מ' לא מלה את בנה, כפי שלא העלתה בדעתה למול את בתה - כך היא אומרת. היא בת 34, עורכת דין המתגוררת ביישוב מבוסס במרכז הארץ, והיא במיעוט. שכן גם ישראלים חילונים, שלא יהססו לאכול כל שרץ-ים שייקרה בדרכם בעיצומו של יום כיפור, מקיימים את הטקס היהודי העתיק של ברית המילה. זו אולי מצוות הדת המכובדת יותר מכל אחת אחרת.

בשנים האחרונות מעדיפים הורים חילונים שהברית תיעשה בידי רופא. כך זוכה התינוק לאלחוש, בדומה לזה הניתן בעת טיפול שיניים. במדינות אחרות, שאינן מחויבות לצווי היהדות אך המילה נפוצה בהן בעבר מסיבות אחרות, גוברת ההסתייגות מהמנהג. אף אחת מאגודות הרופאים שנדרשו לעניין - בין השאר בארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד - לא מצאה שיש מקום להמליץ על מילה דרך שגרה מסיבות רפואיות.

לאחרונה, בעקבות מותו של תינוק לאחר מילה שהסתבכה, יצאו אגודות הרופאים בכמה מחוזות בקנדה בהכרזה חריפה יותר נגד התהליך. לפי כתב העת "פדיאטריקס", אחד מכ-470 תינוקות נימולים סובל מסיבוכים קשים. בסקנדינוויה אף רואים במילה הפרה של זכויות הילד. יש שמקשרים בינו לבין מילת נשים ומבקשים לאסור על רופאים לבצעו שלא מטעמים רפואיים.

בישראל מונים הנמנעים ממילה כמה מאות (על פי הערכה אחרת - כמה אלפים), שרובם פיתחו מודעות לעניין בחמש השנים האחרונות. אחד הבולטים שבמתנגדים למילה, הפילוסוף ד"ר חנוך בן-ימי מאוניברסיטת תל אביב, סבור שרוב הישראלים הלא-דתיים המקיימים את המנהג עושים זאת בשל חוסר מודעות לבעייתיות שבניתוח לא הפיך, שיש לו השלכות עתידיות על רגישותו של התינוק לכאב ועל מיניותו.

סיבה מרכזית אחרת לקיום המנהג היא החשש שילד שלא נימול יסבול מחריגות ויהיה מטרה ללעג. מלבד זאת, אומר בן-ימי, נראה כי קל יותר לאכול ביום כיפור - עניין שאדם מחליט עליו למען עצמו - מאשר להרחיק את הילד מהיהדות על ידי הימנעות מברית מילה.

גם מחקרים שהראו כי מילה מפחיתה תחלואה בדלקת בדרכי השתן, איידס וסרטן אינם מרשימים את המתנגדים. הפרופ' שאול דולברג - מנהל היחידה לטיפול נמרץ ביילוד בבית החולים ליס בתל אביב, המקיים את הניתוח במרפאתו - אומר כי קרוב לוודאי שאין הצדקה רפואית למילה דרך שגרה.

על השאלה אם רופא אינו נתקל בבעיה בבואו לבצע ניתוח שאינו הכרחי מבחינה רפואית, משיב דולברג: "לא, אין בעיה. עמיתי הפלסטיקאים מתפרנסים מזה יפה". עם זאת, הוא מציין כי כ-98% מהזכרים הנולדים בישראל עוברים מילה, מסיבות דתיות וחברתיות, ומוטב שהדבר ייעשה בידיו האמונות של רופא.

גם השאלה איך משפיעה המילה על הסיפוק מיחסי מין נחקרה. המחקרים העלו שגברים לא נימולים - ובנות זוגם - נהנים יותר. לא ברור אם המסקנה היא שיהודים נהנים פחות. מכל מקום, תהיה אשר תהיה הדעה על ברית המילה, בשנים האחרונות מתלווה אליה תופעה חמורה לא פחות, לפחות בעיני החרדים לשפה העברית: המלה בריתה.

הארץ

http://nocirc.mike-tech.com/

ובכלל,
אם הבחירה היא בין אירופה לארה"ב, מוטב לו כולנו היינו בוחרים בחיקוי הקרוב יותר.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תמיד טוב לחקות את מי ששונא אותך יותר - ככה הוא יאהב אותך מחר - כמו שהאירופים הוכיחו ביחס
אלינו, פעם אחר פעם...

האם אנו שואבים את תרבותנו על פי מדד השינאה/אהבה אלינו?
גם אם כן, יש (עדיין) באפשרותו של ההדיוט לבחון מושגי/ערכי תרבות בנפרד
מיחסה אליו, יהיה היחס אשר יהיה.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מעבר להיותה אנטישמית בבסיס (כמו כל ה"סולדים ממילה" - כן, גם היהודים שבהם, שכל השנאה שלהם
למילה, מקורה ברצון להכעיס ולעשות ת'מוות לילדים שלהם, שיצטרכו להשתין בסתר...), מדובר בתרבות
שוקעת שמסתפחת לאיטה לתרבות האסלאמית המפוארת (זו שאתה משווה אליה את הדתיים פה, תוך
הפגנת בורות מופלגת...).
אם צריך לבחור בין אירופה לאמריקה - הבחירה קלה, קלה להחריד...

יש בינינו (עדיין) שרואים בתרבות המערב אירופית הוויה ראויה מתרבות ההמון הכל אמריקאית.
בכל מקרה שוב הנך חוטא לעיקר ומכיון שכך אשאירך לנהל דיאלוג של חרשים עם כותבים טובים ממני כמו ביג ושפינוזה, גם משופעים בהומור ובזמן.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה. כתיב וזכרתי את בריתי יעקוב וגו' והארץ אזכור מן הפסוק הזה אתה למד שני דברים שארץ ישראל שקולה כנגד המילה כשם שמילה דוחה את השבת כך כבושה של ארץ ישראל דוחה את השבת:(ילקוט שמעוני)



===פרק י' ט"ז- ומלתם את ערלת לבבכם. מובא בבית אהרן בשם צדיק אחד, במילת הערלה תמולו לבבכם, וערפכם לא תקשו עוד כי ה' אלהיכם וכו'. רצה לומר כי האור של הקדוש ברוך הוא שבא בזכות המילה דוחה הערלה והקליפות כולם:

דע אחי, כי בעצם קיימת כוונה פנימית מיוחדת במצות מילה, והיא כמו שאמרו בירושלמי (ברכות ט) על הכתוב (נחמיה ט) ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב, וזוהי מילת ערלת הלב שעליה נאמר בסמוך וכרות עמו הברית. לפיכך אנו מברכים להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. כלומר לא רק מילת ערלת הבשר, אלא שלימות המצוה שהיא מילת הלב, כמו שקיימה אברהם אבינו, והיא היא בריתו. ומפורש הוא בכתוב (ירמיה ד') המולו לה' והסירו ערלת לבבכם. כי על ידי המילה זוכים אחר כך גם למול את ערלת הלב, וזוהי עומק הכוונה בתמידיות מצוה זו שכתב רבינו חיים אור זרוע, שהרי מילת הלב היא דבר תמידי הנמשך בכל עת. והוא שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ג קס) קודשא בריך הוא לא בעי מינן אלא ליבא, ויסתמרון ההוא רשימא קדישא. ולכאורה מה הקשר בין הלב לאות ברית קדש, אמנם לדברינו הרי שניהם אחד, כי שלימות המילה היא דייקא בטהרת הלב, ולפיכך אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום בצוותו אותו על המילה (בראשית י"ז) התהלך לפני והיה תמים. כי על ידי מצוה זו יזכה להיות תמים עם השם יתברך, וכמו שאמרו (נדרים לב בתחילה המליכו על רמ"ג אברים, ולבסוף על רמ"ח אברים, ופירש הר"ן, שבתחילה המליכו הקדוש ברוך הוא על אבריו שהם ברשותו ליזהר מעבירה, אבל עיניו ואזניו של אדם אינם ברשותו, שהרי על כרחו יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבסוף כשנימול המליכו הקדוש ברוך הוא אפילו על אלו שלא יסתכל ולא ישמע כי אם דברי מצוה: (באר משה)

בכל ברית מילה אנו מברכים את הרך הנימול בברכת, כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים. והנה, שלש מיני ערלות נמצאות בתורה, ערלת בשר, כדכתיב, (בראשית יז) ונמלתם את בשר ערלתכם. ערלת לב, כדכתיב, (דברים י) ומלתם את ערלת לבבכם. ערלת אוזן, כדכתיב, (ירמיה ו) הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב. וכשמקיימים את המצוה לחתוך את בשר הערלה בכדי למעט את התאווה, אומרים, כשם שמלו את ערלת הבשר, כן יגיע ל-ומלתם את ערלת לבבכם. כלומר, שיכנס לתורה, לפתוח את לבו לתורה ולהסיר את לב האבן, ואחר כך לשלב השלישי לחופה ולמעשים טובים, להסיר גם את ערלת האוזן, לשמוע בקול הורים ומורים, ללכת בדרך חיים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם: (כוכבי אשר)

www.meirtv.co.il

כיום המילה מבוצעת משתי סיבות עיקריות: האחת, מהסיבה הדתית - אצל היהודים והמוסלמים והשניה, הליכה על פי המקובל והנהוג בחברה על מנת שלא ליצור חריגה ואולי גם תסכול אצל הנער המתבגר - זה כולל גם את החברות שבעקרון אינן מבצעות ברית מילה.