הגיע הזמן להחליף סיסמא

סיסמת קמפיין העבודה, "כי הגיע הזמן", מגלמת באופן הכי מזוקק את הסיבה לחוסר ההצלחה של מפלגת העבודה כבר 30 שנה. איפה המיקוד?
גינגי פרידמן

"כי הגיע הזמן". זאת הסיסמא שתוביל את קמפיין העבודה. בינתיים. אם יש מישהו שעוד היה זקוק להוכחה שהעבודה איבדה כל סיכוי להגיע להישג כלשהו בבחירות הבאות, זאת ההוכחה. כי מי שבוחר כזאת סיסמא, ועוד באופן זמני


כלשון ההודעה, אינו מבין מהי תעמולת בחירות. למעשה, סיסמא זאת מגלמת באופן הכי מזוקק את הסיבה לחוסר ההצלחה של מפלגת העבודה כבר 30 שנה (רק כשלונות קולוסאליים כמו יצחק שמיר וביבי, הצליחו להעלות את רבין וברק לקדנציה קצרה).

במשך כל שנות המדינה היו למפלגת העבודה, על גלגוליה השונים (מפא"י, המערך, העבודה, ישראל אחת ושוב העבודה) רק שני תועמלני בחירות אמיתיים: אליעזר ז'ורבין ומוטי מורל. הבעיה של כל שאר אנשי המקצוע שליוו את הקמפיינים של העבודה, היתה בעיקרה שהם היו פרסומאים. נכון, הם הפרסומאים הכי טובים שיש. אבל ,כפרסומאים הם הבינו מעט בתעמולה ואפילו נטו לסלוד ממנה (בקרב פרסומאים תעמולה זאת מילה גסה)


אני זוכר, כשהפרסומאי הטוב בארץ לטעמי הגה עבור העבודה את הסיסמא האלמותית "הדרך לפריצת דרך", טענתי בפניו שאינני מבין את המסר. לקח לו חצי שעה של ניתוח מעמיק כדי להסביר לי את "כוונת המשורר". נו? עם סיסמא כזאת אפשר לנצח בחירות?

אם נבדוק את מסעי הבחירות המצליחים בהיסטוריה המקומית, נבחין מייד שכולם נהנו מסיסמא פשוטה, פשטנית, בלתי מתחכמת, קליטה ובעיקר חד משמעית. דוגמאות: "הגידו כן, לזקן", "ישראל מחכה לרבין", "מושחתים נמאסתם", "שרון -שלום ובטחון", "ביבי טוב ליהודים", "פרס יחלק את ירושלים" ו"רק הליכוד יכול".


קמפיין העבודה בשילוט חוצות. סיסמא רב משמעית

אבל חכמי העבודה, בני זמננו, בחרו דווקא סיסמא רב משמעית: "כי הגיע הזמן". איזה זמן? זמן השפם? זמן המרוקאי? זמן העובדים? לא, מעדכנים אותנו דוברי העבודה, הקמפיין ידבר על זמן המלחמה בעוני, זמן המלחמה בשחיתות, זמן עובדי הקבלן וזמן שכר המינימום.

אתם הבנתם את זה?

אבל אם יש משהו גרוע מסיסמא גרועה זה ההחלטה, מראש, להחליפה בהמשך הדרך. כאילו שמדובר בקמפיין של 3 שנים. להזכירכם: מדובר בסך הכל בשלושה חודשים.

נכון, אפשר לדון בשאלה האם יש בכלל סיכוי למנהיג עובדים לזכות בבחירות בישראל, אבל זה כבר מאוחר. הוא נבחר להוביל את מפלגת העבודה והולכים עם מה שיש. ואם זה מה שיש, צריך ללכת עם זה עד הסוף ולקוות ש"הסחורה" הזאת תדבר אל מקסימום מצביעים..

לכן, הדבר האחרון שמותר למועמד הזה לעשות זה להתפזר ולפזר מסרים "בטחוניים" ו"מדיניים". וזה בדיוק מה שהוא מתכוון לעשות. כי הוא איננו יודע מה שכל פרח שיווק יודע, שהסוד הוא במיקוד.

גורם נוסף לכשלונות מסעי הבחירות של העבודה היו תמיד מלחמות הפוליטיקאים, בתוך המפלגה. כולם נלחמו בכולם על מעט השפעה ועל כל פירור של זמן מסך. ובסוף כולם הפסידו. הפעם הזאת איננה שונה כנראה מקודמותיה. מלחמות אלה גרמו לדחיקתו החוצה של מוטי מורל שאחראי לזכייתו של פרץ בראשות העבודה, נגד כל הסיכויים.

אז אני יכול לסכם, ללא שום היסוס. מפלגה שמוותרת על שירותיו של מוטי מורל, מוותרת ביודעין על הרצון לזכות.

הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת



http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3197016,00.html