![](https://static.fresh.co.il/images/vBulletin/misc/blank.gif) |
![ישן](https://static.fresh.co.il/images/vBulletin/statusicon/post_old.gif)
15-01-2006, 00:52
|
|
|
חבר מתאריך: 17.06.05
הודעות: 1,637
|
|
ישראל ביתנו: פלשתין ביתם
ישראל ביתנו: פלשתין ביתם
סיסמא ברוח זו תלווה ככל הנראה את מערכת הבחירות של מפלגת "ישראל ביתנו", המבססת את מצעה המדיני על הפרדה אתנית יהודית וערבית בעיצוב גבולות הקבע של ישראל ופלשתין. ניתוח עומק של כתב אומדיה רן פרחי הכולל שאלות לח"כ יורי שטרן.
http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?MenuID=571
מפלגת "ישראל ביתנו" מפרסמת תוכנית מדינית להסדר קבע עם הפלשתינים .באתר הבית שלה.
התוכנית מבוססת על קבלת העיקרון של חלוקת הארץ לשתי מדינות לאום שונות: ישראלית ופלשתינית.
החידוש בתוכנית מתבטא בניסיון לשרטט את הגבול בין ישראל למדינה הפלשתינית שתקום, לא רק על בסיס נימוקים טריטוריאליים, אלא בעיקר מנימוקים של הפרדה דמוגרפית מקסימלית. ההפרדה מתייחסת לשני העמים היושבים בארץ ישראל, היהודים והפלשתינים, כשהחידוש העיקרי הוא שערביי ישראל נתפשים במשוואה כחלק מהעם הפלשתיני.
הנימוק העצמי של "ישראל ביתנו" להפרדה הוא כדלקמן: "ברור כי המצב הבסיסי בו שתי אוכלוסיות אתניות שונות במהותן זו מזו השוכנות בתא שטח אחד וקטן, יוצר מצב של חיכוך שיש לו פוטנציאל לגדול ולהעמיק את הפער בין מרכיביו".
מדובר בעיקרון חילופי שטחים שבין גושי ההתיישבות היהודיים ביהודה ושומרון לבין גושי ההתיישבות של האוכלוסייה הערבית-ישראלית באזורים, שכרגע נמצאים בתחומה הריבוני של ישראל בתוך ה"קו הירוק" : אזורי ואדי ערה והמשולש. "ישראל ביתנו" תשאף שאזורים אלו יהיו חלק מהמדינה הפלשתינית, לכשתקום.
בשיחה שערכה מערכת "אומדיה" עם ח"כ יורי שטרן ניסינו לברר לעומק היבטים שונים במצע כגון: היקף גושי ההתיישבות, עמדת "ישראל ביתנו" בנוגע לירושלים, היכולת לאלץ חלק מאזרחי ישראל הערבים להיהפך לאזרחי המדינה הפלשתינית גם אם הדבר מנוגד לרצונם וסוגיות נוספות.
התוכנית המדינית של "ישראל ביתנו":
בבסיס התוכנית המדינית של המפלגה ניצבות כמה הנחות-יסוד מרכזיות:
1. קביעת מקום הגבול בין ישראל לישות הפלשתינית צריכה להבטיח היווצרות רוב יהודי במדינת ישראל, שיהיה מוצק ובלתי מאוים בעתיד הקרוב והרחוק, באופן שיפחית את אחוז האוכלוסייה המוסלמית בישראל.
2. התכנית צריכה להיות מבוססת על השגת קונצנזוס ציבורי רחב היקף בישראל, הווה אומר ש"מרכיביה המדיניים והאנושיים יהיו קבילים בעיני רוב הישראלים".
3. הסדרי הגבול צריכים להבטיח ביטחון לאזרחי ישראל, ובמקביל להסיר מישראל את האחריות לחייהם וכלכלתם של הפלשתינים ביהודה, בשומרון ובחבל עזה".
הצגת האיום הדמוגרפי
בבסיס המצע מופיע האיום הדמוגרפי "הנתפש", כלשון המצע, "בציבור הישראלי היהודי מימין ומשמאל, כאיום הרציני ביותר על אופייה ומהותה של המדינה". מבחינת "'ישראל ביתנו" ערביי ישראל ובייחוד המוסלמים, ולא רק ערביי יהודה ושומרון הם חלק ממה שהם מגדירים "הבעיה הדמוגרפית", ולפיכך, בעיניהם, תושבים אלה מהווים חלק אינטגרלי מהפיתרון.
1. ערביי ישראל – לדברי "ישראל ביתנו" ישנו גידול מספרי ניכר של האוכלוסייה הערבית במדינה, הכוללת כיום כ- 1.3 מליון אזרחי ישראל. אוכלוסיית הלא-יהודים מהווה מעל 20% מקרב תושבי המדינה. למרות גלי העלייה הגדולים לארץ, נמסר במצע, היחס המספרי בין יהודים לערבים לא השתנה לטובת היהודים, אלא שמר על היחס שהיה בקום המדינה.
2. שני מיליון הפלשתינים ביו"ש - לדברי "ישראל ביתנו", רוב הציבור רואה ב"מעורבותה של האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון בחיי היום-יום בארץ" כגורם לעימותים וחיכוכים, וככזה המהווה "איום דמוגראפי על אופייה היהודי של מדינת ישראל, שיכול להגיע עד לשינוי כולל של המאזן הדמוגראפי של ישראל שתיהפך ממדינה יהודית למדינה בעלת רוב ערבי תוך זמן קצר".
לפיכך כפיתרון הם מציעים כי "רק היפרדותה בפועל של ישראל מערביי יהודה ושומרון, וממרבית הערבים המוסלמים במדינה, תמנע תהליך בלתי הפיך זה".
העקרונות לעיצוב הגבול
1. המטרה: ישראל תיזום מהלך בו יקבע גבול הקבע של ישראל עם הפלשתינים וידובר בו על סיום הסכסוך כשלא יהיו תביעות נוספות. השאיפה מבחינתם היא ש"הגבול החדש יביא לכך כי הרוב היהודי במדינת ישראל יהיה יציב ומובטח לשנים רבות"
2. השגת המטרה דרך חילופי שטחים. "ישראל ביתנו" שואפת למקם קו גבול שיצטרך להתחשב "במפה היישובית של ישראלים ביהודה ובשומרון ובהימצאות גושי התיישבות גדולים בסמוך ל"קו הירוק'".
לפ המצע יחליפו ישראל והפלשתינים שטחים כשהבסיס לחילופים אלה יהיה "הקו הירוק". השאיפה היא להגיע לקו מוסכם עם הפלסטינים ולקבע הסכמה זו בקהילייה הבינלאומית ובאו"ם.
הישובים הערבים בואדי ערה ו"במשולש", שלדברי המפלגה מונים כ-200 אלף נפש יעברו לשליטה של הרשות הפלסטינית בעוד שאוכלוסיית המתיישבים היהודים בגושים הגדולים המונה אף היא כ-200 אלף נפש, הסמוכים ל"קו הירוק" (מהישובים אריאל, מעלה אדומים, גוש עציון) תעבור לריבונות ישראלית.
3. החיסכון הכלכלי - לפי המצע, לאחר יישום ההסכם, ישראל אמורה להשתחרר ממחויבויותיה הכלכליות לאזרחים הפלשתינים שיהיו מחוץ לתחומה, כולל תשלומי הביטוח הלאומי.
4. תנאים בינלאומיים להסכם- נאמר במצע כי "התכנית צריכה להיות מקובלת לפחות על שניים מארבעה גופים בינלאומיים : ארה"ב,רוסיה האו"מ והאיחוד האירופי, וכן על מצרים וירדן, אף אם הסכמתם תהיה בשתיקה, וכמובן על הסכמות עם הפלשתינים".
חה"כ שטרן אמר לאומדיה כי "אף אם המהלך המדיני הזה ייעשה באופן חד-צדדי, ראוי שהוא ייעשה בגיבוי בינלאומי. לדבריו, לבד מארה"ב, האיחוד האירופי נתפש בעיניו כשותף נוסף שיוכל לתמוך בכך, ואולי אף רוסיה תצטרף, כיוון שהיא "מבינה את הנושא של הפרדת עמים".
ירושלים
גם עתידה של ירושלים נבחן במצע לאור 'האיום הדמוגראפי'. 'ישראל ביתנו' מציינת בהקשר זה כי :"אם לא תיווצר חציצה בין תושבי מטרופולין ירושלים הערבים מזה ובין תושביה היהודים מזה, ישראל תמצא את עצמה במציאות בה נוספו לירושלים כ- 200 אלף ערבים ישראליים שיהפכו בבוא הזמן את ירושלים לבעלת רוב ערבי" .
- <LI dir=rtl>כפועל יוצא מכך הם מציעים כי "כ-170 אלף ערבים באזור מטרופולין ירושלים יכללו בשטח הפלסטיני". <LI dir=rtl>השכונות שיעברו לריבונות פלשתינית הן "שכונות, דוגמת ג'בל מוכאבר וא-רם". <LI dir=rtl>בנוסף ישנה התחייבות מצד המפלגה שלא לחלק את העיר העתיקה לרבעים וכי "בכל מקרה אין לחלק את הריבונות ב"אגן הקדוש" בין ישראל לגורם נוסף!"
- בנושא השכונות היהודיות עמדתם היא כשל כל המפלגות הציוניות שמבחינתן "כל השכונות בעלות הרוב היהודי בירושלים כדוגמת נווה יעקב, פסגת זאב, תלפיות מזרח, גילה וכו') תשארנה בתחום המוניציפאלי של ירושלים ובריבונות ישראלית מלאה
בהקשר לירושלים ציין שטרן כי הויתור בירושלים יהיה כאמור רק על שכונות קצה, ולא למשל על כפר כסילואן הסמוך לעיר העתיקה, למרות שאינו כפר קטן. חה"כ שטרן נמנע מלהיכנס לפירוט שכונות ערביות נוספות שיישארו או יימסרו, וציין כי "ירושלים זו נקודה הרבה יותר רגישה, ולא תהיה שום חלוקה בשכונות שבתוך העיר". כלומר השכונות הערביות הסמוכות לעיר העתיקה ממזרח.
לסיכום סעיף ירושלים, ניתן לומר כי 'ישראל ביתנו' מעוניינים בחלוקת העיר לפי קו מסוים, מבלי לכנות זאת כך במצע "צריך וניתן בעבודה פרטנית ומדוקדקת להתוות קו שכזה בשטח עצמו מבלי לחלק את ירושלים".
הבהרת היבטים מעורפלים במצע
1. נושא בקעת הירדן לא הוזכר במצע, אך בשיחה עם אומדיה מסר יורי שטרן כי :"אני וחה"כ אליעזר כהן (מאותה מפלגה) הצענו הצעת חוק בכנסת לסיפוח הבקעה, מעלה אדומים וגוש עציון". בעקבות פיזור הכנסת לא זכתה הצעה זו לעלות להצבעה.
2. במצע משתמע אילוץ של ערביי ישראל באזורי ואדי ערה והמשולש להסתפח בעל כורחם למדינה פלשתינית, אף אם אין להם רצון בכך. שטרן לא השיב אם אוכלוסייה זו תאבד את אזרחותה הישראלית אם תהיה בצד הפלשתיני או האם ניתן לשלול מאדם אזרחות באמצעות הוצאתו מהגבול. כדוגמא לביצוע הפרדה דומה מן העבר הזכיר שטרן את תקדים יוגוסלביה וקוסובו, שבו בוצעה הפרדה בין קבוצות אתניות שונות בכפייה, ותהה "אם העולם מוכן היה לקבל פיתרון של טרנספר של אנשים. למה הצעה של אי הזזת אנשים כמו בתוכניתנו לא יכולה להתקבל?".
בהצעת 'ישראל ביתנו' אין ניסיון לבצע טרנספר, אך יש בו ניסיון מימד של שלילת אזרחות. שטרן לא מצא מענה לשאלה מה ייעשה, אם מישהו מתושבי ואדי ערה, למשל, ישכור דירה בחיפה, עכו או מקום אחר. הרי לא בנקל יוותרו ערביי ישראל על אזרחותם הישראלית למען זו הפלשתינית.
3. חה"כ שטרן לא מצא מענה לשאלה על כך שאזור ואדי ערה נמצא באזור מאד אסטרטגי, המוביל צפונה, כך שמסירתו מצרה את המותניים של ישראל באזור זה. הוא אמר "יש עם התוכנית הזו הרבה מאד שאלות שטרם מצאנו להם פיתרון". לגבי הקשיים האובייקטיביים באפשרות לבצע גיאוגרפית היפרדות מהמשולש תוך צירוף גוש אריאל כהמשכו המזרחי, אמר שטרן כי גם בגדר ההפרדה היו פיתולים לא פחות בעייתיים והודה עם זאת כי "יש פה בעייתיות מסוימת. אני לפחות לא יודע להגיד דברים יותר ברורים".
המהנדס גיורא שילוני שתיכנן תוכניות הפרדה רבות, אמר לאומדיה כיגיאוגרפית האפשרות להחליף אזורים במשולש אינה כוללת את כל הכפרים באזור זה, אלא רק את חלקם. סביב כפרים כדוגמת: ג'לג'וליה, בקה אל ע'רבייה, וטייבה ניתן לשרטט את הקו מערבית להן, כיוון שהן סמוכות לקו הירוק, אך כפרים במשולש כטירה, קלנסואה ג'ת, או כפר קאסם לא ניתן, כיוון שיש יישובים יהודיים גדולים מזרחית להם. משמע שאף אם תוכנית 'ישראל ביתנו' הייתה מקבלת אישור עקרוני, ברמה המעשית היא אינה ניתנת כנראה ליישום במלואה ללא שינויים.
4. היקף גושי ההתיישבות, שישראל תרצה בריבונותה אינו ברור לפי המצע, שבו מצוינים רק שלושה גושים, כמו: מעלה אדומים, אריאל וגוש עציון. לא ברור מה יהיה גורל גושי התיישבות אחרים. שטרן, שלא רצה לפרט את שמות היישובים, ציין עם זאת שבעיניו בית-אל כן צריכה להיות חלק מישראל וכי בשעתו דיבר אביגדור ליברמן גם על אצבע לכיוון קרית-ארבע חברון ממדבר יהודה. מה שכן אמר שטרן הוא שישראל תדרוש כמה אזורים לא מעטים שנמצאים כעת מחוץ לגדר ההפרדה, כמו דרום הר חברון, אך כאמור, לא הסכים להרחיב מעבר לכך.
'חוק האזרחות' - זכויות וחובות לפי 'ישראל ביתנו'
החלק השני של המצע, כולל את המצע האזרחי, הקשור למעשה בקשר הדוק למצע המדיני של המפלגה. בפרק הסדרת הזכויות והחובות ישנה התייחסות מפורטת לגבי חקיקת תיקון ל'חוק האזרחות', שמטרתה להסדיר את נושא שוויון הזכויות והחובות של כל אזרחי ישראל.
לפי המצע, חוק מעין זה מקובל במדינות מערביות דמוקרטיות, למשל בארה"ב. חוק זה, ייאלץ את "תושבי ישראל ללא הבדל השתייכות אתנית, דתית ואמונית, להגיע לידי הכרעה אישית מחייבת : האם להשתייך למדינה מתוך הכרה במהותה ובדרכה כפי שנוסחו במגילת העצמאות- "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ..." והתחייבות לפעול לפיהן, או לפנות לדרך שונה במדינה אחרת".
קל לשער שההכרעה האזרחית הנרמזת אמורה להתקבל, על-ידי אזרחי ישראל הערבים. הם אמורים לפי הצעה זו להחליט אם הם מוכנים להצהיר בגלוי על קבלתם את ישראל כמדינתו של העם היהודי, או ,כפי שנרמז לגביהם, עליהם למצוא את זהותם במדינה השכנה.
בפסקה הבאה במצע מופיע בגלוי פקפוק בנאמנות ערביי ישראל לצד הרצון לדרוש נאמנות מצידם "ברור כי בכל הסדר שייקבע תישאר אוכלוסיה ערבית בריכוזים קיימים כמו רמלה, לוד ועכו, וכל זמן שהם יהיו אזרחים נאמנים – אין לנו בעיה עם זה". אפרופו היבט הנאמנות ציין בפנינו חה"כ שטרן כי תנועתו תפעל להוצאת 'התנועה האיסלמית' מחוץ לחוק.
מלבד ערביי ישראל ישנה דרישה לנאמנות לאומית גם לגבי קהלים אחרים "מדינת ישראל תשאף כי מרכיבי הזהות היהודית והלאומית יאומצו גם ע"י כלל העולים החדשים מברית המועצות בעלי המגמות הפאן סלאביות הקיצוניות,וגם ע"י האוכלוסייה היהודית-חרדית".
ההיבטים המקוריים בחוק זה, שיעוררו סיג ושיח הם הדרישה לשותפות בנשיאה בעול מצד כל האזרחים וכן נושא שבועת האמונים.
1. שבועת האמונים הוא התנאי לקבלת אזרחות על-פי חוק זה: "שבועת אמונים תהיה למדינה, למגילת העצמאות, לסמליה – הדגל וההמנון, ולריבונותה. כל אזרח ישראלי ישבע אמונים". בניגוד לעבר "כל עולה שיקבל אזרחות מתוקף 'חוק השבות' או אזרח שמדינת ישראל אישרה את שהותו בישראל ושקיבל אזרחות מתוקף חוקים ותקנונים אחרים יחויב להישבע אמונים"
הסנקציה למסרבים - מי שיסרב להישבע אמונים, יקבל מעמד של תושב קבע "אך לא יוכל לבחור ולהיבחר ואזרחותו תהיה בבחינת "אזרחות מופחתת".
2. החובה לשרת את המדינה – בשונה מהיום 'ישראל ביתנו' מציעה ש"יהודי-חרדי וערבי יוכלו, כתחליף לשרות בצה"ל, למלא את חובתם ב"שרות לאומי" במערכות הסעד הרפואה ובמגזר החברתי שבאזור מגוריהם".
מפלגת שינוי, הנושאת את דגל גיוס הציבור החרדי לצה"ל,תוכל לנצל סעיף זה כדי לתקוף את 'ישראל ביתנו', ולהציגה כנכנעת לרצונות מגזר זה. לעומת זאת ישנם בציבור הרחב רבים שיראו בהצעה זו הצעת פשרה פרגמטית המאפשרת הן למגזר החרדי והן לערבי לתרום למדינה את חלקו בנשיאה משותפת בעול.
גם בסעיף זה ישנה סנקציה זהה – "מי שיסרב לשרת בצה"ל או בשירות הלאומי, יקבל מעמד של תושב קבע, אך לא יוכל לבחור ולהיבחר ואזרחותו תהיה בבחינת "אזרחות מופחתת". מפלגת 'צומת' ניסתה במהלך כהונתה בכנסת בשנת 1993 לנסות לחוקק חוק שיחייב את הציבור הערבי והחרדי בשרות לאומי, אך הצעה זו לא זכתה לרוב.
לא תהיה זו הגזמה אם נאמר שהעקרונות שמציעה 'ישראל ביתנו' בהיבט של זכויות וחובות משיבות לשיח הישראלי את השיח הלאומי, שדי נעדר מהשיח הציבורי בשנים האחרונות. שיח זה נסב בעיקר על שיח זכויות בהן קבוצות מיעוטים זכו לסעד משפטי מכיוון בג"צ. בהצעתם ישנו ניסיון לא רק להשיב את חובת האזרח לנשיאה בנטל הציבורי, אלא גם ניסיון לפתור את בעיית המגזרים, שבהכללה גסה לא נשאו בנטל הלאומי באופן פורמלי.
עם זאת יש להוסיף כי ביסוד 'חוק האזרחות' שלהם הדן בשבועת האמונים למדינה ובחובת השרות (צבאי/לאומי) מופיע שוט חריף שכמעט ולא נוסה בישראל, אלא במקרה בודד של שותפות לטרור, (אלי ישי שלל באופן זמני, בעת ששימש כשר פנים, אזרחות לערבי-ישראלי שהיה מעורב בטרור).
הרעיון לצמצם את מימד האזרחות תוך שלילת האפשרות לבחור ולהיבחר, אם אדם יסרב להישבע אמונים או לשאת בעול, היא תקדים מאתגר, שיש לו הפוטנציאל לעורר תסיסה במערכת, חיובית או שלילית בהתאם למתבונן.
בסעיף הסנקציה ישנה התרסה מקורית כנגד מדיניות בית המשפט העליון, השואף למקסם זכויות מיעוטים. היבט זה מצטרף לדרישה, שטרם פורטה במצע ושנאמרה לאומדיה מפי יורי שטרן, כי מפלגה זו תתמוך בהקמת בית משפט לחוקה, שאמור לתפישתם, להוות תחליף למוסד בג"צ הנוכחי.
לסיכום, 'ישראל ביתנו' מציעה תוכנית מדינית, שמציבה לראשונה את נושא הזהות של מדינת ישראל כמדינה יהודית וכן את הזהות של ערביי ישראל עם אחיהם הפלשתינים בשטחים (יש"ע).
זהו המקרה הראשון בו מפלגה מציבה את העימות היהודי-פלשתיני בתוככי הקו הירוק במרכז הבמה, ומנסה לעצב את גבולות המדינה על-פיו, ולא על בסיס הטרנספר.
מפלגת 'ישראל ביתנו' עברה במהלך השנים שינוי בדימויה. בתחילה פנתה לציבור העולים ונתפשה כמפלגה הנהנית מדימוי ימני מובהק. בבחירות 2003 רצה 'ישראל ביתנו' במסגרת איחוד המפלגות הימניות – 'האיחוד הלאומי', כחלק מהפיכתה למפלגה 'ישראלית' לכל דבר הפונה לכלל הציבור.
עם פרישתה מה'איחוד הלאומי החלה בשנה האחרונה למצב עצמה כמפלגה הממוקמת באזור המפלגות שקיבלו את העיקרון של חלוקת הארץ לשתי ישויות מדיניות. לפיכך ניתן למקמה מבחינה פוליטית כמפלגת מרכז-ימין, משמע, מפלגה בעלת תפישות פרגמטיות, המשלבת רטוריקה ותפישה ניצית מובהקת כלפי האוכלוסייה הערבית-ישראלית, ובכך היא זוכה לדימוי ניצי. הרעיונות החדשים שמביעה מפלגה זו יכולים למשוך גם מצביעים ממרכז המפה הפוליטית.
מעניין יהיה לראות האם תפישת חילופי השטחים הכוללים גושי התיישבות ערבים-ישראליים תחלחל גם למפלגות אחרות. בכל מקרה העימותים שיהיו בכנסת הבאה בין ליברמן לחכ"ים הערבים-ישראליים יהיו לוהטים.
|
|