לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל החברים ובני משפחותיהם !!! :-) חג שמח !!! חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חברה וקהילה > מה שבלב
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 07-01-2006, 21:33
  pinielbaz pinielbaz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.03
הודעות: 3,424
קשה לי להתמודד עם אבידה שהיא לא כלכך שלי

קשה לי להתמודד עם אבידה שהיא לא כלכך שלי ולא מצאתי מקום או מישהו לדבר על זה חוץ מפה.
לפני יותר משנה כתבתי עוד במערכת DC על אחד שהיה איתי בבצפר יסודי,שאח שלו נהרג מפגיעת טיסן בראש,אותו אחד שנהרג לא יצא לי מהראש ויום יום הייתי חושב עליו ועל משפחתו,רבים המליצו לי אז ללכת ולפתוח את הלב שלי בפני אותו אחד שהיה איתי ביסודי(זה שאחיו נהרג),אני לא הרגשתי כלכך מוכן לזה נפשית והחלטתי ללכת להזכרה של השנה,בהזכרה דיברתי עם אחיו של ההרוג על אה ודה וצחקנו ביחד ודיברנו על דברים שעשינו ביסודי ביחד ועל כל מיני קטעים שהיו לנו כשגדלנו.
אחרי ההזכרה הרגשתי טוב על הלב,שעשיתי מה שהייתי צריך לעשות,ואפילו הייתה אפוגה במחשבות שלי על הילד המנוח,אבל זו הייתה רק אפוגה קצרה,שאחריה שוב אני מוצא את עצמי חושב עליו ולא מזמן גם מצאתי את עצמי מזיל קצת דמעות,אף פעם לא הייתי קרוב לילד שנהרג ולא לאחיו שהיה איתי בבצפר,לא היינו אויבים אחד של השני חס וחלילה אבל לא היינו חברים יותר מחברים בכתה ובבצפר,לא היינו נפגשים אחר הצהריים ודברים בסגנון שחברים עושים ולעומת זאת אנשים שהיו יותר קרובים אלי מהמשפחה שלי שנפטרו שנה לפניו לא הרגשתי את אותה ההרגשה אף פעם,אפילו לא בכיתי מתי שהוא עליהם וכמעט ולא יוצא לי לחשוב עליהם ועל הילד הקטן שבסך הכל רק ראיתי אותו כמה פעמים אני מרגיש פשוט כאב וכל הדברים שכתבתי עליו בהודעה זו,בינתיים אני מתכנן להגיע להזכרה שלו השנה,אך חוץ מזה אני לא יודע מה לעשות,אני לא יודע אם אני צריך לעשות משהו ואם כן מה,אם למישהו יש עצות אשמח לקבל
הייתי חייב לפרוק את זה
תדה מראש
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.


נערך לאחרונה ע"י pinielbaz בתאריך 07-01-2006 בשעה 21:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #4  
ישן 07-01-2006, 23:07
צלמית המשתמש של Ir4$Al3
  Ir4$Al3 Ir4$Al3 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 21.02.05
הודעות: 3,020
שלח הודעה דרך ICQ אל Ir4$Al3
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי pinielbaz שמתחילה ב "קשה לי להתמודד עם אבידה שהיא לא כלכך שלי"

זה לא נראה לך מוזר שלמרות שההכרות שלך עם אותו אדם ז"ל היתה מינימלי,כמו שאמרת,חברים רק בבצפר,אתה מרגיש רע כל פעם שאתה נזכר באותו אדם?

אולי אני לא הבנתי משהו נכון אבל מה שאני כן הבנתי זה שאולי,בדרך כלשהי אתה מקשר את המקרה שלו למרקה אחר,שקרה לך במשפחה?
אני לא יודע אם אני הסברתי את עצמי טוב אבל לדוגמא:
אולי המוות שלו מזכיר לך מוות של קרוב? משהו פסיכולוגי שאולי אפילו אתה לא מודע אליו.
דברים כאלה קיימים ולדעתי כדאי לך לנסות ולהיפגש עם איש מקצוע שיסביר את מה שקורה לך.
ההוריםשלך יודעים על זה,ניסית לדבר איתם?

תנסה,אין לך מה להפסיד.

אליאור,מה עם תגובה יותר עניינית?
הבן אדם מספר על סיפור אישי שלו,אל תקרא לזה "דבר כזה",תחשוב על מה שאתה רושם לפני שאתה רושם את זה.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #5  
ישן 07-01-2006, 23:43
  pinielbaz pinielbaz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.03
הודעות: 3,424
או שלא הסברתי את עצמי נכון או שלא הבנת נכון
בתגובה להודעה מספר 4 שנכתבה על ידי Ir4$Al3 שמתחילה ב "זה לא נראה לך מוזר שלמרות..."

אז אסביר שוב
הילד שנהרג הוא לא זה שהיה איתי בכתה בבצפר יסודי,הילד שנהרג הוא אח של זה שהיה איתי ביסודי,וההכרות שלי איתו היא שרק ראיתי אותו כמה פעמים במקרה,את המקרה של הילד למקרים שהיו לי במשפחה שנה לפני כן אני לא מקשר,אני עשיתי השוואה והיא כזאת,אנשים מהמשפחה בדרך כלל יותר קרובים לאדם מחבריו,ובמקרה שלי זה כך,את הילד שנהרג אני בקושי הכרתי ועם המקרה שלו הבעיה אצלי,שהוא לא יוצא לי מהראש ואפילו מצאתי את עצמי בוכה עליו,לעומת אנשים מהמשפחה שלי שממש לא הרגשתי אותו דבר לאותו אורך זמן ואפילו לא בכיתי עליהם(לא כי היה לי משהו נגדם,פשוט לא בכיתי)והפטירה שלהם לא העסיקה אותי בתוך תוכי לאורך זמן גדול,רק ממש שזה היה טרי,ועם הילד הקטן עוד מעט חולפות להם שנתיים והמצב בתוך תוכי פחות או יותר אותו הדבר במשך כמעט כל התקופה מאז הוא נהרג ועד היום,המוות שלו לא מזכיר לי בשום צורה מקרה מוות שהיה לי במשפחה,הוא נהרג מתאונה ואצלי במשפחה מוות טבעי מזקנה.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #8  
ישן 08-01-2006, 00:27
צלמית המשתמש של peach the bitch
  משתמשת נקבה peach the bitch peach the bitch אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.04.05
הודעות: 906
זה בדיוק העניין..
בתגובה להודעה מספר 7 שנכתבה על ידי Benor2005 שמתחילה ב "מה גורם לך לחשוב ככה? הוא רשם..."

לק"י

הוא לקח את עניין המוות שמשותף לאותו הזר ולקרוביו,ואת תחושת הכאב שהוא מרגיש כלפיי קרוביו,הפך כלפיי אותו הזר.אני באמת חושבת שזה כך,משום שאנו יצורים אנוכיים מאוד,וכשאנו בוכים על מישהו במותו זה משום שאנחנו נתגעגע,שלנו הוא יהיה חסר ולא משום שאנחנו חושבים שיהיה לו רע איפה שהוא לא יהיה.לא בוכים על אדם זר כי הוא לא יחסר לנו,לא נקשרים אליו.המוות הכה בו אבל בהפוכה.במקום לבכות על המוכר הוא בוכה על הזר,הוא הדחיק את הכאב על קרוביו,והפכו לכאב על הזר,הרחוק ממנו.אולי זה כאב על עצמו בסופו של דבר,שלקחו ממנו את יקיריו.
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 08-01-2006, 01:00
  pinielbaz pinielbaz אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 13.07.03
הודעות: 3,424
את יכולה להסביר לי בבקשה איך הגעת למסנקה הזו
בתגובה להודעה מספר 6 שנכתבה על ידי peach the bitch שמתחילה ב "מה שקורה לך.."

אולי היא נכונה למראת שלא נראה לי ואני פשוט לא יודע שהיא מה שמשפיע.
המקרי מוות של הקרובי משפחה שלי התחיל בדיוק לפני 3 שנים,הראשון בינהם היה ב9.1.03 השני ב20.2.03 והשלישי והאחרון ב1.4.03
בין מקרה למקרה כחודש וחצי,ועד כמה שאני זוכר רק ביום יומים הראשונים הרגשתי משהו בהרבה יותר חלש ממה שאני מרגיש כלפי הילד.
הילד נהרג שנה בדיוק אחרי המקרה האחרון שהיה לי במשפחה,הוא נפטר ב25למרץ 2004.
אני חושב שאם הטענה שלך הייתה נכונה אז על הניפטר האחרון שהיה במשפחה שלי בזמן לא רחוק בכלל מהפטירה ולא אחרי שנה על אותו הילד.
כשאני חושב על הילד אני לא חושב על אותם קרובי משפחה שלי.
אשמח אם תסבירי לי איך הגעת למסקנה שאליה הגעת.
המקרה של הילד השאירה אצלי גם טראומה\חרדה או לא יודע מזה בדיוק
כמו שציינתי הוא נהרג מפגיעת טיסן בראש,אני ירחיב טיפה את המקרה
הוא היה בתערוכת טיסנים,שבה חבר של המשפחה הטיס טיסן,הוא איבד שליטה עליו והטיסן צלל לו ישר לתוך הראש.לפני כחודש הוציאו את הבצפר שלי לראות טיסנים(אני בטכני של חיל האוויר) ושם מישהו מוסמך הטיס 2-3 טיסנים,אני לא יכלתי לעמוד באזור שבו כולם היו ולראות את ההטסה,מתתי מפחד כשראיתי אותו משחק עם הטיסן באוויר ועושה כל מיני תרגילים.
תודה מראש לכולם ולילה טוב
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.


נערך לאחרונה ע"י pinielbaz בתאריך 08-01-2006 בשעה 01:12.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #12  
ישן 08-01-2006, 00:22
צלמית המשתמש של Block
  Block Block אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.11.05
הודעות: 2,291
דעתי אחרת
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי pinielbaz שמתחילה ב "קשה לי להתמודד עם אבידה שהיא לא כלכך שלי"

לדעתי יש לך את הטראומה הזאת שראית מישהו כמה פעמים וזה לא נתפס לך שהוא לא בחיים יותר.
הדבר יוצר אצלך בלבול רגשי. מצד אחד אתה לא מכיר את הבחור כמעט ומצד שני אתה לא יכול להוציא את מה שקרה לו מהראש.

אתה צריך להיפתח בנושא הזה. יכול להיות שאתה מנסה להבין את המשמעות של הדבר כלפיך, "מה היה קורה אם זה היה קורה למישהו שקרוב אליי?"
אמרת שלא הרגשת ככה שקרוב משפחה שלך נפטר. טוב הדבר הוא באמת שונה מדובר בילד שנפטר בגלל תאונה ואולי נוצר בך פחד מזה ומסכנות אפשריות.

שמע, אתה צריך לדבר על זה קודם עם ההורים שלך ואז עם פסיכולוג המקרה כאן די מורכב ההרגשה הזאת נובעת ממשהו באישיות שלך וזה יעזור אם תהיה מודע לזה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 08-01-2006, 10:46
  הולי הולי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 07.07.04
הודעות: 10,870
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי pinielbaz שמתחילה ב "קשה לי להתמודד עם אבידה שהיא לא כלכך שלי"

מוות כזה בגיל צעיר גורם להלם, קשה לתפוס את זה בראש, הבנאדם נראה לך נחמד וטוב , רע לך על זה שמת ועוד ככה, כל זה טבעי.

זה שלא בכיתי או הרגשת ככה על קרובי משפחה שלך לא אומר כלום, ברור שגם על המוות שלהם רע לך במובן מסויים, כי מוות זה מוות, נתקלת ככה בבנאדם שאף פעם לא היית ממש קרוב אליו, ולמרות זאת באיזה מקום אכפת לך ממנו, אין כאן שום דבר חריג.

לפי דעתי אתה יכול להתקרב לאותו אחד שדברת איתו בהזכרה, אבל לא מרחמים או משהו, או מצד שני לנסות לקבל ולהבין בראש את מה שקרה, זה לא קל, ולוקח הרבה זמן, ולשמור על היחס שלך לאח כמו שהוא עכשיו.

ובפועל לעצמך כרגע, לך לפסיכולוג לכמה פגישות, תוציא בפניו הכל, על מנת שתצליח לצאת מהטראומה וההלם.

עריכה: קראתי את שאר התגובות ובאמת חשוב לציין, שבכל מצב (כל מצב!) יש לנו נטיה לחשוב מה יקרה אם המצב היה כך אצלנו, זה נורמאלי, למרות שעדיין נראה לי שההלם שלך בא בעיקר בגלל הגיל הצעיר שלו, ודרך שבה הוא מת.
_____________________________________
"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"


נערך לאחרונה ע"י הולי בתאריך 08-01-2006 בשעה 10:55.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 23:03

הדף נוצר ב 0.06 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר