03-02-2006, 18:40
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.10.05
הודעות: 95
|
|
|
גיבוש חובלים 29.1.06
גיבוש חובלים 29.1.06:
שום מאמר שקראתי לפני הגיבוש לא עזר לי להבין מה מצפה לי שם אז הנה אני אפרט שלב שלב מה שקרה בדיוק בלי לזיין בשכל:
יום ראשון:יוצאים מתחנת הרכבת בת גלים פונים שמאלה לחנייה ושם יש שולחן וכ50 מטר ממנו תור של שלשות אתה מסתדר בשלשות ומתקדם עם התור . בתורך אתה ניגש לשולחן נותן תעודת זהות ואז מתיישב בצד בחנייה יחד עם כולם. מגיע אוטובוס כולם עולים ונוסעים לנמל של חיל הים לסיור על הספינות רואים סער 4 סער 4.5 צוללות וסער 5 ויאללה לבה"ד חיל הים לגיבוש יורדים מול בית החובל מסתדרים בשלשות (עדיין עם התיקים האישיים)ואז נותנים תפסים למלא, כאשר נמלא את הטפסים נכנסים לבית החובל שם יושבים הרופאים ושוב מסתדרים בתור נותנים להם את האישורים הרפואיים הם בודקים דופק ואז כאשר כולם מוכנים אומרים לנו לרוץ לאפסנאות יחד עם כל הציוד האישי , דופקים ספרינט לאפסנאות וכאן מתחיל הגיבוש בעצם .מי שהולך צריך להבין שבגיבוש כל הזמן המפקדים נותנים לכם פקודות ואין לכם שום זכות לעשות משהו בעצמכם או ללכת לאנשיו בעצמכם (אפילו להשתין לשתות ולחרבן) .כאשר נעמדים ליד האפסנאות המפקד אומר לנו מה לעשות ובקבוצות של שלוש נותנים תעודת זהות(פיקדון) לאפסנאים וזזים לכוון של מכולות מעלות אבק בחצר בין הבניינים שם בפנים יש שני מכולות באחת קיטבגים שבהם חגור(חגורה עם מימיות), חדורה למכנס , ותיק מסריח(תד"ל), 2 שמיכות (שכשהחזרנו אותם בסוף הגיבוש הבנו שלא מכבסים את הסמיכות וכבר שנים הם במחזור של הגיבושים , זה גם מסביר למה הם היו רטובות ומסריחות)הכול דרך אגב ממש אבל ממש ישן על חלק מהקיטבגים והחגורים כתוב שנת ייצור 1976 ושמות של חיילים שכתבו את הטלפון על הקיטבג עם 5 ספרות.לוקחים מאותה מכולה גם עוזי דמה שזה יציקה מסריחה של עוזי ורצים למכולה השנייה שם לוקחים חגורת הצלה ורצים בחזרה לאפסנאות שם שוב מסתדרים בשלשות ושם תתחילו לשנוא את המפקדים שלכם , יש להם הנחיה לעשות דברים עם הכוח, למשל יש 30 דקות עד שהאפסנאי מגיעה אז למה לתת לנו לשבת הם ימצאו אנשים להשתעשע איתם כשמחכים כמו למשל מישהו שהזיז את הראש במסדר אומרים לו: "רוץ לבניין הצהוב ותחזור 10 שניות זוז"! עם הוא לא מספיק חוזרים על הפרוצדורה שוב ושוב עד שמגיעה האפסנאי אומר לכולם לרוקן את הקיטבג לראות שיש הכול ואז הוא מחלק לכל אחד 3חולצות ושלוש מכנסיים וכובע אתם מכניסים הכול לקיטבג ורצים נעמדים בשלשות(בחלוקה של הציוד נעמדתם ב ח עם רווחים ביניכם).ואז רצים לאוהלים שם נאמר לכם להחליף למדים ב-5 דקות שזה ממש קשה כי צריך לעשות א זה בחושך של האוהל וצריך להבין את המנגנון של החגורה כיוון שרצתי עם חגורה פתוחה לפחות חצי שעה עד שהבנתי איך סוגרים אותה, כאשר אתם יוצאים כולכם מצ'וקמקים ולא מסודרים ובכל זאת רצים לבית החובל לקבל ת הסבר על הגיבוש ואז זה מתחיל קוראים את השמות של כל האנשים בגיבוש וכל אחד לוקח את המספר שלו מחבר לכתפיים(כל כתף מספר) ורץ החוצה ומצטרף לפלוגה שלך (אומרים לאיזה פלוגה אתה שייך בחלוקת המספר) שזה בערך 15 איש , ואז פוגשים מד"סית יפה קטנה אבל מזה עצבנית היא מריצה אותנו בבסיס וצעקת "תסתדרו ב"ח" בחנין ב-30 שניות רוצו למגרש ממול תסתדרו בשלשות ב-20 שניות, תעשו 20 שכיבות שמיכה רוצו למכונית האדומה ותחזרו ותעשו 30 בטן שזה די קשה אם הנשק שהוא מאפן הרבה יותר ממגניב. אחרי איזה חצי שעה של טרטורים אתם תחזרו לבית החובל לחצר לרחבה ממול ושם מחכה האוכל ואומרים שישה מתנדבים יחלקו את האוכל (5 קופסאות מתכת שבכל אחת מטעם אחר) ,ושיש לנו עשרים דקות כולל להחזיר את הכול למטבח ולהחזיר את השולחנות לבית החובל כולם נעמדים בתור לוקחים צלחות ומזלגות ומעבירים אותם בתור מעמיסים לך על הצלחת הכול ותזכרו אתם לא תאכלו כמו בני אדם כל הגיבוש תאכלו בחוץ על הרצפה כמו כלבים. סיימתם לאכול אתם נעמדים בשלשות רצים לאוהלים המפקדים אומרים לכם להסתדר ליד האפסנאות ונותנים לנו מיתות מתקפלות ומזרונים ושוב לרוץ לאוהל מהר ולשים אותם שם אז בעצם אתם בוחרים לעצמכם מיטה שמים עליה את הציוד ויוצאים לבחוץ כמובן בשלשות.נאמר לכם לקחת תד"ל ולשמים בתוכו שק חול וסוגרים אותו(כמובן הכול בזמנים קשים מאד ועוד יותר קשה זה העובדה שאת התיקים הללו לבשו אנשים שכבר מזמן יצאו לפנסיה ולכן הם במצב לא הכי טוב נותנים לנו 2 ג'ריקנים ועלונקה ו3 מנשאים שזה הציוד המחלקתי אתם קושרים הכול בחבלים ואזיקונים שיסופקו לכם (אבל תמיד מומלץ להביא מהבית) ופוגשים את האנשים שיקבעו לכם את התאמתכם לקורס המילואימניקים שיש שניים כאלו לכל פלוגה ואז נותנים לכל חניך את החומר הלימודי ,עפרון ומחדד מחלקתי ונאמר לנו שצריך להיות מוכנים להרצאה ביום שלמחרת המילואימניקים באים אל כל אחד שואלים אותו מה שמו רושמים אותו שואלים עם יש ניסיון ימי או שאני מכיר מישהו בגיבוש ואז לוקחים את כל הציוד המחלקתי ואת התד"לים ועושים הליכה מסביב לבה"ד שזה בקצב קל אבל עד מהרה התד"ל יתחיל לעקם לכם את הגב ולצלק לכם את הכתפיים ואת הגב התחתון ואחרי כמה סיבובים המילואימניק(שאנחנו עוקבים אחריו כל המסע והוא מכתיב את קצב ההליכה) מתחיל לרוץ ריצה קלה ואז להאט וכך כל המסע הוא רץ ומאט להליכה ואתה צריך להדביק אותו ,שלב המסע הזה לקח משהו כמו שעתיים וחצי עם לא יותר .ובמהלך המסע נעצרים כל כמה סיבובים נעמדים ב"ח" ונותנים משימה לפלוגה ואז המילואימניקים מסתכלים מהצד ורואים את התנהגות האנשים.בסוף המסע שוב יש אוכל מול בית החובל ושוב אותה פרוצדורה 20 דקות , אוכלים כמו כלבים ואז לוקחים אתכם לאולם הרצאות נותנים לכם 45 לקרוא חומר על מבני שייט וכל מיני שטויות , קשה להתאפק שלא להירדם כי שם אתם מרגישים כמו בני אדם נח וחם וממוזג ואין מפקד מזורגג מול הפנים שלך. רצים לאוהלים שוב מסתדרים בשלשות עושים לנו טרטורים (למה שייתנו לנו ללכת לישון מוקדם) והולכים לישון נכנסים לאוהלים והם מכבים בהם את האור אחרי כמה דקות.בסביבות 11
יום2:
קמים בבוקר (עוד חושך) הייתי אומר בסביבות חמש חמש וחצי רצים למרינה עם חגורות הצלה בלי נשק ותד"ל ונכנסים לטבילה כל פלוגה נכנסת בתורה וכשמגיעה תורך כל צעד במים גורם לך לרצות לפרוש כי הם אחושרמוטה קרים נכנסים עד הבטן אבל הים גלי ועד מהרה כולך רטוב וקפוא ואחרי זה רצים מטפטפים לאוהלים מחליפים לבגדים יבשים(על תחליפו נעליים כי זהו יום ים)ורצים לבחוץ שוב עם חגורות הצלה , רצים למרינה ועומדים שם איזה שעה לפחות עד שהמילואימניקים השמנים האלו יסיימו ארוחת בוקר ויישתו קפה ויקבלו תדרוך אנחנו נקפא בחוץ ונעבור מדי פעם למצב 2 .ואז מגיעה עוד קטע ממש מעצבן צריכים להוריד את כל סירות הגומי למרינה ולעזור בהכנת הציוד לכל ס"ג כמו עוגן משוטים חבלים וגלגל הצלה.כל ס"ג ממש ממש כבד וצריך הרבה עבודת צוות להוריד אותם למרינה (בסוף היום תגלו שצריך אפילו יותר עבודת צוות בשביל להעלות אותם בחזרה) צריך גם להוריד ס"גים עם מנוע שכבדים אפילו יותר מהרגילים וגם את סירות ההקאה הידועות לשמצה. אחרי שעברו עוד כמה שעות טובות של שבירת כתפיים ועד שכל הס"גים מוכנים וכל המילואימניקים באו הם יטרטרו אתכם עוד קצת ע"י מצבי שתיים מזדמנים וריצות, ואז הם אומרים לפלוגה שלך להכניס את הס"ג למים וכיוון שזה רק חמש אנשים (כל פלוגה התחלקה לשניים) זה יהיה ממש קשה להכניסה למים, טוב המילואימניק נכנס לסירה וממנה איש חרטום שיכניס את הס"ג למים(אני ממליץ לכם לא לעמוד ליד החרטום בשביל שהוא לא ייתן לכם תואר זה, כי איש החרטום נרטב כולו) אתם נכנסים למים עד לבטן בערך ונכנסים לסירה ואילו איש החרטום נרטב עד הראש. והנה המפקד אומר למישהו שיפקד על החתירה וייתן משימות חתירה (דוגמא: תחתור לסירה המזרחית ואז תסתובב סביבה),המפקד שימונה ע"י :המילואימניק צריך לנווט את הספינה ליעד ע"י הגדרת קצב ולהגיד איזה צד יחתור.טוב אחרי משימות החתירה הוא ייתן משימות של הכנת תורן לספינה הכנת גג לספינה וכל מיני שטויות עד שיגיעה תורכם להיכנס לספינת ההקאות אתם חותרים לספינה שזה בעצם סירת הצלה עגולה עם תחתית בד וגג שמסביבה מסתובבת סירת המנוע שהורדתם מהמרינה ועושה גלים. אתם רואים את הצוות הקודם יוצא לבחוץ כולו מבולבל וישנוני ואז אתם נכנסים לבפנים. אתם רואים את המזכרות שהצוות הקודם השאיר לכם על הסירה (אני מציעה לכם להתרחק מהם כי זה לא הכי כיף להסתכל על ארוחת הבוקר שאכלתם לפני כמה שעות חצי מעוכלת בתחתית הסירה) בהתחלה נאמר לכם ע"י בחור שיושב על צד הספינה שפותח מידי פעם את הוילון לראות מה קורה ,לשבת עם הראש לחוץ הסירה בשקט עם ברכיים על התחתית , אתם יושבים ככה איזה עשר דקות (תשתדלו להירדם) (לנו שיחק מזל ולא היו גלים והים היה שטוח ולכן כמעט אף אחד לא הקיא). נאמר לכם להסתובב ולשבת במעגל שזה יהיה הקטע הקשה כי אתם לא יכולים לעצום עיניים וככה הרגשתי ממש לא טוב ורציתי להקיא , המילואימניק יפתח את הוילון ויחלק משימה ואתם תצטרכו לדון עליה בתוך הסירה, סיימתם את הדיון יוצאים מהסירה חותרים לחוף אוכלים ארוחת צהריים ושוב נכנסים לים עם סירה רק המילואימניקים מחליפים ביניהם עושים שוב משימות חתירה ובניה ואז חוזרים לחוף והמפקדים האהובים שלכם יחזרו ויטרטרו אתכם להחזיר את כל הס"גים למחסן וזה יהיה ממש קשה כי צריך להעלות אותם בעלייה אחרי איזה כמה שעות שאתם מעלים ס"גים ומחזירים ציוד שוב תעמדו בשלשות ושוב יריצו אתכם ושוב תעברו למצב שתיים עד שיגיע הערב ואז אוכלים ארוחת ערב לוקחים אתכם לעולם הרצאות ושוב יגידו לכם לקרוא חומר רק על ווסת דלק וניווט לוויני ואז תרוצו לראות סרט צהלי דל תקציב שמציג את מה שקראתם אחרי הסרט רצים לאוהלים נעמדים בשלשות ושוב טרטורים ריצות מצבי 2 ואז אומרים לנו לשפצר ולקשור את הציוד המחלקתי להכין תד"לים למסע ואומרים שכל חבר פלוגה ייקח משהו (3 פריטים סה"כ: 2 ג'ריקנים ואלונקה (קשורים למנשאים)) המלצה שלי היא תיקחו אליכם לאוהל משהו מאלו כי אז למחרת לא תצטרכו להביא תד"ל למסע הקשה ולא תצטרכו להיסחב איתו אחרי זה במשימות. אתם מכינים הכל למסע למחרת ואז המפקדים אומרים שהם יכולים להעיר אותנו כל רגע אפילו עוד שעה כמובן כולם ידעו שהמסע יהיה ב- 3 בבוקר. הולכים לישון (אני מציע שתכינו הכול באוהל ותכינו מדים יבשים ותד"ל ונשק בהישג יד. הולכים לישון בשעה תשע.
יום3:
אתם קמים בשלוש רצים לבחוץ עם כל הציוד המחלקתי נשק מימיות תד"לים נעמדים בשלשות ואז רצים למטבח לרחבה ליד נותנים לנו לחם עם שוקולד ותה חם(זה היה הדבר הכי מפנק כל הגיבוש). כל פלוגה נעמדת בשלשות ומילואימניק בא (רואים שהיה לו קשה לקום כל כך מוקדם בבוקר) מעביר אתכם למצב 2 מטרטר אתכם ואז אומר רוצו אחרי את רצים אחריו ושוב באותה מתכונת של המסע הקודם הוא הולך הליכה מהירה ואז עובר לריצה ושוב מאט (במסע זה אין דיונים) אחרי כמה סיבובים הוא אומר לנו לפתוח אלונקה ולשים עליה את כל התד"לים הוא נותן לנו תדרוך קצר על הדרך להרים אותה ואיך להוריד אותה ומתי אפשר לבקר חילוף. ארבעה אנשים נעמדים ליד האלונקה מרימים לעגן ואז לכתפיים וממשיכים לרוץ כאשר מי שעל האלונקה סובל מכאבי תופת ומי שרץ לידה רץ בלי התד"ל שלו (הוא על האלונקה) ולכן זה ממש קל בשבילו , בשביל לבקש חילוף אתם צריכים לעקוף את המפקד להרים יד ומישהו מהפלוגה יבוא להחליף אותך(ככה זה אמור לעבוד בתיאוריה אבל אנשים הם מניאקים מטבעם ולכן הם לא תמיד יבואו לעזור לכם כי האלונקה ממש ממש כבדה וזה אולי הקטע הכי קשה בגיבוש). עד מהרה כל החלפה תהיה יותר ויותר קשה וכולם יהיו יותר ויותר עייפים ולפעמים המפקד רץ מהר ואין מצב לעקוף אותו עם כל המשקל הזה ואתה סובל מכאבי תופת בכתף. תמצאו את עצמכם במצב שאתם מתים להחלפה ועוקפים את המפקד והכלב הזה דופק ספרינט וכאשר אתם סוף סוף מצליחים להתחלף תראו שאחרי כרבע סיבוב מי שהחליף אתכם כבר מת להחלפה ואתם, עדיין כואב לכם להחליף מישהו ותראו אותו סובל ומרים יד אבל לא תבואו כי המח שלכם רוצה שתשרדו ולא מעניין אותו שחבריכם סובלים. בשלב מסויים הייתי מתחת לאלונקה והמפקד התחיל לרוץ ואני הייתי עייף מידי בשביל עקוף אותו אז הגעתי למצב שהעלונקה הייתי לי בקו העגן וכולם כבר נהיים עייפים ורוצים לעקוף את המפקד להחלפה אך הכתפיים שלי אכזבו אותי ולא יכולתי להרים אותה יותר הייתי כבר במנטאליות פרישה באתי לעצור ולצעוק למפקד שאני פורש ופתאום הוא אומר לעצור להוריד אלונקה ולשתות ,המסע המייגע הזה סוף סוף נגמר , תודה לאל!!!. הולכים לדשא עושים מבחן על הרצפה ואז נעמדים בשלשות מול בית החובל אוחלים ארוחת בוקר מטרטרים אותנו ואז הולכים למחסן מוציאים משם חביות (שוב המפקד נותן לנו זמנים) מוטות חגורות הצלה ועוד כל מיני זבל ואז אחרי איזה חצי שעה של עבודת כפיים מאומצת הוא אומר לכם להכניס הכול בחזרה חוץ מכמה דברים....איזה ביאוס זה היה. אז מתחלקים לפלוגות והמילואימניקים לוקחים אתכם לכל מיני תחנות בבסיס שם יש חביות בולי עץ ואתם צריכים לעשות משימות למשל להניף חבית על בול עץ או לפתוח אוהל ולכל משימה המילואימניק ממנה מפקד שהוא בודק את ביצועיו ואחרי שהזמן המוקצב למשימה(עשר דקות) נגמר הוא שואל אותו שאלות לגבי המשימה. כך רצים בבסיס עד שכולם עשו משימה ואז מתיישבים ממלאים שאלון על עצמכם ואתם מגלים שהמפקדים נעלמו ובמקומם מסתובבות כל מיני משקיות שמסבירות לכם על המילוי ואז בעצם מתחיל סוף הגיבוש אין הגבלת זמן למילוי השאלון וכל עוד לא תמשכו את צומת לב המפקדים שאתם כבר סיימתם למלות את השאלון הם לא יטרטרו אתכם אחרי איזה שעה ישיבה אתם הולכים אחד אחד לראיון אישי עם המילואימניק שישאל אתכם כל מיני שאלות וכאן אתם לא צריכים לקרוא לו המפקד לוחצים לו את היד ולא רואים אותו יותר.אז נעמדים בשלשות ומחזרים את כל הציוד שהביאו לכם ועולים על אזרחי. אתם חושבים שהכל נגמר כבר? מה פתאום אין מה לעשות אתכם עד לשעת השינה ועכשיו צהריים אז למה לתת לכם לנוח, אתם נעמדים בשלשות מול בית החובל והמפקד לכם אומר לכם שהגיבוש רק התחיל וכל מיני שטיוית אבל אף אחד לא האמין, הוא הריץ אותנו שם ארבע שעות עד לארוחת ערב , הוא נתן לנו כל מיני שאלות וכאשר ענינו לא נכון הוא הריץ אותנו למשל הוא שאל את מי מאמן אלי אוחנה כל האוהדים בפלוגה ענו שאת כפר סבא והוא אמר שהוא מאמן את בני סכנין.ושוב הריץ אותנו(אלי אוחנה עבר לאמן את בני סכנין בזמן הגיבוש ולאף אחד לא היה מושג). ואז הוא שאל מה קרה לפני עשרים ואחת שנה ביום זה , כולם שתקו והוא ענה" האלוף בן דביר מונה למפקד חיל הים" , וואללה.......קיצר ככה רצנו עד הערב, בארוחת ערב הייתה עוגה וסוף סוף נתנו לנו לאכול בבית החובל ולא בחוץ , אחרי הארוחה באו אלינו חובלים שבאמצע הקורס ומספרים לנו על מה שקורה שם. אז המפקדים לוקחים אתכם למרינה ואומרים לכם להוריד כל דבר שלא רוצים שיירטב ומנסים לעבוד עלינו שנכנסים למים אבל אין מצב שאתם תכנסו למים פשוט על תורידו כלום אבל על תתגרו בהם תתנו להם רגע אחרון של הנאה.הם אומרים לרוץ למים אחרי שתינתן הפקודה הם נותנים פקודה כולם רצים לים ואז הם אומרים תעצרו כאן סוף סוף שבירת דיסטאנס מעבירים איתם צחוקים ודחקות על הגיבוש חוזרים לאוהלים בהליכה הכל משוחרר אין זמנים הם מספרים לנו על עצמם וזהו בעצם הולכים לישון קמים בבוקר אוספים את כל המטען שלכם הולכים לבית החובל לארוחת בוקר ואז נעמדים במגרש המפקד קורא את השמות של האנשים שעברו לוועדה (אני לא ביניהם). כל מי שלא עבר נשאר במקום ואז לוקחים את הציוד אישי תעודות זהות ארנקים פלאפונים והביתה!. |
ראשי
צ'אט
...
מצב כלאיים
