אין לך שום סיבה להתנצל. גם אני עשיתי פרוייקט אישי כלשהו לא מזמן, ולמרות שניסיתי בכל מאודי להתרחק מנושאים שמפריעים לי ומטרידים אותי (נושאים אישיים), בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך עוסק בהם, חופר לתוכך וחוקר לעומק, זאת בהנחה שהכל נעשה מתוך כנות ולא נסיון לרצות מישהו אחר.
אז מבחינה אחת אתה צודק, זה יכול להשמע שחצני, מתנשא, לפעמים אולי "פלצני", אבל רק אחרי שחווים תהליך כזה אפשר להבין על מה אתה מדבר.
אני מאד מכבד את העובדה שכן הצלחת לנבור בעצמך ולהגיע לשלב הזה. זה מתקשר למה שאמרתי קודם, התהליך היה אינטואיטיבי ורגשי, ובכל זאת הצלחת לשלב בו הרבה גורמים מושכלים ושכלתניים, וזה ניכר בכל פרט ופרט בציור.
אמנם לא הייתי אומר שתתייהר פתאום, אבל גם לא צריך להיות צנוע מדי (בהנחה שיש דבר כזה
).
ובקשר להמשך הציור, כשאני מסתכל על ציורים אחרים מהתהליך, ועד כמה הם נראים שלמים בגלל העובדה שמילאת את החללים הלבנים, באופן אישי הייתי שמח לראות אותם אם תמשיך את הצביעה, אבל זה לא ממש הכרחי.
חזק ואמץ.