21-02-2006, 07:56
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 26.01.05
הודעות: 13,766
|
|
|
ואם ברימונים עסקינן - השבוע מלאו 54 שנים למותו של נתן אלבז
מתוך Wikipedia
נתן אלבז, (1934 - 11 בפברואר 1954) - חייל צה"ל אשר הקריב את חייו למען חבריו.
אלבז נולד במרוקו בשנת 1934, ובגיל 17 עזב את משפחתו, ועלה לבד לארץ, במסגרת עליית הנוער.
אלבז התגייס לצה"ל, ושירת כחייל בחיל הרגלים. ביום 11 בפברואר 1954, קיבל אלבז משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. אלבז החל במשימה, כשהוא יושב באוהל. לפתע שמע אלבז קול נקישה, והבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין כי אינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו, ונפל על הקרקע. משהתפוצץ הרימון נהרג, אך הציל את חיי חבריו.
על מעשהו זה קיבל אלבז ציון לשבח לאחר מותו מן הרמטכ"ל משה דיין, והמשורר נתן אלתרמן כתב בשיר לזכרו ב"טור השביעי":
"רצת חיש, בלי עמוד, כאילו אחזך הטרוף כי עז. רצת חיש ופנים האפילו כפני איש הפורץ לבוז בז. כה מהרת לרוץ שאפילו הצטדק לא הספקת, אלבז. הרמון לא השלכת כי היה איש באהל רבוץ. הרמון לפנים לא הטחת. כי נראו אנשים בחוץ. פה פערת, עינים פקחת ובידך כליון חרוץ. אז פרצת לרוץ על פני חלד. על תבל...לבקש בקרבה מקום אין בו לא איש ולא ילד והדרך כבדה ורבה ובידך הפצצה המפעלת שהתחילה לספור עד ארבע." מעשהו זה של אלבז הועלה על נס, ואלבז הפך לסמל. על שמו נקראו רחובות ברחבי הארץ, וכן מחנה צבאי "מחנה נתן".
משפחתו של אלבז עלתה לארץ רק שנים לאחר מותו
_____________________________________
ציטוט:
|
"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
