07.12.1941 התקפת היפנים על פרל הארבור
היום בהיסטוריה: 7 בדצמבר - פרל הארבור-7 בדצמבר 1941, תקף הצי היפני את הצי האמריקני בפרל הארבור, והשמיד את רובו. תוך חצי שנה,
מאת: יוסי גורביץ 08:35 07/12/2004
האדמירל קימל הביט המום במה שנותר מהצי עליו פיקד. ענני עשן שחור, מלווים בלהבות, נראו מכל עבר. פיצוצים עמומים נשמעו מכיוון מחסני התחמושת. שדות התעופה בערו. שמונה ספינות מערכה, מהגדולות שבאוניות הצי, שקעו במצולות, ועימן כ-2,000 מלחים ואנשי צוות.
קימל הסתכל לעבר אנשי המטה שלו. כולם התחמקו ממבטו. בתנועה איטית, מחושבת, הסיר קימל את דרגות האדמירל מכתפיו, והכניס אותן לכיסו. איש לא דיבר.לקראת מלחמה היחסים בין יפן וארצות הברית הדרדרו במהירות במהלך שנות השלושים. ב-1931, פלשה יפן למנצ'וריה, וסיפחה אותה, על אוצרות הטבע שלה, ליפן. ב-1937, לאחר תקרית ירי מוזרה שלא הובהרה עד עצם היום הזה, פלשה יפן לסין. הפלישה, וההתנהגות הברברית של החיילים היפנים - שגרמה אפילו לשגריר הגרמני הידידותי לשלוח מברק מחאה - זעזעו את ארצות הברית. סין נחשבה למדינה ידידותית, למדינה חובבת מיסיונרים; אמריקנים רבים ביקרו בסין, ורבים עוד יותר תרמו לפעולות המיסיון בה.
ארצות הברית מחתה בחריפות על הפלישה, אך יפן התעלמה מן המחאה: השגריר היפני בחבר הלאומים ציין ש"ארצות רבות סבלו מכאבי הגדילה של ארצות הברית", ושאל אם סיפוח טקסס וניו מקסיקו עמד בתקן הבינלאומי. ליפנים היו טרוניות נוספות: בוועידת וורסאי, ב-1919, התנגדו האמריקנים להצהרה שדרשו היפנים, על שוויון בין כל הגזעים האנושיים; ובקליפורניה הועברו חוקים גזעניים נגד הגירת יפנים.
ב-1938, הטביעו היפנים בטעות ספינה אמריקנית בסין. היפנים התנצלו מיד, ושילמו פיצויים, אך דעת הקהל בארצות הברית החלה לנטות נגדם. ב-1939, בחפשה בעלות ברית, הצטרפה יפן לציר הנאצי-פאשיסטי - ומדיניות ארצות הברית הפכה עוינת במפורש.
ב-1940, ניצלו היפנים את קריסתה של צרפת כדי להשתלט על ויאטנאם, שם היו מצבורי גומי ונפט שהיו הכרחיים לכלכלה היפנית. האמריקנים הגיבו בעוצמה: בתחילת 1941, הם הטילו אמברגו נפט על יפן, והפעילו לחץ - שהצליח - על בריטניה להצטרף גם היא לחרם.תכנית המלחמה
המטכ"ל היפני נחרד. אמברגו נפט היה מקרקע את חיל האוויר, היבשה והצי. יפן לא סיפקה את צרכי הנפט שלה, ונשענה על יבוא נפט מסיבי. אם עד כה, הצי היה פייסני והצבא לוחמני, הפעם הם התאחדו: אמברגו נפט איים לשתק את שניהם.
ממשלת יפן היתה מיליטריסטית מאז אמצע שנות העשרים. הצבא יכול היה, בפועל, להטיל ווטו על מינוי ממשלה - מינוי שר ההגנה היה בסמכותו, ואם ראש הממשלה היה פייסני מדי, הוא היה מגלה שבצבא לא נמצא אף גנרל שיסכים לשמש כשר הגנה; ממשלתו היתה קורסת מיד. הממשלה הלכה בעקבות הצבא.
במאי 1941, החליטו הגנרלים שיש לצאת למלחמה נגד ארצות הברית, בריטניה ושאר מעצמות המערב. הממשלה התנגדה, דבר שהוביל לנפילתה ולעליית ממשלה בהנהגת גנרל טוג'ו. הממשלה לחצה, והצבא הסכים לתת חצי שנה למאמצי מסע ומתן.
הנושאים והנותנים האמריקנים היו נוקשים מאד - בין השאר, משום שהם קראו את הצופן היפני וידעו מראש מהן עמדות הפתיחה של היפנים. המשא ומתן לא התקדם, ובינתיים, החל האדמירל היפני איסורוקו ימאמוטו בהכנת ההתקפה.
מטרת ההתקפה היתה שיתוק הצי האמריקני, הצי הזר החזק ביותר באסיה, דבר שיאפשר פלישה בו זמנית להונג קונג, למלאזיה, לתאילנד, ולאיי יאווה. הצי היפני העיקרי, ובו שש נושאות מטוסים ועשרות ספינות אחרות, התאמן שוב ושוב בהפצצת מטרות בנמל רדוד יחסית - כמו פרל הארבור. האימונים הראו שהטורפדו הרגיל לא מסוגל לפעול בנמל רדוד; היפנים שיכללו את הטורפדו.
ללא כל התקדמות מדינית, יצא הצי לדרכו בסוף נובמבר 1941, כשהוא מקפיד על דממת אלחוט מוחלטת, וכשהוא פועל תחת פקודות להטביע כל כלי שיט הנקרה בדרכו. הממשלה לא עדכנה את השגרירות בוושינגטון, שהמשיכה במאמציה להגיע להסכמה עם ארצות הברית.כשלון המודיעין
המודיעין האמריקני פענח, כאמור, את הצופן היפני. טכנית, הוא היה יכול לחזות את ההתקפה. בפועל, הוא סבל במחסור חמור במתורגמנים מיפנית, וההוראות היו להתמקד בתכתובת הדיפלומטית היפנית, כדי לסייע במשא ומתן.
החומר הצבאי נחשב לבעל עדיפות נמוכה, ונדחף למגירה. אחרי ההתקפה, מצאו אנשי המודיעין את תכניות ההתקפה המפורטות בין השדרים שלא תורגמו.ההתקפה
ההתקפה החלה בסביבות שש בבוקר, ב-7 בדצמבר 1941. שתי צוללות ננסיות ניסו לפרוץ לנמל פרל הארבור. אחת מהן זוהתה והוטבעה; השניה הסתבכה ברשת נגד צוללות, ואיש הצוות ששרד נכנע כעבור כמה שעות - והפך לשבוי היפני הראשון במלחמה.
העובדה שצוללת הוטבעה לא הטרידה את שלוות מפקדי הצי. הדיווח הועבר מעלה בעצלתיים; זה היה יום ראשון. בסביבות רבע לשבע, הבחין צוער מכ"מ בכתם גדול על הרדאר, שלא היה מוכר לו. הוא קרא לסמל, שהסכים שמדובר במטוסים מתקרבים. הם פנו לקצין, שאמר "אה, אלה מטוסים של הצי, שום דבר חשוב".
כעבור כחצי שעה, תקפו 440 מטוסים את נמל פרל הארבור. הם השמידו 188 מטוסי אויב, ופגעו קשות בעוד כ-150; פחד מחבלנים גרם לאמריקנים לצופף את המטוסים. שמונה ספינות מערכה כבדות טבעו: אחת מהן, האריזונה, טבעה ועליה כ-1,100 מלחים ואנשי צוות. האמריקנים איבדו יותר מ-2,400 איש. כמה מטוסים אמריקנים הצליחו להמריא ולהלחם: היפנים איבדו 29 מטוסים. היפנים שקלו תקיפה נוספת - היו בפרל הארבור מיכלי דלק גדולים - וויתרו על הרעיון. חלקם הצטערו שלא הביאו נחתים: אילו פלשו באותו היום, לאמריקנים לא היה כל סיכוי.
הצד החיובי היחיד בכל הפרשה, מבחינת האמריקנים, היה שנושאת המטוסים אנטרפרייז איחרה להגיע לנמל. אילו היתה מגיעה בזמן, סביר להניחש היא היתה מוטבעת - והיא היתה הכרחית בחודשים הקרובים.
בשגרירות היפנית בוושינגטון עמלו אותה שעה נואשות על תרגום והדפסת ההודעה על ניתוק היחסים בין המדינות; המודיעין האמריקני תרגם אותה לפניהם. השגריר היה אמור למסור את ההודעה עד אחת בצהרים - שבע בבוקר, בפרל הארבור - אך עקב התרגום האיטי, הצליח להגיע ללשכת מזכיר המדינה האמריקני, קורדל האל, רק בשתיים וחצי. האל כבר ידע הכל. כשנפרד ממנו, נמנע מללחוץ את ידו, והשגריר היפני שמע אותו לוחש "בני זונות, חארות!".הכרזת מלחמה ונבואה שהתגשמה
למחרת, המום, כינס הנשיא רוזוולט את הקונגרס. חיוור, הוא הודיע לקונגרס כי "אתמול, השביעי בדצמבר 1941, תאריך שייזכר לדיראון, הותקפה ארצות הברית, בפתאום ובמכוון, על ידי כוחות הצי והאוויר של הקיסרות היפנית". רוזוולט ביקש הכרזת מלחמה; אף חבר קונגרס לא התנגד.
זו היתה הכרזת מלחמה על יפן בלבד: ארצות הברית לא הכריזה מלחמה על גרמניה. רוזוולט העריך, בצדק כנראה, שהקונגרס הבדלני לא יסכים לכך, במיוחד כשפרצה מלחמה עם יפן. היטלר פתר את הבעיה ב-11 בדצמבר: הוא הכריז מלחמה על ארצות הברית.
כשציג ימאמוטו את תכנית המלחמה לממשלה במאי 1941, הוא הזהיר: "אני קונה לכם חצי שנה להשיג הסכם שלום. אנחנו ננצח במשך חצי שנה; אם המלחמה תמשך יותר מחצי שנה, נפסיד. האמריקנים יבנו מחדש את הצי שנשמיד." הוא צדק. בתחילת יולי, 1942, לאחר שישה חודשים של נצחונות בלתי מעורערים, הפכו מפענחי הקודים האמריקנים את הקערה: ההתקפה הגדולה של ימאמוטו על מידווי הפכה למארב קטלני, בו הושמדו ארבע מתוך שש נושאות המטוסים האמריקניות. המלחמה הוכרעה תוך חצי שנה - ולא בכיוון שרצה ימאמוטו.
מקור:נענע
_____________________________________
ג'ורג' ס. פאטון-" אני מעדיף דיווזיית שריון נאצית שלמה מולי , מאשר צרפתי אחד מאחוריי "
נערך לאחרונה ע"י ddd_9 בתאריך 07-12-2004 בשעה 15:13.
|