אני לא יודע כמה עוד נוכל לסחוב.
כולם משתדלים לשדר אופטימיות, אבל הם יודעים שזה לא המצב.
נתחיל מהתחלה, מהקל לכבד.
בבסיס, כמה שאני לא משקיע, זה לא מוערך על ידי אף אחד, ועוד המפקד אומר שאני לא עושה כלום ואני לא משקיע.. חתיכת אפס כפוי טובה, אם הוא כזה גבר אז שבאמת יעשה הכל בעצמו כמו שהוא מתרברב.
החברה, איך לא.. גם בתחום הזה לא חסר טרגדיות.
היא בת יחידה.. ולפני כמה ימים נודע לה שאמא שלה בהריון מתקדם, והיא כל כך שמחה וסיפרה לי איך שהיא מתרגשת שסוף סוף תהייה לה אחות.
ביום שישי, אמא שלה פונתה במצב קשה לבית החולים, שם התברר שהתינוקת נפלה וצריך ניתוח מסובך כדי לפתור את העניין.
כל התא המשפחתי שלהם בכאוס וכרגע אין שינוי, מן הסתם שגם הקשר שלנו סובל מזה..

בבית, הצרות רק הולכות וגודלות.
נכנסנו לחובות שרק אלוהים יודע איך נצא מהם, והאפשרויות שיש לנו גרועות אחת יותר מהשניה.
כרגע יש עוד ממה לחיות, אבל זה הולך ונגמר ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה אחר כך.
ובגלל שאני בצבא, אני לא יכול לעבוד בכלום ולא ללמוד, ועד שמשיגים אישור לזה, חבל על הזמן.
כמובן שלחלאות האלה שרואים בהם אלילי נוער נותנים את הפרווילגיות האלה בלי בעיה.. אבל מה שלא יודעים זה שהכל בצבא הולך לפי מספרים, כי מה שיש אצלם בא על חשבון מישהו אחר..
אז לא הייתי עושה מליונים, אבל לפחות הייתי מוריד מהם את ההוצאות שלי...
קיצר, טוב כבר לא יהייה.
שלכם,
א.

בוא אני הגלה לך סוד גם למשפחה שלי יש חובות לכולם יש זה לא סוד
רוב האנשים במדינת ישראל נמצאים בחובות ואין מה לעשות צריך להמשיך לחיות
בעזרת השם אלוהים יתן להורים שלך פרנסה ויתן להם כוח לעבור את זה
באמת קשה אבל על תדאג אחי יהיה טוב שיים על העולם זיין כמה שזה מגעיל
אבל אין מה לעשות הנה תראה באתי היום לקנות פלאפון מימשהו נסעתי שעה
וחזרתי בידיים ריקות (סיפור ארוך) מה אתה חושב אני לא מבואס גם מבאס
אבל אין מה לעשות בעזרת השם יהיה טוב זה מה שאני אומר כול הזמן אחי
ועל תדאג אחי תשתדל כמה שיותר להיות רגוע מכול הבעיות ועל תכנס לפחדים בגלל המצב
תנסה למצוא פתרונות אחי תנחש מה אני אומר בעזרת השם יהיה טוב חחחח...
יאללה ביי אחי סלאמטק ויהיה טוב אני מבטיח לך

לק"י

לא יודעת מה לומר,אבל אתה לא יכול לשאת הכל על הכתפיים שלך..תעזור במה שתוכל,ואני מתארת לעצמי שהכל מתבלגן ושם דבר לא נראה כמו שהוא אמור להראות,אבל תאמין שיהיה בסדר..בשביל החברה,המשפחה,ובעיקר בשביל עצמך.מקווה שרק תתחזק ותחחשל מהקשיים האלו שנערמו,אני.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לך HILON!

החיים, אין מה לעשות, בנויים מירידות ועליות, פעם שמחים ופעם עצובים, אבל מה..
אתה חייב להבין שהכל קורה לטובה ושברגעים מסויימים אתה תבין זאת.

תשמע, יש לי המון סימפטיה אליך, אני מתאר לעצמי שאתה יוצא מהבית עם הרגשה גרועה
של המשפחה, אחרי זה נפגש עם החברה שהיא במצב רוח עוד יותר גרוע מה שהורס לך עוד
יותר ואז אתה יודע שאתה צריך לחזור הביתה או לבסיס..
יש ימים כאלו אני לא אשקר וזו לא הפעם האחרונה שמשהו בסיגנון הזה יקרה, ואולי זה השיא,
זה הכי רע שיכול להיות.

את כל זה ^^ אתה צריך להבין ולנתח ולדעת למה אתה מרגיש גרוע, כדי שתדע מה הולך לך בראש
ובמה צריך לטפל.
אך אחד לא אמר שזה קל או יהיה קל - אתה חייב להיות חזק, קשוח. אך עם זאת לשמור על רגישות
וראש פתוח ודאגה לחברה.

תתחיל לאט לאט, עם החברה, תעזור לה, תנחם אותה, מה שאתה יכול, תדבר איתה בטלפון, שתשפוך
הכל ומשם זה עניין של זמן, היא תתחיל להרגיש לאט לאט יותר ויותר טוב, היא לא לבד בעולם.
ויחד עם זאת גם אתה תרגיש טוב יותר כי עזרת לה ואני מאמין שהיא מאד מאד חשובה לך!
בקשר לצבא - המערכת הצבאית, אין מה לעשות, תמיד נוגחת לכולם בתחת, מה שאתה צריך
להבין שלכל דבר יש סוף, כמו משפט צבאי נחמד - "עוד לא נולד ה**-**** שיעצור ת'זמן.."
אתה לאט לאט תתקדם, תפתח עם חברה חדשים, המפקד יעריך אותך ויבין שאתה משתדל,
ואני גם מאד ממליץ לך לפנות לתמיכה מגורם כלשהו בצבא - תבין ->> אין בזה בושה!!! אתה חייב
להיות אמיץ על מנת לעשות זאת - ואתה לא תתחרט על כך.
בקשר למשפחה, משפחות רבות נקלעות לקשיים שונים מסוגים שונים, כלכליים, קשר משפחתי, הכל
ביחד.. אבל מה.. בשביל זה יש משפחה - מתגברים על זה! לאט לאט, צעד אחר צעד.
אני במקרה עובד בבנק מסויים עד הגיוס במשרד הגבייה - זה בטח עושה לך חרארה, גם לי.
אז בוא אני אסביר לך משהו - בסופו של יום/חוב החוב נמחק או משולם, והחיים של החייבים (מצטער
שאני קורא לזה כך) חוזרים לרגיל!
אין מה לעשות, לבנקים יש אינטרס והוא - להכניס כסף, לפקידות יש אינטרס והוא - יעדים אישיים,
לעו"ד והוצל"פ יש אינטרס והוא - לשמח את הפקידות והן את ההנהלה.
לאחר תקופה מסויימת, מבינים שאו שהמשפחה מסוגלת לעמוד בחוב ולשלם אותו, ואז החוב נגמר
וחוזרים לחיים הרגילים, או שהמשפחה באמת לא יכולה לסדר אותו - ואז מנסים להגיע להסדרי חוב
ובסופו של דבר - מוחקים אותו. עד אותה נק' מפעילים לחץ מתמיד על מנת להשיג כסף - אולם,
האנשים הם אנשים אחרי הכל, והם יש הנהלה שגם להם יש הנהלה וכולם יודעים בדיוק מה קורה.

כך שבקשר למשפחה שלך - זה עניין של זמן עד שתחזרו לשיגרה (בצורה זו או זו).
בקשר לצבא - תתן הכל, כמו תמיד, תבקש עזרה מגורם כלשהו (אל תתבייש!), ותראה שעם הזמן גם המפקד ישים לב שאתה באמת נותן הכל מעצמך.
בקשר לחברה - אני יודע שהיא בטח הבסיס שלך.. כשלה כואב, לך פי 9... כל מה שאפשר לעשות
זה לחבק אותה, לומר לה כמה אתה אוהב אותה ולנסות להצחיק אותה ואולי אפילו לתת לה מתנות
קטנות ומתוקות כמו איזה פרח קטן שקטפת, או כל דבר אחר, לא חייב לעלות לך כסף, אתה תראה
שהיא עם הזמן תפתח אליך שוב יותר ויותר, ושאין מה לעשות.. תסביר לה שזה קורה להמון נשים
ושהיא לא לבד בעניין הזה, עוד אנשים הרגישו וירגישו כך (כמה נורא שזה נשמע...) ושהכל, הכל
יהיה בסדר.
בקשר אליך - אתה חייב, בראש ובראשונה לקחת את עצמך בידיים ולהפסיק לשקוע- זה כל כך פשוט
לשקוע ברחמים עצמיים (עם הסיבות המוצדקות לכך), ומה שקורה זה ששוקעים ושוקעים..
תקח על עצמך את המשימה להניב מעצמך הכל (בגדר הטעם הטוב), לתת 100% ולהאמין שהכל
יהיה בסדר, כי כך יהיה.

לסיכום - אני באמת מבין שאתה עובר תקופה מאד קשה ואף אחד לא ממעיט בכך.
אך עליך להישאר חזק, עירני ומוכן לעשות הכל על מנת לעבור את התקופה (ואני מדגיש תקופה)
על הצד הטוב ביותר, אתה תראה שהאושר יחזור אליך ומשפחתך ולחברה שלך והכי הכי חשוב
אליך.

מלמעלה רשמתי שהחיים מורכבים מירידות ועליות, זו הירידה הגדולה שלך,
אך מה..
בכל תחומי החיים - פיסיקה, בורסה, ספורט, זוגיות, יש אתה מה שנקרה 'ירידה לצורך עליה',
בלי זה, שום דבר לא עולה, אתה תראה שהתקופות המאושרות שלך עוד לפניך ויהיו עוד המון כאלו!

אני מאחל לך המון המון הצלחה, אושר, שמחת חיים, תמצא את הדברים הקטנים שמשמחים אותך,
אפילו שהאוטובוס בא לתחנה ותעודד את עצמך, כי כולנו עוד צעירים וחיינוו... אווו... עוד ארוכים.....
תחזיק מעמד והיה חזק!

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

החברה עכשיו יצאה לחודש של חופשה מיוחדת כדי לטפל באמא שלה, מה שאומר שכמעט לא נוכל להפגש כל הזמן הזה, כי היא גרה ברמת הגולן ואני במישור החוף ואני צריך להיות בבסיס רוב הזמן..
קיצר, מהפח אל הזבל...

אתה לא סופרמן, כמו שכולנו לא, וקשה להתמודד עם הרבה דברים ביחד. נכון שלא תמיד התזמון תלוי בך - אבל אם הראש עובד על הכל בבת אחת - מה שיוצא זה שאתה מרגיש כאילו החיים שלך מתפרקים.

תירגע, חיים לא מתפרקים כל כך מהר. תתמודד עם כל דבר בנפרד, בדרך שנראית לך הכי נכונה וטובה, הרי לא בכל דבר אתה יכול לעזור. בצבא יש דברים שהם אולי בשליטתך, אבל מול מצבה של אמא של החברה שלך -אין לך כלום מה לעשות, חוץ מלהיות כתף תומכת. זה מה יש.

גם הזמן עוזר, ושירות צבאי לא נמשך לנצח. וגם אם יש מפקד מטומטם (יש יותר מאחד כזה), יש אחרים, מפקדים או בעלי תפקידים אחרים - שהם לא, ושאיתם כן אפשר לדבר ואולי אפילו להתקדם לכיוון המטרות שלך. תחשוב טוב בדיוק מה אתה רוצה, ואז תבדוק כמה דרכים יש להגיע לשם. תבחר את הדרך הכי טובה - ותינעל עליה. הצליח? יופי. לא הצליח - יש דרכים אחרות.

הכי חושב, לא להתייאש ולקחת הכל בפרופורציה הנכונה. יש מעט מאוד דברים שמפרקים חיים. אתה לא שם, חביבי.

ההורים שלך יסתדרו בסוף, אל תדאג לגבי זה, תסיים את השירות כמו שצריך.. עד אז אין לך מה לעשות פשוט, גם אם המצב נראה ממש גרוע כרגע אתם תצאו מזה, גם אנחנו בחובות וזה ככה כבר כמה שנים, למדנו לצמצם את ההוצאות בכל מיני שיטות ועכשיו החובות קטנו (למרות שזה לקח כמה שנים זה משתפר ), בפועל, תצמצם כמה שיותר את ההוצאות שלך, זה החלק שאתה יכול לתרום, וזה המון.

בקשר לחברה שלך, זה נוראי אבל זה קורה, תהיה לצידה ברגעים הקשים האלה, פשוט תחבק אותה ותקשיב, כתף תומכת וזמן ישפרו את המועקה על האובדן.

ואין אדם שלא מתלונן על המערכת הצבאית, את הערכה אתה תראה בסוף השירות כשתסתכל אחורה, ותבין שבמבט לאחור אתה זה שתתגאה בעצמך ממה שעשית ולמדת.


תראה איך הענן השחור הזה יעלם לאט לאט והדברים הטובים יתחילו להגיע.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"

לפי דעתי,ואל תיקח את זה כמשהו אישי
אני חושב שאתה סתם בכיין
במקום לשקוע ברחמים עצמיים ולרחם על עצמך על כמה שקשה לך וכמה שרע לך
תתחיל לתפוס את עצמך חזק ולהנות ממה שאתה יכול

אז בוא אני יספר לך,אמא שלי נפטרה שהייתי בן 12 והיום אני בן 16 וחצי ואני יושב וכותב לך את ההודעה הזאת בשביל להראות לך שאני ממשיך לחיות למרות הכל
אני יותר קטן ממך ומצליח להבין את זה,ואני קורא את ההודעה שלך ואני מתעצבן מזה שאנשים חושבים שהם מסכנים שיש אנשים בעולם עם בעיות פי מיליון יותר גדולות

נשארתי עם שני אחים תאומים שעברו לגור לבד ובאים לבקר הרבה
ואחות בת 13 בעייתית שהייתה בת 8 וחצי שאמא שלי נפטרה

ודווקא היום הייתה האזכרה שלה!!!!

אז תחשוב שאני צריך להתמודד עם כל המטלות ששיכות לאמא,לעשות כלים,לכבס,לקפל,לנקות
הכל בקיצור וגם לשלב את הלימודים והבגרויות ואני בכיתה י"א שזאת לא כיתה קלה בכלל
אז בבקשה ממך,תפסיק לבכות שהחיים שלך מתפרקים ותתחיל להנות
כי חיים רק פעם אחת ובגלל זה צריך להנות

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

מצבך אכן קשה, ואני משתתף בצערך ומפרגן על היכולת יוצאת הדופן שלך להתמודדות עם המצב.
אם זאת, אתה צריך להבין שאנשים רואים את העולם באמות מידה שונות, ואתה לא יכול לשלול את עמדתם או ריגשותיהם רק על סמך ההתנסות שלך, קשה ככל שתהייה.
כמו שישנם אנשים שמבחינתם לאכול חיות זה כיף וטעים, יש אנשים שזה מזעזע אותם באותו משקל של קרוב משפחה שנרצח. (הדוגמא בכוונה קיצונית כדי להעביר את הנקודה)
אני, שהייתי רגיל למסגרת חיים מסויימת שרק אותה אני מכיר, לוקח בצורה קשה את העובדה שהיא עשוייה להתפרק, ואין לי כלל מושג מה יהייה אחר כך.
אני מקבל את הדברים של כל מי שהגיב בהבנה, ומנסה ליישם את המיטב מהם.
כרגע המצב ללא שינוי, אבל אני יעדכן כאשר יהייה על מה.
ושוב תודה, לכל מי שהגיב ותמך.
Hilon

ובכל זאת
כשאתה מסתכל על השקפת העולם שלך
ואתה רואה שהיא לא בריאה
כדאי לשנות אותה או לפחות לנסות לשנות אותה
כשאתה פגיעה נפשית יכולה להביא גם לפגיעה פיזית
מקווה שיהיה טוב

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי [Sub Zero] ובכל זאת כשאתה מסתכל על השקפת העולם שלך ואתה רואה שהיא לא בריאה כדאי לשנות אותה או לפחות לנסות לשנות אותה

-אני אתך חמוד, אני חושבת שכל אחד מאיתנו עובר רגעים קשים בחיים וגם כאלו שנדמה לנו שלא נצא מהם .
אך ברגע שאנו מזהים שזה המצב, עלינו לפעול בכל דרך לשנותו, אחרת נשקע .

(ב)לוני- אני חולה עליך מתוק, תהיה חזק ואני מבטיחה שהכל יסתדר !
שולחת חיבוק ונשיקה,
רחלי .

"Beauty is in the eye of the beholder..."

יפה מצדכם לעודד אותו ולהגיב באמת כמו שצריך :]
הנה .. אתה רואה יש לך עוד סיבה להאמין שהכל טוב ,אוליי בצבא לא מעריכים אותך.. אבל לפחות אתה עושה צבא, אני לדוגמא "נופיתי" מהצבא על פרופיל כזה או אחר בגלל בעיה רפואית שיש לי אותה עוד מגיל 5 , אתה מבין ?... תנסה לחשוב שלאחרים אוליי פחות טוב ממך וכמה שהמצב לא מאיר פנים יהיה טוב ,זה באמת לא סתם עוד "משפט " חוזר
וכל הכבוד למי שתמך ועזר אפילו באמרות חוזרות... :] תמיד טוב לדעת שיש אנשים טובים כמוכם :]

" השמיים הם לא הגבול , הם רק עוד מכשול בדרך! "

גנבתי את זה לאור.. אבל לא לסתם אור.. לבן אור! חחח :]