השיר נכתב ב-1972

נלך בעקבותיו

ביצוע: צביקה פיק ויפה ירקוני
מילים: אהוד מנור
לחן: צביקה פיק





הוא לא מרגיש איך הימים עוברים
הוא לא שומע את העלים נושרים
הוא לא שומע גשם, אין לו פנאי
הוא לא יודע אם הוא חי

אם רק יפקח את שתי עיניו
נלך בעקבותיו

הוא לא קורא ספרים ועיתונים
הוא לא מוצא רוחות וכיוונים
הוא לא כותב דבר ולא רושם
הוא לא זוכר אם יש לו שם

אם רק ישא את שתי רגליו
נלך, נלך בעקבותיו

אם רק יפתח את שתי עיניו
אם רק ישא את שתי רגליו
אם רק יניע את שפתיו
נלך, נלך בעקבותיו



הוא לא מרגיש איך הימים עוברים
הוא לא שומע את העלים נושרים
הוא לא שומע גשם, אין לו פנאי
הוא לא יודע אם הוא חי

אם רק יפקח את שתי עיניו
נלך בעקבותיו

הוא לא קורא ספרים ועיתונים
הוא לא מוצא רוחות וכיוונים
הוא לא כותב דבר ולא רושם
הוא לא זוכר אם יש לו שם

אם רק ישא את שתי רגליו
נלך, נלך בעקבותיו

אם רק יפתח את שתי עיניו
אם רק ישא את שתי רגליו
אם רק יניע את שפתיו
נלך, נלך בעקבותיו

כי גם אני ציטטתי את השיר המדהים "ברית עולם" באשכול אחר,אבל אני עשיתי את זה בהקשר חדשותי.
האשכול הזה בוודאי לא שייך לפורום סקופים. אני משאירה את האשכול פתוח עד שתגיד לי להיכן אתה רוצה להעביר אותו,והוא ינעל בעוד זמן קצר.

ואם כבר נכנסנו לקטע של הומור שחור,אז גם השיר הזה מתאר את מצבו של אריאל שרון :

מחר, אני אהיה כה רחוקה

אל תחפשו אותי

מי שידע למחול -

ימחל לי על אהבתי,

הזמן ישקיט הכל

אני הולכת לדרכי.

זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם -

מן המדבר.

והוא יבין - אני חייתי ביניכם

כמו צמח בר.

אני רוצה לפקוח את עיני

לצמוח לאיטי.

הרביתי לחלום

החלומות טרפו אותי,

רציתי לנחם -

אבל מרדה בי תשוקתי.

היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה

בזרועותי.

אני יודעת שהדליקה אש זרה

את לילותי.

היו, היו ערבי געגועים

היו ימים טרופים.

היה כאב חבוי

ורגעים מכושפים.

אני אזכור מבט

מגע ידיים בכתפי.

אני אהיה לצל חולף בשדותיכם

לסוד נסתר.

היו שלום, אני חייתי ביניכם

כמו צמח בר.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.shiron.net/images/shir2005/spacer.gif]

אח, כמה יפה ידע הוא לכתוב,
כשקראת משיריו, פתאום הרגשת קרוב.
כמו חייל של שפה וכמו האביר הטוב
את מבצר המילים הוא ידע לאהוב.


עכשיו זה מתאים לשרון החולה,- שיבריא!
ואז זה התאים לימי מלחמה,
תמיד בשיריו של אהוד, נמצא נחמה.

זה שהוא כותב את כולם מתוך החוויה האישית העמוקה ביותר.
השיר הכי יפה של אהוד מנור הוא "ברית עולם". את השיר משמיעים הרבה ברדיו,בד"כ בימים עצובים של פיגועים. אני מודה שבמשך השנים אף פעם לא שמתי לב למשמעות המילים. לפני בערך שנתיים אהוד מנור התארח בפורום של ynet,והסביר בדיוק על מה השיר מדבר. הוא גם טען שהוא כתב את זה ממש מהניסיון האישי שלו. תקראו שוב את המילים,ואם אתם באמת שייכים ל20 פלוס,תבינו עד כמה השיר מדהים.