[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.iaf.org.il/Shared/Images/General/tans.gif]

ערן בלכר | צילום: ליאור דיין וגף האבטחה



קבוצה מצומצמת אחראית על אחת המשימות הרגישות והחשובות בחיל-האוויר: אבטחת מטוסי ואנשי החיל בחו"ל. אנשי היחידה, רובם בוגרי מערך האבטחה הממלכתי, מקדישים זמן ומשאבים רבים לעבודה בה אסור שיקרה משהו לא שגרתי. חשיפה ראשונה



וודאות, בטחון גמור, חוסר ספק. רבים המחפשים בעולמנו אמת פנימית אחת מגובשת ומוצקה, ידיעה שאין שום ספק בנכונותה, נקודת משען שאפשר להסמך עליה הן ברגעי משבר והן בשגרת היום-יום. סוקרטס טען שהיא מצויה בכל אדם ושהדרך להגיע אליה היא חיפוש והיזכרות, דקארט הוכיח את קיום הוודאות החיצונית האולטימטיבית בדמותו של האל ואילו חיל-האוויר הישראלי של המאה ה-21 קורא לה: "נחישות", "דיוק", "מקצוענות", "הקרבה עצמית", ומעל לכל - "בטחון".

המאה ה-21 הביאה עמה קדמה טכנולוגית מסחררת, אך תחילתה סומנה באות הקלון של עידן הטרור הגלובלי. התמימות היחסית שרווחה בקרב מדינות העולם, החל מגופים צבאיים וכלה במשרדי ממשלה ועסקים פרטיים, הופרכה לאחר המתקפה על מרכז הסחר העולמי והפנטגון ב-11 בספטמבר 2001. אין עוד מקום בעולם שנשאר בטוח מציפורניו של הטרור ומשימת האבטחה הפכה מנוהל בירוקרטי פשוט ללא פחות מאשר תהליך אסטרטגי מורכב והורחבה כמעט לכל תחומי חיינו. חיל-האוויר הוגדר כחיל המשמש "מרכיב מרכזי בשמירה על בטחון מדינת ישראל והעם היהודי". בתוך כך עליו לתת מענה בטחוני בגזרות האוויריות ולהתאים עצמו לתמורות ולמשברים בטחוניים שונים, אך מי הם אלו הדואגים לשמור על מי ששומר עלינו? מי מאבטח את כלי-הטיס שמפעיל חיל-האוויר בטיסותיו הרבות מחוץ למרחב האווירי הישראלי ומקנה בטחון לאלו שדואגים לשמור על בטחוננו כאזרחים? התשובה היא: מפקד נחוש אחד, שישה חיילים בסדיר, מספר קצינים בהצבת-חירום (הצ"ח) וכשמונים אנשי מילואים בוגרי סיירות ויחידות התנדבותיות המשמשים כמאבטחים בשירות-בטחון כללי (שב"כ) או ברשות שדות-התעופה. כיום, אין טיסה לחוץ-לארץ של כל כלי-טיס של חיל-האוויר שאינה מאובטחת על-ידי אנשי הגף לאבטחת מטוסים ומשלחות בחו"ל.





אנשי הגף אחראים לאבטח ולשמור על כל כלי-הטיס של חיל-האוויר ונוסעיהם ואף מטוסים שמובילים משלחות, פגישות של אישים, טיסות תובלה או פריסות אימונים של החיל בחו"ל. במבט ראשון, נראית המשימה פשוטה בתכלית. נראה כי בשביל "לשמור" או "לאבטח" אין צורך בכישורים מיוחדים, אולם בעידן חוסר-הוודאות הבטחונית הנוכחי שום דבר אינו מובן מאליו, במיוחד לא משימת האבטחה. מהבחינה הזו, מספק הגף לאבטחת מטוסים בחו"ל שירותים בעלי חשיבות קריטית ולמעשה מאפשר הוצאתן לפועל של כל משימות חיל-האוויר בחו"ל.

מטוס זה לא אוטובוס

יש אנשים בצה"ל שאין להם דקה של מנוחה מתוקף תפקידם. אחד מהם הוא סרן ר', מפקד הגף לאבטחת מטוסים בחו"ל משנת 2003. שיחה קלה עמו על עבודתו מציתה מיידית ברק של להט בעיניו ולמרות שמכריו מעידים עליו ש"אין לו חיים פרטיים", הוא מספר על רגעי סיפוק נדירים שחווה במסגרת תפקידו כמפקד הגף, רגעים אשר בהחלט מהווים תמורה לעבודה העמוסה מסביב לשעון.

"במהלך שנות ה-80 אובטחו כלי-הטיס של חיל-האוויר מן ההיבט של אבטחת מידע בלבד". מספר סרן ר'. "קציני בטחון-שדה לא חמושים נהגו לשמור על כלי-הטיס בעודו על הקרקע ולמנוע מחשודים להתקרב אליו. עם התגברות הטרור העולמי, חלחלה בחיל-האוויר המודעות שקיימות סכנות מוחשיות לפגיעות במטוסים, לחטיפות טרוריסטים ולהפלה של כלי-טיס והחליטו שיש צורך לאבטח את המטוסים באופן פעיל ובצורה חמושה".

להכשיר אדם כמאבטח, לתת בידיו נשק ולשלוח אותו לחו"ל באישור ובתיאום עם השלטונות המקומיים אינו תהליך טריוויאלי כלל. "מטוס זה לא אוטובוס". מבהיר מפקד הגף. "כל ניסיון חבלה בכלי-טיס עלול להסתיים באסון כבד".

בתחילת שנות ה-90 הוכשרו קצינים בשירות קבע לתפקיד מאבטחים והצטרפות לטיסות בעת הצורך, בנוסף לתפקידים הקבועים שלהם. לשם כך עברו המתאימים שבהם, מבחני סיבולת וכושר גופני וקורס לוחמה בטרור (לוט"ר) - אותו קורס שעוברים גם לוחמי הסיירות והיחידות ההתנדבותיות כמו דובדבן ושלדג.

במהלך הזמן התייעל התהליך עם הכשרת קצינים מחיל-האוויר למשימת האבטחה והגיע לשיא ההתמקצעות כאשר הובן שקיים צורך במאבטחים בכל רמ"ח איבריהם, אנשים שהעיסוק המרכזי שלהם הוא אבטחה גם באזרחות. אז החלו למיין אנשי שב"כ ומאבטחים של רשות שדות-התעופה לשירות מילואים והעבירו אותם הסבה בגף לאבטחת מטוסים. משם עברו אנשי השב"כ טיסות הסמכה והצטרפו למאבטחי היחידה הוותיקים. "הגף הסדיר הקטן, יחסית, מצליח להתמודד בעזרת אנשי המילואים והמאבטחים הפועלים בחו"ל, לעתים בתנאים קשים, עם עבודה קשה בהוצאת הגיחות". מעיד סא"ל ג', מפקד טייסת-תעופה בבסיס חיל-האוויר בלוד. "מדובר באנשים האחראים על ביצוע אוסף פעולות קטנות ומתמשכות אשר יוצרות מענה אבטחתי שלם וטוב. מעבר לזה, הם גם היועצים בחו"ל לכל נושא האבטחה לקברניט ועובדים בשיתוף-פעולה מלא עם אנשי צוות-האוויר. הם מכירים את הקשיים אבל מוכנים לקבל אותם על מנת להצליח לשמור על אנשי חיל-האוויר בחו"ל".

בנובמבר 2003 עבר הגף מהמטה אל טייסת תעופה בבסיס חיל-האוויר בלוד. עקב כך התחוללו ביחידה שני תהליכים חשובים, שגיבשו אותה לידי שלוחה מבצעית עצמאית. ראשית, הגף הפך מגוף מטה לגוף שדה, מה שמאפשר תפעול נוח ומבצעי יותר של המשימות. "יש לנו מחסן ציוד, נשקייה, משרד-מילואים ומטווח שאפשר להתאמן בו", מפרט סרן ר'. "לכן, רמת הוצאת המשימות קפצה מדרגה. ההתנהלות שלנו הפכה להיות ממש כשל צוות-אוויר בטייסת: אנו מבצעים תדריכים ותחקירים ויש לנו תוכנה מבצעית שמרכזת את כל היקף הפעילות של הגף".





התמורה השניה שחלה בגף, הייתה הקמתו של צוות סדיר מיומן עליו נמנים שישה לוחמים שחתמו ויתור או נפלו מקורס-טייס ויחידות כמו שלדג, סיירת מטכ"ל ויחידות התנדבותיות אחרות. "אני בוחן את הלוחמים שמגיעים אל הגף ומתרשם מהם במשך כחודשיים", מספר המפקד. "במידה שהחלטתי להסמיך אותם כמאבטחים, הם עוברים קורס לוחמה בטרור, לאחר מכן הכשרה של שבועיים ביחידה עצמה, הכוללת פן משימתי ופן תיאורטי ומשם הם יוצאים לטיסות הסמכה - כל לוחם בתחום מסוים והופכים למאבטחים".

לפני המשימות, התחקירים, המבצעים והטיסות, נשאלת השאלה: "מהו בעצם מאבטח?" סרן ר' מסביר: "מאבטח זה לוחם הגנתי שתפקידו להגיב לגירויים שיש סביבו. הוא שונה מלוחם ביחידה כמו דובדבן. בתור לוחם דובדבן, אם אתה נכנס לבית שמחבלים מסתתרים בו, אתה יודע שאתה היוזם של הפעולה. לוחם אבטחה לא יוזם. הוא מגיב ליוזמת היריב במטרה להגן. הוא חייב להיות ערני כל הזמן, תמיד דרוך ובכשירות מלאה: פיזית, ומנטלית. מאבטח לא יכול להיות טרוד בדברים אחרים כאשר הוא עובד. הוא חייב להיות כל הזמן מוכן לכל הפתעה שלא תבוא ולדעת איך הוא מגיב לכל הפתעה שכזאת. בכך שאנחנו מתאמנים ומתרגלים פעמים רבות כל-כך, אנו כבר יודעים באופן אוטומטי מה עלינו לעשות. אם היום ירוץ אלי מישהו וינסה לשלוף עלי אקדח אני אוטומטית, בלי לשים לב בכלל, אדע מה עלי לעשות. התגובה שלי תלויה בטווח ובמיקום שלו. כמאבטח, אתה פשוט עושה ורק אחר כך אתה מבין מה עשית. זה כבר טבוע לך בתוך ההתנהגות. אתה לא צריך לחשוב - אתה פשוט עושה".
אולם, בשנים האחרונות, תפקידו של מאבטח מטוסים הוא לא רק להיות לוחם הגנה. עליו גם לוודא שאיש לא יעלה אמצעי חבלה למטוס ובמידה שהוא חושף פצצה שהסתננה - לדעת מה לעשות בכדי שאיש לא יפגע. מורכבות התפקיד נובעת מהרבדים השונים שהוא משלב. מאבטח המטוסים של חיל-האוויר כיום צריך להיות לוחם, בודק-בטחוני, סלקטור, לשמור על כללי המשחק הדיפלומטי והכל בחבילה אחת. עליו להלך על חבל דק, כשמצד אחד תפקידו לשמור על ממלכתיות ומצד שני עליו להיות דרוך וערני תמידית ומוכן לאותו שבריר שניה שבו עלול לצוץ מחבל שינסה לפגוע במטוס או באנשיו. "אתה יכול להיות מאבטח במשך שנים", מבהיר מפקד הגף, "אולם בסוף, המטרה שלך מתמצית באותו שבריר שניה שבו צץ מטורף ומנסה לפגוע בחייהם של האנשים שאתה מגן עליהם. זה כולל גם להגן בגופך על אנשים - ערך מנוגד לאינסטינקט האנושי הבסיסי לברוח. בתור מאבטח, אתה חייב לפעול בניגוד לטבע הזה".

"מועדון-קרב"

"איך אתה יכול להכיר את עצמך, אם מעולם לא השתתפת בקרב אגרופים?" שואל טיילר דרדן (בראד פיט) בסרטו של דייוד פינצ'ר "מועדון-קרב". ובכן, את התשובה לשאלה הרטורית הזו נאלצים למצוא בכוחות עצמם המועמדים להיות מאבטחי מטוסים בחו"ל במהלך שלושת השבועות של קורס הלוט"ר.

לקורס שלושה מרכיבים עיקריים: כושר גופני, התמקצעות בירי עם מאפיינים של לוחמה בטרור, דהיינו, ירי בתוך מבנים, דירות וחדרים ושליטה במגוון כלי-הנשק שעל מאבטחי המטוסים להיות מיומנים בשימוש בהם, כמו רובים ואקדחים. המרכיב השלישי הוא קרב-מגע. "הלוחמים לומדים שם מספר טכניקות של קרב-מגע". מספר סרן ר'. "זה פשוט. כל אחד יכול ללמוד אותן, אך התכונות המיוחדות שמנסים להחדיר בלוחמים באמצעות הקרב הן האגרסיביות והנחישות".

הוא מסביר: "קרב-מגע נותן את הכלים להילחם בידיים. הנה כמה דוגמאות לכך - אם אתה צריך לפרוץ דרך קהל, כשהדופק שלך מגיע ל-170 פעימות ורק אז להילחם, או אם אתה צריך לטפס שמונה קומות ברגל ורק שם לפגוש את המחבל. אם יש לך מעצור בנשק ואתה לא יכול לירות, או שאין לך טווח ירי כי אתה בסביבה הומה באנשים. המאבטח צריך להיות הכי חד ואגרסיבי שאפשר להיות. קרב-מגע הוא פרק חשוב מאוד בהכשרה של המאבטח כאדם נחוש, שרואה את הסביבה, יודע לזהות את האיומים ולנטרל אותם".

לאחר כשעתיים דחוסות של ריצות, תרגילי מתח, שכיבות שמיכה ושאר תרגילי כושר גופני, כאשר חניכי הקורס נאבקים בשריריהם ובנשימתם, מתחילים האימונים. "מלמדים אותך לא לפחד מהיריב שלך", מספר סרן ר'. "נוטעים בך את האמונה שיש לך את היכולת לרוץ ולהתנגש במישהו במהירות המקסימלית שאתה יכול לרוץ בה ולא לפחד. מלמדים אותך להתרגל לכאב. לספוג. אחרי השלב הזה, אתה לא חושש עוד מהמאבק, כי את הטכניקה יש לך. כל מה שנותר לעשות הוא ליישם אותה על היריב עם האגרסיביות בקרב".

הקרבות עצמם, לקראת סוף הקורס, הם השיא של כל האימונים. תוך כדי האימון נוקטים בשיטות פסיכולוגיות לשכנע את החניך שהוא צריך להיות הכי חזק והכי נחוש, וכאן זה מתבטא בפועל. "הייתי נוכח במקרה", מספר ר', "בן אדם שרירי בגובה 1.90 מ' ובמשקל 95 ק"ג, הוכרע בידי מישהו קטן וחלש יותר, כי 'הכל בראש'. מי שרוצה יותר - מנצח. ככל שתהיה נחוש יותר ותפחד פחות, לא משנה מי יבוא מולך וכמה שהוא גדול, חזק או עצבני, אתה תדע לתת את המכה הנכונה בזמן הנכון ולא לוותר. גם אם תקעו בך סכין - תמשיך להילחם, גם אם חטפת כדור - תמשיך להילחם, גם אם קיבלת אגרוף בפנים - תנער את הראש ותמשיך להילחם".

מוכנים לכל מקרה

צוות הלוחמים הסדירים של הגף מסייעים בהכנת המשימות ומשתתפים בהן כמאבטחים, כך שבנוסף על היותם מאבטחי מטוסים, כל אחד מהם ממלא תפקיד של מש"ק בתחומי המודיעין, מבצעים, אימונים, שיבוצים וציוד.

בתהליך הכנת המשימה, מנתח המפקד עם חייליו את גורמיה בנסיון למפות את כל הסיכונים האפשריים שיאלצו להתמודד מולם. לאחר מכן נעשה שיבוץ הלוחמים לפי ההתאמה והדרישות. "אם זו משימה עם רמת סיכון גבוהה, אני אשלח אליה לוחם ששולט טוב באקדח", מספר מפקד הגף. "אם יש בה בידוק בטחוני רב ותהליכים של שיקוף כבודה וחקירה של הנוסעים, אשלח מישהו שהוא סלקטור טוב". לכל כלי-טיס יש שיטת אבטחה משלו. באבטחת מסוק, לדוגמא, אסור למאבטח לרוץ אחורה, כי המדחף עלול לפגוע בו.

אחרי ניתוח המשימה ושיבוץ הלוחמים נבחר ראש-צוות ומתחילים ההליכים המנהלתיים. המאבטחים חותמים על כלי-נשק ועל ציוד ומכינים את התיקים, כאשר הם מצוידים להתמודדות עם כל תנאי מזג-האוויר בעולם ובעזרים טכנולוגיים רבים המסייעים בביצוע המשימות, כמו ציוד קשר ותאורה מתקדמים, אמצעים לזיהוי מתכות (מגנומטרים) ומכונות שיקוף, מכונות לזיהוי חומרי-נפץ ומשקפות לראיית יום ולילה. בקרוב אף צפויה להכנס לשימוש "מערכת להגנת מטוס": מערכת גלאים ניסיונית שעובדת בטכנולוגיית מכ"ם, ומיובאת לישראל על-ידי חברת "מגל" הישראלית. את הגלאים פורסים על הקרקע סביב מטוס או קבוצה של מטוסים והמערכת משדרת למחשב נישא. המערכת מצוידת במספר מצלמות, כך שאם מישהו חודר לתחומה, המאבטח מקבל על צג המחשב התרעת חדירה בתוספת תמונת פני החשוד.

הצוות מנתח את המודיעין שהוא מקבל מלהק המודיעין של חיל-האוויר ומתאם את ההגעה של כלי-הטיס עם סידורי הבטחון מול השלטונות המקומיים בארץ היעד. לפני היציאה למשימה, משתתפים המאבטחים בתדריכים עם צוות-האוויר בטייסת הישראלית ועוברים אימוני כושר וירי.
משימה בגרמניה.

אחת המשימות בהן השתתף הגף והותרו לפרסום, מקבלת משמעות וערך-מוסף רב יותר מפי מפקד הגף מכפי שהצטיירה באמצעי התקשורת.
"במוצאי שבת, בינואר 2004, קיבלתי שיחת טלפון ממטה חיל-האוויר. אמרו לי לקבל היערכות לטיסה לגרמניה שתתבצע שבוע לאחר מכן להחזרת גופות שלושת חיילי-ההנדסה החטופים ואלחנן טננבוים.

"הגעתי ביום ראשון למפקדת המטה, לכינוס של צוות תכנון. היה ברור לכולנו שזו משימה ברמת חשיבות לאומית, שכל טעות בתכנון או בבצוע, קטנה ככל שתהיה, עלולה לגרום לפיצוץ העסקה - שחרור אסירים תמורת החזרת שבויים.

המשימה הייתה מורכבת מאוד: היה עלינו להטיס 29 אסירים בטחוניים לבנוניים וזרים - אנשים שהם טרוריסטים מעצם הגדרתם. ידענו שברגע שתהיה להם הזדמנות, הם ינסו לפגוע בנו. בנוסף, היה עלינו לתאם את נושא האבטחה הקרקעית מול הכוחות הגרמניים ולבצע בידוק בטחוני לאסירים ולטננבוים, כשעל הכל פקוחה עינם של ראש-הממשלה, של הדרגים הגבוהים ביותר בצה"ל ושל התקשורת.

בישיבה במטה מפקדת חיל-האוויר הצגתי את הדרישות שלנו למשימה. הוצאנו מידע מודיעיני על כל האסירים שהיה עלינו להטיס ולמדנו את הפרופילים שלהם. ידענו מה ההתמקצעות של כל אחד בתור מחבל ועל מה הוא ישב בכלא, כדי לדעת לנטרל כל ניסיון אפשרי של חבלה, במידה שאחד מהם מתמחה בפיגועי תעופה".

כשהגיעו האסירים מהכלא הישראלי ביום המיועד, הוקצה מסוף מיוחד במשטרת ההגירה לבידוק הבטחוני שלהם, שנעשה מכף רגל ועד ראש בשיתוף עם מאבטחים של רשות שדות-התעופה.

"כל מה שהיה ספק שהוא יכול לשמש ככלי נשק לא עלה למטוס". מספר סרן ר'. הועברה דרישה לכוח משטרה-צבאית שישמור על האסירים במהלך הטיסה. בתא הנוסעים של מטוס ה-707 של הטייסת "הבינלאומית" של חיל-האוויר יצרו שתי מחיצות. ההנחיה שגובשה על-ידי סרן ר' והועברה לאנשיו הייתה: 'לירות בכל מי שעובר את המחיצה'. האסירים ישבו כפותים במרכז המטוס, כאשר בקדמת המטוס, מאחורי המחיצה הראשונה, ניצבו מאבטחים חמושים שתפקידם היה לאבטח את הקוקפיט ואת חברי המשלחת, ביניהם מפקד המשלחת, נציגי משטרה-צבאית, חיל-האוויר והצלב-האדום. מאבטחים נוספים מאחורי המחיצה השניה אבטחו את השירותים ואת החלק האחורי של המטוס.

סרן ר', שפיקד על ההכנות למבצע ואף השתתף בו כאחד המאבטחים, מספר: "היה מתח אדיר באוויר. לא ישנתי בשבוע הזה. במהלך כל התקופה עשינו רענונים ותדריכים, יזמנו יום עיון והבאנו את הלוחמים כדי להתאמן על טכניקות של ירי בתוך מטוס".

האווירה במהלך ההמראה הייתה מתוחה. המאבטחים היו ערניים ולא הרפו את דריכותם במהלך כל הטיסה. האסירים נהגו ללא דופי, הטיסה עברה בשלום ושעות ספורות לאחר הנחיתה בקלן-בון שבגרמניה החלה העסקה. ארונות החיילים הובאו, המומחים פתחו במלאכת הזיהוי ובהדרגה שוחררו האסירים לפי המסוכם. אלחנן טננבוים הובא למקום ומאבטחי הגף ערכו עליו בידוק ביטחוני. לאחר הטקס שנערך במקום, שב המטוס לארץ ובו ארונות החיילים, טננבוים, אנשי המשלחת והמאבטחים.

"לעולם לא אשכח את המחזה המעט סוריאליסטי הזה," מספר בהתרגשות סרן ר' על הטקס. "המחבלים המשוחררים עמדו בשורה כשארונות החיילים הובלו. ללא שום פרובוקציות או סימני ניצחון עמדו אותם אסירים שהטסנו לפני שעה קלה כשהם דוממים ומשולבי ידיים. אחד מהם אפילו הניד את ראשו לשלום לעברי כשירד מהמטוס. זה ריגש אותי לראות את האויב עומד מן הצד וחולק כבוד".

את חוויותיו מהמבצע כולו מסכם מפקד הגף: "זה המעמד העילאי ביותר שיכול להיות. אתה מרגיש שתרמת לבטחון המדינה. שהשתתפת בהחזרת שלושה חיילים שנהרגו למענה ובשמירה על אחד הערכים החשובים ביותר של צה"ל: 'לא מפקירים פגועים'. זו תחושה מדהימה. היו שם אנשים עם דמעות בעיניים. אחרי שהכל נגמר, כשהמטוס סגר את הדלתות ולא היו עליו מחבלים, התמלאנו בתחושות מעורבות: הגאווה על הצלחת המבצע הייתה מהולה בעצב על כך שהחיילים חוזרים הביתה הרוגים. ברגעים כאלה, פתאום מבינים מהי מדינת ישראל ומה המדינה שלנו עושה כדי להחזיר חיילים הביתה - חיים או מתים".

"מה שמנחה אותי", מסכם סרן ר', "זה החיים של האנשים שאנו מגנים עליהם והמטוסים שאנו שומרים עליהם. זה הדבר שאתו אני קם בבוקר והולך לישון בלילה. אסור להיכשל בו, כי אין לו מחיר או ערך של זמן. אני מרגיש שאנחנו עוסקים במשהו אמיתי, משהו חשוב לבטחון המדינה ברמה הבינלאומית ולהשגת שלום. אנחנו נמצאים בליבת ההתעסקות המבצעית של מדינת ישראל בחו"ל וזה לא פשוט, אבל עם מפקד אחד, שישה חיילים בסדיר וקבוצה מצויינת של אנשי מילואים שמתנדבים לשירות ועוזבים את הבית והעבודה על מנת לתרום לבטחון המדינה, אנחנו עושים את זה ועושים את זה טוב".

מקור: בטאון חה"א - www.iaf.org.il

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

כל הכבוד שהכנסת את הכתבה מאוד מעניין!
(לצערך אני עדיין עם דרגות קצונה