מישהו יודע מתי התאריך המדוייק שמתחיל הגיבוש....בוודאות שיכתוב תשובה תודה מראש

2.4

אבל תברר סופית במדור סיירות התאריכים משתנים..

איזה 17?

לי אתם הולכים לשנוא, אבל לשנוא! את המשפט שיאמרו לכם במגה-פון:
"גיבוש אפריל 2006, 7 ד' כולם מוכנים למסע בח' מול האוהל".

אצלי זה היה אפריל 2005.. הסיוטים עדיין קיימים.. הצלקות בגב עדיין שם..
אבל את החבר'ה.. אחחח החבר'ה, אף פעם לא אשכח!!

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

אבל זאת חוויה..

זה אין ספק.. זו הייתה אחת החוויות הטובות..

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

מישהו עבר ממכם??
אם כבר אז מה יותר קשה גיבוש מטכ"ל או שייטת?

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן.

אליי..

עשיתי 2 גיבושי שייטת :
הראשון גדנ"ע צלילה - הרופא הוציא אותי מהגיבוש ביום השלישי.
גיבוש יום סיירות - סיימתי, עליתי לוועדות, לא עברתי.

לאחר מכן, ראיון שלדג עברתי, ואז התחלתי גיבושון שלדג (לי נפסק לקראת הסוף)

בכל מקרה, 2 הגיבושים הם מאד מאד שונים.
גיבוש שייטת - לשרוד... יש יותר מנוחה, אבל מסע.. מסע זה מסע.. המבדקי מים זו סתם חארטה
מבחינת הקושי.
אבל הקור... המים של אפריל לא ידידותיים, במיוחד כשאתה באמצע הלילה עם שנורקל בפה.
לאחר אחד המבדקים הראשוניים של המים.. יצאנו הצוות ביום ה-3 בבוקר למסע 16 המהולל.
אחד החבר'ה (63 - זוכר אותך!) הופרש בגלל טמפ' גוף של 33 מעלות! הוא היה מסטול מת..
תתרגלו כבר עכשיו למקלחת של דקה וחצי קפואה שכשאתה יוצא ממנה.. גם בחוץ קר.
זו אחת הסיבות שאנשים רבים פורשים, הם חושבים לעצמם - מה אני צריך את זה עוד 4.5 שנים?
מקבלים שוק, בשלב מסויים כולם חושבים על להיות טבחים בזמן המסע או מקללים את כל השושלת
המשפחתית של המדריך המוביל.

גיבוש שלדג - אינטנסיבי בטירוף. כשאתה לא רץ אתה חופר בור (הגענו לבור קבוצתי לגודל של מכונית)
אין דקה מנוחה בגיבוש חוץ מאוכל ו-6 שעות שינה המופרעות ב-40 ד' שמירה ומפקד גיבש שבועט באוהלים.
בגיבוש שלדג מס' הפורשים הוא מאד נמוך, כי באים במנטליות אחרת וגם האנשם שהגיעו לשם לא חאפרים.

מקווה שאתה מבין.

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל

אני מחזק את העניין של "למה אני צריך את זה עוד 20 חודשים או משהו כזה במסלול.. אני מתפחלץ פה במסע מסכן ומה יהיה בשירות..?! אולי אני אפרוש עכשיו...?"
ואז כשאתה סוף סוך מתעשט ותופס שאתה לא פורש בחיים!!.. המדריך מגביר קצב ואתה שוקע בחול ומוציאים אותך..
זה רע..

אבל אני לא קיללתי את המפקדים חחח
היו לי אחלה מפקדים שבעולם! הם לא מיהרו להפריש אנשים סתם ככה אלא רק אחרי הרבה שאלות ובדיקות ושטויות... באחד המסעות הייתי כל כך תשוש שהמדריך עמד לידי עושה לי אתה רוצה לפרוש?? אני עושה לא בחיים לא.. ואז הוא אומר לי יאללה טוס קדימה חחח ואני תופס לו את היד ומתחיל לרוץ..

עשיתי המון שטויות בגיבוש הזה .. אם הייתי מסיים אין מצב שהייתי עובר אותו.. וזה לא רק הקטע עם המפקד.. זה בא לידי ביטוי בעוד כמה דברים.. אבל לא נורא זו הייתה חוויה לא נורמלית..

גם לי זה קרה במסע האחרון הייתי מת כבר נשארנו אני ועוד בנאדם אחד בקבוצה שלי הוא היה צמוד למדריך מקדימה ואני היתי איזה 15-20 מטר מאחוריהם ואיתי עוד מדריך, יצא שעל כל חניך היו שני מדריכים במסע הזה חחח
אז הוא אומר לי יאללה אני סופר עד 3 ואתה מדביק אותם וזה מה זה עורר בי כוח וצימצמתי .(לא משנה שאחרי עוד חצי דקה שוב הייתי בפער חח)
הקטע של להגיד בואנה למה אני צריך את זה וכאלה זה הכי דפוק שיש
ברגע ש'תה אומר את זה אתה מגדיל לעצמך את הסיכוי לפרוש ב80%
בראסמי אף אחד לא צריך לסבול שנה ושמונה אבל אנשים עושים את זה ויעשו את זה אין מה לעשות

אבל מה לעשות.. תמיד צצה השאלה הזאת בראש.. אלא אם כן אתה ממש ממש במוטיבציה..
השאלה הזאת עלתה לי בכל מסע.. וזה מגדיל לך ב90% לפרוש.. כמעט בטוח שתפרוש אחרי שאלה כזאת.. ואז אתה מש מתחיל לחשוב על זה ...
אחד סיימתי.. זה היה המסע הראשון אבל שם לא חשבתי על זה בכלל..
אחד כמעט סיימתי..
והאחרון כמעט בהתחלה הוציאו אותי...
אבל זה בגלל שהגוף שלי היה חלש.. אין מה לעשות..
כשמפסיקים להתאמן באפריל בגלל כאבי גב ואז מגיעים לגיבוש כמו שק תפו"א..(אני מגזים עוד נשאר לי משהו אבל בגדול הכושר שלי ירד כמעט ל0 ועוד הכאבי גב..- שמתברר שכנראה זה בלט דיסק)..
אז זה מה שקורה..באסה..

מה זה משנה.. ........?? אל תיכנס באין כניסה...
בשורה התחתונה בשניהם אתה תאכל את אותו חרא רק בשייטת מלוח קצת ובשניהם יצא לך להקיא את הנשמה..

גיבוש שייטת בוקר טוב ( עוד לא 3), 8 דקות כולם מוכנים לטבילה, אחרי הטבילה - 10 דקות כולם אחרי מקלחת ומוכנים למסע, הפחד אויי הפחד...

ולגבי הקושי.. אני הייתי בגיבושון שלדג שמבחינת הדברים שעושים בו דומה מאוד לגיבוש מטכ"ל.. ושני הגיבושים קשים באופן שונה.. גיבוש שלדג היה יותר אינטנסיבי ולא הייתה שניה של מנוחה.. ואילו בגיבוש שייטת היה המון זמן לנוח.. אבל המסעות בשייטת אוי המסעות הארורים.. אין דומה להם באף גיבוש בצה"ל..

שאלה..

האם המסעות בקצב של ריצה?

ומישהו ציין שהמפקדים שולחים להתקלח... איפה זה, בבסיס?

הקצב במסעות מאוד משתנה.
בעקרון רוב המסעות הן בקצב הליכה מהירה+.
העניין הוא שיש עליך נשק ואפוד ו-2 מימיות מלאות ותד"ל מסריח והחול הוא טובעני, של ים.
לעיתים אתה ממש רץ כי מה לעשות...מי שלא עומד בקצב עף.
סתם שתקבל פרופרציות, אצלנו בקבוצה התחלנו את המסע 16 ק"מ 14 ח'ברה.
סיימנו 4 כשאני אחד מהם...סיוט
והמקלחות "המרעננות" נמצאות בבסיס...באותו מקום שישנים בו ליד האוהלים...
שלא יכנס לך לראש מקלחות 5 כוכבים, זה פחונים עם דוש כזה כשיש מקום לבערך 8 מתרחצים ביחד. חוויות.

המקלחות שם זה דבר כל כך טוב!! אם לא היו מקלחות כולם היו יוצאים שם עם שפשפות.
והמסעות הם בקצב של ריצה. אצלנו הלכנו ממש ממש טיפה. ואני מתכוון שרצנו לא כי המדריך הלך מהר אלא כי הוא בעצמו רץ. ותחשוב שאתה עם כל הציוד הזה ובחול הרך..המדריך רץ ריצה קלה יחסית ואתה רודף אחריו. היו לנו ממש קצת קטעים שבהם רק הלכנו.
וזאת באמת אחת החוויות הכי טובות שהיו לי, למרות הצלקות בגב וכאבי השרירים אח"כ.

אתה רוצה להגיד לי.... שמתקלחים ביחד ?!

ואגב, עברת ?