 |
17-02-2006, 12:09
|
 |
L'enfer, c'est les autres
|
|
חבר מתאריך: 21.11.01
הודעות: 29,226
|
|
NRG; הפס הרחב לא באמת רחב
ספקיות האינטרנט מבטיחות גלישה במהירות האור, אבל בדיקת מעריב חושפת תמונה שונה לחלוטין. הגלישה לאתרים בחו"ל איטית מהמובטח. בנטוויז'ן יכולים לחייך: יש להם את האינטרנט המהיר בישראל
מקור: דפדף בהרשת - אסף מרגלית, עסקים און ליין 16/2/2006 10:31 http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/046/541.html
מי שעקב בשנים האחרונות אחרי הפרסומות של ספקיות האינטרנט השונות, בוודאי הבחין כי כל אחת מהן, בשלב זה או אחר, טוענת לכתר "האינטרנט המהיר בישראל". ואכן , יש סיבה טובה למאבק על התואר הזה: עבור גולשים ישראלים רבים המהירות היא הגורם המרכזי ביותר בבחירת הספקית. מאחר שאף אחד כאן לא אוהב לצאת פראייר, כאשר מבטיחים לנו אינטרנט מהיר זה בדיוק מה שאנחנו מצפים לקבל: חבילת גלישה שמעניקה את המהירות שהבטיחו לנו.
ובכל זאת, מתברר כי המציאות הרבה פחות ורודה. מי שחשב שהצטרפות למסלול במהירות 1.5 מגה-ביט בשנייה, למשל, מעניקה לו את המהירות הזאת בכל פעם שהוא מתחבר לאינטרנט - טועה בגדול. בדיקת מעריב מגלה, כי בעוד שהגלישה באתרים ישראליים אמנם עומדת במהירות שמבטיחות הספקיות, הגלישה באתרים בחו"ל מקרטעת במיוחד. התמונה הופכת שחורה עוד יותר כאשר משווים את התוצאות למבחן מעריב מהשנה שעברה: ב-2005 הגלישה באתרים שאינם ישראליים היתה הרבה יותר מוצלחת. בסופו של דבר, אף שיש מנצחת ברורה במבחן המהירות, אף אחת מספקיות האינטרנט לא זכתה לציון גבוה באמת.
מבחן המהירות של מעריב החל לפני כחודשיים, והתבסס על חבילה של 1.5 מגה-ביט בשנייה – המסלול הפופולרי ביותר באינטרנט המהיר. צוות הבדיקה ערך תצפיות אישיות אחר מצב הגלישה אצל כל אחת מחמש הספקיות הגדולות - נטוויז'ן, בזק בינלאומי, 013 ברק, אינטרנט זהב ו-012 קווי זהב – באמצעות תוכנות בדיקה שקיימות באינטרנט (של מקאפי ו-Cnet, למשל ) ועל-ידי הורדת קבצים מאתרים בישראל ובחו"ל. המטרה: בניית פרופיל של החברות, שינטרל תופעות מקומיות כמו ניתוקים בתשתית הכבלים או צניחה במהירות של ה-ADSL, שפגעו בביצועי כל החברות. הבדיקות הללו למעשה מבטלות הפרעות חיצוניות שפוגמות בביצועי הספקיות.
לאחר מכן החל המבחן המעשי. במשך חודש לקחנו מחשבים ניידים זהים וחיברנו אותם למספר אתרים בארץ (תל-אביב, ירושלים, חיפה, דרום). המחשבים התקשרו אל כל אחת מהספקיות באופן יזום בימים שונים ובשעות שונות. נוסף על כך, הבדיקה נערכה באמצעות 5 שמות משתמש שונים ודרך שני סוגי התשתית הקיימים - הכבלים ו-ADSL של בזק.
השבועיים האחרונים של המבחן (מ-22 בינואר עד 5 בפברואר) היו הקריטיים ביותר. במהלך 14 ימים נערכה בדיקה רצופה ואוטומטית של ביצועי כל אחת מהחברות לכל אורך שעות היממה, במספר מוקדים בישראל. כל מדידה של מהירות הגלישה הורכבה מכמה חלקים: תחילה נבדקה מהירות הגלישה בישראל באמצעות הורדת קובץ מאתר ישראלי ומהירות הגישה אל האתר (ping); לאחר מכן עברנו לאתרים בחו"ל – הורדנו קבצים ובדקנו את מהירות הגישה אל אתרים שונים בארצות הברית ובאירופה; נוסף על כך, מדדנו את מהירות ההורדה באתרים לשיתוף קבצים. חשוב להדגיש: האתרים נבחרו באקראי על-ידי תוכנות מדידה, ואינם נמצאים ברשימות ה-cache של ספקיות האינ טרנט (כלומר, אתרים שאינם נמצאים בזיכרון של שרתי הספקיות).
מהתוצאות הרבות חושבו ממוצעי המהירויות, אך את דירוג החברות החלטנו לקבוע על-פי הגלישה לחו"ל. הסיבה: חלק גדול מהאתרים הפופולריים בישראל נמצאים ברשימות ה-cache של הספקיות, ולכן גלישה בהם לא מבטאת את מהירות התקשורת האמיתית לרשת האינטרנט (אצל כל הספקיות עמדו הציונים על 100% או קרוב לכך). בגלישה לחו"ל התוצאות היו עגומות למדי, אך הן נקיות מהשפעות ה-cache.
כל החברות הציגו תוצאות בינוניות מאוד, עם תנודות קיצוניות במהירות. בשעות היום הגלישה היתה פחות או יותר נסבלת, אך אחר הצהריים היא היתה כמו רכיבה על צב. למעשה, החל מהשעה 16:00 המהירות אצל כל הספקיות צונחת – עד שהיא יורדת בשעה 20:00 אל מתחת ל-75% מהמקסימום שאליו מצליחות הספקיות להגיע בקצב התקשורת לחו"ל - שהוא נמוך גם ככה מזה שניתן בישראל. מהירות ההורדה מאתרים בארצות הברית ירדה לפעמים לשליש מהמהירות המובטחת במסלול של 1.5 מגה-ביט.
נטוויז'ן: הזינוק אל הפסגה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.nrg.co.il/images/archive/408x153/102/970.jpg]
נטוויז'ן היא המנצחת המובהקת של המבחן, והיא יכולה להתהדר בתואר "ספקית האינטרנט המהיר בישראל" (לפחות במסלול גלישה של 1.5 מגהביט לשנייה, הנחשב כיום לסטנדרט). המדידות באתרים ישראליים הניבו את הציון 100%, אבל בתוצאות הקריטיות והמשקפות של הגלישה בחו"ל עמד הציון על 67%, עובדה שמעידה על הבינוניות המאפיינת את הספקיות כולן.
החברה עם נתח השוק השני בגודלו בארץ זכתה להרבה מקומות ראשונים בבדיקות שערכנו, ולמעט מדידות ספורות בשעות העומס (16:00 עד 23:00), היה האינטרנט שלה יציב בדרך כלל. למרבה ההפתעה, אלו תוצאות דומות מאוד לאלו שהציגה נטוויז'ן בשנה שעברה, אך הפעם היא זינקה מהמקום השני ב-2005 אל הפסגה ב-2006.
בזק בינלאומי: במגמת התקדמות
בהשוואה לשנה שעברה, החברה בעלת מספר הלקוחות הגדול ביותר רשמה הפעם עלייה מרשימה מהמקום הרביעי. עם זאת, תוצאות הבדיקה מגלות כי לא חל שינוי משמעותי בביצועיה: ציון של 100% מהמהירות באתרים ישראליים, וציון קובע של 64% במהירות הגלישה בחו"ל. בבדיקות הראשוניות לפני חודשיים היו התוצאות של בזק בינלאומי חלשות יותר, אבל לאחרונה השתפרו הביצועים, וזה ניכר בתוצאות. גם כאן בלטה ירידה משמעותית במהירות בשעות אחר הצהריים והערב.
012 קווי זהב: גלישה לא יציבה
קווי זהב מתברגת במקום טוב באמצע: לא מהירות מרשימה, אבל גם לא קטסטרופה. הציון המשמעותי באתרים בחו"ל עומד על 61%, ואילו בארץ הוא מגיע ל-98% מהמהירות המובטחת. הבעיה המרכזית של קווי זהב היא גלישה לא יציבה, שהתנדנדה בחריפות בין תקשורת טובה לבין חוויה איטית ומתסכלת במיוחד. בין הסימפטומים: ניתוקים תכופים מהרשת או קפיאה זמנית של הגלישה, ודואר אלקטרוני שמרבה להיתקע (או להיעלם לחלוטין) בשרתי החברה, לעתים ליום שלם.
אינטרנט זהב: יותר מדי ניתוקים
כמו קווי זהב, גם המבחן שעברה אינטרנט זהב גילה חוסר יציבות ולא מעט ניתוקים לאורך זמן. במדידת מהירות הגלישה בישראל החברה אמנם זכתה לתוצאה של 97%, אך בבדיקה החשובה באתרים בחו"ל היא הסתפקה בתוצאה לא מחמיאה של 55%. נתוני הגלישה באתרים אמריקניים היו תנודתיים במיוחד: בשעות היום הם היו סבירים ביותר, אך בערב הם צללו באופן דרמטי. בהשוואה לשנה שעברה מדובר בשיפור מזערי. קרן האור האמיתית שמצאנו באינטרנט זהב היתה תיבת דואר אלקטרוני גדולה בנפח של גיגהבייט, שניתנת בחינם למנויי החברה.
013 ברק: הצניחה הגדולה
איך נפלו גיבורים: החברה שטסה לראשות הדירוג בשנתיים האחרונות, מתרסקת בתוך תריסר חודשים בלבד אל המקום האחרון בישראל ועוברת למצב זחילה. במדידת המהירות בארץ קיבלה ברק את הציון 97%, אך בגלישה בחו"ל, זאת שקובעת את הדירוג, היא צוללת ל-50% בלבד מהמהירות המובטחת. הגלישה והורדת הקבצים מאתרים אמריקניים היו חלשות, ועוד פחות מכך באתרים אירופיים, והביצועים הללו היו גרועים במשך כל היום, כאשר בשעות הערב הם כבר הפכו לבלתי נסבלים. רק לאחרונה הכריזה ברק על מסלול חדש של 5 מגהביט בשנייה במחיר נמוך (עם הגבלה של 2 גיגהבייט בחודש), אבל לאור התוצאות הללו מדובר בלעג לרש. ובמילים אחרות: הגלישה בברק דומה לזחילה של 50 קמ"ש בנתיבי איילון, בזמן שמותר לנסוע בהם במהירות של 100 קמ"ש.
אל תאשימו רק את הספקיות
התוצאות הבינוניות במדידת מהירות הגלישה אינן מפתיעות לחלוטין: מצד אחד, שיתוף הקבצים על-ידי הגולשים, שמורידים סרטים ותוכניות טלוויזיה בכמויות מסחררות ובממדי ענק, פשוט מחסל את רוחב הפס שהן מציעות; מצד שני,הספקיות לא פותחות קווי תקשורת נוספים ולא מגדילות את רוחב הפס שלהן.
כבר לפני כמה חודשים נכתב כאן, כי בעקבות סגירת שרתי שיתוף קבצים ישראליים, עברו הגולשים – לא רבים, אבל אלה שאוכלים את רוב העוגה – להוריד מחו"ל, וכתוצאה מכך החלו להכביד משמעותית על מהירות הגלישה אצל כל הספקיות.
העובדה הזאת מתבהרת עוד יותר בשעות הערב, אז משתפי קבצים רבים חוזרים הביתה מהעבודה ומתחילים להוריד כמויות אדירות של מידע מהרשת. התוצאה: המהירות אצל כמה מהספקיות צונחת בשעות העומס הללו אל מתחת למהירות הגלישה המקובלת בחיוג dial-up ישן . בסופו של דבר, רק בשעות הקטנות של הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות עומדת מהירות הגלישה לחו"ל על קצב משביע רצון, כזה שעומד במסלול שאליו הצטרף הלקוח.
בכל מקרה, הספקיות אינן יכולות להאשים את התשתית במהירות הגלישה הבינונית: מהבדיקות עולה כי גם ה-ADSL וגם הכבלים מסוגלים לספק את גלישה במהירות המוצהרת. הפתרון לצרה הזאת נמצא בידיהן של הספקיות: כדי להעניק לגולשים את המהירות שעליה התחייבו, הן צריכות לרכוש קווי תקשורת נוספים לחו"ל. בינתיים זה לא קורה.
_____________________________________
..
|
|
ראשי
צ'אט
כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים 
מצב כלאיים
