29-01-2006, 20:37
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.11.05
הודעות: 832
|
|
|
אמממ....
א. לא, תכף אני יסביר (בסוף הנקודות).
ב.אני מתאמן בריוקיו קנפו קובוג'וצו.
ג.עוד לא יצא לי להתשמש בקרבות רחוב איתו ואני מקווה שגם לא יצא,אבל אני הרבה יותר מודע למה שאני יעשה בקרב מאשר פעם,ויהיה פחות חסר אונים,כמה ש7-8 חודשי אימון הם קצת, כשעושים הרבה קרבות (יש אצלנו כל יום שיש קרבות,אני לא יכול להגיד שאני מגיע כל יום שיש אבל משתדלים) והרבה אימונים,מרגישים יותר טוב.
ד.ריוקיו קנפו הוא קראטה אוקינאווי מסורתי יותר עתיק מהשוטוקאן, למעשה, פונוקאשי (אייתתי נכון?),מייסד השוטוקאן,פיתח את השוטוקאן מתוך הריוקיו קנפו, ואפשר לקרוא על זה בספר שלו "קרטה,דרך חיים" (נדמה לי שזה השם ). שם הוא מזכיר פעמיים אם אני זוכר נכון את ה"ריוקיו קמפו" קמפו וקנפו זה אותו הדבר,השאלה איך המאמן מחליט לכתוב ולבטא אותה. השוטוקאן היא בעצם הפשטה של הקנפו האוקינאווי.
הבהרה: מה שאמרתי בסעיף האחרון לא בא לבטא איזשהו זלזול או התלבטות בנוגע ליעילותה או היופי שבשיטת השוטוקאן,אני מעריך מאוד את השיטה ויש לי שני קרובי משפחה, אחד עם חגורה שחורה ואחד עם דאן 2. בסה"כ הבאתי מה שלמדתי מהמאמן שלי ומקריאה. אני גם לא באתי לטעון איזה שיטה יותר יעילה כי אני לא ברמה שאני יכול להצהיר הצהרות כאלה ובכל מקרה אני לא חושב שאני יצהיר הצהרות כאלה. (לפני שיתנפלו עלי בצעקות שאני מזלזל או מדבר שטויות.)
עכשיו לנושא הראשון- ברור שאני לא חושב שאומנויות לחימה באו רק בשביל ללכת מכות... אומנויות לחימה משפרות את האדם בכל התחומים. כושר,בריאות,יצירתיות וכח רצון. אני לא ממש יודע מה השתפר בי...אני מניח שיש דברים שבהם הקנפו עזר לי,אבל אני משתדל להתקדם הלאה ולא לחשוב כמה התקדמתי אלא כמה יש עוד להתקדם. אני לא הייתי ממש צריך את אומנויות הלחימה כדי לא להיות רגיש שלא בוכה וכאלה, כי אמ שלי נפטרה חודש לפני הבר מצווה שלי ככה שגם כשיש לי דברים קשים אני לא מתרגש מזה ויודע שיכול להיות יותר גרוע.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
