אראל סגל, מעריב: ''שיעור היסטוריה''.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://rotter.net/User_files/forum/43e4f95609a561b1.jpg]



שיעור היסטוריה
"חייבר חייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד סא יעוד"
2/2/2006


בימי הביניים נהוג היה להציב שומר לילה בבית קברות שתפקידו היה לחלץ במקרה הצורך אנשים שנקברו חיים. לפרקי ידן של גוויות טריות נקשר חוט שקצהו השני חובר לפעמון. במידה והמת היה מתעורר לתחייה, היתה לו דרך לתקשר מעולם השאול לעולם החיים. זהו מקור הביטוי "הצלצול הגואל". העובדה המצמררת כי רבים נקברו חיים התגלתה כאשר החלו למחזר ארונות קבורה. בממוצע, באחד מ-20 ארונות נמצאו שריטות ציפורניים על דפנות הארון. שוו בנפשכם את ייאושו של הקבור בחיים, את בהלתו המתגברת עד כדי בעתה. שורט בציפורניו עד זוב דם, נטרף באימתו. כך אני חש היום כשאני כותב. תמה שמא כותב ההיסטוריה במרחק שנים רבות ישפטני כמי ששרט בציפורניו את ארונו ואיש לא הקשיב.

"לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגום. היהודים יתחבאו מאחורי כל עץ וכל
סלע, אך אללה ייתן באותו יום פה לעצים ולסלעים, והם יקראו בקול גדול: 'הוי המוסלמי! הנה יהודי מאחורי. בוא והרגהו'".

ציטוט זה, מקורו באחד משני ספרי "הצחיח", ספרי החדית' (תושב"ע מוסלמית) הנתפשים ומוכרים באיסלאם כבעלי המסורת המהימנה ביותר. אותה "שעה", על פי "הצחיח", הינה שעת אחרית הימים, שבה עצים יזעקו: "הוי מוסלמי! הנה יהודי מאחורי. בוא והרגהו". ככה מאמינים בחמאס.

"בלי בג"ץ ובלי בצלם", קבע יצחק רבין ז"ל בפרוץ הסכמי אוסלו. "תנו לפת"ח לטפל בחמאס", הבהיר בקול בס סמכותי. אוי יהודים! כמה אירונית ההיסטוריה.

העם הפלשתיני העלה לשלטון תנועה נאצית (אין לי מילים אחרות לתאר את מי שמבקש את השמדת ילדי באמצעות עץ ואבן בעלי יכולת דיבור). אף על פי כן, רבים בישראל לא נותנים לעובדות לבלבל אותם.






פרץ יצירתיות אחז במחזיקי תיק השלום במקומותינו. הם נאחזים ויאחזו במצע הכביכול פרגמטי של תנועת החמאס לבחירות. הם מבקשים למצוא פתח הידברות עם ארגון שביום שני דחה את קריאות הקוורטט להתפרק מנשקו ולהכיר במדינת ישראל. הם מסנגרים על העם הפלשתיני בתואנה כי הבחירה בחמאס היתה ברירת מחדל נגד הפת"ח המושחת. שוב הם נופלים במלכודת הפטרנליזם הגזעני. מדוע אינם מסוגלים לעכל כי העם הפלשתיני מודע למעשיו, כי בחר בחמאס על כל ההשלכות המוסריות והמעשיות הנובעות מבחירה זו. האם איש מהם אינו מודע לפרדוקס המובנה של השמאל, זה המבקש להשתחרר מהכיבוש באמצעות הכתבת השליט החדש לפלשתינים.

אורי סביר, מקברניטי אוסלו, הבהיר השבוע כי עליית החמאס נובעת מטעויות שביצע ערפאת.

טעויות? ערפאת לא טעה, ערפאת ידע מה הוא עושה. עמו קרוב לניצחון, ולא כפי שטען אהוד אולמרט בניו יורק כי "נמאס לנו לנצח". אנחנו לא מסוגלים להפסיק ירי של "צינורות מעופפים", כפי שקבע מר דובי וייסגלס, שילדיו אינם מתגוררים בשדרות.

במסגד ביוהנסבורג במאי94' קבע ערפאת: "ההסכם הזה (אוסלו), אינני מחשיב אותו יותר מאשר ההסכם שנחתם בין נביאנו מוחמד ו(שבט) קורייש, ואתם זוכרים שהחליף עומר דחה את ההסכם הזה כשביתת נשק בזויה". ב-12.2.96 אמר ערפאת בשטוקהולם באוזני 40 דיפלומטים ערבים: "אנחנו באש"ף נרכז מעתה את כל מאמצינו להעמקת הפילוג בחברה הישראלית. תוך חמש שנים יהיו בפלשתין חמישה עד שבעה מיליון מאחינו. בכוונתנו ליצור תנאים שבהם חיי היהודים בפלשתין יהיו בלתי נסבלים" (התפרסם בעיתון הנורווגי "דאגן" ב-16.2.96וב"מעריב" ב-22.2.96).

כזכור , בני בגין הזהיר והתריע בסיזיפיות, אך ישראל הממלכתית והתקשורת המתרפסת העדיפה להתעלם ולקבוע כי מדובר בג'יהאד אינטלקטואלי. מכרו לנו משהו גזעני על רטוריקה ערבית, לא חשוב מה ערבים אומרים אלא למה הם מתכוונים. והם כידוע התכוונו לשלום אמיצים. זכרו, ככה ימכרו לכם את החמאס בקרוב, כפרגמטי, למרות הרטוריקה המתלהמת. תמורת זמן שאול, תמורת הפסקת אש, תמורת הודנה, תמורת חיוך, נתקפל, נתפשט מנכסינו הגשמיים והרוחניים, עד שבבוא היום גורלנו יהיה כגורל יהודי חצי האי ערב שנטבחו על פי חרב וילדיהם ונשיהם נמכרו לעבדות.

כיוון שבישראל לא נהוג ללמד פרק נורא זה בהיסטוריה, יש להורות לפלשתינים ולחלק מערביי ישראל לאזכר את הטרגדיה באירועים לאומיים שונים, כשהם שרים את המנון הטבח בשכם, בנצרת או בחיפה: "חייבר חייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד סא יעוד". זכרו יהודים את גורל חייבר, צבא מוחמד עוד יחזור.



איור: דוד שמאי /images/archive/gallery/456/805.jpg




"כל הזוועות של כל הזמנים כונסו יחדיו, ולא רק צבאות אלא אוכלוסיות שלמות הוטלו לתוך הקלחת. המדינות המעורבות, הנאורות ורבות העוצמה הגיעו, לא בלי יסוד, למסקנה שעצם קיומן הונח בכף הקלע. אומות ושליטים לא פסלו כל מעשה, אם סברו שיסייע להם לנצח. גרמניה, שפרצה את סכרי התופת, הובילה את מסע האימים; אבל צעד אחר צעד הלכו בעקבותיה האומות הנואשות - שהפכו בסוף לנוקמות-שהתקיפוה.

כל זוועה נגד האנושות או המשפט הבינלאומי נענתה בנקם, שהיקפו היה גדול יותר ומשכו ארוך יותר. שום הפסקת אש והידברות לא מיתנו את התגוששות הצבאות. הפצועים גוועו בין הקווים, ההרוגים הרקיבו אל תוך הקרקע. אוניות סוחר, אוניות נייטרליות ואוניות בית חולים טובעו בימים, ומי שהיו על סיפוניהן הופקרו לגורלם או נקטלו בנסיונם למלט את חייהם בשחייה. נעשה כל מאמץ להרעיב אומות שלמות עד כניעה, בלי התחשבות במין ובגיל. ערים ושכיות אמנות נמחצו באש ארטילרית. פצצות הוטלו מהאוויר בלא אבחנה. גז רעיל בצורותיו השונות חנק וחרך חיילים. אש נוזלית הותזה עליהם. אנשים נפלו מהאוויר אחוזים בלהבות, או טובעו, לעתים אט אט, בין נחשולי ים אפלים. רק מצבת הגברים הגבילה את כוח הלחימה של הצבאות. אירופה וחלקים גדולים של אסיה ואפריקה היו לשדה קרב ענק, שעליו, לאחר שנים של לחימה, לא צבאות אלא אומות שלמות נשברו ונסו. וכשתם הכל נותרו העינויים והקניבליזם שני האמצעים היחידים שהמדינות התרבותיות, המדעיות והנוצריות נמנעו לנקוט; יעילותם ממילא היתה מפוקפקת".

אשד מתפרץ ועוצמתי זה של טקסט המצייר מציאות אפוקליפטית שכמעט ניתן להריח את זוועותיה נכתב בידי ווינסטון צ'רצ'יל (מצוטט בביוגרפיה הרשמית שלו מאת סר מרטין גילברט). אם נדמה לקורא כי צ'רצ'יל העיד כאן על מלחמת העולם השנייה הרי שטעות בידו. מקור הטקסט ב-21', ותוכנו עוסק במהות מלחמת העולם הראשונה. כעבור פחות מ-20 שנה תיקלע אירופה למערבולת תופת ושאול שטנית, שליש מהעם היהודי יושמד. שוב גרמניה. המופתי הירושלמי, חאג' אמין אל-חוסייני ימ"ש יקים בריגדת אס-אס המורכבת ממתנדבים מוסלמים הרבה לפני עמונה. אותו צ'רצ'יל התריע בשער בשנים שקדמו להתפרצות המפלצת הנאצית, אך העיתונות והציבור דחוהו כאדם מריר ומעורער, הרואה צל הרים כהרים, וכמחרחר מלחמה תאב דם. ההיסטוריה מתעתעת, מה שנדמה כפרנויה וכחסר שחר מתגלה כאיום קיומי.

שנים הרהרתי בשאלה כיצד העולם בכלל והעם היהודי בפרט נותר משותק נוכח האיום כמו עופר הלום מול פנסי מכונית בלילה חשוך. מהו כוחו של המנגנון המדחיק, זה המערפל את יצר ההישרדות. אולי זוהי האשליה, המתוקה בהבטחותיה אך כה רעילה בהתנפצותה.






"מי שיבעיר לפיד מלחמה באירופה אינו מבקש אלא תוהו ובוהו. אנו מכל מקום חיים באמונה איתנה כי בימינו תתגשם לא ירידתו של המערב אלא התחדשותו. אנו גאים בכך שגרמניה עשויה לתרום תרומה בת אלמוות למפעל גדול זה, וזוהי אמונתנו הבלתי מעורערת". כך סיכם הצורר היטלר ימ"ש את נאומו ברייכסטג בערב ה-21 במאי 35'. נאום שלום ברוח פיוס, סובלנות ואופטימיות שבו השמיע היטלר הבטחות שלום המבוססות על צדק והבנה. אגב, באותו יום חתם היטלר על החוק הסודי להגנת הרייך שבמסגרתו התעצם תהליך החימוש והכנת הצבא הגרמני למלחמה.

"הנאום הוא הגיוני, ישר ומקיף. שום אדם שיקראנו בדעה בלתי משוחדת לא יפקפק כי הנקודות שהעלה הר היטלר עשויות להוות בסיס הוגן להסדר מלא עם גרמניה. גרמניה חופשית, חזקה, שווה, במקום גרמניה מובסת שנכפה עליה השלום לפני 16 שנה. יש לקוות כי הנאום יתקבל בכל מקום כביטוי כן ושקול המתכוון בדיוק למה שהוא אומר". כך נכתב על הנאום ב"טיימס" הלונדוני, העיתון לאנשים חושבים של בריטניה. שלוש שנים מאוחר יותר, בספטמבר 38', ישוב ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין ובאמתחתו הסכם מינכן שהפקיר את צ'כוסלובקיה לגרמנים. לאחר חתימת ההסכם התעקש צ'מברליין להחתים את היטלר על פיסת נייר שבה נכתב כי בריטניה וגרמניה מתחייבות לא לצאת לעולם למלחמה זו כנגד רעותה. בנמל התעופה לאחר נחיתתו נשא צ'מברליין נאום בפני קהל נלהב. אוחז במטרייה שחורה שנודעה מאז כסמל הכניעה הכריז כי הביא לעולם "שלום בזמננו" ונופף בפיסת הנייר שעליה חתם היטלר. הסכם מינכן זכה לשבחים רבים. נשיא ארצות הברית רוזוולט גמר עליו את ההלל, גם האפיפיור. בבריטניה הפופולריות של צ'מברליין המריאה לשחקים, המלך ג'ורג' השישי חלק לו כבוד. רק איש אחד, ווינסטון ספנסר צ'רצ'יל, לימים ראש וראשון למצילי הציוויליזציה המערבית, אמר את האמת הלא נעימה: "חרפה בחרתם מפחד מלחמה, הרי לכם חרפה ומלחמה גם יחד".

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כמובן שהתקשורת לא תשים זאת בכותרת כי הר:י "אין סיכוי שהפלסטינים רוצים להשמיד אותנו"....
"הם שוחרי שלום" "גם להם נמאס מהכיבוש" "יש גם אנשים בצד השני" כל הסיסמאות של השמאל חסרות שחר הסיבה היחידה שזה מצליח לו זה כי השמאל שולט על המדינה על התקשורת
כשהתקשורת תבחין בזה זה יהיה מאוחר מדי לכן אנו צריכים לפעול...
לפני שיקרה אותו אסון שקרה במלחמת העולם ה-2

הדגישו היטב.
את הקריאות "חייבר חייבר יא יהוד..." זעקו הפורעים במסגדים, במדינת ישראל. רק לפני שנה שנתיים.
אילו שמבלבלים את המוח על שיוויון ותנאים ושותפות.
זעקו זאת באום אל פאחם, ביפו, בסחנין.
הבעיה שה"מנהיגות" הרופסת כאן מנסה לבחון את הבעיה בעיניים של "פולנים".
ההתנשאות הזו, ש"אנחנו יודעים מה הם רוצים", היא קישקוש.
חבריא,
עד שלא תקום סמכות דתית, אמיתית, משהו בסגנון חכמי אל-אזהאר ותאמר כי ליהודי, כפסק הלכה, מותר לאחוז ברכוש,
שליהודי מותר שתהיה מדינה, עד אז, לא יהיה כאן שלום ולא בטיח.
הם לא מתביישים לאמר כי ההחלטות הן טקטיות, כי כעת נוח לרצות את העולם ולהרדים אותם ואותנו.
על פי ההלכה המוסלמית, יגנו על היהודי בחירוף נפש, כל עוד הוא כפיף. בן חסות.
זאת כי מהיהודים נלקחו תפישות עולם של אל אחד, הבנות חברתיות, כי אשתו של מחמד הנביא היתה יהודיה (אל אימרא אל יהודייה) שאוסלמה ועוד.
מחמד והחליף בגדו ביהודים בהסכם מדינה ושחטו אותם כי היהודים הניחו את חרבם בחפשם שלום ושלווה.
אותם יהודים שממש כמונו נהגו מתוך חמלה והתעלות נפש של מנצח והסכימו להכנס למדינה ללא נשקם כדי לחתום על "הודנא", אחרי שכמעט השמידו את מדינה על יושביה, כולל מחמד, שבועות לפני כן.
הם הובסו כי בקרב הגדול לפני כן, לא השמידו את מדינה, כי נכנסה השבת.
הם הובסו ונעלמו לעולמים, כי ה"שלומניקים", ניצחו בויכוח הפנימי.
כי עם רודף שלום אנחנו.
אין לי בעיה עם זה.
שלום זה טוב לכולם. לחי ולצומח. לכלכלה ולנפש.
רק צריך לדעת עם מי, מתי ועד כמה !!!
כשיבינו זאת ה"מנהיגים" רודפי הכיסאות, העוצמה והממון שלנו ויבינו שאתה עוסק בשכנים מאד דוגמטיים עם דת מאד מעורבת וכללים מאד חדים, אולי אז יבינו שההתנהגות שלנו כלפיהם, באה מתוך "גזענות והתנשאות" ולא מתוך שיפוט חד ערכי.
כך ערבי ישראלי יכנס ללימודי רפואה עם 60 בבגרות ו- 500 בפסיכומטרי, כי הם "נורא מסכנים" וצריכים "העדפה מתקנת". זה זלזול. שילמד מי שמגיע לסטנדרטים. יש בין הערבים כמו בין היהוודים, הדרוזים , הצ'רקסים, מצטיינים.
כך לינץ' שנעשה בעריק יהודי שרצח אנשים תמימים בשפרעם, מתחת לידיהם של 5 שוטרים מבוהלים ומאויימים, לא זכה לשום תגובה, לא פוליטית לא משפטית. כלום...
תפסיקו לנקוט בציקצוקים כלפי הנעלבים, הפגיעים הללו, כי הם לא ירחמו עליכם.
מדינה אחת, חוק אחד, מחיר אחד.
דין אחד, להוא מעמונה ולהוא מאום אל פאחם.
אצלנו מתפללים לשלום.
אצלם בתפילה מלשינים על יהודים כדי שיסקלו.
אתם מבינים את זה ?

I don't know why everyone regards it as a "surprise". I'd been following the elections (superficially) and it was my understanding that Hamas was gaining strength as both a viable and a popular opponent to Fatah.
The real tragedy is that both parties don't and likely never will, operate on behalf of a Palestinian moderate majority. What do I know? Maybe the moderate faction of Palestinians is no longer a majority. (I suppose the Hamas win suggests that.) In my opinion, the elections simply underscore how Arabs are incapable of independent thinking. I regard their allegiance to Islam as partly responsible for this, in addition to intrinsic tribal mentality that goes back centuries and centuries. (note: more on how it's impossible - even before Bush set out to PROVE how impossible it is - to "export" democracy as a replacement for malignant theocracy or just full-on despotism, in a future conversation).

My initial reaction was also to think "MMmmhmmmm. Now the rest of the world really WILL see what is going on in that corner of the world"....but my gut feeling is that Eurabia will continue to pander to their increasing Islamic population, the U.S. will continue to blunder its way through the Arab world thanks to existing ties to oil and a lack of understanding of the Middle East (we're still operating with "Cold War" experts whose expertise has sort of expired...need to move it over a continent but kind of hard to do that while actually DOING it); and the Israelis will push the envelope as far as they possibly can in terms of protecting themselves and engaging in tactics that are not appreciated by the international community but are tacitly condoned by the U.S. and everything will just continue status quo.

I take that back. Things won't continue status quo - they will only devolve and get worse. Islam, much like a cancer, has been quiety taking over vital organs all over the world. When the rest of us got our rude awakening after 9/11, it seems almost too late to get the chemotherapy....it's like a hemorrhage with a bandaid. Arabs and Islam are taking the world as hostage and we're all just sort of watching it happen, like confused observers torn between being "politically correct" and "protecting civil liberties" and blaming ourselves for what's going on.

My only idea for a solution is to start finding alternative sources to oil. I would rather see a bunch of rag-heads shooting each other in their mosques than pretend to care about a democratic solution to something that defies civilized answers...or continue to give them leverage by actually purchasing their coveted oil.

The next presidential election will see me voting for whatever candidate is most behind the alternative resource solution. I prefer my tax dollars going to that, instead of sending more young men overseas to certain death. I'm sick about it, in fact.

Meanwhile, Israelis continue to live every day like they always do....probably thinking to themselves "Told ya so..."

P.S. Perfect example of how the world is a 21st century "Clockwork Orange" is that those so-called "disrespectful cartoons" of muhammed are somehow inciting muslim outrage all over the world....I won't even discuss this further since I know anyone with a single brain cell (amoebas and protozoans inclusive) understand how completely crazy and out of control that whole NON-controversy is.

Signed,
International Pessimist

(מדהים עד כמה הם נהיו "יהודים": מדברים, מדברים ומדברים...)

.

פניה של מדינת ישראל לחורבן או מלחמת קיום נוספת.
שום שקט לא מצפה לנו ושום שלווה לא מחכה מעבר לפינה. במקרה הטוב מחכה לנו מלחמה גדולה שתתן לנו את האופציה לכבוש שוב את הארץ ולבצע גירוש המוני של הערבים. במקרה הרע, ישראל תתמוטט כמו מגדל קלפים או בתהליך איטי יותר, אבל תתמוטט.
היום בניגוד לשנות העשרים והשלושים, האינפורמציה זמינה לכולם, הכל ידוע אבל הטבע האנושי בשלו, הוא אינו תלוי במציאות אלא הוא תלוי בעצמו, הרבה אנשים בעולם רואים את מה שהם רוצים לראות ולא את מה שמופיע בבירור מול עינהם.
הבחירה הזו אינה משנה את המציאות, היא אינה הופכת אותה ליפה יותר או לרלוונטית פחות, אבל היא מעלה את רף המחיר שמשולם על הבחירה המוטעית מלכתחילה וכמו שמצוטט צ'רצ'יל:
"חרפה בחרתם מפחד מלחמה, הרי לכם חרפה ומלחמה גם יחד".

ציטוט:

במקור נכתב על ידי הרואה את הנולד . במקרה הטוב מחכה לנו מלחמה גדולה שתתן לנו את האופציה לכבוש שוב את הארץ ולבצע גירוש המוני של הערבים. במקרה הרע, ישראל תתמוטט כמו מגדל קלפים או בתהליך איטי יותר, אבל תתמוטט. "חרפה בחרתם מפחד מלחמה, הרי לכם חרפה ומלחמה גם יחד".

הפלשתינאים מעדיפים לשמור על עימות בקצב איטי ומתמשך ובכך ליצור "עימות מוגבל" ,בעל עוצמה נמוכה יחסית עימות שמתרחש מידי יום ולאורך שנים רבות על מנת להתיש אותנו (בעיקר בתודעה) .הבעיה היא שתפיסת העולם הזאת מקובלת גם על מנהיגי ישראל שחוששים להגביר את עוצמת האש משיקולים פוליטיים או מהזיות השלום הקרב ובא.

תרגום אמנת ה"חמא"ס" לעברית

אבל רלבנטית רק עבור מי שאכפת לו ממנה...

יש המון ציטוטים של צ'רצ'יל שמתאימים לישראל כמו כפפה ליד.

"כמה איומות הקללות אשר המוחמדניות הביאה על מאמיניה! בנוסף לפנטיות, אשר מסוכנת לאדם ככלבת לכלב, ישנה הגורליות הפטליסטית הזאת. ניתן לראות בהשפעות אילו במדינות רבות. הרגלים ארכאיים, שיטות חקלאות ישנות, שיטות מסחר איטיות, ואי ביטחון לרכוש קיים בכל מקום בו מאמיני הנביא חיים וקיימים. סנסואליות מבזה מקפחת את החיים מחסדם ומעידונם; הבא הוא מכבודם וקדושתם. העובדה היא שבחוק מוחמדני כל אישה חייבת להיות שייכת לגבר מסוים כרכושו המוחלט, בין אל ילדה, אישה, או שושבין, חייבת לעכב את היכחדות העבדות, עד תום היות האסלאם כוח גדול בין בני האדם.
בודדים מוסלמים עשויים להראות תכונות מעולות - אבל השפעת הדת משתקת את ההתפתחויות החברתיות של מאמיניה. אין כוח חזק יותר אשר מושך אחורה הקיים בעולם הזה. רחוקה מלהיות חסרת כוח חיים, מוחמדניות היא אמונה מסיתה ואלימה. היא כבר התפשטה דרך מרכז אפריקה, מרימה לוחמים ללא פחד בכל שעל; והאין זה שהנצרות מוגנת בידי ידיו החזקות של המדע, המדע שנגדו היא נאבקה בנחישות, הציוויליזציה של אירופה המודרנית אולי תיפול, כאשר נפלה הציוויליזציה הרומאית." ~ מתוך הספר "מלחמת הנהר"

"בן אדם שלא היה שמאלני בצעירותו הוא חסר לב. בן אדם שלא הפך לימני בהמשך הוא חסר מוח."

"הפייסן הוא אדם שמאכיל את התנין, ומקווה שהתנין יאכל אותו אחרון."

לכל מי שמתלהב ממה שאראל סגל כותב אפשר להמשיך לקרוא אותו הבלוג של אראל סגל

איך דווקא הוא תמך בהתנתקות.