשוך
(פ') למנוע מ-, לא לתת, לעצור; לחוס; לחסוך, לקמץ, להימנע מבזבוז, לשמור בחיסכון; להציל, למלט
(פ') להחשיך, להאפיל, להיעשות אפלולי, להיעשות חשוך, להתכהות, להשחיר, להיעשות קודר

אז אולי נציע פרשנות אחרת והיא שהמקל (שבט) הוא בעצם דימוי לדרך חינוך שיודעת להציב גבולות
ולאו דווקא על ידי ענישה פיזית.
חוץ מזה שהרמב"ן אמר שלא מומלץ להכות את הילד(ולא נראה לי שהוא ילך כנגד שלמה המלך), אבל במידה
וכן החלטת להביא לו איזה פליק, אז תעשה את זה רק אחרי כמה זמן. כדי שהילד לא יחשוב שהוא קיבל את המכה
רק בגלל שאתה עצבני.

האמת שאני תמיד הבנתי את המשמעות "חושך שבטו" בפשטות כמונע מלהעניש, ולאו דווקא במכות, אלא מקל כמשל לעונש.
לגבי דבריך שלא להעניש בשעת כעס אלא להמתין, אני מכיר ר"מ בישיבה שכשמגיע לידיעתו שמישהו עשה מעשה חמור וצריך "לטפל" בו, הוא ממתין כיומיים כדי לפעול מתוך הגיון ולא מתוך כעס.

לא? לא חשבתי כך...

שׁמואל/סמואל לא קשור לעניין, כי מדובר בשׁי"ן(ימנית!), ובמעמבר לשפה זרה.
חשׂוך נכתב בשׂי"ן(שמאלית!) ומבוטא(היום) כמו סמ"ך.

הבבילון שלך בכלל לא קשור לכלום: השורה הראשונה היא פירוש לשורש ח-שׂ-ך, והשניה ל-ח-שׁ-ך.
אלה הם שני שורשים נפרדים. אין לי מושג אפילו מה ניסית להגיד כאן.

1. רק עכשיו שמתי לב לטעות. פשוט בגלל של"סמאל" אין קשר לשמאל זה התקשר לי בראש עם "סמואל" ובאופן טבעי-תרגום של שמואל.
2. העתקתי את התרגום מבבילון בלי לשנות כדי להעתיק כמו שהוא, המטרה היתה כמובן בשביל המילה/שורש חשׂך.

השימוש עדיין קיים ויש הבדל בין "חסכנות" ל"חשכנות".

לא נראה לי שיש מילה כזאת, נראה שהתבלבל במשהו...