|
סיפור האהבה בן עו"ד ארי שמאי הגנוב ויגאל עמיר המהמם!
ארי שמאי. אני בן אדם הומאני ויושב מולי בן אדם נעים, אינטליגנטי, בעל חוש הומור ואני לא שונא אותו [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] לפני מספר שבועות נסע ארי שמאי במכוניתו עם אמו לסידורים. עוד הם משוחחים צילצל הטלפון. על הצג הופיע מספר מוכר, כלא רמלה. שמאי, עו"ד פלילי ידוע, שיער שעוד מכר מהכלא מבקש את עזרתו. "שלום, זה יגאל עמיר", אמר הקול. "תפסיק לעבוד עלי", קטע אותו שמאי בעוקצנות טיפוסית. חברים ליצנים לא חסרים לו. גם הוא לפעמים כזה. "אני לא עובד עליך", התעקש עמיר. "אני רוצה שתייצג אותי בנושא ההורות". "תתקשר אלי מחר ואתן לך תשובה", ענה לו שמאי.
אפילו שמאי, אחד מעורכי הדין הכי מוחצנים בענף, היה זקוק לכמה רגעים להתאושש. כשהתעשת, התחיל הרעיון למצוא חן בעיניו. השילוב בין עתירה שמזמינה סערה תקשורתית, עימותים עם עמיתיו מהשמאל ומימוש האני-מאמין שלו בנושא זכויות אדם עשה לו נעים בגב.
כעבור כמה ימים שוב צילצל עמיר. "יצאת מההלם הראשוני שלך?" שאל את שמאי. אין ספק, השניים מבינים זה את זה. "יש לי שתי בעיות אתך", השיב לו שמאי, "האחת שרצחת את יצחק רבין והשנייה שאתה תימני". עמיר שתק, ושמאי הרגיש איך התיק הנכסף עומד לחמוק.
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
יגאל עמיר
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/printed/P200106/m.0.2001.10.2.9.jpg]
הוא נראה כמו ילד נחמד מבני עקיבא בסניף של פתח תקוה שמגיע לביתן של זקנות ועוזר להן בספונג'ה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מבין ידיו בגלל הפה הגדול שלו. "איבדת את חוש ההומור שלך בכלא?" הוא שאל, סומך על יכולת האלתור שלו. "אם לא היה לי חוש לא הייתי לוקח אותך", באה התשובה.
מה יותר דמוקרטי מזה
בשפת הכדורגל מכנים את זה מפגש קצוות. בצד אחד, רוצח ראש הממשלה עמיר. בצד שני עו"ד שמאי, חילוני אדוק מתל אביב, איש מרצ ושמאלני קולני, שנשכר על ידי הרוצח הדתי לייצגו בעתירתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאפשר לו להפרות בזרעו את בת זוגו, לריסה טרימבובלר. מה מביא אתאיסט מושבע, שוחר שלום, לעזור לרוצח הדתי אחוז הדיבוק הימני בבית המשפט?
אבל כל מי שמכיר את פועלו המגוון של שמאי בוודאי לא מתפלא לראותו מעניק סעד משפטי לשטן בכבודו ובעצמו. אחוז דיבוק הוא בהחלט תיאור שיהלום גם את שמאי. לא חשוב איזה כובע הוא חובש - זה של עורך הדין הפלילי, זה של אוהד הפועל תל אביב, זה של הבליין הנהנתן או זה של המאזין הנלהב של המוסיקה המזרחית - שמאי תמיד ירוץ לתפוס את תפקיד הפרובוקטור, הפולמוסואי השש אלי עימות, הדווקאיסט שנהנה להוציא את העולם מכליו. הנה, אם שואלים את שמאי מה לו ולעמיר הוא אומר שדווקא העובדה שהוא שמאלני חיזקה אצלו את המחוייבות המשפטית לעמיר.
לא מפתיע אפוא ששיחות הטלפון הראשונות של השניים היו תחילתה של ידידות נפלאה. במהלך שלוש הפגישות פנים אל פנים ועשרות שיחות הטלפון הרבות שקיים מאז עם עמיר, שמתקשר מהטלפון הציבורי לנייד של שמאי, גילה האחרון את רוצח ראש הממשלה כפי שמעולם לא סיפרו לו: עדין, חריף, וכחן, בעל חוש הומור ומאוהב עמוקות בלריסה. עמיר, על פי שמאי, שונא את אוהדי בית"ר ירושלים ומתעב את ברוך גולדשטיין ונתן זאדה שרצחו לדעתו חפים בפשע. עמיר, על פי שמאי, אינו מתחרט על הרצח שביצע, מרגיש שהימין הפקיר אותו. הוא גם מאמין שקרה לו נס. כשיצא לבצע את הרצח, סיפר לשמאי, הוא לא האמין שיחזור בחיים.
"הניסיון לעשות את עמיר מפלצת", מסנגר שמאי על הרוצח וגם על עצמו, "עושה הנחה לחברה האנושית. מסתובבים כאן הרבה רוצחים. האדם הוא חיה טורפת ואלימה, וגם באנשים כאלו יש אנושיות במידה זו או אחרת. הממסד מקפח את עמיר, נוקם בו. אני חושב שהשמאל היה צריך להתייצב מאחורי זכויות האסיר של יגאל עמיר".
מאז ומעולם טרח שמאי, בן 41, למשוך אליו אש ולהנות מהפרסום הנלווה לכך. הפרובוקציה היא עבורו דרך חיים, עד שלעתים קשה לדעת אם הוא באמת מתכוון לדבריו המפגעים או שמא הוא סתם נהנה לראות את כולם קופצים. כל מי שראה את אלי אוחנה ואראל סגל מאבדים את שלוות רוחם באולפן "דאבל פס" בערוץ 10 בשבוע שעבר - "תזכור שאתה רק אורח בתוכנית!" צעק מלך הפאסון אוחנה לעבר שמאי - בוודאי הבחין עד כמה אוהב שמאי להרגיז אנשים, במיוחד אם הם אוהדי בית"ר. מה שאולי חמק מן העין הוא שאחרי השידור מיהר שמאי להקפיץ את סגל לבית "מעריב" ולהתחבק אתו. בדרך הוא בדק מה אומרים האס-אם-אסים על הופעתו הטלוויזיונית. "הכל הבל הבלים", ניסה סגל להכניס את שמאי לפרופורציות, ללא הצלחה.
אפשר לקחת את הדברים של שמאי כפשוטם, אבל משהו בו תמיד מעורר לשאול האמנם. אולי תורמת לכך הפרסונה הציבורית-תקשורתית שלו, שככל שהיא מעוררת אי נחת בשומעיה כך היא שובעת נחת מעצמה. פעם ביקש ממאפרת בטלוויזיה, רק חצי-בצחוק, לבצע בו מין אוראלי; לכתבת משפט תל אביבית שעקצה אותו סיפר בקול מה הוא חושב עליה ועל בנות העלייה מרוסיה; לגיל ריבה, שהגיע לצלם פאנל על מהות הסלבריטאות בישראל, זרק "להתראות, הומו מזדיין" אחרי שהאחרון סנט בו כשלא הורשה להיכנס לאולם.
"אני אדם שהפרובוקציה שלו היא אמצעי להעביר מסרים", הוא אומר. "אני מגדיר את עצמי אנרכיסט. יגאל קרא לי ?אנרכיסט שמנת'. אני לא בורח מראיונות וממצלמות. אבל אני נשבע לך - מצדי שהפועל תל אביב לא תיקח אליפות בעשר השנים הבאות - שהפרסום האישי לא הניע אותי לקחת את התיק של יגאל עמיר. אני חסיד של עליונות הפרט על המדינה. לא מדברים אלי סמלים, דגלים, רבנים ראשיים ונשיאים. זה הכל. ולכן רצח בעיני הוא מעשה נפשע".
למה הוא בחר דווקא בך?
"שאלתי אותו: ?מי אמר לך לפנות אלי?' הוא אמר: ?אף אחד לא אמר לי, זו בחירה אישית שלי. שמעתי אותך שנים ברדיו'. שאלתי איפה, הוא אמר: ?אתה מחליף את אריה מליניאק בפינת הספורט אצל מולי שפירא. הבנתי שאתה ?דווקאיסט' ואתה לא תפחד לקחת את התיק'. זו לא תשובה שבהכרח עושה לי טוב. אני מניח שיגאל עמיר העדיף לקחת עו"ד שמאלני כדי להראות שמאבק על ההורות הוא לא פוליטי-אידיאולוגי, אלא מאבק לזכויות אדם".
התלבטת לפני שלקחת על עצמך את ייצוגו?
"כבר בשלב הראשון ידעתי מבחינה מצפונית שאני לא יכול לקחת את התיק הזה, אלא חייב לקחת. לא הייתי סולח לעצמי אם בגלל פחד על מה שיאמרו עלי לא הייתי לוקח את התיק. אני חושב שמדינה ליברלית נבחנת דווקא על ידי יחסה לאנשים שנמצאים מחוץ למחנה. עמיר הודה, נשפט ונשלח למאסר עולם. תפקיד המדינה הוא להעניש ולא לנקום".
כך אתה תורם באופן אישי להנצחת מורשת רבין? מגן על רוצחו?
"לימדו אותנו במשך עשור שהמורשת של רבין היא דמוקרטית. רבין היה בן אדם יקר, אבל לאו דווקא דמוקרט. הוא זה שאמר ליורדים ?אתם נפולות של נמושות' והוא זה שקרא לשבור ידיים ורגליים לפלשתינאים. לא בטוח שלאנשים פרגמטים כמו לרבין היתה מורשת. אז מה יותר דמוקרטי מלתת לאסיר את הזכויות שלו?"
טיפוס רב קסם
שמאי אינו נטול קסם אישי, ואם להאמין לו, גם לקוחו לא. החומות בינו לאסיר המפורסם נשברו בן רגע. "לפני כחודשיים הגעתי עם שותפי לעתירה, עו"ד אורון שוורץ, לתא שלו, שהיה התא של דמניאניוק, דלת ברזל, חמש על חמש מטר", הוא משחזר. "הוא אמר לנו ?שלום' והתיישבנו. אני מקווה שהשמאל הישראלי הצבוע לא יכעס עלי שאכלתי מהוופלים שהיו מונחים על השולחן ושתיתי קפה שחור שהוא הכין.
"המפגש הראשון נמשך כשעתיים", הוא ממשיך, "ובו דיברנו בעיקר על התיק. הבן אדם מאוד מעורה בחוק ובתהליכים המשפטיים. התבדחנו על המצלמות בתאו. אני קצת ילדותי. דפקתי שלום לאחת המצלמות. בטח יש מסמך בו כתוב: ?08:24, פרקליטו של השטן מנפנף לאחת המצלמות'".
בכל זאת, כמבוגר, מה הרגשת?
"זו היתה אחת ההרגשות הכי מוזרות בחיים שלי, אבל התגברתי עליה מהר מכפי שצפיתי. אני מפריד בין העושה והמעשה. בחוגים מסוימים ציפו שאשב מולו, אתגבר על המצלמות והסוהרים ואחנוק אותו. גיליתי שאני יושב מול אדם שאינו נטול חוש הומור".
כמה מהבדיחות שלו עלו לנו ביוקר.
"הוא לא מספר בדיחות בסגנון ?תימני, פרסי וגרוזיני עלו על הרכבת', אבל יש לו הומור עצמי. הוא שמע אותי ברדיו מתעמת מול עמוס לוזון, מבעלי מכבי פתח תקוה, ובאחת הפגישות אמר לי: ?אני עכשיו אוהד מכבי פתח תקוה'".
חשבתי שהוא שרוף על בית"ר ירושלים.
"אמרתי לו: ?אתה אהוד על אוהדי בית"ר. הם שרים המנונים למענך'. הוא אמר לי: ?אני יודע ואני בז לאוהדי בית"ר. זו הדרך שלהם להראות אהבה למדינה? להביע את הציונות שלהם?'"
עמיר, כפי ששמאי רואה אותו, שונה לגמרי מהדימוי הציבורי שלו. זה כמובן מעורר סלידה בהתחלה - למי אכפת אם ליגאל עמיר יש צד שני? - אבל כחושבים על כך שרוצח ראש הממשלה לא נחשף מעולם באופן ישיר (המדינה אוסרת עליו להתראיין), ייתכן שכדאי להאזין למי שהתוודעו לאדם שבתוך הרוצח. אין מה להיות צבועים: מפלצות הן עסק מעניין.
"יגאל עמיר הוא אינטליגנטי", פוסק שמאי, "אדם שמודע למה שקורה בחוץ. הוא קורא עיתונים ומאזין לרדיו, רק לא רואה טלוויזיה. הוא מעודכן מאוד. אחת השאלות הראשונות שהוא שאל אותי היה אם שיזף החבר שלי הוא מנחם הלוביסט או העיתונאי והסופר (צור). הוא וכחן בצורה בלתי רגילה, ?ישיבה בוחער'. ידען גדול. הוויכוח אתו יכול להיות אין-סופי. בחור מאוד ורבאלי, חד לשון. הוא עושה מניפולציות אינטליגנטיות, מקניט אותך בנועם. הוא חריף להפליא, יש לו תשובה מהירה על כל דבר. הוא מעביר את הזמן בכלא בתפילות המקובלות ובקריאה אין-סופית של ספרים ועיתונים".
יש סימנים של טירוף בהתנהגותו?
"צר לי לאכזב את הציבור הישראלי. תאמין לי שאני מבין משהו בטירוף העיניים. אתה לא רואה טירוף בעיניים שלו. הוא נראה כמו ילד נחמד מבני עקיבא בסניף של פתח תקוה שמגיע לביתן של זקנות ועוזר להן בספונג'ה".
הפתיע אותך לגלות אותו כך?
"לא הופתעתי. בתור אחד שהוא חלק מהתקשורת, אל תצפה שאאמין לכל דימוי שהיא מייצרת. לא תיארתי שיהיה מולי שטן עם קרניים. אני לא מאמין לתקשורת, אני לא מאמין לממסד. עשו לו דה-הומניזציה ודמוניזציה".
טוב, האיש רצח ראש ממשלה.
"הבן אדם עשה את עבירת האלימות הכי חמורה שיש, אבל הוא אינו איש אלים. בהפגנות הסטודנטים הוא לא התעמת עם השוטרים. הוא מאמין שלא השאירו לו ברירה. יש תיאוריה שאומרת שהרצח שלו מוסרי יותר".
מה?
"סע לרומא במנהרת הזמן, לך לכלא ותראה שני אסירים. אחד רצח את הקיסר, השני אנס בחורה ואחר כך ביתר את גופתה. מי ביניהם יהיה יותר מוסרי?"
לריסה כבר בת 39
דווקא התרשמותו מעמיר, בן 36, גרמה לו להעמיק לחקור מה הביא אותו לבצע את הרצח. "אמרתי לו: ?יגאל, למה? בזבוז עליך'. הוא היה יכול להיות עו"ד או אולי ח"כ. מה לעשות שהאיש הוא אידיאולוג באופן פנאטי. הוא היה מוכן לרצוח אדם על מנת להציל את המדינה, כפי שהוא קורה לזה. אני סולד מכל אלימות שהיא, לא מסוגל לתת אגרוף. אז לקחת אקדח ולרצוח בדם קר? בתור פציפיסט שמאלני מניאק, אני לא יכול להבין מה זה שמפקד אומר לחייל ?תשבור את הידיים והרגליים'".
איך הוא מצדיק את המעשה שלו?
"יגאל רצה להציל את המדינה. לטענתו, שנתיים וחצי קודם לרצח הוא עבר בין ח"כים ואנשים משפיעים וסיפר שהסכם אוסלו מסכן את המשך קיומו של עם ישראל בגלל הכנסת הנשק לגדה. בגלל שהוא חשב כך, הוא הרגיש שהוא חייב להקריב את עצמו למען העם היהודי. הוא אחד האנשים הכי אינטליגנטים שאני מכיר שמאמינים באלוהים. אמרתי לו: ?אבל אתה יושב על זה בבידוד'. הוא אמר לי: ?חשבתי שלא אחזור חי מהמשימה. החלטתי להקריב את חיי'".
קדוש מעונה.
"הוא כאמור טוען שרצה להציל את המדינה. אמרתי לו שהצביעות הכי גדולה זה שאנשים אומרים ?הסכם אוסלו זה פשע, פושעי אוסלו לדין', והם לא תומכים בו. אם זה פשע, איך אתם לא מצדיקים את הרצח המטורף? מה עדיף, שכל העם היהודי יילך או רק אדם אחד? כל מי שאומר שהסכם אוסלו זה פשע תומך ביגאל עמיר. אני טוען שהפשע היחיד בהסכם אוסלו הוא שלא מילאו אותו. אתה מדבר עם אדם שחלומו הוא שיוסי שריד יהיה ראש ממשלה, יוסי ביילין שר חוץ ואמנון רובינשטיין שר משפטים".
מה הוא חושב על אנשי הימין שאינם תומכים בו?
"הוא אומר: ?גם אני נגד צביעות הימין'. יגאל עמיר מרגיש שהוא נשכח על ידי הימין".
מה הוא מצפה?
"הוא אמר לי: ?אני מתעב את ברוך גולדשטיין ואת נתן זאדה. הם רצחו אנשים חפים מפשע, ובהם הימין תומך'".
אז בתוך תוכו הוא הומניסט אוהב ערבים?
"הוא טוען בפירוש שהוא לא שונא ערבים, הוא מכבד אותם. הוא אומר: ?לערבים יש להם יחס של כבוד למסורת, לדת ולזה שהם מוכנים להילחם על המדינה'".
הדיון הציבורי בטיב הקשר בין עמיר לטימבובלר ורצונם להתייחד שיווה לסוגייה נופך של גרוטסקה ודחק את שאלת הלגיטימיות בבקשתם. "בעתירה שלנו אנחנו מבקשים הזרעה מלאכותית בלבד, ולא התייחדות", מסביר שמאי. "אני לא מבין את ההתנגדות. הרבה יותר קל לי להבין אנשים שאומרים ש'יגאל מניאק בן זונה, צריך לשים אותו בתא אחד עם אנסים'. אבל אני לא יכול להבין את ח"כ אתי לבני (שינוי), שנתנה נימוק משפטי נגד העתירה שלנו. העתירה על ההתייחדות נדחתה כי טענו שמפגש ביניהם יכול לסכן את המדינה. אני מאמין שהעתירה הנוכחית תתקבל, אלא אם כן יוכיחו שבזרע יש צופן מיוחד שגם בניו או בנותיו ירצחו. אני מפחד שהשלטון ינסה למסמס את המשפט כי לריסה כבר בת 39 וכל רגע יכול להיות משמעותי".
הרומן הזה נראה מהצד קצת תמוה. יש ביניהם אהבה אמיתית או ששניהם פשוט ירדו מהפסים?
"כשיגאל עמיר מדבר על לריסה עיניו נוצצות. הוא תירגם ספר פילוסופיה שכתבה מרוסית לעברית בעזרת מילון. הוא מדבר עליה בגאווה. יש לו תמונה שלה מאחד העיתונים תלויה על הקיר".
מה הסיפור של החתונה?
"לטענתו הוא לא הבריח את הטבעת החוצה".
הוא כבר לא אוהב את מרגלית הר שפי?
"הוא לא סיפר לי מה הוא מרגיש כלפיה, וגם אם היה מספר, לא הייתי משתף אותך. הוא חושב שנעשה לה עוול במשפט. היום הוא כבר לא נמצא בקשר איתה. תראה איך מציגים אותו: מצד אחד שטן נורא, מצד שני ילד קטן שרצח ראש ממשלה בגלל דאווינים על מרגלית. כל התיאוריה הזאת שקושרת את הרצח למרגלית היא בולשיט שבבולשיט".
הוא אופטימי?
"בניגוד למה שנהוג לחשוב, הוא לא מגיש עתירות סדרתי כמו וענונו. הוא לא עושה את זה כדי לצאת מהתא. הוא אופטימי לגבי העתירה הנוכחית".
יש לו רגשי אשמה כלשהם, הבהוב של חרטה, משהו?
"מציק לו על המצפון הסיפור של אחיו, חגי. הוא טוען שהעונש שלו, עשר שנות מאסר, היה מוגזם. אומר שהמעורבות שלו ברצח רבין כמעט ולא היתה קיימת".
אינפנטיל
שמאי הוא מפורסם צמרת הנהנה לעבות את הדימוי של ילד זוהר צפוני שאין עממי ממנו. בחורות צעירות ויפות תלויות עליו בקביעות, שחקני כדורגל וזמרים מזרחיים מארחים לו לחברה. כשהוא לא סונט במישהו באולפן טלוויזיה, הוא מתגרה במישהו ברדיו, וכשהוא לא ספון במשרד או טוען בבית המשפט, הוא מצליח להראות בכל המקומות: נכנס עם אחד משני כלביו האהובים ל"בראסרי" בצהריים, מבלה עד השעות הקטנות במועדון הזמר "גנקי", סועד סעודות שבת עם אוהדי הפועל במסעדת "מפגש הסטייק" וכמובן צובע את יציעי בלומפילד ואוסישקין באדום זועק.
"אני מוכן לקבל שאנשים חושבים עלי שאני שחצן, אבל אני לא מתנשא", הוא אומר. "אני מגלה ביטחון בהופעות שלי בטלוויזיה ובבתי המשפט ומכאן הסיקו שאני כזה. לאהוד את הפועל בכיתה שכולם אוהדי מכבי גורם לך להתחשל כבר בגיל צעיר ולומר דברים לא נעימים לאנשים בפנים. זה יכול ליצור אנטגוניזם. אלי אוחנה, לעומתי, כל כולו שחצנות. אבל אשכנזי בלונדיני עם עיניים בהירות תמיד ייתפס כשחצן. מי שמכיר אותי יודע שאני עממי. יותר מדי עממי. אני העם".
אכן, גם בתוך שמאי הפומבי מסתתר אדם מוכר פחות, ומי שמכיר את השמאי הזה, הפרטי, מזהה שמאי שונה: חסר ביטחון, בן זקונים שקשור מאוד לאמו ועורך עימה מדי שנה טיולי שורשים בגרמניה, שנואת נפשו. הוא נולד בצפון הישן של תל אביב לשמריהו, מהנדס יליד אוסטריה ואנליז, מורה, אח לשמואל, פרופ' לחינוך, ולעליזה ואורלי, שתיהן מורות. הוא למד בבית ספר אינטגרטיווי ושם התוודע לראשונה למוסיקה המזרחית ("בזכות ילד משכונת התקווה בשם צ'יקו עמרני"), שנהפכה בהמשך לאחת מאהבותיו הגדולות, וכמובן לדגל שחור לנפנף בו.
"אם יש משהו בעולם שאני לא אוהב זה אנשים נפוחים", הוא אומר. "התדמית שלי רחוקה מאוד ממה שאני. הייתי ילד שמנמן עם משקפיים. ב'תיכון חדש' הייתי המשוגע הימני, הייתי חבר בנוער התחייה. אני זוכר שב-1981, אז הייתי ימני מטורף, רבין בא לתיכון שלנו וקרא לנו להצביע עבור שיימל'ה פרס. הצבעתי והוצאתי את הספר ?פנקס שירות' ושאלתי אותו אם הוא קורא לנו לבחור עבור אדם שהוא קורא לו חתרן בלתי נלאה. אני לא אשכח את החיוך המבויש שלו. מנהל בית הספר קרא: ?די שמאי, די לי ממך'".
אחרי התיכון התגייס לפלוגת קשר בנח"ל והעביר את רוב שירותו הצבאי בלבנון, שם חל המהפך הפוליטי בדעותיו. עם שחרורו נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב (את התמתחותו עשה אצל עו"ד ציון אמיר ורות דויד, היום פרקליטת מחוז מרכז), ובמקביל ניהל קריירת כתיבה פורייה במקומוני תל אביב, תחילה במדורי הספורט ובהמשך גם בכל המדורים האחרים. "פעם הייתי מבקר האוכל של העיתון שלי", הוא נזכר. "אני לא מבין בכלל באוכל. אחרי כמה חודשים פיטרו אותי. כתבתי על כל מסעדה שהיא טובה".
עד היום הוא אוהב לפלרטט בכמה עולמות. כותב טור קבוע ב"זמן תל אביב", משדר מדי יום ברדיו "לב המדינה" (את תוכניותיו הוא פותח בהקדשת שיר ל"חברי ורעי", הכדורגלן פליקס חלפון, המרצה עונש מאסר על הברחת קוקאין) ומקדיש את לילותיו לזמר העברי. בימי רביעי ב"גנקי", ברחוב קרליבך בתל אביב, בנוכחותם של סלבריטאים מהליגה של יאיר לפיד ושרי אריסון, הוא לא יוותר על סולו בסוף הערב.
חיבתו המשתוללת לזמר עברי חוצה גבולות וכבר מאיימת על זיהויו עם הזמר המזרחי. בסוף השבוע שעבר, למשל, הוא נסע לקיבוץ כנרת, שם התקיים אירוע של שירה בציבור לזכר בן קיבוץ חובב זמר. "אני כל כך אוהב את סשה ארגוב, וילנסקי, שייקה פייקוב, מוני אמריליו", הוא אומר ועיניו נוצצות. "אני מאוהב בחווה אלברשטיין. אני נרדם כל לילה עם ערוץ 33 בתוכנית ?נדודי שירה'. שלמה ארצי בהופעה ב-1973 בצוותא, ראיונות עם מלחינים בקיבוצים".
כבר בגיל צעיר הוא חידד את משיכתו לקצוות. אהדתו לקבוצת הכדורגל הפועל ת"א כמעט העבירה אותו על דעתו. כמו האובססיה שפיתח כלפי הנאצים בפרט וגרמניה בכלל, הוא פיתח אובססיה כלפי יריבות הקבוצה (והוא לא יהסס לקשר ביניהן). עד היום הוא מנהל מלחמת מאסף נגד הפועל בית שאן, שבעקבות "משחק השרוכים" המפורסם שלה נגד בית"ר ירושלים בעשור שעבר גרמה להפועל תל אביב לאבד את הזכייה באליפות. לצורך כך הוא אף מנוי על שירות האס-אם-אסים של אתר אוהדי בית שאן, רק כדי להתעדכן מה עושה קבוצתו השנואה.
נשמע קצת חולני.
"היום שחקני הקבוצה בני ה-17 בכלל לא יודעים מה קרה במשחק ההוא מול בית"ר. אבל זה כמו עם הגרמנים. היום אין כמעט נאצים ובכל זאת אנחנו לא סולחים לאף גרמני בן הדור החדש".
לא תתעייף לעולם?
"בשנים האחרונות דווקא התברגנתי והתעייפתי. בניגוד למה שחושבים אני בכלל לא צרכן של כדורגל, בטלוויזיה אני לא רואה בכלל משחקים של קבוצות שהן לא הפועל תל אביב. מה זה מעניין אותי? אני לא שואב מזה סיפוק".
אתה נתפש עדיין כאוהד פנאט.
"אני דווקא ליברל. חברה שלי אוהדת מכבי".
יעל, החברה הנוכחית שלו, היא בת 24. "בסך הכל 17 שנה הבדל", הוא אומר. "אבל האקסית המיתולוגית שלי בכלל היתה גרושה. חתונה וילדים? עזוב, אני ילד, עוד לא התבגרתי. אני ילדותי, אינפנטיל. אני קורא דחוף למשפחה שלי לעשות עוד ילדים כי האחיין שלי שהוא בן 11 לא מוכן לשחק אתי חלק מהמשחקים. אני חושב שיום אחד אני ארצה ילדים משל עצמי, אבל אני עדיין לא מרגיש את זה".
מה מושך אותך לאקסטרים?
"אם אתה קורא לזה אקסטרים, אז אני אקסטרים. אני מעדיף סמים על אקדחים ונשק".
אתה מזכיר לי אותי
בניגוד לדרכו בקודש, לא הצליח שמאי לגרום לעמיר לאבד את קור רוחו. "הוא לא התעצבן על כלום. גם כשאמרתי לו שאני מוכן להחזיר את הכותל תמורת שלום וגם שאמרתי שאוסישקין ובלומפילד יותר קדושים מהכותל".
התווכחתם?
"היה לי ויכוח אתו בנושא סמים קלים. הוא אמר לי: ?אני יודע שהיית יועץ משפטי של עלה ירוק. אם תעשן ג'וינט זה לא ישפיע לרעה עליך, אבל על אנשים אחרים זה כן ישפיע'. אמרתי לו: ?כל בן אדם מגיב אחרת'. הוא אמר: ?סמים לא טוב לחברה, אנשים לא יעבדו'. לאדם שרצח ראש ממשלה יש ממד פטרנליסטי. הוא לא ליברל במובן הקלאסי של המלה".
הוא ניסה להשפיע עליך?
"קורה לי אתו מה שקרה עם אבי הרוחני, אברהם פלדה, יו"ר הפועל תל אביב בכדורסל לשעבר. פלדה הוא בדעותיו איש ימין, אבל בגלל שהוא אהב אותי, הוא אמר לי: ?אתה ימני, לא שמאלני'. אותו הדבר עם יגאל עמיר. הוא אמר לי: ?ארי, אתה לא שמאלני'".
הוא מודע לדימוי שלו בציבור הישראלי?
"הוא יודע שנתן זהבי יורד עליו ושטלי ליפקין-שחק שונאת אותו. הוא יודע שהוא מצויר כשטן. התחושה שלו לא נוחה, אבל הוא אומר: ?כן, ככה זה'. אין לו טענה מיוחדת לציבור".
כתומך נלהב באוסלו אתה לא נרתע ממנו? תהליך השלום התפוצץ בגללו.
"להציג את יגאל עמיר כמי שמנע את השלום, זה לא נכון. אנחנו לא רצינו שלום אף פעם. למה שמעון פרס לא המשיך את הסכם אוסלו אחרי הרצח, למה הוא הפציץ את כפר כנא יומיים לפני הבחירות? אנחנו לא עם שרוצה שלום. יגאל עמיר לא מנע את אוסלו. אם העם רודף שלום, הוא היה חייב לבחור את פרס אחרי הרצח והוא בחר בביבי".
איך הסביבה הגיבה להחלטה שלך לייצג אותו?
"עשיתי מיפוי של התגובות באינטרנט, גם של הימין וגם של השמאל. העם בעדי. לגבי תגובת השמאל, הגעתי לקפה ?תמר' בשינקין למרות שמנחם שיזף אמר לי שהבעלים לא תכניס אותי. קיבלו אותי. באותה הזדמנות ראיתי את טלי ליפקין-שחק. שמעתי שהיא התקיפה אותי. אמרתי לה: ?למרות שהרהיטות היא לא אחת מהתכונות החזקות שלך, תגידי לי בפנים מה שאת חושבת'. היא אמרה: ?אתה עושה מעשה מתועב בעיני'. אמרתי לה: ?בזמן שאני עמדתי ברחובות בהפגנות השמאל, בעלך היה הרמטכ"ל של צבא שביצע פשעים'".
וחבריך הקרובים, אם נשארו כאלו?
"היו חברים טובים שכעסו עלי. אחותי חששה לי וחברי שיזף כעס עלי. גם חברתי לשעבר אוראל, שהיתה קשורה בהפקת סרט על רצח רבין, כעסה עלי. כאילו שכשששי גז מייצג אנס או רוצח שואלים אותו אם הוא מגנה את הרצח. אני מגנה את הרצח של רבין, אבל גם את מסע הרדיפה והנקמנות בעמיר. אני מבין שהפופולוס רוצה לנקום. אני מבטיח לך שאם היה במדינה עונש מוות, היו מתכנסים כמו באיראן או בסעודיה אנשים ומוחאים כפיים. פופולוס אוהב דם, מחפש אשם בכל מחיר".
חודשיים עם עמיר, ושמאי לא יכול בלי הלקוח החדש שלו. עמיר כנראה זיהה את החולשה שלו לאהבה, מחמיא לו לאגו ומנסה למצוא קווים משותפים ביניהם. "באיזשהו שלב הוא אמר לי: ?אתה מזכיר לי את עצמי. אתה הולך עם האמת'. אמרתי לו: ?אני לא מוכן על האמת שלי לשבת במעצר עם אזיקים'. הוא אמר לי: ?כי אתה לא מאמין. אם היית מאמין כמוני, היית מוכן לשבת בכלא'".
מה עוד מצאת אתו במשותף?
"הוא לא אוהב אנשים שדעתם צפויה בכל נושא. גם אני לא".
נוצרה קירבה ביניכם?
"חלק מהילדותיות שלי שאני נקשר באופן רגשי ללוקחות שלי. חש את כאבם, מביע רחמים. אני סנגור בכל רמ"ח איברי. לפעמים הקשר הזה נוצר בתמימות. אז הצדקנים מצפים שאשב מולו וארק עליו. אני בן אדם הומאני ויושב מולי בן אדם נעים, אינטליגנטי, בעל חוש הומור ואני לא שונא אותו. מהרגע שהכרתי אותו אני מנהל אתו שיחות נעימות ועדינות. הוא באמת איש עדין". *
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
_____________________________________
looopy
נערך לאחרונה ע"י looopy בתאריך 21-01-2006 בשעה 09:32.
|
ראשי
צ'אט
21-01-2006, 09:12
מצב כלאיים
