(בעקבות המהומות שאינן יורדות מסדר היום העולמי
ואוזלת היד העולמית כנגד התופעה אני חשה צורך להביע מחאה זו)

הכבוד המוסלמי

במסגד אני שומע את הדרשה

שפורטת על נימי הכבוד

זה שמפעיל את הרגש הפנימי שלי

שמכיל את תמצית הווייתי

שמנהל את חיי, הבנתי ומחשבתי

שמפיל או מרים את הרגשתי

שמרעיל את מוחי ומסמא את עיניי



הכבוד, שמביא גאווה שממנה תבוא הגאולה שתביא לגדולה.

ואותוהכבוד, שמביא הרס שממנו בא החורבן שמביא לנפילה.



כי מספיק מילה כדי להפיל ולהפעיל את כל המנגנון,

כמו קפיץ קופץ הכבוד ומשתחרר - ומתחיל להתעצבן



הוא אמר לי, אני אמרתי לו, או להפך

הוא לו, או לה לה, וביס מילה, וכך הלאה

עד שמגיע בורר, כדי לפייס או לפורר



או שכן או שלא



הכבוד זו חיה פנימית שאין לך עליה שליטה,

כי כאשר אתה עם הכבוד לבד או

אפילו עם השכן היהודי, יחד אתם מדברים

יש כבוד והערכה ודי התרגלתם אחד לשני



אז מה מפריע כל כך לחיה הפנימית הזו

שפתאום קופצת ומפרה את השלווה

שיכולה להביא לגדולה או לנפילה



אחרים! מה אמרו או ציירו או כתבו אחרים.

חלילה לא הרגו או פצעו רק התלוצצו

ואפילו ביקשו סליחה, וכלום לא עזר.



כמה עצוב, אבל זה כל העניין.



כי על היהודים כל הזמן צוחקים מעליבים ומבזים

בדיוק אלה שעכשיו משתוללים

שאינם מכבדים או מסתירים

את כל כוונתם ורצונם



ומה אנחנו עושים בתמורה

מעבירים כספים לרשות

ומממנים את העליהום הבא.



ואנחנו בעורמה עוקצים מהצד

מפוצצים פה ושם, כדי לשמור על מעט כבוד

שאולי יביא לגאולה או לחורבן



אז תגידו איך אפשר, אפילו לחשוב או לקוות

שיום יבוא ויביא איתו את מה שמרגיע את הכבוד

כדי שיחד נוכל לעשות שלום בכבוד

ג. נטע