שלום !!
שמעתי שהורידו את הבטן ומרפקים מהבר אור של צנחנים זה נכון <?!
ומה הזמן מקסימום של הבר אור צנחנים ומה צריך כדי לעבור אותו ?!
ואם אפשר טיפים חשובים על מה להתאמן לקרת הגיבוש....?!

הדרישה בבר-אור היא שתרוץ את האלפיים שלהם בפחות מ-10:30 דקות...

לפי מה שהבנתי מחבר שהתגייס לא מזמן ה2000 שלהם לא באזור מישורי . יש משהו בזה?

הוא צודק, יש עליות וירידות קטנות, וזה קצת מקשה על הריצה. המסלול הזה הוא בכלל לא קל, הוא חולי, יש בו בורות, והוא צר. ד"א, אתה גם לא רואה את הקצה, וזה משנה, כי הרבה אנשים לא מודעים לכמה יש אחרי העיקול אז הם מתחילים לרוץ מהר על ההתחלה ומתעייפים... תוודא שאתה שומר על קצב טוב ולא נסחף.

אז ככה..
אני לא יודע אם להגיד לך שהורידו או לא.
אבל בגיבוש האחרון לא היה בטן ומרפקים פשוט שלחו אותנו לרוץ 2000 בקבוצות של 40 איש כל פעם.
- וכן יש עליות מציקות פה ושם.

גבר אחד מהפורם אצר לי בפרטי שאפילו רבע שעה ואתה יכל להתקבל קפיש ?!
אז וואלה לא יודע מה להגיד... מישו יודע במקרה?!

של הצנחנים לא הורידו מרפקים ולא נעליים ...אני יודע ץ...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תשמע, אני עשיתי בסוף אוגוסט את הגיבוש והיה הכל.

האלפיים זה שכונה. רצתי במקצה של 100 איש, הגעתי משהו כמו 10-15, ועשיתי 8 דקות בערך. אולי קצת פחות.
סיימתי, נחתי, שתיתי, התלבשתי, ועדיין אנשים הגיעו. אנשים הלכו כל הדרך.
באמת, הרמה הממוצעת שם זה בערך 9:20 אלפיים, 38 שמיכה, 55 בטן. הם גם אומרים שהם מחפשים אנשים סולידיים עם בסיס מינימלי ולא סוסי על. הרמה שם באמת ממש ממש לא גבוהה. את האלפיים האתיופים מנצחים בקלות. רצתי את ה1000 הראשונים יחד עם האתיופיים, הכל בחול ובירידה כזאת, וסיימתי 1000 באמת באיזה 3 דקות. אחר כך את החצי השני חצי רצתי חצי הלכתי כזה בכיף, ואף אחד אפילו לא עקף אותי. כולם נגררו בדבוקה כזאת של 50 איש בסוף. אנשים הלכו את האלפיים ובכל זאת עברו. תאמין לי שאם אתה לא כרית אנוש וגם בכיין ושקרן אין מצב שאתה עף על הבר אור. בדוק.
לפני ה2000 אנשים עושים לי "וואי! הג'יפ נורא רחוק! זה ממש קשה! הכל עלייה בדיונות!!!"
אז זהו שלא. הג'יפ לא רחוק בכלל, החול די מוצק ודווקא נחמד, והדיונה זה ערימת חול בערך כמו ארגז חול. באמת שממש אל תדאג אחי, יהיה בסדר. עליי.
שאר הגיבוש אמנם ממש כיף, אבל לא קל.
קבל טיפ: אל תפרוש בשקים. זה נגמר די מהר.

הבר אור הוא שרירותי לחלוטין...חבר שלי עשה 12:30 ועבר.

בגיבוש שלי בדמצבר וגם של חברים שלי(שהיו בתאריכים שונים בדצמבר) לא היה כפיפות בטן ושכיבות סמיכה, רק ריצת 2000. אני לא יודע אם ביטלו את זה רק לחודש הזה או בכלליות לכל הגיבושים הבאים. יותר הגיוני שביטלו את זה לכל הגיבושים הבאים גם, כי הורידו את זה בגלל שזה לא מדד כושר טוב.

מה שאומרים לך פה זה לא נכון כל כך, המסלול בכלל לא קשה, להפך, המסלול היה די קל לדעתי.

קודם כל זה לא מדוייק מה שאומרים שצריך לרוץ פחות מ10:30, לא אומרים לנו את התוצאה שנדרשת כדי לעבור, אין תוצאה ספציפית. יותר מזה גם לא אומרים לך כמה עשית, זה רק ניחושים של אנשים. תוצאה טובה בבר-אור זה תלוי בכמה דברים, בזמן שרצת(אם אתה לא מפסיק לרוץ אז אין סיכוי שאתה עושה ריצת אלפיים ביותר מ10:30 דקות), במיקום שלך יחסית לשאר האנשים, וגם הם מסתכלים מי מפסיק לרוץ ומי לא. אם תתחיל ללכת אתה כנראה תפסל. היה בחור שהגיע ממש שנייה אחריי אבל התחיל הלך חצי מהמסלול(נתן ספרינט בהתחלה ואז בסוף עקפתי אותו כשהוא הלך), והוא נפסל, לעומת זאת הבחור שהגיע אחריו שלא הפסיק לרוץ, עבר. החיילים שעומדים שם ורושמים מי עבר לא עושים את זה בשביל הכיף. הם רושמים עלייך דברים.

העליות והירידות - ממש קטנות, בהנחה שיש לך 2 רגליים ואתה מסוגל לרוץ על שטח שהוא לא מישורי, לא אמורה להיות לך שום בעייה.

השטח עצמו ממש נוח, אין שום "חול ים" או מה שלא אומרים. יש שם חול רך שנעים לרוץ עליו, הרבה יותר מבטון קשה ומכאיב, פשוט חול רגיל. בקשר לבורות אני לא ראיתי שום בורות כשרצתי.

המסלול לא צר, הוא בסדר גמור ומכיל את כל ה40 אנשים שרצים איתך, אין שום סיבה לתת ספרינט אני הייתי מאחורי קבוצה גדולה של אנשים בהתחלה שנתנו ספרינט אולי להם היה צפוף, אבל לאט לאט הם התעייפו מהספרינט שלהם והתחילו ללכת, ואני עקפתי אותם בלי שום בעיות. רק בהתחלה כשכולם רצים זה קצת צפוף אבל זה עובר אחרי 10 שניות בערך, אני אישית רצתי בקצה של המסלול, ובגלל שהיה צפוף פשוט ירדתי לכמה שניות לדשא. המסלול לא סגור יש דשא יפה מהצדדים ולרוץ על דשא זה לא קשה בכלל(רק תזהר לאן אתה רץ כי בצד השמאלי של המסלול הצד שאני רצתי יש גם גדר תיל קטנה, הם יזהירו אותכם מזה בהתחלת הריצה).

בקשר לקצה, אז מה אם אתה לא רואה את הקצה? זה הופך את המסלול לארוך יותר? בתכל'ס אתה כן רואה את הקצה, כי אחרי מה שאתה רואה יש ירידה גדולה וזהו מגיעים לחייל עם ההאמר וחוזרים בחזרה. לפי מה שאני זוכר זה ככה:
ההתחלה היא מישור נוטה לירידה, יש עיקול קטן לצד שמאל ומכאן זה ישר ישר בירידה קלה. אחר כך יש עלייה קצת יותר חדה אבל גם לא משהו מטורף. בסוף העלייה עומד חייל. זה הכי רחוק שרואים לפני שרצים. אחרי החייל הזה יש ירידה קצת תלולה עד לחייל שעומד ליד ההאמר, ליד החייל זה קצת מרגיז כי כן צריך להאט מאוד כי יש קצת לחץ צריך להסתובב מסביב לחייל והוא נותן לך מכה עם טוש לסמן שעברת לידו אז צריך להאט כדי שהוא יספיק לגעת בך ואז עושים את כל הדרך חזרה, דהינו הירידה הקצת תלולה הופכת לעלייה קצת תלולה, אחר כך ירידה, ואז עד סוף המסלול זה בקצת עלייה.

תכל'ס זה מסלול קל, כל מה שצריך כדי לעבור את הריצה זה לא להפסיק לרוץ ותוצאה נורמאלית בריצת 2000. זה רק עניין של אתה נגד עצמך ולא להפסיק לרוץ למרות שאתה עייף ורק על הקטע המנטלי הזה אתה צריך להתאמן, לא לוותר לעצמך. אם אני עשיתי את זה, כל אחד יכול. זה רק עניין של רצון. בדוק !

ככה אני חושב
הם סתם מחכים שאנשים יפלו הם "ממיינים" וזה לא ממש "גיבוש" בתכלס ....
גיבוש אמיתי הוא גיבוש יחטיות מטכ"ל דובדבן וכו' ...

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בכלל עשית גיבוש צנחנים? אני לא חושב שאתה צריך להגיב אם לא עברת אותו, אמרת שזה לא גיבוש רציני כמו גיבוש דובדבן. גיבוש צנחנים זה גם גיבוש דובדבן. וגם אמרת שלא ביטלו את שאר הדברים בבר-אור חוץ מהריצה, למרות שכן עשו את זה.

מה קשה בלא להגיב אם אתה לא יודע?

הגיבוש לא קשה, אבל גם לא קל, הם כן ממיינים ואם אתה לא חושב ככה אתה מוזמן לפתוח אשכולות מלפני חודש ולראות כמה אנשים עשו את הגיבוש ואפילו טוב מאוד, ולא התקבלו. מי שבא מוכן, עבר ואפילו היה לו קל. אבל מי שבא לא מוכן והיה בטוח שזה שטויות בגלל דברים כמו שאתה אמרת, נפל על ההתחלה, גם עם כל השרירים והמשחת בנגיי שיש בעולם.

הוא לא התכוון לגיבוש דובדבן הראשוני לפני שאתה מתגייס (שהוא באמת גם גיבוש צנחנים).
אם עברת את הגיבוש הזה ואתה כביכול מיועד לדובדבן, אז אחרי שאתה מתגייס אתה עושה גיבוש לדובדבן. וזה באמת גיבוש רציני והוא צודק, הגיבוש הזה הרבה יותר קשה.

לא זה לא מה שהוא התכוון. אין שום גיבוש שקוראים לו גיבוש דובדבן חוץ מגיבוש דובדבן\צנחנים.

הגיבוש שאחרי הגיוס למאותרי דובדבן הוא גיבוש יחט"יות, והוא גם משותף עם צנחנים, והוא כתב "גיבוש יחטיות, מטכ"ל, דובדבן" ולכן אפשר להבין שהוא לא התכוון לגיבוש השני שהוא יחטיות.

חחח, אני לא יכול להגיד לך למה הוא התכוון כי אני זה לא הוא. אך בכל זאת אני מאמין שהוא התכוון לגיבוש לאחר שאתה מתגייס (הוא פשוט לא ידע שזה בתוך גיבוש יחטיות).
אך יכול להיות שאתה באמת צודק והוא לא התכוון לזה (אבל ממש לא נראה לי)

אבל זה כמו להגיד אותו דבר פעמיים גיבוש יחטיות וגיבוש דובדבן. מה שגם לא קוראים לזה גיבוש דובדבן כי זה לא במיוחד לדובדבן, זה גיבוש יחטיות של צנחנים שמשתתפים בו מאותרי דובדבן.

חחח כן גם אני לא בטוח למה הוא התכוון, אבל בכל מקרה, למה לזלזל? לא גיבוש צנחנים ולא יום סיירות ולא גיבוש מורן\מיתר ולא גיבוש חובלים ולא גיבוש יהלו"ם לא צריך לקחת אף אחד מאלה בקלילות ולזלזל בהם אם באמת רוצים לעבור.

במבט לאחור אפשר להגיד שבגדול הגיבוש היה קל, אבל כשאתה שם אחרי שעה עם שק של 40 קילו על הגב שלך ואתה מת לקצת מים וקצת מנוחה לנשום, זה לא כזה קל להגיד את זה

לא, אני אשים סתם סיכת לוחם ואגיד "באש ובמים 202"...חח

עברתי אותו אבל לא עברתי יחטיות שזה לדעתי ה"גיבוש" שבאמת קשה לעבור..

שמע בכל מקרה זה עניין סובייקטיבי אז לא ממש אפשר להתווכח ....היה קשה נכון -אבל לא יותר מדי בלי להגזים

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

יש פה כל מיני ששמים סיכות של יחידות וחטיבות בלי שום קשר חלק אפילו לא מגוייסים. אז אי אפשר לדעת, בגלל זה שאלתי

וגם אמרת "לא ביטלו כלום ואני יודע" והרי כן ביטלו הכל חוץ מהריצת 2000, אז לא ידעתי אם אתה עברת אותו בכלל.

אגב לא עברת את הגיבוש נפלת או שסיימת ולא התקבלת? אם נפלת, באיזה קטע? מה הכי קשה שם?

צודק.

תשמע, אני זוכר שהעירו אותנו ב3:45. 4:10 יצאנו לשטח עם ציוד, שקים, אלונקות סגורות והכל.
4:20 הרמנו שקים. הורדנו אותם אחרי הזריחה (אחר כך הרמנו שוב, אבל הרוב לא מרימים).
אני אישית נהניתי בשקים. אנשים באמת הולכים. היה אחד שהלך כל הזמן, וצעקו עליו כל הזמן שיפרוש כי הוא דופק את כולם. הבן אדם סיים!!!! והוא שקל איזה 160 קילו על מטר וסיגריה. זה היה ענק, איזה מלך. לדעתי גם קיבלו אותו.
אני זוכר שבזריחה עמדנו בסדרי הגעה, אחרי ספרינט של שקים, ופתאום הסתכלתי מאחורי, וראיתי שמתוך 22 שהתחילו איתי בצוות נשארו 13! וזה היה רק אחרי שעתיים!!!!
אחר כך רק עוד אחד או שניים פרשו. אם סיימת את השקים סיימת את הגיבוש, גם בגלל שאחר כך כולם מתים ונורא קל לעמוד בקצב של כולם ואפילו להיות ראשון.
באמת שהשקים ממש ממש ממש ממש לא נוראים (כבדים ממש אבל די נוחים יחסית, למרות שבאמצע החליפו לי שק לשק אבנים) והכי נהניתי בחלק של השקים. ותזכור שברגע שהשמש זורחת אתה יודע שאתה כבר תסיים את הגיבוש.
מעבר לזה אין ב-כ-ל-ל- משמעת, לא צועקים עלייך כמעט, וזה די כיף וחופשי כזה. כל אחד עם עצמו. באמת שהיו חלקים שממש ממש נהניתי. באמת, תשדל להנות, אל תחשוב על כמה זמן נשאר, ותהיה בסדר. 9:00 כבר נכנסנו חזרה למחנה. אגב, המסע הוא לא יותר משני קילומטר, למרות שהם יגידו לך שזה 8. זה באמת מסעון מצחיק כזה. מקיפים את השטח פעם פעמיים וזהו. 20 דקות, ואם אתה לא לוקח אלונקה אז זה מנוחה ממש. ואין בכלל תחרות על האלונקה, ככה שתיקח כמה שבא לך.
רק טיפ: אל, בשופ פנים ואופן, תזלזל בראיון!!!

השקים לא היו שעתיים ! אין מצב... שעה או פחות.
השקים זה בסדר, עוברים את זה, אבל לא הייתי מגזים וקורא לזה כיף נתפסו לך גם הכתפיים אחרי זה? יומיים לא יכלתי להזיז אותם חח.

חח כן אין בכלל משמעת זה כיף רציני וכולם שם חיילים לא רצינים הם עושים איתך צחוקים וכיף. רוב הזמן הרי אין לך ממש "מפקד" כל מיני חיילים רגילים במטבח וכאלה תופסים אותך לעבודות רס"ר.

בקשר לאלונקה זה תלוי בקבוצה שלך. אם כל הזמן הצלחתם לעקוב אחריו אז כן עשיתם את המסלול מהר. המפקד שלנו היה מנייאק באלונקה והתחיל לתת ספרינטים שאין סיכוי שנצליח להגיע אליו, ואחרי מלא חזרות הוא לקראת סוף המסלול לקח אותנו כל הדרך בחזרה למגרש שבאנו ממנו, ונתן לנו להקיף את המגרש בערך 7 פעמים עד שהצלחנו לעשות סיבוב שלם אחריו ואז שוב כל הדרך בחזרה לבסיס וגם שם במקום להכניס אותנו לבסיס הוא המשיך ללכת והלכנו מסביב לבסיס עוד איזה 2 ק"מ במסלול של הריצת אלפיים. אז אין מצב שלנו זה היה 2 ק"מ. 8 ק"מ נשמע יותר הגיוני.

בקיצור העניין מאוד אינדיבידואלי. זה תלוי מאוד בקבוצה שלך, באנשים שלך, במפקד שלך, בך, ובהרבה דברים. גם לנו היה אחד שהלך ולא רץ והוא סיים, אבל הוא לא התקבל, אני לא חושב שגם הבחור הזה שאתה מדבר עליו התקבל. אם לא תרוץ אין ממש סיכוי שתצליח. ואין ממש נוסחה שהכל הולך לפיה, המסלול של השקים יכול להיות הכי קשה והכי קל, זה הכל תלוי במצב. והמפקד שלך לא צריך לעשות דברים קבועים, המטרה שלו זה רק לייאש אותך. למשל הייתה קבוצה בגיבוש שאחרי השקים נשארו להם בערך 16 אנשים, שזה די הרבה יחסית לאחרי השקים, אז המפקד שלהם תפס איזה מסלול ולא אמר להם "תעשו שוב" כל פעם, אלא ממש אמר להם "עד שלא נופלים 2 אנשים, אתם עושים את המסלול הזה כל הזמן" ובאמת הם עשו את זה עד ש2 נפלו.

אבל חוץ מהמסע אלונקה והבר-אור, הכל שם כיף כל היומיים האלה הם כיף. שווה לעשות.

כן גם אני הייתי בגיבוש צנחנים האחרון

הבר רור היה מסוכן ביותר הגשם הפך את זה למצחיק ביותר שלוליות ואני רץ והרגלים שלי בוץ
כן הרידו את הכפיפות בטן והמרפקים לא יודע למה

אחי אז למה אתה ממליץ לי הכי להתכונן מבחינה פיזית ונפשית ... הגיבוש הזה ממש חשוב לי אחי ...
אזה תרגילים לחיזוק הכתפיים ... ובאלפיים אני ממש ממש ממש ממש גרועה !!!!
אז אני ממש חושש לעוף אחרי הבראור...
טיפ לסיכום יש לכם ?! (חוץ מזה שהכל בראש !!)

האלפיים זה הדבר היחיד שהוא לא ממש בראש, או שאתה רץ בזמן המוקצב או שלא, ומה לעשות יש אנשים שלא יכולים לרוץ ב-10:30 גם עם הרבה מאוד כח רצון... למרות מה שאנשים אומרים פה, אחד הקצינים אמר לי שצריך לרוץ ב-10:30 (יכול להיות שהוא אמר 11, אני לא זוכר כל כך)...

זה ממש לא נכון. הבר-אור זה כן בראש והכל בראש. קודם כל הם מסתכלים מי מתחיל ללכת ומי לא. דבר שני, אני כבר כתבתי את זה פה פעם ואני אכתוב את זה פה שוב:

כשהתחלתי להתאמן לגיבוש, אני רצתי ממש חרא, למרות שכל המסלול רצתי(חוץ מב100 מטר האחרונים שממש התעייפתי אבל לא המאה האלה היו מה ששינה את העניין) הגעתי לתוצאה גרועה של בערך 13 דקות בריצת אלפיים. וזה עוד במסלול לא ממש קשה, מישור כל הזמן ואז עלייה קצת חדה ואז ירידה קצת חדה. וחודש שלם אני כמו אידיוט ניסיתי לשפר את התוצאה בקטע הפיזי וחשבתי שהקטע הזה של "הכל בראש" ממש שטויות(וכתבתי את זה פה גם כשזה מה שייעצו לי) אבל פיזית ממש הצלחתי קצת שיפור, ירדתי ממש טיפה, לסביבות ה12 דקות.

השיפור הגדול שלי היה כשחבר שלי שגם התאמן איתי אמר לי שמה שאני עושה עכשיו אני אפילו לא מנצל חצי מהיכולות שלי, ושאני הרי יכול לעשות את זה פיזית אני פשוט מתעייף ומוותר לעצמי ואני לא צריך לעבוד על לשפר את הרגליים אלא את המוח ולא לוותר לעצמי. יומיים אחרי זה כשרצנו והחלטתי שאני מנסה את מה שהוא אמר - התוצאה שלי הייתה 9:36. אהה וגם כבר לא עצרתי במאה מטרים האחרונים כמובן . אין שום סיכויי שביומיים שלא עשיתי כלום(יומיים מנוחה בין הריצות זה היה) התוצאה שלי ירדה מ11 וחצי דקות ל9 וחצי דקות. זה הכל היה בראש.

אני גם לא בקטע ההיפי הזה של המוח משנה הכל ואני מאמין באימונים, אבל זה הוכיח את עצמו בריצות ואם זה נותן שיפור אמיתי, למה לא?

וכמו שאמרתי אני לא סוס וממש אין לי שרירים מטורפים חוץ מהחודש הזה לא רצתי לפני גם בשיעורי ספורט הייתי בדרך כלל מבריז ועושה לעצמי שיעור חופשי חח. אז אם בלי שום שרירים ואימונים רצינים מוקדמים הגעתי לתוצאה של 9:30, אין סיבה שמישהו שכן מתאמן יגיע לפחות, אתה צריך למצוא קצב שהוא באמת מהיר, ולא לתת לעצמך לרדת ממנו.

ושוב, הבר-אור זה לא רק תוצאה שלך, זה גם המיקום שלך ביחס לשאר, אז אם אתה עושה 10:10 זה לא אומר שאתה צריך להיות רגוע. יש כאלה שעשו 10 דקות ולא עברו כי הקבוצה שלהם הייתה ממש טובה ויש כאלה שעשו 12 דקות ועברו כי הם הגיעו במקומות טובים יחסית לקבוצה שלהם. אז אפשר להבין לפי זה שאין תוצאה מדוייקת שצריך להגיע אליה, ושזה תלוי בעוד דברים.

תראה אחי, אני לא בא להתווכח איתך, אולי אתה צודק, אולי גם אני עוד לא השתמשתי במלוא הפוטנציאל שלי. אבל לפני שהתחלתי להתאמן לא הצלחתי לסיים אלפיים בריצה... זה לא שהפסקתי לרוץ, אני פשוט הגעתי למצב שאני חושב שאני רץ אבל אני לא. הגעתי למצב שאני כמעט לא מרגיש את הרגליים שלי מרוב עייפות. ומה לעשות, פשוט לא יכלתי להמשיך לרוץ, שלא נדבר על העובדה שכבר לא יכלתי כמעט לנשום בלי להרגיש כאבים בחזה. זה מה שנקרא להיות בכושר גרוע (בלשון המעטה).
כמובן ששבועיים של אימונים יכולים לשפר את זה בהרבה, ובדיעבד נראה לי שאולי באמת הייתי חלש מנטאלית, אבל אז זה נראה לי כאילו נתתי את המקסימום ובכל זאת לא הצלחתי להחזיק מעמד.

בוא אני אגיד לך את זה בצורה שאני חושב שתסכים איתי... בדיוק כמו שצריך להתאמן בלשפר את הכושר צריך גם להתאמן בלשפר כוח מנטאלי. ומי שלא עובד על שניהם כנראה לא יעבור בר-אור (אלא אם הוא כבר בכושר כמובן) גם אם הוא חושב שיש לו הרבה רצון, כי בנאדם שלא עובד על האספקט המנטאלי בריצה לא יודע מה זה כוח רצון ברמה גבוהה.

אני מסכים לגבי הקטע האחרון, אבל לא כל כך לגבי הקטע הראשון. אמרת שהיית עייף וכאב לך כל פעם שנשמת - זה לא איזה בעיה רפואית(בהנחה שבאמת שאין לך אסטמה או משהו כזה), גם לי כאב רצח כל פעם לנשום שרף לי את הגרון וכאב לי הריאות כנראה נתפס שם משהו והרגליים מרוב כאבים כל פעם שנשפתי הייתי בטוח שעומדות פשוט ליפול. אבל ההבדל הוא שאני לא נתתי לעצמי ליפול ולא אמרתי לעצמי "טוב אני עייף ממש אז זהו אני לא יכול" אלא אמרתי לעצמי "פיזית אני יכול לעשות את זה, עובדה שהנה כואב לי והנה הרגליים חלשות והנה אני עדיין רץ". ואיכשהו עשיתי את זה. ואחרי הריצת אלפיים אתה חושב שהלכתי עם כולם לעשות מתיחות ולמדוד זמנים? חח אחרי השער נפלתי מהרגליים המפקדים התחילו להקים את כולם על הרגליים כי "יותר טוב ללכת אחרי ריצה" לא התייחסתי אליהם בכלל פשוט ניסיתי לנשום והרגשתי כאילו אני הולך להקיא דם, ברצינות הרגשתי כאילו יש לי דם בגרון. ולא בכלל יכלתי לחשוב על להוזיז את הרגליים ואני עוד כמו מטומטם באתי לגיבוש עם שברי מאמץ.

אבל עברתי, ושרדתי. אולי באמת הייתה לך איזה בעיה מיוחדת שבגללה לא יכלת לרוץ יותר, אני לא יודע. אבל אני אומר לך שאני הייתי בכושר ממש גרוע(בחיים לא רצתי שיעורי ספורט הברזתי התחלתי לרוץ רק חודשיים לפני הגיבוש וגם זה בקושי פעם בשבועיים רק שבועיים ככה לפני הגיבוש ממש התחלתי להכנס לאימונים אינטנסיבים שעשו לי שברי מאמץ) ואני הצלחתי לצאת עם 9:30 ועברתי, ואני הרגשתי בדיוק מה שאתה הרגשת, שאני פשוט לא יכול יותר הרגליים חלשות ועומדות להתפרק פשוט וכל פעם שנשפתי הרגשתי את כל הגוף פשוט נופל וצועק לי לעצור כי אין לי כוחות יותר. זה הרגשה שיש לכולם בריצה, אבל צריך להגיד למי שמתאמן לקראת הדברים האלה, שההרגשה הזאת זה לא באמת אומר שהגעת לקצה היכולת שלך, אלא שצריך להמשיך לרוץ למרות ההרגשה הזאת, ולנצח אותה, ואז באמת תגיע לקצה היכולת שלך, ואז זה הקטע שאתה באמת משפר את עצמך פיזית, לא אם אתה כל הזמן מוותר לעצמך בנקודה מסויימת ונתקע בה.

שוב, אני מדבר בהנחה שאתה בלי בעיות בריאותיות מיוחדות כי אני ממש לא יודע איך מרגישים עם אסטמה וכאלה אז אין לי מושג בדברים האלה.

אתה שואל על מה כדאי לך להתאמן ועונה בעצמך. אם אתה גרוע ב-2000 אז תתחיל להתאמן, אין אפשרות אחרת.
תרוץ הרבה, בהתחלה 2000 אך תמשיך אפילו יותר מ-2000.
חוץ מהקטע של הריצה תתאמן על כוח, תעשה מרפקים ובטן (אפילו אם אין את זה בבר-אור, זה הבסיס).
תתאמן גם על מתח (במתח אני גרוע ואני באמת צריך להתחיל להתאמן על זה).

אם כך המצב קשה...
אם אני מתגיס ביולי מתי אמור הגיבוש להיות ?! והאם לחברה של נובמבר יהיה עם החברה של יולי ?!

יש פה מישהו שהוא מאותר דובדבן ?! יש לי כמה שאלות שיעזרו פה לארבה אנשים ....

המצב בכלל לא קשה, רציני. אם אתה מתגייס ביולי אז יש לך עוד חודשיים עד לגיבוש.
זה אמון זמן בשביל להתאמן ולשפר ריצה, תאמין לי. אם אתה באמת תתאמן על ריצה אתה תראה שאתה תשתפר המון.

הגיבוש הוא 3 חודשים לפני הגיוס. אז זה אומר שהגיבוש הוא באפריל לגיוס יולי.

תודה נשמה !!
רק יש בעיה אחת ! קרעתי תמיניסקוס ואני מושבת כבר 3 חודשים כך שהיכך לי המון זמן לחזור לכושר שהייתי בוא ....
אזה פעילות יחולה לשפר סיבולת לב ראה (אופנים עוזרים) ?! ואת שריר הלב! (אסור אסור לרוץ בשבועים הקרובים כך שזה בעיה מבין אחי !?

אני אתן לך טיפ ממש חשוב.

בשקים:
מי שיוצא ראשון, מגיע ראשון. ממש קשה לעקוף, בייחוד כשלאנשים כבר אין כוח.
לכן תמיד תעמוד ראשון. הבדל עצום.

תודה אחי ...
תכנס לבנאדם די גוץ יש מצב לסיים תגיבוש ...?!
ומה לגבי הפסיכולוג....?!

כמה אתה עושה 2000?


ולראיון אין מה להתכונן, פשוט תבוא עצמך, כי זה כל מה שיש לך. זה לא חידון טריוויה או תחרות שאתה צריך להתאמן אליה, זה ראיון שבודק את האישיות שלך, כל מה שצריך להביא לשם זה את האישיות שלך

ממממממ ניראה לי סביבות 12 וחצי זה מה שיעיף אותי ?!
אבל אני אתן הכל ולא יעצור אפילו לשניה !!!!
מבין אז מה הסיכוי לסרוד?!

לא גבוה.

זה לא מספיק לרוץ לאט ולא להפסיק לרוץ, הפואנטה של לא להפסיק לרוץ זה לא להפסיק לרוץ במהירות גדולה. אתה צריך להעלות את המהירות שלך ולשמור על קצב קבוע מהיר. אם אתה מתאמן במכון כושר, המהירות צריכה להיות 14 קמ"ש(אם תשמור 14 קמ"ש כל האלפיים תקבל תוצאה של 8 דקות שהיא טובה מאוד) או קצת פחות.

גבר גבר !!!

כפי שכתבי מקודם קרעתי את המיניסקוס ואין לי חדר כושר וכלום היחיד שיש לי זה פזיותארפיה
והגיבוש הזה מאוד חשוב לי מבין בגלל זה אני אומר לך ומתיעץ ..
יש מישו שיכל לעזור !?

לא יודע מה אתה יכול לעשות אם קרעת את המיניסקוס, אולי תנסה לדחות את הגיוס.
ואם מותר לשאול, איך קרעת את המיניסקוס?

אם זה המקרה אז אתה לא צריך להתייעץ איתנו אנחנו לא רופאים ולא יודעים מה יכול לפגוע בך ומה לא. היחיד שאתה צריך להתייעץ איתו זה הרופא שלך.

גם עם הפיזיוטרפיסט שלו.

עם כל מי שרק אפשר

חחח, אבל ברצינות.....לדבר עם הרופא או עם הפיזיוטרפיסט.

אחי תתאמן.....תעשה שלושה ריצות בשבוע קצרות ותאמין לי אחי אתה תשתפר.......אני הייתי עושה אלפיים 9:30 ואחי עכשיו אני עושה בערך 7:20..............תעשה ריצה קלה אחת בשבוע ספרינטים ועוד ריצה ארוכה בקצב נורמלי או נמוך ותאמין לי אתה תשתפר

תקרא לפני שאתה עונה. הוא קרע את המיניסקוס והוא לא יכול לרוץ.

לא הייתי ממליץ. אם יש בעיה רפואית(אני לא רופא אבל קריעת כל דבר בגוף נשמע לי די רציני ) עדיף להתייעץ עם הרופא, כי אימונים כמו בנאדם בריא רגיל הוא בטח לא יכול לעשות ולא כדאי שתעשה ובסוף יהיה לך נזק ולא תוכל להתגייס בכלל לקרבי.

רצתי במסגרת הכנה לצבא ! נתנו לנו תרגיל מפגר סיבבתי תבך וניקרע המיניסקוס ...
אל תלכו לאחרי עמית לכושר וכל החרא הזה חבל עליכם לפנמי הצבא רציני אני עומר את זה בצער רב תאמין לי אחי כואב לי מאוד ואני ממש מפחד שהחלום שלי התנפץ ... !!!
אבל בקרוב אני חוזר להתאמן באופן חלש ומבוקר ביותר .... אחרי שלושה חודשי יבוש...

וואי אחי אני מצטער, מקווה שתחלים מהר.
אבל זה שנפצעת ככה מהקורס הכנה לצבא זה לא אומר שלא צריך ללכת לשם אם רוצים. אנשים יכולים להפצע בכל מיני מקרים.
יש אנשים שקורעים את המיניסקוס מכדורגל או מכדורסל או מכל דבר אחר. זה לא רומא שעכשיו לא צריך לעשות את הדברים הללו.
באותה מידה גם אפשר להפצע ככה בצבא......

תסביר לי את הקטע של ה"זה לא רומא", אני פשוט לא הבנתי וזה מטריד אותי שאני לא מבין דימויים אני חוזר על זה בראש עד שאני מבין או משתגע

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח, אופס.
חחח, כמעט המצאתי ביטוי.
אני לא יודע איך רשמתי "רומא". אני התכוונתי לרשום "אומר"........."זה לא אומר"....חח

חחחח ואני כבר התחלתי לחשוב מה זאת אומרת? הוא מדבר על לוחמת גלדיאטורים שכאילו אי אפשר לקחת בחזרה אם נפצעת? או שאולי הוא מדבר על הסדרה החדשה "רומא" בטלוויזיה? מה הולך פה?

חחחחחחחחח
זה לא הנושא בפורום הזה אבל גם אותי זה מרגיש ואני לא מפסיק לחשוב על זה ......
אבל חברה אנחנו אמורים לתת טיפים עיקרים לגיבוש צנחנים ... ומה הכי חשוב שם ולמה יש שם הכי חשיבות ...

תשמע אין לך ברירה היחידים שאתה צריך להתייעץ איתם הם המומחים שמטפלים בך.

ולא צריך להגזים עם הרעל, גם אני לפעמים כל כך נלחץ מאם אני אתקבל למגלן או לא שאני צריך להזכיר לעצמי שזה תכל'ס רק 3 שנים ולא כל החיים. אני במצב דומה לשלך התאמנתי לגיבוש וקיבלתי פציעה(שברי מאמץ) שעכשיו בגללה יש סיכוי שאני לא אגיע לאן שאני רוצה. אבל שמע הרעל יעבור אחרי 3 שנים, אבל הפציעה יכולה להחמיר ולהרוס לך את כל החיים וזה יראה לך דבילי שבקושי תוכל ללכת ולרוץ בשביל להיות ביחידה יותר נחשבת 3 שנים(או שנתיים וחצי זה כבר יהיה עד אז). איך אומרים עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע? אז ככה זה גם פה, עדיף לך לאבד חלום(אבל לא חוויה, בכל יחידה תהיה לך חוויה זה תלוי בגישה שלך, יש לי חברים שכמעט בכו כשלא קיבלו גבעתי-גולני-צנחנים אלא תותחנים או שיריון, ועכשיו הם בטירונות ומלאים בגאוות יחידה תגיד להם היום לעבור לגבעתי הם יצחקו עלייך בפנים) מאשר להרוס את הרגל שלך לכל החיים ולעשות בעיות בריאותיות.

אבל אני לא אומר לך לוותר כמובן , קודם כל תשאל את הרופאים שלך, רק הם יגידו לך אם לוותר או לא.

וואלה אחי אתה מעודד תודה אבל אני חייב בשביל הארגשה הפנימית שלי לדעת שאני מנשא הכל ...

למשהו יש עצות לגבי הגיבוש כולו ומה הקטע הכי קשה פיזית שמה ?!

ומשהו שאנשים לא שאלו הראיון זה קטע קריטי אנשים עפו שם חופשי על מה מדברים שם ?!

הגיבוש הוא סביר. לא קשה מדי. הדבר הכי קשה פיזית זה כנראה המסע אלונקה בסוף, אבל הדבר הכי קשה מנטלית זה המרוץ שקים הראשון, רוב האנשים פורשים בו, מעט אנשים פורשים אחרי השקים(בין 0 ל2 בדרך כלל). כל מה שקשה בזה זה שאתה לא מבין עדיין מה קורה שם, אתה לא יודע מתי זה נגמר, וזה מייאש, וזה כואב, ואתה מת להוריד את השק. פשוט צריך להגיד לעצמך "עוד אחד" ולעבור את זה אחד אחד לא להסתכל "מתי זה יגמר" וכאלה. אחרי זה אתה כבר מבין את הקטע ואין משהו ממש קשה.

אנשים לא עפים בראיון, הראיון הוא בסוף הגיבוש, כולם עושים ראיון והולכים הביתה. אם נפלת, אין לך דרך לדעת אם נפלת בגלל הראיון או בגלל הביצועים שלך בגיבוש.

אין מה להתכונן ולהלחץ מהראיון, זה סתם שאלות עלייך, פשוט תהיה כנה ואם אתה חומר של צנחנים הם יראו את זה. הראיון יכול ללכת בכל מיני כיוונים זה תלוי לגמרי בך ובמראיינים ובשיחה שלכם. יש שאלות קבועות כמו "מה התכונות הטובות שלך ומה התכונות הרעות שלך", או "למה דווקא צנחנים" והשאלה המכשילה "אתה חושב שגולני וגבעתי זה לא טוב מספיק וקשה?". חוץ מאלה הם שואלים אותך קצת על החיים שלך לברר עלייך, ועל הפרטים האישיים שלך(שאתה ממלא בשאלון בבוקר של היום הראשון בגיבוש. בגרויות, הורים, אחים ואחיות, עבודות, מה אתה מתכנן לעתיד וכו'). חוץ מזה זה כבר לאן שהשיחה גולשת, אני אישית אמרתי להם שהפריע לי הקטע בגיבוש שהיינו צריכים לעשות מפה של ישראל והקבוצה שלי עשתה מפה מעוותת ומיקמה את הערים והמקומות ממש לא במקום, אז אחד המראיינים הוציא דף וצייר מפה של ישראל והתחיל לשאול אותי על כל מיני מקומות בארץ. זה דבר שהיה רק אצלי. זה תלוי לאן אתה מושך את השיחה. ידברו על מה שאתה רוצה בקיצור. אם יש לך בעיות רפואיות או של קב"א או כל דבר אתה יכול לדבר איתם על זה ולהסביר איפה אתה עומד(אני למשל דיברתי איתם הרבה על המחלה שלי, ועל למה בראיון האישי בצו ראשון אמרתי שאני בכלל לא רוצה קרבי, וגם שאלתי אותם אם זה ישפיע על המיונים שלי).

יפה אחי !
ומה ניסגר עברתה בסוף ?! אם זאת לא חוצפה...
כמה זמן הקטע הפיזי ?!
ואם באים ביום הראשון רק לבראור זה מה שעושים ?! ומה עושים ביום השני ?!

כן התקבלתי. אבל עכשיו אני עם שברי מאמץ ואם זה לא יחלים עד הגיבוש יחטיות אני אולי יאלץ לוותר על זה (או ללכת על זה, נראה תלוי בכמה כואב זה יהיה).

כבר כתבתי הכל על הגיבוש. תיכנס לאשכול המעוגן "מאמרים על גיבושים", יש שם הרבה מאמרים שאנשים כתבו על מהלך גיבוש צנחנים, ואיפשהו שם בסוף(המאמר האחרון על צנחנים) גם המאמר שלי

כל הכבוד אחי !!!!!
בתכלס כמה זמן כל הגיבוש !?
וכמה זמן כל מקצה ...?!

מה הקטע הכי קשה בגיבוש !?

אני לא יודע, אין שעון או משהו. בכלליות, כל העניין הוא בין 4 ל5 שעות.

אין זמנים קבועים למסלולים זה תלוי לגמרי במפקד שלך.

אין ממש קטע הכי קשה.
בהתחלה יש את השקים, שזה הכי קשה מנטלית כי אתה בדיוק קמת וזה הלם ראשוני ובגלל זה הרבה פורשים בזה, השקים זה בערך שעה, אם אתה עומד בזה, אתה כנראה תעבור את הגיבוש כמעט על בטוח. רק אל תלך במקום לרוץ, ואל תפזר חול כי זה יוריד לך ניקוד אצל הבוחנים, ואל תוריד את השק מהכתפיים כי זה נחשב כאילו פרשת, לעומת זאת אפשר מדי פעם קצת לשנות מיקום אני מדי פעם הרמתי את השק עם הידיים כדי לתת קצת מנוחה לכתפיים ואז הנחתי אותו הפוך כדי שהצד היותר כבד יהיה על הצד השני שפחות כואב באותו רגע.

אחר כך יש את הזחילות, שזה לא קשה אבל זה כואב וזה המסלול היחידי שמדממים בו, על בטוח, ולי גם נקרעו לי המדים בברכיים ובמרפקים בגלל זה. בהתחלה זה לא כואב אבל אחרי זה שכבר אתה פצוע וצריך לעשות את זה, זה די כואב. אבל בגלל הכאב זה המסלול הכי קצר לפי מה שאני זוכר, יש בערך 10 מקצות, שזה לא יותר מדי יחסית לשקים שהיו הרבה (לא זוכר בדיוק אבל בהחלט מעל 40 פעמים)

אחר כך יש אלונקה סוציומטרית שזה לא קשה בכלל אין שום סיבה לפרוש שם.

דיונים ושטויות גם אין מה לפרוש.

עוד ריצה עם שקים כמו הפעם הראשונה רק במסלול יותר קשה ומדי פעם חוקים אחרים.

ועוד כל מיני מסלולים שיכול להיות שיהיו לך:
יש איזה חישוקים שצריך לעבור בהם בלי לגעת בהם בעזרת החברים שלך, אנחנו לא עשינו את זה אבל הבנתי שזה מאוד קל.
יש את המסלול שעושים 10 שכיבות סמיכה רצים לאמצע עושים 10 כפיפות בטן רצים לסוף עושים 10 קראנצ'ים או מה שזה לא יהיה ואז רצים עד להתחלת המסלול ומנסים לעקוף אחרים, זה מסלול די קל אבל משום מה תמיד הגעתי בו אחד לפני אחרון, לדעתי זה כי אחרים רימו ולא עשו 10 מכל דבר, הכי חשוב פה זה לעשות 10 מכל דבר, ולפעמים עשיתי 11 כשלא הייתי בטוח.
ויש גם מסלול של מתח, אני לא עשיתי אותו ולא בטוח כל כך מה עושים שם, אבל לפי מה שהבנתי זה מסלול קשה. "שואה" תיארו אותו אלה שעשו. בקיצור צריך לעשות כמה שיותר מתח כמה שיותר זמן אסור לפתוח עיניים אתה לא יודע כמה נשארו על המתח וזה לפי מיקומים, ואתה צריך להשאר כמה שיותר זמן ולהיות האחרון על המתח.

ובסוף יש את המסע אלונקה שזה הקטע הכי קשה פיזית בגיבוש. 1 פרש אצלנו שם. ואני מניח שגם בקבוצות אחרות פרשו שם. שוב זה גם תלוי במפקד שלך, היו מפקדים שבאמת עשו את המסע מהמגרש ועד הבסיס שזה בערך 2 ק"מ.. אבל היו כאלה כמו שלנו שעינו את המלש"בים וכל הזמן חזרו ועשינו את המסלול שלוש פעמים בערך הלוך וחזור, ובערך 10 סיבובים מסביב למגרש, ועוד הרבה חזרות קטנות בדרך, ועוד ליד הבסיס את המסלול של הריצת אלפיים(שזה 2 ק"מ בעצמו), אז יצא לנו הרבה יותר מ2 ק"מ, משהו בסביבות ה10 ק"מ. זה גם היה לנו המסלול הכי ארוך. אבל לאחרים זה היה מסלול די קצר. זה קשה פיזית כי זה כואב רצח בכתפיים. המפקד אמר בהתחלה שיש שקע בכתפיים שנקרא "שקע האלונקה" שקוראים לזה ככה כי זה במיוחד מתאים למקל של האלונקה, זה שקר, אין כזה שקע, השקע רק נוצר בעצם שלך אחרי שעות שאתה סוחב את האלונקה.

בקיצור הכל תלוי בקבוצה שלך ובמפקד שלך.

אימלההההההההה
בקיצר השם ירחם עלי אמןןןן
להתאמן על ספרינטים ?!
היה לך בטן וידים בבראור?!
ולהכין את הראש טוב טוב ליום הזה !!! מקווה שיהיה בסדר....

מתי יוצא גיבוש צנחנים יש תאריחים כבר?!

חברה קראתי עכשיו שיש תאריחים לגיבוש ...
אמאלההה.....
אני חמישה חודשים לא התאמנתי מה הסיכוי שאני לא עובר אני די בטטה....
והפסיכולוג מה עושים שם?!

איפה ראית את התאריכים לגיבושים?

אחד מחברי הפורום אמר שיש את זה כבר ...
תתקשר למדור סיירות ...
מה הולך להיות בגיבוש?!

מה אתה נלחץ??? זה לא גיבוש רציני בכלל....

ואתה לא צריך לבא בכושר מעולה בשביל לסיים...

יש בעוגן מאמרים על גיבוש צנחנים... תקרא

"הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו" (תהילים קכ"ו, 5)

סליחיה על הבורות כן... מה זה בר אור צנחנים?

אתה יכול למצוא מה זה בר אור ע"י חיפוש

וקוראים לזה בר אור צנחנים כי מבצעים את זה בגיבוש צנחנים... באותה מידה זה גם יכול להיות בר אור יחטי"ות כשמבצעים את זה בגיבוש יחטיו"ת

"הזורעים בדמעה - ברינה יקצורו" (תהילים קכ"ו, 5)

נ.ב

מה החשיבות של הבראור בגיבוש ..
זה יכול להקשות עלי להתקבל ?! או להעיף אותי?!

מעבר לכך גם ככה האשכול מיצה את עצמו ולכן הוא ננעל.