בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר הבחירות האחרונות בבוליביה, הולכת ומתפתחת ברית בין מדינות באמריקה הלטינית, העומדת על שתי רגליים אידיאולוגיות - הרגל השמאלית המייצגת את התפיסה החברתית-כלכלית הסוציאליסטית של חברות הציר (משק מולאם, שיפור שירותי הרווחה, התעסוקה והחינוך) ואילו הרגל הימנית מייצגת את ההתנגדות להגמוניה האמריקנית.

החברה הראשונה ובעלת היוקרה בציר, היא קובה בהנהגת פידל קסטרו - קובה, מאחרונות המדינות הקומוניסטיות, נמצאת מזה 47 שנים,מאז המהפכה במדינה, במצב סכסוך עם האמריקנים, שהגיע לשיאו בפלישה למפרץ החזירים ובמשבר הטילים. היא נהנית מיוקרה רבה בעולם השלישי ואף שולחת משלחות של אנשי חינוך ורפואה למדינות רבות.

החברה השנייה בציר, היא ונצואלה בהנהגתו של הוגו צ'אבז, מנהיג סוציאליסטי בעל נטיות אוטוריטריות המנהל קו תקיף כנגד ארה"ב. צ'אבז הוא מנהיג אופ"ק (ונצואלה היא יצואנית נפט חשובה- על פי אתר ה-CIA מדורגת מס' 6 בעולם) וככזה ביכולתו להשפיע על מחירי הנפט, נתון חשוב בכלכלה העולמית.

החברה השלישית שהצטרפה לאחרונה, היא בוליביה בהנהגתו של איבו מוראלס, מנהיג עממי ממוצא אינדיאני ומגדל קוקה בעברו, שביסס את קמפיין הבחירות שלו על התנגדות לארה"ב והפיכת בוליביה למדינה סוציאליסטית.

מטרת המדינות החברות בברית היא להרחיב את הקשרים שלהם בעולם, ולצרף עוד מדינות באמריקה הלטינית לציר הלטיני.


עוד - http://www.sikurmemukad.com/phpBBHe...topic.php?t=330

מדוייק להפליא

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'