יח"ש,מוד"ש,סירוב פינוי ועד הגעה ליעד המבוקש

קודם כל לבן אדם שפתח את האשכול וואלה אני לא יגיד לך "כל הכבוד איזה גבר" ותגובות בסיגנון אבל אני כן יכול להגיד לך צודק טעמת מקרבי לא מתאים לך( אם זה מסיבות אישיות או רפואיות או נפשיות או סתם בעיה במוח).

אני רוצה לספר לך תסיפור שלי:

אני עתודאי כרגע מסיים עוד חודש יד כלומר הנדסאי אלקטרוניקה קיצר אני תמיד חלמתי להיות לוחם אבל משום מה המשכתי ללמוד (על חשבון ההורים ולא על הצבא) קיצר ניסיתי לשלב בין המקצוע לצבא בדקתי אפשרויות ניסיתי פרוטקציות כדי רק לשאול אם יש משהו משולב(אני לא מתכוון לסטילים אני רוצה להיות לוחם בשטח) בקיצור אחרי חיפושים רבים גיליתי שלצבא אין שילוב כזה של המקצוע ולהיות לוחם אז גם בדקתי בדרך את האפשרות של להיות גובניק הלכתי למיונים של העתודה והוזמנתי לתיחקור ביטחוני תן לי להגיד לך את היום הזה אני לא ישכח בחיים שלי גם עוד 50 שנה ניכנסתי מילאתי פרטים ושאלתי תחיילת שישבה מולי אם אחרי שעוברים תשלב הזה אפשר לפרוש היא אמרה תשמע אני חדשה אני ילך לשאול בינתיים יצאתי וחיכיתי בחוץ היא חזרה וגימגמה לא ידעה לתת תשובה ברורה ואז היא אמרה שנייה חכה פה, בינתיים עברה רבטית במסדרון שאלתי אותה מי אחראי פה היא אמרה לי אני אמרתי לה נו באמת מי אחראי פה(לא מזלזול פשוט ראיתי שם סגני אלופים ועוד דרגות יותר נמוכות). והיא בלי להתבלבל התחילה לצרוח עלי ונכנסה לחדר שכל המתחקרות יושבות ביחד ובודקות תטפסים אחרי 5 דקות יוצאות שתיי חיילות מתחילות לצעוק עלי מי אתה מה אתה מה אתה חושב פה זה צבא("פה זה צבא"??? אתם על א" לא מדוגמות חצי ממה שצריך) המזל שלי שלא התעצבנתי אלא רק הגבתי במילים בלי לצעוק וגם שחבר שלי עשה שם גם תיחקור איתי בחדר סמוך והחיילת שתיחקרה אותו אמרה לו בוא נפסיק לשנייה ניראה לי שיש בעיות עם החבר שלך בחוץ צא תרגיע תרוחות והוא באמת יצא והתחיל להרגיע והם נכנסו חזרה לחדר של המתחקרות.
בשלב מסויים נפתחת הדלת והם אומרות לי להיכנס (הם 5 בחדר ) כולם צועקות אלי ביחד ואני מנסה להשיב בלי לצעוק בחזרה בשלב מסויים החיילת שהייתה אמורה לתחקר אותי צועקת לחברה שלה "הוא לא סופר אותי בגלל שאני לא רבטית מי הוא בכלל" ודברים בסיגנון, בהמשך הסבירו לי שאני חייב לעבור תתיחקור ואם לא לא תיהיה לי הזדמנות נוספת (כלומר תיגמר הדרך במודיעין בישבילי) אני כמובן יצאתי חשבתי על זה והחלטתי שלא אני נכנס למרות (אחרי שהתייעצתי עם הרכז מגמה שלי בפלא) ואז האחראית אמרה אוקי לכי תתחקרי אותו אני כולי בשוק החיילת שצועקת הערות לא קשרות על זה שאני לא סופר אותה הולכת לתחקר אותי, ביקשתי ממנה שמישהי אחרת תעשה את זה היא לא הסכימה אז דרשתי ממנה שתיהיה נוכחות של אדם נוסף(בשלב הזה כבר הייתי כזה עצבני יכולתי בשנייה לאכול את חמישתם בלי מלח הייתה רק בעייה אחת באותו יום אני חייל כמו כולם אומנם על אזרחי אבל חייל, למרות הכל שלטתי בעצמי).
נכנסנו לתחקור שתי חיילות ואני תיחקור שאמור לארוך 30 דקות מינימום או שעה וחצי מקסימום ערך 5 שעות שבמהלכם עשו לי תרגילים שלעבריינים הכי כבדים בחקירת משטרה לא עושים:
כל הזמן אני והחיילת העצבנית החלפנו מהלומות אבל רק במילים מין עקיצות קטנות של משחקי מילים אחרי 5 דקות היא אמרה לי תשמע " אני רוצה לעזור לך באמת אבל אתה חייב לעזור לעצמך אני מוכנה לשכוח את מה שקרה בחוץ " ( מה קרה בחוץ עוד לא עיקלתי מה עשיתי שזכיתי ליחס של חרא מהלך. 1) לא הרמתי תקול 2) לא דיברתי עם ידיים אפילו לא תנועות 3) רק שאלתי מי האחראי).
קיצר לא קניתי תמשפט האחרון שלה כי לפי ההבחנה שלי מדובר בחמומת מוח שלא תדבר ככה (מה שיותר מאוחר התברר כאחד מניסיונות לדובב אותי).
אני יכתוב כמה מהתרגילים שהיא עשתה לי עם חברתה:

1) כל הזמן תוקפים אותך מנסים לשבור אותך (יש לי הרבה יציאות לחול) היא עושה לי איפה היית בגיל 3 בחול טוב אני מסתכל בדף במה שמילאתי מהדרכון ואומר לה ואז היא שואלת עם מי??? מה ניראה לך שאני זוכר עם מי??? רבע שעה התווכחתי איתה עד שהתקשרתי לאמא שלי ושאלתי אותה עם מי.

2) אחרי שנכנסו בי ולא עזר להם כי ישבתי עם ידיים שלובות הסתכלתי לה בעיניים ועניתי לה תתשובות בלי למצמץ בלי להזיע בלי לעשות כלום חוץ מלהתמקד בה. אז הם עברו לשיטה שונה ניסו לשחק אותה חברות שלי הם עושות לי מה אתה לא שותה אנחנו שותות(אני קלטתי תקטע ועניתי להם ) לא אכפת לי ממכם הם כמעט שנשרפו בעצבים של עצמם.
הם עושות לי בחיים לא ראית סמים איך זה אני גם יוצאת לאומן 17 בירושלים וכל הזמן אני רואה שם סמים אז עניתי לה אם את כל הזמן רואה שם סמים אולי כדי שתפסיקי ללכת למקומות כאלה, עוד פעם הם התפוצצו.

3) חבר שלי היה בחדר ליד אחת מהם יוצאת חוזרת אחרי 5 דקות חוזרת עם דפים אומרת חבר שלך אמר שעישנתם ביחד סמים צחקתי לה בפרצוף כי בחיים שלי לא ראיתי סמים ולא נגעתי וגם לא רוצה לנגוע ולראות.

4) אחרי שהם ניסו להיות נחמדים והם ראו שלא הולך הם ניסו שוב לתקוף על כל שאלה שעניתי היא ישר צעקה עלי אני לא מאמינה לך קח 5 דקות תחשוב על זה והתגובה שלי הייתה אין לי מה לחשוב על זה זאת האמת אחרי 45 דקות כאלה הם התיאשו גם מזה.

5) אחת מהחיילות יוצאת אני נשאר עם העצבנית בחדר היא שואלת שאלות פתאום יורד האור(יש לציין שמדובר בחדר שלאין חלונות כלומר נשארנו שתי דמויות אחד מול השני) המשכתי לענות לה רגיל במשך 5 דקות בלי להניד עפעף (שהיא ראתה שהחושך בכלל לא מזיז לי. שכיבו את האור נשארתי שוב עם ידיים שלובות וכל הזמן מסתכל לה בעיניים היא הבינה שהיא לא כל כך מזיזה לי אני חושב שמהקטע הזה היא התחילה אפילו לפחד ממני).

*)יש לציין שכל 25 דקות היא עושה הפסקה לסיגריה (טוב נו מהעצבים שהבאתי לה)
*)יש גם לציין שביקשתי מישהו שיהיה נוכח חבל רק שהיא בלעה כמו חייה תאוכל וזה אחרי שהיא יצאה באמצע לקנות אותו ואז נעלמה לשירותים לעוד 20 דקות.

תן לי להגיד לך שיום אחרי זה היה לי מבחן אם אתה חושב שיכולתי לעשות אותו אתה טועה אני הייתי בהלם ממה שקרה שם עוד שבוע אחרי (אני שהייתי כזה מורעל לא האמנתי למה שעושים שם) שקלתי להגיש קבילה כי באותו יום זה נחשב שהייתי חייל בשירות חובה אבל בסוף וויתרתי.

תן לי להגיד לך מזל שאני כמו שאני שאני קשוח כלפי חוץ שידעתי לראות תתרגילים שעושים לי שם ולעמוד בהשפלה של 5 חיילות צועקות אליך ותן לי להגיד לך אני יכול להיות האח הגדול של כל אחת מהן.

את הסיפור הזה לא סיפרתי בשבילך (אני מתייחס לכותב האשכול) אלא בשביל אלה שעוד לא התגייסו, הצבא הוא לא משחק ילדים.
הסיפור שלי נועד כדי ללמד אותכם שהמערכת לא קלה אני שבוע שלם הייתי בדיכעון כל החיים שלי מגיל קטן חלמתי להיות לוחם אני עקבתי אחרי לבנון עד היציאה ממנה עקבתי אחרי כל המלחמה (רציתי להיות לוחם שם) לא האמנתי למה שקרה שקלתי כבר תקטע של אולי לוותר על צבא למה לא ללכת לצאת על קבן ללכת להגיד לו שאני רוצה להתאבד לתפוס סכין ביד ולעשות הצגה שלמה ולעוף אבל מהר מאוד חזרתי לגידרי והבנתי שמה שקרה לא בהכרח רע אלא אפילו טוב כי לא הרגו אותי אלא רק כישלו מאותו אירוע אני יודע מה אנ רוצה לעשות אני רוצה להיות לוחם ללחום לא בשביל המדינה כי היא תזנח אותך בסוף אם הקרב לא ילך טוב לא בישביל אותם שמאלנים שרוצים לתת הכל לערבים לא בישביל אותם מניאקים אוכלי חינם שלא מתגייסים לא בישביל הדוסים שאותם אני מממן אלא בשביל עצמי כי אני רוצה שהמדינה שלי! תיראה יותר טוב אני רוצה שכולם התנדבו ואם לא מתאים לבן אדם לשרת בקרבי סבבה לא מכריח אותך אבל תתרום במשהו אחר כן אפילו תיהיה גובניק כן זה גם תרומה אפילו גדולה כי כל תפקיד חשוב שימלאו אותו. כל אדם בכל תפקיד שהוא משרת בצבא איכשהו תורם למערכת וזה חשוב כי רק ככה המערכת תוכל להמשיך לעבוד.

הוויכוח התחיל בקטע שירדתם על הבן אדם שכתב את זה שהוא גוב ושאנשים התעקשו על מה שהם רוצים תיראו הבן אדם צודק אני למשל לא נותנים לי להיות לוחם יש לי פרופיל 97 אבל הצבא מעדיף אותי בתפקיד שיעסוק במקצוע ואני מצידי כבר נמאס לי לשבת במעבדה אני יושב שם כבר 5 שנים.

אני כניראה מתגייס במאי וכן אני הולך לסרב פינוי ובגדול אחרי הרבה חשיבות עם עצמי הבנתי שאני לא יוכל לשבת במשרד ולשמוע שמחבל מתאבד התפוצץ בירושלים בקו... שמחבל דקר כמה אנשים בעיר... שיורים קאסמים על שדרות שמנסים לחדור עם זונות וסמים ואמלח בגבול מצרים שהחיזבאלה החליט שהיום יורים על הר דוב או אולי היגיע הזמן לחטוף עוד חיילים אני לא יכול לשבת במשרד ולשמוע את כל זה הדם שלי בוער אני משתגע.

ואם אתם שואלים את עצמכם אני הולך לבקש גולני(תמיד חלמתי על זה).

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.14 שניות עם 10 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה