סקופ או אקטואליה? (אין פורום סמים...?)



הטריפ הראשון שלי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

מאת ניו יורק טיימס
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

במלאות לו מאה שנה, מספר אלברט הופמן איך גילה את האל-אס-די. הוא מכנה אותו "הילד הבעייתי", אבל גם "תרופה לנשמה". והוא מאמין שהוא יכול לסייע בחיבור בין האדם לטבע
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P130106/f.0.1301.260.1.9.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הופמן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תצלום ארכיון: אי-פי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]


אלברט הופמן, 1998. מומחה למדעי הטבע צריך, לדבריו, להיות גם מיסטיקן
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
, אבי האל-אס-די, חצה באטיות את המשרד הקטן בביתו הבנוי על גבעה מוריקה בתקווה להראות לי את הנוף הנשקף מהחלון. אבל בחוץ נראתה רק שמיכה לבנה של ערפל. כתחליף, הוא הרים תצלום של הנוף שהיה מונח על שולחן העבודה שלו, אולי כדי לשכנע מבקרים שזה באמת מה שנשקף מהחלון.

הופמן חגג שלשום את יום הולדתו המאה - תאריך שצוין בסימפוזיון בבאזל, שבו דנו בחומר שגילה, החומר שפתח את דלתותיה הנעולות של ההכרה ושינה את המודעות ברחבי העולם כולו. עם חלוף השנים, וכשהזמן שנותר לו מתקצר והולך, הופמן מתמקד בנושא אחד: אחדותו של האדם עם הטבע, והסכנות שצופנת בחובה התעלמות מאחדות זו.

"מסוכן מאוד לאבד את הקשר עם הטבע", אומר הופמן. "בערים הגדולות חיים אנשים שמעולם לא ראו טבע. הכל הוא מעשה ידי אדם. ככל שהעיר גדולה יותר, כך תושביה מבינים פחות את הטבע". וכן, הוא אומר, האל-אס-די, "הילד הבעייתי" שלו, יכול לסייע בחיבור מחדש בין בני האדם לעולם.

מוחו צלול. הוא נוטה לסטות מנושא השיחה ומדלג בהנאה בין זיכרונות ילדותו, ועיניו נוצצות כשהוא נזכר בחוויה מיסטית שחווה לפני יותר מ-90 שנה, ביער בגבעות מעל באדן בשווייץ. החוויה הזאת הותירה בו כמיהה להצצה למה שהוא מכנה "מציאות פלאית רבת עוצמה, שלא תשוער" וגם קשר עמוק לטבע.

"היתי המום מיופיו של הטבע", אומר הופמן, שיערו הלבן מסורק לאחור. הוא התעניין במיוחד בממלכת הצמחים, במנגנון שלהם, ההופך את אור השמש לאבני הבניין של גופנו. "הכל מגיע מהשמש באמצעות ממלכת הצמחים", הוא אומר.

לדבריו, מי שעוסק במדעי הטבע ואינו מיסטיקן, אינו מומחה אמיתי למדעי הטבע. "בחוץ יש אנרגיה טהורה וחומר חסר צבע", הוא אומר. "כל השאר מתחולל באמצעות מנגנון החושים שלנו. עינינו רואות רק חלק קטן מהאור בעולם. זהו קסם, לברוא עולם של צבעים, שאינו קיים מחוץ לבני האדם".

הופמן נרשם ללימודי כימיה ובחר לעבוד בחברת התרופות השווייצית "מעבדות סנדוז", משום שהחברה החלה אז בפרויקט לזיהוי ולייצור של מרכיבים כימיים בצמחים בעלי ערך רפואי. זמן קצר לאחר מכן החל הופמן לחקור את פטריית הארגוט - פטרייה טפילית רעילה הפוגעת בדגנים - שגדלה על זרעי שיפון.

מיילדות השתמשו בחומר הקטלני במשך מאות שנים, כמזרז לידה, אבל כימאים מעולם לא הצליחו לבודד את המרכיב שיפיק תוצאה פרמקולוגית. בסופו של דבר, זיהו כימאים מארצות הברית את המרכיב הפעיל כחומצה ליסרגית והופמן החל לשלב חומרים נוספים בחיפוש אחר תרכובת פרמקולוגית יעילה.

עבודתו של הופמן על פטריית הארגוט הפיקה כמה תרופות חשובות, בהן תרופה למניעת דימומים אחרי לידה שעדיין בשימוש נרחב בעולם. אבל היתה זו התרכובת ה-25 שיצר - חומצה ליסרגית דיאתילאמידית, או אל-אס-די - שזכתה בטווח הארוך להשפעה הגדולה ביותר, אף שלא הניבה תוצאות רפואיות משמעותיות.

כשהושלמה עבודתו על פטריית הארגוט, החליט הופמן לחזור ל"אל-אס-די 25", בתקווה שבדיקות פרמקולוגיות משופרות יוכלו לעקוב אחר השפעתה על מחזור הדם. כשהוא הכין את התרכובת ביום שישי אחד אחר הצהריים באפריל 1943 הוא חווה לראשונה מצב הכרתי מוגבר - שלימים הפך את הסם למפורסם. הופמן רכב על אופניו בחזרה לביתו, נכנס למיטה ובילה בה שעות כשהוא מהופנט מהזיות. "מיד זיהיתי את החוויה שהיתה לי כילד", אומר הופמן. "באותו רגע לא ידעתי מה גרם לכך, אבל ידעתי שזה חשוב".

כשחזר למעבדתו בשבוע שלאחר מכן, ניסה הופמן לזהות את מקור החוויה המוזרה שעבר. בתחילה הוא סבר שהיא נגרמה מאדי החומרים הממיסים שבהם השתמש. כששאיפת האדים לא השפיעה עליו, הבין הופמן כי בדרך כלשהי נכנס לגופו אל-אס-די. "האל-אס-די דיבר אתי", הוא אומר בחיוך משועשע. "הוא בא אלי ואמר 'אתה חייב למצוא אותי'. הוא אמר לי: 'אל תעביר אותי לפרמקולוג. הוא לא ימצא שום דבר'".

תחילה נטל הופמן מנה כה קטנה, שגם אילו היה זה הרעלן הפעיל ביותר שהיה מוכר למדענים באותה תקופה, היתה לו השפעה מזערית, אם בכלל. אך התוצאה היתה חוויית אל-אס-די רבת עוצמה. הופמן שוב רכב על האופניים לביתו, הפעם בליווי עוזר מחקר.

מאוחר יותר השתתף הופמן בבדיקות קליניות ב"מעבדות סנדוז", אבל אז עבר חוויה מפחידה ובעקבותיה הבין שצריך להשתמש בסם רק תחת פיקוח קפדני. מאוחר יותר כתב לסופר הגרמני ארנסט יונגר, שהתנסה במסקלין, והציע שיתנסו יחד בסם החדש. ב-1951, בליווי רופא, נטלו השניים 0.05 מ"ג של אל-אס-די טהור. הניסוי נערך "בליווי" אגרטל ורדים, מוסיקה של מוצרט וקטורת יפאנית. "זה היה הניסוי הפסיכדלי המתוכנן הראשון", נזכר הופמן. לאחר מכן נטל את הסם עשרות פעמים, ורק פעם אחת חווה טריפ רע. זה קרה כשהיה עייף, ויונגר נתן לו סם ממריץ כדי להתעורר.

האל-אס-די הוביל את הופמן להתנסות בצמחים שנחשבו למקודשים בתרבויות שונות ובפטריות הזייה. אבל כעת ימי ההזיות חלפו מזמן בשביל הופמן. "אני מכיר את האל-אס-די", הוא אומר, "אני לא צריך להשתמש בו יותר. אולי כשאגסוס, כמו אלדוס האקסלי". הוא מתכוון לסופר שביקש מאשתו להזריק לו אל-אס-די כדי שיוכל לעבור את השלבים האחרונים והמייסרים של סרטן הגרון שבו לקה.

הופמן מכנה את האל-אס-די "תרופה לנשמה". הוא מתוסכל מהאיסור העולמי על הסם שהביא להורדתו למחתרת. "הסם היה בשימוש במשך עשר שנים בפסיכואנליזה, והיה מוצלח מאוד". אבל הסם נחטף בידי ילדי הפרחים של שנות ה-60, ומאז, אומר הופמן, עבר דמוניזציה על ידי הממסד. הוא מכיר בכך שאל-אס-די יכול להיות מסוכן, ומכנה "פשע" את קידומו על ידי טימותי לירי ואחרים. "אל-אס-די צריך להיות בפיקוח ובשימוש בדיוק כמו מורפיום".

הופמן הוא פילוסוף, אבל אינו מטיף. הוא לא עזב את עבודתו לאחר חוויות האל-אס-די, והמשיך לעבוד עד פרישתו לגימלאות. כיום הוא חי עם אשתו בבית שבנו לפני 38 שנה. הוא גידל ארבעה ילדים, וראה את אחד מבניו נאבק באלכוהוליזם עד שמת בן 53. יש לו שמונה נכדים ושישה נינים. ככל הידוע לו, איש מבני משפחתו, חוץ ממנו ומאשתו, לא התנסה באל-אס-די.

בסיום הראיון חצה הופמן את ביתו בעזרת מקל הליכה כחול ואפור. כשנשאל אם הסם העמיק את הבנתו בנוגע למוות, הוא נראה מבוהל מעט ואמר שלא. "אני חוזר למקום שממנו באתי", אמר. "למקום שבו הייתי לפני שנולדתי. זה הכל".
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

looopy