לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה __ ברוכים הבאים לפורום מתגייסים וסדירים__ חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > מתגייסים וסדירים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
האשכול נעול
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 15-03-2006, 21:31
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II

האשכול הראשון נמצא בארכיון לכל מי שמעוניין. אתם מוזמנים לחזור ולשאול את "חתולים" שאלות...
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 16-03-2006, 20:10
  crimi crimi אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.01.06
הודעות: 64
בקשר לראיון אישי..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

לא מזמן שלחתי מכתב למדור הפסיכוטכני בתל השומר בו אני מבקש ראיון אישי חוזר.. רציתי לדעת מה הסיכוי לקבל ראיון אישי חוזר? אני מעוניין לשלוח לך את המכתב במייל שתגידי לי מה כדאי לשפר ואיך לפנות בצורה יותר טובה ומשכנעת.
ממש חשוב לי לקבל ראיון אישי חוזר כי בראיון הראשון הייתי צעיר ותמים ואמרתי שאני לא רוצה קרבי עד כלא והשתנתי העלתי פרופיל עד 97 עשיתי בדיקות חוזרות הכל סימנתי גולני ולשם אני מאוד מקווה להגיע ביולי 06.
הבנתי שמה שאמרתי בראיון אישי הוריד לי קצת מהקב"א ושזה יכול להשפיע על שיבוץ בחטיבה (כמו בין גדוד לסיירת) וגם בעתיד בקצונה וכו'
זה נכון?

אם את מבינה בזה , בבקשה פני אליי במייל
avishaybrina@walla.com

אני אשמח מאוד,

אבישי
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 21-03-2006, 21:57
  NaViGaToR NaViGaToR אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.11.04
הודעות: 134
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

שלום לך מאבחנת.

עברתי לפני כארבעה חודשים צו ראשון, ואף ריאיון אישי.
פרופיל 97 ללא סעיפים! ולפי דברי המאבחנת בריאיון אישי אני דיי בסדר..ואמרתי לה שהשאיפה שלי היא טייס.
משום מה, לא קיבלתי זימון למבדקי צוות אוויר...
שלחתי להם פקסים, 3 פעמים ואף יותר דרך האתר, בקשות לקבלת זימון למיוני צוות אוויר.
עד כה לא קיבלתי שום תשובה.
שלחתי להם אחרי זה עוד פעם פניה דרך האתר, ושאלתי אותם למה הם לא עונים לי, בגלל שאני לא מתאים או בגלל שהם דנים על זה או משהו.
גם על זה לא נעניתי.

את האמת כבר ממש הורידו לי חשק ללכת לשם,
בשביל זימון למיונים לא עונים לך, ומסננים אותך..אז מה הם מצפים מאיתנו?

אם אפשר חוות דעת, ו/או עצות מה לעשות,
תודה
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #27  
ישן 22-03-2006, 10:00
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
מיוני צ"א
בתגובה להודעה מספר 26 שנכתבה על ידי NaViGaToR שמתחילה ב "שלום לך מאבחנת. עברתי לפני..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי NaViGaToR
עברתי לפני כארבעה חודשים צו ראשון, ואף ריאיון אישי.
פרופיל 97 ללא סעיפים! משום מה, לא קיבלתי זימון למבדקי צוות אוויר...
שלחתי להם פקסים, 3 פעמים ואף יותר דרך האתר, בקשות לקבלת זימון למיוני צוות אוויר.
עד כה לא קיבלתי שום תשובה.
שלחתי להם אחרי זה עוד פעם פניה דרך האתר, ושאלתי אותם למה הם לא עונים לי, בגלל שאני לא מתאים או בגלל שהם דנים על זה או משהו.
גם על זה לא נעניתי.
את האמת כבר ממש הורידו לי חשק ללכת לשם,
בשביל זימון למיונים לא עונים לך, ומסננים אותך..אז מה הם מצפים מאיתנו?
אם אפשר חוות דעת, ו/או עצות מה לעשות,
תודה


היי!

קודם כל ודבר ראשון- אל תתיאש!!!
הפניות שאתה שולח דרך האתר מגיעות למדור פניות בלשכת הגיוס. מבלי לפגוע באף תפקיד, מנסיוני לאנשים במרכז הפניות "יש את הזמן" שלהם. הם פחות חושבים על מה זה אומר בשביל מלש"ב לחכות יום, ועוד יום, ועוד שבוע לתשובה על עתידו הצבאי. "שאנטי..."
אני ממליצה לך לשלוח פקסים למדור פניות, להתקשר ולבקש שיעבירו אותך לחוליה הפסיכוטכנית לאחראית צוות אוויר, להגיע בעצמך ללשכה אם צריך ולהגיש בקשה מסודרת כחריג אם נתוניך בכל זאת לא מאפשרים זאת.
בקיצור- לנג'ס, והרבה. בסוף תהיה לך תשובה.

לעזרתך, הנה מס' טלפונים/כתובות שיכולים לסייע:

לשכת גיוס תל השומר
מחנה תל השומר - שער קיראון
דואר צבאי: 01215

שעות פעילות: בימים א´-ה´ בין השעות 07:30-17:00
מרכז מידע ופניות
טלפון: 03-7388888
פקס: 03-7377070/3409

חוליה פסיכוטכנית - הארכות זמן, מבחנים, ריאיונות, אימות נתונים
03-7377071/6838

מדור רפואי
03-7377064

מדור צוות אויר - גיבושים ומבדקי טיס
טלפון: 03-7376838
03-7377754
פקס: 03-7377759


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo33.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo27.gif]
לשכת גיוס חיפה

רחוב עומר אל כיאם 12, חיפה
דואר צבאי: 01222

שעות פעילות: בימים א´-ה´ בין השעות 07:30-19:00

מרכז מידע ופניות
טלפון: 04-8600700
פקס: 04-8600301


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo33.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo27.gif]
לשכת גיוס באר שבע

רחוב יד ושם 22, שיכון ג´, באר שבע
דואר צבאי: 01228

שעות פעילות: בימים א´-ה´ בין השעות 08:00-19:00

מרכז מידע ופניות
טלפון: 08-6298888
פקס: 08-6298870


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo33.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo27.gif]
לשכת גיוס ירושלים

רחוב רש"י 103, ירושלים
דואר צבאי: 01224

שעות פעילות: בימים א´-ה´ בין השעות 07:30-19:00

מרכז מידע ופניות
טלפון: 02-5007000
פקס: 02-5007333


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo33.gif]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo27.gif]
לשכת גיוס טבריה

רחוב נצרת, טבריה
דואר צבאי: 01231

מרכז מידע ופניות
טלפון: 04-6729888
פקס: 04-6729898




[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo27.gif]
מדור סיירות
שעות פעילות: בימים א´-ה´ בין השעות 08:00-17:30
טלפון: 03-5699088 (רב קווי)
פקס: 03-5699488 (24 שעות ביממה)


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo27.gif]
מנהל הגיוס

דואר צבאי: 01191 צה"ל
טלפון: 03-5692120/9420
פקס: 03-5699447

מוקד פניות
03-5699111/2

מדור מתנדבים
טלפון: 03-5699445
אחראית מתנדבים במנהל הגיוס: 03-5699446

מדור עתודה
03-5699055


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/Emo27.gif]
קצינת פניות הציבור

טלפון: 03-5699000
פקס: 03-5699400
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #31  
ישן 27-03-2006, 16:57
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "העלאת נתונים אחרי הגיוס"

אין שום מניעה שתצא למ"כים. על מנת לצאת לקצונה אתה צריך המלצת מפקדים, ואז לעבור מבדקי קצונה שיכולים לשנות את נתוני הקב"א והמתאם שלך.
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #33  
ישן 03-04-2006, 00:11
צלמית המשתמש של ביטיס
  ביטיס ביטיס אינו מחובר  
מומחה ללוחמת חי"ר, סיור וצליפה
 
חבר מתאריך: 06.12.04
הודעות: 21,060
בתגובה להודעה מספר 32 שנכתבה על ידי FiReBall שמתחילה ב "ואם החייל לא עומד בסף הקבלה למבד"ק?"

תראה, אם המפקדים מתעקשים, אפשר לעשות הכל. צריך להבין שככל שהנסיבות מיוחדות יותר, כך המאמץ הנדרש להשקיע הוא גבוה יותר. אני מכיר שני אנשים שניסו להוציא לקורס קצינים. אחד לאחר 4 חודשים של קבע (כנגד) - הבחור היה עם קב"א 50. הוא עבר בהצטיינות. השני היה עם קב"א 49, והחליט בסוף לא לצאת. היו עוד כמה מקרים כאלה שאני מכיר, אבל אין מה לספור.

צריך להבין כי זה מאוד תלוי במאמץ שאותו אדם והמפקדים שלו משקיעים. זה צריך להיות אדם מצויין באופן יוצא מהכלל... ועקשן - כמו אותו בחור שישב כל יום מחוץ למשרד המג"ד, עד שהוא עזר לו לצאת לקצינים....
_____________________________________
There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #50  
ישן 02-04-2006, 08:33
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
ראשי תיבות בקשר למיון ונתונים...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

להלן ראשי תיבות הקשורים למיונים:


1. צה"ר - ציון השכלה ראשוני, מדד המייצג את איכות ההשכלה שרכש המלש"ב.
הציון נע בין 0-93, כאשר מספרים מעל 12 הם סימולים של השכלה על-תיכונית ואקדמאית.

2. סימול עברית - מורכב מקריאה, כתיבה, הבנת הנקרא ודיבור במשקל שווה. הסולם בטווח 2-9.

3. דפ"ר - דירוג פסיכוטכני ראשוני, נמדד עפ"י ארבעה מבחני יכולת שכלית
מלשכת הגיוס. הציונים בין 10-90 בקפיצות של 10. התפלגות נורמלית של ציונים.

4. צד"כ - ציון דירוג כללי - אומדן להתאמת החייל לשירות בקרבי. נע בין 8 ל40.

5. קב"א - קבוצת איכות (נע בין 41-56).

6. קה"ס - ציון קושי הסתגלות הניתן ע"י קב"ן. ערכי הקה"ס:
א. 00 - נבדק, ללא קה"ס.
ב. 10 - פוטנציאל קה"ס מועט
ג. 20 - פוטנציאל קה"ס מסויים.
ד. 40 - קיים קה"ס. מומלץ לא לשלב במקצועות לחימה.
ה. 41 - קה"ס רב. לא ישובץ ביעוד קדמי.
ו. 50 - קה"ס גבוה. שיבוץ במסגרת מוגנת.
ז. 60 - קה"ס חמור. המלצה לפטור.

7. היוט"מ - יכולת ומוטיבציה טכנית ממוחשבת - מדד המייצג את מידת ההתאמה של החייל לשירות בעסוקים בעלי אופי טכנולוגי. נע בין 1-15.

8. רמ"ע - ראיון מיון עולים. בא במקום צד"כ וקה"ס אצל עולים.

9. צת"ה - ציון תכונות התנהגות - כלי מיון לנשים, האמור להעריך אספקטים התנהגותיים ומוטיבציוניים. נע בין 1-5.

10. שנו"ל - מציין את מספר שנות הלימוד.

לגבי קצונה:

1. סוציומטרי (הסולם הוא בין 0-99) - נקבע בטירונות.

2. צק"ר - ציון קצונה ראשוני, נע בין 0-244 ומשוכלל מקב"א וסוציומטרי. המינימום לקצונה הוא 65.

3. תמ"ק - תשעונית מבד"ק - ציון פסיכולוג מבד"ק. הסולן הוא בין 2-12, כאשר 2-9 מבטאים התאמה ו10-12 הם אי התאמה אישיותית עפ"י הפירוט:
א. 10 = דחייה לחצי שנה.
ב. 11 = דחייה לשנה.
ג. 12 = דחייה לשנתיים.

4. מוטיבציה לקצונה - ציון שנותר פסיכולוג מבד"ק לכל נבחן.

5. צמ"ב - צמ"ש ביניים - מהווה את המדד העיקרי למיון קצונה למסלול הבסיסי. מורכב מ:
א. רמת קב"א
ב. רמת סוציומטריה התאמה לקצונה מהטירונות (לא קיים למתנדבים כרגע).
ג. ציון פסיכולוג ממבד"ק

6. ציונים מקורס פיקוד זוטר

7. צמ"ש - ציון משוכלל שמורכב מ:
א. קב"א
ב. סוציומטריה
ג. התאמה לקצונה מקורס פיקוד זוטר באג"מ או מאימון מתקדם בחי"ר.
ד. ציון הפסיכולוג.

8. ציונים מקורס מ"כים חי"ר

9. צמ"ש חי"ר מכיל את 8.

סולם הצמ"ב, צמ"ש וצמשחי"ר:
הסולם הוא בין 1-30
01 - דחייה לשנתיים
03 - דחייה לשנה
04 - דחייה לחצי שנה
07-12 - נכשל
13-14 - עובר ברף
15-30 - עובר בליבה

דירוג צמ"ב לאוכלוסיות מיוחדות (תלפיות, עתודאים ועוד מסלולים בסגנון)
91 - ציון דחייה
92 - לא מומלץ
93 - מומלץ בהסתייגות
94 - מומלץ
95 - מומלץ מאוד

10. מתאם לקצן - כל מי שעומד בנתוני החיתוך לעיל, מחולק לקטגוריות התאמה:
מתאם א. ליבת הקצונה. קב"א 53 ומעלה, דפ"ר 70 ומעלה, צמ"ב/צמ"ש/צמשחי"ר
15 ומעלה. או דפ"ר 60 ומעלה וצמ"ש 22 ומעלה. או דפ"ר 80 ומעלה וצמ"ש 13.

מתאם ב. רף קצונה. קב"א 52, דפ"ר 70, צמ"ב 15 (נתון הקב"א משייך לרף).
קב"א 51, דפ"ר 50, צמ"ש 19 ומעלה.

מתאם ג. מתחת לרף.

מתאם 9. מוזן לחיילים עם נתונים חסרים.

ועם זאת, מותר עד 10% במחזור קצונה עם מתאם ג'.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #52  
ישן 02-04-2006, 22:53
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
משפטי עברית
בתגובה להודעה מספר 51 שנכתבה על ידי jinji שמתחילה ב "שלום.."

סימול העברית נבדק בזמן אימות הנתונים הראשוני בצו הראשון.
לאורך כל האימות תנסה המאבחנת לעמוד על טיבה של העברית שלך, באיזו שפה אתה משתמש, מהו אוצר המילים שלך וכו'.
לאחר מכן ייערך לכל מלש"ב מבחן עברית נקודתי, בו יקבל בתחילה 2 משפטי קריאה ושני משפטי כתיבה.
במשפטי הקריאה יצטרך המלש"ב להסביר את המשפט כולו ולאחר מכן מלים מסוימות מתוכו, ובמשפטי הכתיבה יצטרך המלש"ב לכתוב את המשפט (ובו משובצות מלים קשות) ללא שגיאות.

מספר מסוים של שגיאות מוריד ציון, וע"פ שקלול ציוני הקריאה והכתיבה ינתן ציון סימול העברית.

דוגמא למלים קשות במשפטי קריאה: לאלתר, בגילופין, נצים, דאשתקד, נקטע באיבו

דוגמא למלים קשות בכתיבה: התמהמה, בעצלתיים, ליחכה

(אלו לא מלים שבהכרח מופיעות כיום במשפטי העברית, ויש כמה וכמה משפטים, אך אלו דוגמאות טובות)
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #56  
ישן 03-04-2006, 12:31
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
דו"ח מבקר המדינה בנוגע למערכת המיון- בנושא הפסיכוטכני.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

המיון האיכותי למלש"בים בלשכות הגיוס

למלש"בים נערכות, נוסף למיון הרפואי, גם בדיקות לקביעת מידת התאמתם למילוי תפקידים בשירות ביטחון. בפקודת הארגון של מינהל הגיוס נאמר, בין השאר, כי באחריותו לבצע, בתיאום עם ממד"ה שבאכ"א, מיון פסיכומטרי, וכן לאסוף ולעבד נתונים על העדפות המלש"בים לשיבוץ. בין תפקידיה של ממד"ה: לבנות, לפתח ולתחזק את המערכות המרכזיות למיון כוח אדם, ובהן מערכות המיון והשיבוץ הראשוני למלש"בים; וכן לייעץ, לפקח ולבקר מקצועית את מערכות המיון של כוח האדם בצה"ל.

להלן השלבים העיקריים במיון האיכותי שנערך למלש"בים (גברים ונשים), כפי שקבעה ממד"ה:

א. שלב אימות הנתונים - שלב אימות הנתונים מורכב מזיהוי הפרטים האישיים ומשני מדדים: (1) סימול עברית, המשקף את רמת הידע והשליטה של המלש"ב בשפה העברית. הציון נע בטווח שבין 2 ל-9; (2) ציון השכלה ראשוני (להלן - צה"ר), המייצג את מספר שנות הלימוד ואת איכות ההשכלה שרכש המלש"ב. הצה"ר משמש לאיתור האוכלוסייה הזכאית להשלמת השכלה ולקביעת ספי כניסה לקורסים שונים. הציון נע בטווח שבין 0 ל-12. המלש"ביות ממלאות בשלב אימות הנתונים שאלון מצוקות, שנועד לאתר כאלו, שיש צורך להפנותן לבדיקת גורמי בריאות הנפש.

ב. דירוג פסיכוטכני ראשוני (להלן - דפ"ר) - הדפ"ר הינו מערכת מבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים, המהווה אומדן ליכולת השכלית של המלש"ב. הנוסח המלא של המבחנים שעוברים רוב המלש"בים מורכב מארבעה מבחנים. הנוסח המצומצם כולל שני מבחנים בלבד, ומיועד למלש"בים שרמת הקריאה שלהם בעברית נמוכה (בעיקר עולים חדשים ולקויי למידה). סולם הציונים של הדפ"ר נע בטווח שמ-10 (הנמוך) עד 90 (הגבוה).

ג. ציון דירוג ראשוני כללי (להלן - צד"כ) - הצד"כ מופק על סמך ריאיון אישי מובנה הנערך למלש"בים גברים בלבד על ידי מראיינות פסיכוטכניות, והוא מהווה אומדן למידת ההתאמה. הצד"כ נע בסולם ערכים בין 8 (הנמוך) ל-40 (הגבוה), והוא מורכב מציון משוקלל של תכונות אישיות והתנהגותיות, הנבחנות בריאיון, וכן מציון ניבוי, המהווה סיכום מהתרשמותה של המראיינת.

ד. ציון תכונות התנהגות (להלן - צת") - הצת"ה מופק על סמך שאלון שממלאות נשים בלבד. הוא נועד להעריך, על פי תשובות המלש"ביות, היבטים בתחומי ההתנהגות שלהן ובנכונותן לשירות צבאי, החסרים במערכת המיון של הנשים, שכאמור אינה כוללת ריאיון צד"כ (בנושא זה ראו בהמשך). הציונים בתחומים השונים מהווים נקודת חתך למערכת המיון בשיבוץ המלש"ביות למקצועות השונים. ציוני צת"ה נמוכים באופן חריג משמשים כלי לבחינת הצורך להפניית מלש"ביות (במשולב עם העולה משאלון המצוקות) לריאיון צד"כ מצומצם ולקב"ן.

ה. ריאיון מיון עולים (להלן - רמ"ע) - הרמ"ע נערך לעולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה בעלי ציון דיבור נמוך בעברית. ריאיון זה בא כתחליף לריאיון הצד"כ, ובו מבררים מראיינים בעלי השכלה אקדמאית יוצאי המדינות שהוזכרו, היבטים שונים של הסתגלות בכלל ולצבא בעתיד בפרט.

ו. קבוצת איכות (להלן - קב"א) - הקב"א מהווה מדד מיון ותכנון עיקרי וכלי מיון ראשוני לאיתור ולשיבוץ לתפקידים, על פי נקודות חתך שנקבעו. אצל הגברים הוא מורכב מציון הדפ"ר (50%), הצד"כ (33%) והצה"ר (17%). אצל הנשים והעולים החדשים, שלהם לא נערך כאמור ריאיון צד"כ, הוא מורכב מציון הדפ"ר (60%) והצה"ר (40%) בלבד, ללא התחשבות בצת"ה או הרמ"ע. סולם הערכים של הקב"א נע בין 41 (הנמוך) ל-56 (הגבוה).

1. ריאיון הצד"כ

לפי הנחיות של המדור הפסיכוטכני במינהל הגיוס לביצוע ריאיון הצד"כ, המתבססות על הנחיה מקצועית של ממד"ה, ציון הניבוי ניתן על ידי מראיינת פסיכוטכנית לפי התרשמותה הכללית מסיכויי ההצלחה של המרואיין. קיימות חמש דרגות של ציון ניבוי: ציון ניבוי 1 - אי-התאמה ("נפל קרבי"); ציון ניבוי 2 - מתחת לממוצע במידה ניכרת מאוד; ציון ניבוי 3 - ממוצע; ציון ניבוי 4 - מעל לממוצע במידה ניכרת; ציון ניבוי 5 - הצטיינות. כל מלש"ב שבמהלך הריאיון התברר, בין השאר, כי היה מאושפז בעבר בבית חולים חולי נפש, ניסה בעברו להתאבד או שנמצא בטיפול פסיכיאטרי קבוע, יופנה אוטומטית לבדיקה פסיכונוירוטית במדור ברה"ן בלשכת הגיוס. מרואיינים אחרים, שקיבלו ציון ניבוי 1, יופנו למדור ברה"ן.

א. על פי נתוני מינהל הגיוס מינואר 2002, בשנת הגיוס 2000 קיבלו כ-5,000 מלש"בים ציון ניבוי 1, וכולם נשלחו לאבחון של גורמי בריאות הנפש. בבדיקות שנערכו להם נמצאו 50% מהם ללא כל מגבלת שירות. היתר קיבלו סעיפי ליקוי נפשיים (40%) או שנמצאו עם מגבלת קושי הסתגלות גבוהה (10%). משרד מבקר המדינה העיר, כי למלש"בים שלא אותרו אצלם כל מגבלות לשירות צבאי, ציון הניבוי 1 לא נבחן מחדש. ראוי לשקול עניין זה, כדי לאפשר העלאת ציון הניבוי לאותם מלש"בים, וכתוצאה מכך ייקבעו להם צד"כ וקב"א גבוהים יותר, דבר שיאפשר מיצוי טוב יותר שלהם.

בתשובתו מסר צה"ל, כי הוא מקיים עבודת מטה לצמצום השימוש בציון ניבוי 1.

ב. בממד"ה לא נמצאה הנחיה מקצועית לגורמי השיבוץ בבקו"ם, המגדירה את הצד"כ המהווה סף שיבוץ ליחידות השדה. קיימת תורה שבעל פה, ולפיה צד"כ 24 מהווה סף איכותי למיון ליחידות ההתנדבות ולסיירות, וצד"כ 16 או 18 מהווה סף למקצועות הלחימה. גורמי ממד"ה גם אינם משולבים בתהליך השיבוץ בבקו"ם של מגויסים בעלי צד"כ נמוך או ציון ניבוי 1. עוד התברר, כי בפני גורמי השיבוץ בבקו"ם אין את ציון הניבוי שניתן למלש"בים בלשכות הגיוס, אלא תמצית קצרה של ריאיון הצד"כ, העדפות המתגייס על רצונו להיות לוחם ודירוג שלוש יחידות לפי סדר עדיפות, שבהן הוא מעוניין להשתבץ (בנושא זה ראו בהמשך). לפי נתוני בקו"ם, בגיוסים ליחידות שדה בשנים 1999-2001 היו 7,500 חיילים שקיבלו ציון ניבוי 1. אף על פי שציון זה מנבא
אי-התאמה לתפקידי לחימה, כ-670 מהם (כ-9%) שובצו לתפקידים אלה וכשליש מתוכם לא שרדו בהם.

צה"ל מסר בתשובתו, בין השאר, כי הצד"כ, לרבות ציון ניבוי 1, אינם מהווים את השיקול הבלעדי בהחלטה של בקו"ם על שיבוצם של החיילים, אלא כלל נתוני הפרט, רצונותיו וצורכי המערך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כיוון שציון ניבוי 1 מנבא אי-התאמה לתפקידי לחימה, ראוי לשלב את ממד"ה בתהליך השיבוץ של מגויסים בעלי צד"כ נמוך או ציון ניבוי 1 לתפקידים אלה. כמו כן, ראוי שגורמי התכנון באכ"א, בשילוב עם ממד"ה, יגדירו במדויק את הצד"כ שיהווה סף שיבוץ לתפקידים אלה.

2. היחס בין הקב"א לבין הצד"כ והצה"ר

כאמור, הקב"א מהווה כלי עיקרי למיון המלש"בים, ואצל הגברים הוא מורכב משקלול של ציוני הדפ"ר, הצד"כ והצה"ר. מהטבלה המשמשת כבסיס לחישוב הקב"א עולה, כי לקבוצות מסוימות בקרב הגברים, בעלי צד"כ נמוך ורמת השכלה מ-12 שנות לימוד ומטה, נקבע ציון קב"א נמוך, ללא התחשבות כלל בציון הדפ"ר - המשקף כאמור את היכולות השכליות של המלש"בים כפי שבאו לביטוי במבחנים הפסיכוטכניים - גם אם הוא גבוה. מניתוח נתוני מינהל הגיוס מנובמבר 2001 התברר, כי בקרב הגברים בני שנתון 1982 (ששנת 2000 הייתה שנת גיוסם העיקרית), היו כ-300 איש בעלי צד"כ נמוך (8-15), אשר נקבע להם קב"א נמוך (44-45), אף על פי שקיבלו ציון דפ"ר גבוה (60-90). יצוין, כי על פי נתוני ממד"ה, ציון 49.9 היה ציון הדפ"ר הממוצע בשנים 1996-2001. חיילים אלה, למרות היותם בעלי דפ"ר גבוה מעל לממוצע, אינם יכולים להשתבץ בתפקידים ההולמים את כישוריהם, בשל הקב"א הנמוך.

משרד מבקר המדינה העיר, כי מצב זה דורש בחינה, כדי שהמיצוי של חיילים אלה בשירות הצבאי יהיה מיטבי.

3. ריאיון צד"כ ושאלון צת"ה לנשים

ככלל, לא נערכים לנשים ריאיונות צד"כ כחלק מהמיון האיכותי, והקב"א שלהן מחושב כאמור על פי ציון הדפ"ר והצה"ר בלבד. כתוצאה מכך, המיון האיכותי של הנשים חסר בחינה של היבטים אישיותיים והתנהגותיים, בניגוד למיון האיכותי של הגברים. בהיעדר ריאיון הצד"כ, נועד שאלון הצת"ה לעבות את מערכת המיון הראשונית של הנשים, אף שהוא משקף כאמור הערכה עצמית של המלש"ביות בלבד, ואינו כלי מיון מקצועי כדוגמת הצד"כ.

בשנת 2000 החל צה"ל לשלב נשים במקצועות לחימה. בדצמבר 2000 ובינואר 2001 פנו ראש להק כוח אדם במפקדת חיל האוויר וראש חטיבת כוח אדם במפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה (מז"י) לראש אכ"א בבקשה לקדם את נושא ריאיונות הצד"כ ובדיקות הקה"ס לנשים המועמדות לתפקידי לחימה. פנייתם באה נוכח העלויות הגבוהות של המיונים המיוחדים הנערכים להן, בגלל היעדר סינון אישיותי ואיתור גורמי סיכון, ונוכח אי-השוויון במיון בינן לבין הגברים המיועדים לאותם תפקידים. בפברואר 2001 השיב ראש אכ"א לפניות אלה, כי הצד"כ משמש כלי לניבוי הצלחה ביחידות שדה על בסיס מוטיבציה, וכיוון שהנשים המועמדות לתפקידי לחימה הן בעלות מוטיבציה גבוהה, התוצאה שתתקבל בהשקעה של תשומות גבוהות בביצוע הריאיונות ידועה מראש. עם זאת, הנחה ראש אכ"א באותו חודש, שממד"ה תכין הצעה לשילוב ריאיונות צד"כ לנשים במיונים הנערכים לנשים בתפקידי לחימה בחיל האוויר, בחיל הים ובמז"י. ממד"ה, בשיתוף הזרועות, גיבשה הצעה כזאת, אולם עד מועד סיום הביקורת, ינואר 2002, לא הונהג ריאיון צד"כ לנשים המיועדות לתפקידי לחימה.

משרד מבקר המדינה העיר, כי במצב הקיים שבו: (א) המיון האיכותי לנשים חסר כלים לבחינת היבטים אישיותיים; (ב) נפתחו עבורן מקצועות, תפקידים וקורסים איכותיים שלא היו בעבר, המחייבים מיונים בעלי עלויות גבוהות; (ג) ברורה חשיבותו של ריאיון הצד"כ - ראוי שאכ"א יבחן את השימוש בריאיון הצד"כ במיון האיכותי לנשים, ובשלב הראשון לנשים המיועדות ליחידות ההתנדבות ולתפקידי לחימה.



מתוך דוח מבקר המדינה 53א לשנת 2002 (חלק ראשון - מערכת הביטחון > צה"ל > סדרי המיון והשיבוץ לתפקידים של מיועדים לשירות ביטחון > עמ` 129-131).
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה



נערך לאחרונה ע"י chatulim בתאריך 03-04-2006 בשעה 12:35.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #57  
ישן 04-04-2006, 16:04
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
לקויי למידה בצה"ל
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

לקוח מתוך- http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=563

המאמר עוסק באוכלוסיית לקויי למידה בשלב לשכת הגיוס בצה"ל, שלבי המיון השונים הצפויים להם, מדיניות הצבא ביחס ללקויי למידה הן בקביעת נתונים אישיים והן בשיבוץ. כותבת המאמר פירסמה עבודת דוקטורט על הסתגלותם של לקויי הלמידה לשרות הצבאי ומסייעת ללקויי למידה להתכונן היטב לגיוס.




לקויי למידה המתגייסים לצה"ל

ד"ר (סא"ל מיל') דבורה שני, פסיכולוגית חברתית-ארגונית מומחית ומדריכה
(לשעבר ראש ענף המיון בצה"ל)

סוגיות, חששות וספקות לקראת הגיוס לצה"ל

לקוי הלמידה מוזמן, ככל מועמד לשירות בטחון, במהלך כתה י"א, ללשכת הגיוס.
כאן מתחילות דילמות שונות הנפוצות בקרב לקויי הלמידה והוריהם. ניתן להבחין בין מספר תחומים המעסיקים אוכלוסיה זו לפני הגיוס לצה"ל וביניהם סוגיית הדווח על לקות הלמידה בלשכת הגיוס, חששות הקשורים בקשיים תפקודיים במהלך השירות הצבאי וספקות באשר לסיכויים להצליח כחייל לאחר התנסויות קודמות של כשלונות במערכת החינוך.

סוגיית הדווח על לקות הלמידה בלשכת הגיוס - ניתן לומר כי סוגיה זו היא בין המרכזיות שבסוגיות המעסיקות את המועמדים לשירות ואת הוריהם בטרם ההגעה ללשכת הגיוס. השאלות העולות בהקשר זה הינן - האם כדאי לדווח ולהצהיר בלשכת הגיוס על 'הבעיה', מה אוכל להרוויח מזה ומה אפסיד מזה, איך אוכל לקבל במבחנים בצבא אותן הקלות שקיבלתי במבחני הבגרות, האם אוכל לשרת בכל מקום אם הצבא ידע שאני לקוי למידה, האם המפקדים שלי בצבא ידעו שאני לקוי למידה ועוד.

חששות הקשורים בקשיים תפקודיים בצבא - דילמות נוספות העולות 'ערב' הגיוס קשורות באי וודאות לגבי קשיי תפקוד כחייל - האם לקות הלמידה תפריע לי לתפקד כראוי בצבא, מה יהיה אם לא אבין בדיוק את ההוראות שיינתנו לי, איך אוכל לעמוד בקצב הנדרש ומה יהיה אם יבקשו ממני לקרוא קטע בקול רם לפני כל החברים או לרשום משהו ואז לא אוכל להסתיר את הקשיים שלי, את הקריאה האיטית או את שגיאות הכתיב שלי.

ספקות באשר לסיכויי ההצלחה בצבא - סוג שלישי של דילמות והתלבטויות קשור בסיכוייו של לקוי הלמידה להצליח בצבא - האם ניתן בכלל להצליח בשירות כלקוי למידה, האם יש לקויי למידה שהצליחו להגיע להישגים משמעותיים ולהתקדם בסולם הדרגות, כיצד הצבא מתייחס ללקויי למידה והאם הוא מאפשר ללקויי הלמידה להתקדם ולהוכיח את עצמם ואת יכולתם.

המערכת המיונית בלשכת הגיוס

בטרם שניכנס לסוגיית הדיווח בלשכת הגיוס ביחס להפרעת לקות הלמידה, כדאי להבין תחילה את השלבים השונים שעובר כל מועמד לשירות בטחון בלשכת הגיוס.
בלשכת הגיוס נקבעים כל נתוני האיכות של המתגייס, החל מרמת ההשכלה שלו, רמת הכישורים השפתיים שלו והשליטה בשפה העברית, עבור דרך רמת האינטליגנציה שלו וכלה ברמת המוטיבציה ובמידת ההתאמה ליחידות ותפקידים שונים בצה"ל..

שלב אימות הנתונים - בשלב זה מאומתים כל פרטי הרקע של המועמד, נבדקים נתונים ביחס להשכלה הפורמלית שרכש ונבדקת מידת השליטה בעברית – קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא ודיבור. נתונים אלה משפיעים לאחר מכן על השיבוץ במקצוע או תפקיד בשירות הצבאי. לדוגמא, במקצוע הדורש רמה גבוהה של שליטה בשפה העברית לא ישובץ חייל שמתקשה קושי משמעותי בקריאה, שכן קושי זה לא יאפשר לו להגיע לביצוע מיטבי של המטלות במסגרת המקצוע.

שלב מבחני האינטליגנציה - בשלב זה המועמד נבחן במספר מבחני אינטליגנציה המוגבלים בזמן על גבי מחשב. חלק מהמבחנים הינם בתחום המילולי, חלק בתחום החשבוני וחלק בתחום הצורני.
תוצאות המבחנים משפיעים, כמובן, אף הם, על ההחלטה ביחס לשיבוץ בצבא. ישנם מקצועות אשר הכניסה אליהם מותנית בציונים גבוהים מאד במבחנים ובמקצועות אחרים לא קיימת התניה כזו.

שלב הראיון האישי – בשלב זה המועמד מתראיין בראיון אישי אצל מראיינת שהוכשרה לכך. הראיון נערך במתכונת של שיחה נעימה וקולחת והוא נועד כדי להכיר היבטים אישיים אצל המועמד במכלול תחומים – בית הספר, המשפחה, החברים, התחביבים, השאיפות ועוד.

השלבים השונים שתוארו לעיל מהווים חלק מן המערכת המיונית המופעלת בכל לשכת גיוס בארץ. הם מסייעים בידי הצבא לקבוע את מידת איכות המועמד ואת מידת התאמתו לאחד מיעדי השיבוץ. בסופו של דבר, בתום השלבים השונים, נקבע לכל מועמד ציון 'קב"א', זהו ציון איכות כללי המדרג את כלל המתגייסים מן הגבוה ועד הנמוך, מבחינת התאמתו ליעוד המרכזי של צה"ל.

לקוי הלמידה בלשכת הגיוס

לקוי למידה המזומן (דרך הדואר) ללשכת הגיוס, צריך להצטייד מבעוד מועד במסמך המעיד על כך שאובחן באופן פורמלי כלקוי למידה.
כל מועמד בלשכת הגיוס נשאל באופן ישיר, בשלב אימות הנתונים, האם הוא סובל מלקות למידה. זהו השלב בו על לקוי הלמידה להצהיר על הבעיה ממנה הוא סובל ולהציג את האבחון שברשותו.
מסמך האבחון שמציג לקוי הלמידה נבדק בקפידה בלשכת הגיוס על ידי גורמים שהוסמכו לכך. הבדיקה מתייחסת לקריטריונים שונים כמו- מיהו הגורם המאבחן ומהי הכשרתו לכך, באילו מבחנים השתמש המאבחן ובאילו נורמות וכדומה.
בנוסף, על סמך דו"ח האבחון מתקבלת החלטה בלשכת הגיוס האם המועמד זכאי להקלות במבחני האינטליגנציה ואילו סוגי הקלות.
ניתנות הקלות מסוגים שונים אשר נועדו לשמור על הוגנות כלפי לקוי הלמידה ולאפשר לו לבטא את הפוטנציאל שלו במלואו. בין ההקלות האפשריות ניתן למנות: הארכת זמן במבחנים, פטור מחלק מן המבחנים, הפסקות בין מבחנים ועוד.
יש לזכור כי קשיים בקריאה, כתיבה, הבנת הנקרא ודיבור – אם ישנם כאלה, יבואו לידי ביטוי בכל מקרה במבחני העברית שצוינו לעיל. כאן המטרה היא לבחון את מידת השליטה בשפה על היבטיה השונים ולחשוף קשיים בשפה אשר עלולים לפגוע בתפקוד במהלך השירות הצבאי.

הערוץ הקוגניטיבי והערוץ הרפואי בלשכת הגיוס

בלשכת הגיוס נקבעים לא רק נתוני האיכות והרמה האישית של כל מועמד לגיוס, אלא גם הפרופיל הרפואי שמיועד לשקף את מצבו הבריאותי של המועמד מכל הבחינות.
בערוץ הקוגניטיבי, כפי שתואר לעיל, המועמד נבחן במבחנים שונים ומקבל את ההתאמות וההקלות במידה והוא זכאי להן על פי הקריטריונים שנקבעו לכך.
בערוץ הרפואי, המועמד המצהיר על לקות למידה נשלח לבדיקה נוירולוגית באמצעותה מתקבלת החלטה האם יש מקום להורדת פרופיל רפואי. החלטה על הורדת פרופיל תתקבל רק במידה ונמצא כי לקות הלמידה הנה חמורה במידה כזו שתפריע לתפקוד במהלך השירות.
לעתים, הורדה של הפרופיל הרפואי משמעה צמצום אפשרויות השיבוץ בצבא.

סוגיית הדווח בלשכת הגיוס על הפרעת לקות הלמידה

עד לפני מספר שנים, היו לקויי למידה רבים שהעדיפו להסתיר את הבעיה ממנה הם סובלים ולא לדווח עליה בלשכת הגיוס. חלק מהגורמים לתופעה זו קשור לעובדה שבעבר לא ניתנו הקלות והתאמות במבחני האינטליגנציה באופן שבו הן ניתנות כיום וההתחשבות בלקויי הלמידה בלשכת הגיוס היתה חלקית בלבד.
גורם אחר לאי הדיווח בעבר קשור למודעות פחות גבוהה שהיתה נהוגה בציבור ביחס להפרעה זו ולחשש של לקויי הלמידה מפני סטיגמות שליליות וחוסר הבנה של ההפרעה.
בנוסף, אבחון לקויי הלמידה באופן מוסדר על ידי גורמי אבחון שונים וכתיבת דו"חות אבחון מפורטים החלו לתפוס תאוצה רק בשנים האחרונות ולקויי הלמידה יכולים להציג דו"ח במטרה לקבל הקלות והתאמות במבחנים בתחנות מיון שונות.
כיום, אין ספק שלקוי למידה אשר מסתיר את הבעיה בלשכת הגיוס ולא מדווח עליה מפסיד את האפשרות שצה"ל מעניק לו לבטא את יכולתו האמיתית במבחני האינטליגנציה אשר משפיעים במישרין על ציון הקב"א. מחקרים שנערכו במחלקת מדעי ההתנהגות בקרב לקויי למידה מראים בבירור כי לקויי למידה אשר נמצאו זכאים להקלות במבחנים העלו את ציון האינטליגנציה שלהם באופן משמעותי.
יותר מכך, גם במהלך השירות, במבחנים המתקיימים במסגרת קורסים שונים, זכאי לקוי הלמידה לקבל הקלות והתאמות לקשייו לאחר שהוכר כלקוי למידה בלשכת הגיוס.
לקוי למידה אשר אינו מדווח על בעייתו בשלב לשכת הגיוס גם פוגע למעשה בסיכוייו להשתבץ בתפקיד ההולם את כישוריו. הוא עלול למצוא את עצמו, למרבית התסכול, במקצוע אשר דווקא מתמקד בתחום בו הוא מתקשה ובכך מקטין את האפשרות שתקופת השירות הצבאי תהיה חוויה חיובית ומחזקת עבורו.

הדווח על לקות למידה במהלך מיונים לפני הגיוס

קיימים סוגים רבים של מיונים שעובר המועמד לאחר לשכת הגיוס ולפני הגיוס לצה"ל. זאת במטרה ליעל את תהליך קביעת השיבוץ המיטבי של כל מועמד. בין היתר, לעתים המועמד מוזמן לגיבושים ביחידות מובחרות ולמיונים למקצועות מיוחדים, במהלך כתה י"ב.
בכל מיון כזה מומלץ להצהיר על לקות הלמידה לפני שלב המבחנים על מנת שהגורם האחראי על המיון ידע להתאים את המבחנים המועברים, לאשר הקלות במידת הצורך ולפרש נכונה את התוצאות שתתקבלנה.
על פי המדיניות הקיימת, אין פוסלים את לקוי הלמידה שזומן למיון זה או אחר רק משום שדווח על ההפרעה. נהפוך הוא, לקוי הלמידה נבחן ככל יתר המועמדים לתפקיד (עם מערכת מבחנים מותאמת) ועל בסיס הישגיו מתקבלת החלטה האם ניתן לקבלו.



לקוי הלמידה במהלך השירות

במהלך השירות הצבאי, בכל צומת מיונית ליעד מסוים, כגון קורס צבאי, שלב מקצועי או מבדקי קצונה, עובר החייל מערכת מבחנים, שאלונים אישיים או ראיון אישי.
מומלץ גם כאן לדווח על לקות הלמידה ולהסביר מהם הקשיים והבעיות המאפיינים את ההפרעה אצל המועמד. גם כאן יש מקום לבקש הקלות בהתאם לקושי הספציפי, בדומה להליך המבוצע בלשכת הגיוס.
לקויי למידה רבים הגיעו להישגים נאים ביותר בשירות הצבאי והפרעה זו אינה עומדת לרועץ בדרכו של החייל למימוש שאיפותיו במערכת הצה"לית. ישנם כיום לקויי למידה המוכרים לנו גם בדרגות קצונה בכירות וגם בתפקידים בכירים ורגישים בצה"ל.
בנוסף, על פי מחקרים שבוצעו, אין ספק כי מרבית לקויי הלמידה המתגייסים לצה"ל מסתגלים לשירות הצבאי לא פחות טוב מחיילים אחרים, מתמודדים עם הקשיים בהצלחה ומגיעים לתום שירות תקין וטוב. עבורם השירות הצבאי היווה חוויה טובה ומחזקת.




הכותבת, פסיכולוגית חברתית-תעסוקתית מומחית ומדריכה, לשעבר ראש ענף המיון בצה"ל (סא"ל מיל'), מאבחנת ומטפלת כיום בלקויי למידה ומלמדת את הנושא.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #70  
ישן 11-04-2006, 12:12
  ybsh ybsh אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 02.04.06
הודעות: 53
בקשר לראיון האישי בצו הראשון...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

שלום,
שאלתי אותך אתמול או שלשלום (אני זה שכינית אותו:"יורה לכל הכיוונים") לגבי השאלות שיכולים לשאול אותי בראיון האישי בנוגע לקרבי, ובנוגע לנושאים אחרים. אמרת לי לערוך חיפוש, אז חיפשתי בפורומים את המילים : צו ראשון, וראיון אישי, עברתי על התוצאות, ונכנסתי לכל ההודעות שהיו קשורות לכך, מצאתי שלושה - ארבעה מאמרים על הצו הראשון (שקראתי את כולם בעבר, והם מאוד עזרו) שיש בהם פירוט לגבי השאלות בראיון האישי.
שאלתי אותך את השאלה הזו מכיוון שאת עסקת במקצוע, ועל מנת שאני אוכל לדעת עוד שאלות שישאלו אותי, אז אם תוכלי לתת לי שאלות נוספות מעבר לאלו שמצאתי בחיפוש זה ממש יסייע לי.
בתודה,
ybsh
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #79  
ישן 18-04-2006, 18:03
  Beatman Beatman אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.04.06
הודעות: 34
שאלה בעייה עם קב"א !!!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

שלום, יש לי שאלה דחופה למאבחנת פסיכוטכנית או לכל מי שיודע,

עשיתי מבחנים פסיכוטכניים לפני שנה,עשיתי אותם עם הארכת זמןכי הבאתי להם את אבחון דידקטי שלפיו מגיע לי הערכה זו. אך בנוסף לכך הם משום מהנתנו לי מבחן מוזר... קודם כל לא נבחנתי בו על המחשב אלא עשיתי את כל המבחן בשתיחוברות בכתב היד, כשבני חוברות אלו היה לי רק נושא אחד שהוא אנאלוגיות צורניות, לאהיה חוץ מי זה כלום לא היה חלק של חשבון,הבנה מילולית (שאני ממשטוב בה), ואנאלוגיות מילוליות. שאלתי אותם אז למה יש לי רק חלק אחד והם אמרו לי זהבגלל שאתה עולה חדש ואתה רק חמש שנים אז חשבתי בסדר למרות שגם אז הייתי מעדיף לעשותאת כל המבחן..............

לפני חצי שנה בערך קיבלתי את מנילה שבוהגיעו אלי תפקידים ממש גרועים כמו נהג,משטרה צבאית וכו' ובצד של מינויים היה רקתפקיד אחד הדרכת ספורט (למרות שאפילו בבית ספר זה לא מקצוע שאני טוב בו). לא יודעתימה לעשות זה נורא עיצבן אותי כי בבית - הספר אני תלמיד ממש טוב אני לומד בכיתהמדעית יש לי ציונים ממש גבוהים בכל המקצועות, ממוצע בתעודה מעל 90, וגם ציוניהבגרות רוב רובם מעל 90. אז התקשרתי לבקום שבתל השומר ושאלתי האם אוכל לקבל מיוניםלתפקידים טובים יותר שיש להם קשר למקצועות ראליים והם אמרו לא אתה לא מתאים. אחר כךכעבור חודש כשכולם קיבלו הזמנה לעתודה (אפילו תלמידים מכיתות נמוכות ביותר בשכבהשציוניהם בשום מקצוע לא עוברים את 60 והם יושבים בשלוש יחידות מתמטיקה ושלושאנגלית) עוד הפעם התקשרתי ועוד פעם אמרו לי שאני לא מתאים לפי הנתונים שלי בצבא. זהממש עיצבן אותי כי אני יודע שאני מסוגל לתפקיד טוב בצבא...... ואין לי מושג איךקיבלתי קב"א נמוך.

לפני חודש בערך נודע לי שיש אפשרות לעשותמבחן חוזר, אך כשבאתי לבקום אמרו לי שכמעט ואין סיכוי שיקבלו את הבקשה למבחן חוזר כיעבר כבר הרבה זמן מאז שעיתי אותם.

אז אם מישהו כאן יודע מה אני צריך לעשותכדי שיתנו לי לעשות מבחנים חוזרים תציעו לי כיצד לעשות זאת

ותגידו לי אם זה לא מאוחר מדי יש לי גיוסב23 ביולי, אך בטח ידחו לי את הגיוס כי זה תאריך הגיוס כרגע של הקרבי ואני בן יחיד, לכןאני כנראה אתגייס בתאריך אחר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #81  
ישן 18-04-2006, 21:15
  Beatman Beatman אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.04.06
הודעות: 34
שאלה בעייה עם קב"א
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

שולח את השאלה זאתעוד הפעם בגגל שבפעם ראשונה איך שהוא יצאו לי מילים צמודות בכל מיני מוקומות,עכשיוזה יותר קל לקרוא..... מצטער על הודעה הראשונה.




שלום, יש לי שאלה דחופה למאבחנת פסיכוטכנית או לכל מי שיודע,

עשיתי מבחנים פסיכוטכניים לפני שנה,עשיתי אותם עם הארכת זמן כי הבאתי להם את אבחון דידקטי שלפיו מגיע לי הערכה זו. אך בנוסף לכך הם משום מה נתנו לי מבחן מוזר... קודם כל לא נבחנתי בו על המחשב אלא עשיתי את כל המבחן בשתי חוברות בכתב היד, כש בשתי חוברות אלו היה לי רק נושא אחד שהוא אנאלוגיות צורניות, לא היה חוץ מי זה כלום לא היה חלק של חשבון, הבנה מילולית (שאני ממש טוב בה), ואנאלוגיות מילוליות. שאלתי אותם אז למה יש לי רק חלק אחד והם אמרו לי זה בגלל שאתה עולה חדש ואתה רק חמש שנים בארץ אז חשבתי בסדר למרות שגם אז הייתי מעדיף לעשות את כל המבחן..............

לפני חצי שנה בערך קיבלתי את המנילה שבה הגיעו אלי תפקידים ממש גרועים כמו נהג, משטרה צבאית וכו' ובצד של מינויים היה רק תפקיד אחד הדרכת ספורט (למרות שאפילו בבית ספר זה לא מקצוע שאני טוב בו). לא יודעתי מה לעשות זה נורא עיצבן אותי כי בבית - ספר אני תלמיד ממש טוב אני לומד בכיתה מדעית יש לי ציונים ממש גבוהים בכל המקצועות, ממוצע בתעודה מעל 90, וגם ציוני הבגרות רוב רובם מעל 90. אז התקשרתי לבקום שבתל השומר ושאלתי האם אוכל לקבל מיונים לתפקידים טובים יותר שיש להם קשר למקצועות ראליים והם אמרו לא אתה לא מתאים. אחר כך כעבור חודש כשכולם קיבלו הזמנה לעתודה (אפילו תלמידים מכיתות נמוכות ביותר בשכבה שציוניהם בשום מקצוע לא עוברים את 60 והם יושבים בשלוש יחידות מתמטיקה ושלוש אנגלית) עוד הפעם התקשרתי ועוד פעם אמרו לי שאני לא מתאים לפי הנתונים שלי בצבא. זה ממש עיצבן אותי כי אני יודע שאני מסוגל לתפקיד טוב בצבא...... ואין לי מושג איך קיבלתי קב"א נמוך.

לפני חודש בערך נודע לי שיש אפשרות לעשות מבחן חוזר, אך כשבאתי לבקום אמרו לי שכמעט ואין סיכוי שיקבלו את הבקשה למבחן חוזר כי עבר כבר הרבה זמן מאז שעשיתי אותם.

אז אם מישהו כאן יודע מה אני צריך לעשות כדי שיתנו לי לעשות מבחנים חוזרים תציעו לי כיצד לעשות זאת?

ותגידו לי בבקשה האם זה לא מאוחר מדי להגיש בקשה למבחנים, כי יש לי גיוס ב23 ביולי, אך בטח ידחו לי את הגיוס כיזה תאריך הגיוס של הקרבי ואני בן יחיד, לכן אני כנראה אתגייס בתאריך אחר.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #84  
ישן 19-04-2006, 11:35
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
סיפור מעניין...
בתגובה להודעה מספר 83 שנכתבה על ידי Beatman שמתחילה ב "תודה אבל....."

קודם כל, צורת המבחן שעשית לא השפיעה לך על הקב"א. מטרתה להקל עליך עם מבחני העברית, ושאר ההקלות שקיבלת הן בגין היותך מאובחן דידקטית. אין בכך שום אפליה או התייחסות שאינה במקומה, להיפך. קיבלת את מלוא ההקלות להן הינך זכאי.
האם עשית ראיון אישי?
יכול להיות שהקב"א שלך מושפעת מהראיון ולא מהמבחנים?
תמיד ישנה האפשרות לבקש הליך חוזר בצירוף המלצה מגורם מחנך וגליון ציונים אחרון, אך עלי להגיד לך מראש שנדיר שמקבלים את זה. יש פה כמה בפורום שהצליחו, ולהם מגיע כל הכבוד..
בכל מקרה, גם אם לא יעלה בידך להשיג הליך חוזר- שיהיה לך בהצלחה בכל תפקיד שתבחר, וזכור- הבן אדם עושה את התפקיד, לא התפקיד את הבנאדם....
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #85  
ישן 19-04-2006, 14:00
  Beatman Beatman אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 18.04.06
הודעות: 34
למבוגרים בלבד תודה..... אבל עוד כמה דברים נוספים.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

דבר ראשון -לא אמרתי שהייתה אפלייה או משהו, אני פשוט רוצה לעשות את כל המבחן כי בחשיבה מילולית ובאנולוגיות מילוליות שלא היו שמה אני יותר טוב מאנולוגיות צוריות ,שהם הדבר היחיד שהיה לי במבחן.
דבר שני - אני לא מבין איך זה שלא עשיתי אותו במחשב עזר לי ואיך זה קשור לאבחון דידקטי שבו יש לי הקלות של הארכת זמן,ופתור משגיאות כתיב?
דבר שלישי - בזה שהם העיפו לי את החלקים אחרים זה רק הקשה עלי כי דווקא בהם אני טוב יותר.
דבר רביעי - כשהייתי בבקום אז סיפרתי להם על כל המצב וחיילת שהייתה שמה הסתכלה במחשב ואמרה לי שזה כנראה בגלל מבחנים לדעתי רעיון אישי היה דווקא בסדר........ אבל איך אני בטוח יכול לדעת בגלל מה נפלתי?
דבר חמישי - אני צריך לשלוח להם גם מכתב עם ההסבר של כל המצב ממני או רק מכתב המלצה של ממחנכת? והאם אני צריך לשלוח להם ציוני בגרות ותעודה של שנה שעברה בנוסף תעודה של מחצית האחרונה? ואת לא חושבת שזה מאוחר מדי כי עברה כבר שנה ושני חודשים מאז שנבחנתי?
נ.ב.
בקשר למה שאמרת לתפקיד אני רוצה להיות בתפקיד כמו נהג כי זה לא תפקיד שאני מתאים ואני ממש לא רוצה להיות נהג אני לא חושב שבן אדם שיש לו ציונים גבוהים בכל מקצועות בבית ספר צריך להיות נהג שלוש שנים אני בטוח שאני מסוגל ליותר מי זה. ובקשר להדרכת ספורט שהם שלחו לי בצד של מיונים, אני בכלל לא קולט איך הם שלחו את זה יש לי פטור מריצה בבית הספר(לכן גם לא באתי למיונים האלו כשהיו).
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #86  
ישן 19-04-2006, 23:46
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
תשובה
בתגובה להודעה מספר 85 שנכתבה על ידי Beatman שמתחילה ב "תודה..... אבל עוד כמה דברים נוספים."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Beatman
דבר ראשון -לא אמרתי שהייתה אפלייה או משהו, אני פשוט רוצה לעשות את כל המבחן כי בחשיבה מילולית ובאנולוגיות מילוליות שלא היו שמה אני יותר טוב מאנולוגיות צוריות ,שהם הדבר היחיד שהיה לי במבחן.
דבר שני - אני לא מבין איך זה שלא עשיתי אותו במחשב עזר לי ואיך זה קשור לאבחון דידקטי שבו יש לי הקלות של הארכת זמן,ופתור משגיאות כתיב?
דבר שלישי - בזה שהם העיפו לי את החלקים אחרים זה רק הקשה עלי כי דווקא בהם אני טוב יותר.
דבר רביעי - כשהייתי בבקום אז סיפרתי להם על כל המצב וחיילת שהייתה שמה הסתכלה במחשב ואמרה לי שזה כנראה בגלל מבחנים לדעתי רעיון אישי היה דווקא בסדר........ אבל איך אני בטוח יכול לדעת בגלל מה נפלתי?
דבר חמישי - אני צריך לשלוח להם גם מכתב עם ההסבר של כל המצב ממני או רק מכתב המלצה של ממחנכת? והאם אני צריך לשלוח להם ציוני בגרות ותעודה של שנה שעברה בנוסף תעודה של מחצית האחרונה? ואת לא חושבת שזה מאוחר מדי כי עברה כבר שנה ושני חודשים מאז שנבחנתי?
נ.ב.
בקשר למה שאמרת לתפקיד אני רוצה להיות בתפקיד כמו נהג כי זה לא תפקיד שאני מתאים ואני ממש לא רוצה להיות נהג אני לא חושב שבן אדם שיש לו ציונים גבוהים בכל מקצועות בבית ספר צריך להיות נהג שלוש שנים אני בטוח שאני מסוגל ליותר מי זה. ובקשר להדרכת ספורט שהם שלחו לי בצד של מיונים, אני בכלל לא קולט איך הם שלחו את זה יש לי פטור מריצה בבית הספר(לכן גם לא באתי למיונים האלו כשהיו).


1. שגיאות כתיב אין אפשרות כמובן לעשות במבחן, והארכת זמן קרוב לוודאי שקיבלת..
2. אין אפשרות לדעת בדיוק על מה "נפלת", אלו נתונים סודיים.
3. למבחן חוזר- מכתב אישי בו אתה מפרט מה בדיוק היה ולמה אתה רוצה מבחן חוזר, המלצה מגורם מחנך (מורה, מנהל, יועץ, מדריך- כל גורם רציני), וגליון ציונים אחד אחרון שקיבלת.
4. מבחן חוזר ניתן לעשות מינימום חצי שנה מהמבחן הראשון, כך שהזמן שעבר הוא בסדר..
5. תמיד ניתן לבקש להתקבל כחריג למקצועות מסויימים...
בהצלחה!!!!
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #102  
ישן 28-04-2006, 01:02
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
תשובה
בתגובה להודעה מספר 101 שנכתבה על ידי ^GammaRay^ שמתחילה ב "תוכלי בבקשה לפרט מה לעשות..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי ^GammaRay^
תוכלי בבקשה לפרט מה לעשות כדיי להיות מאבחנת פסיכוטכנית ואיזה נתונים צריך(אם זה גלוי..)?
ולאחרונה שמעתי שמועה מוזרה שאפילו המחנך שלי אמר שזאת שמועה אבל קיימת(סא"ל מיל' צנחנים..)
שעל מגורים בפ"ת יורדות נקודות בקב"א..(וזה נראה לי שיא המוזר כי כל הזמן מתלהבים שפה הכי טוב בחינוך).. האם מדיניות זאת קיימת סיווג על פי מגורים?(מה שנראה לי ממש מוזר..)


כדי להיות מאבחן/ת פסיכוטכני/ת צריך להיות:

1. בעל קב"א 54 ומעלה
2. בעל סימול עברית מקסימלי
3. לעבור וועדת קול והופעה + ראיון אצל מאבחנת (לבנים זה יהיה ראיון שני אצל מאבחנת- אחרי ראיון צו ראשון)
4. לעבור וועדה מכרעת- ראיון של שני קצינים ופסיכולוג (ההרכב משתנה)
5. לסיים קורס של 4 חודשים בהכשרת מאבחן/ מראיין (לא כל מאבחן יכול לראיין)

לגבי השמועה- אין כל קשר למקום מגורים ולקב"א, כך שתצא מזה. זה פשוט לא נכון.
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #111  
ישן 01-05-2006, 15:48
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

טקסט זה נלקח מפה, ועבר עריכה והגהה קלה, תוכן הדברים לא שונה, כל הזכויות שמורות למחבר.



ראיון עם מאבחנת פסיכוטכנית


בנושא- בדיקת המוטיבציה אצל בני נוער בראיון האישי בלשכת הגיוס.




ש: כיצד הראיון האישי מודד את המוטיבציה של המלש"ב?

ת: השאלה הראשונה בכל ראיון היא "מה אתה רוצה לעשות בשירות הצבא?"

ניתן לראות בכך שהשאלה פותחת את הראיון, את החשיבות שצה"ל רואה במוטיבציה של המתגייס. המשך הראיון מושפע מאד מפתיחה זו.

הצבא רוצה לראות את מידת הנכונות של המרואיין להתגייס ליחידה קרבית. לכן המוטיבציה של חייל נקבעת עפ"י מידת רצונו לשרת ביחידה כזו. ישנו סולם של מוטיבציה עליו מציינים את תשובת החייל. ניתן בכלליות לומר כי הרמה ההתחלתית היא הנכונות לשרת בצה"ל, לאחר מכן הרצון לשרת ביחידה קרבית ולבסוף הרצון לשרת ביחידה קרבית ספציפית (בד"כ יחידות מובחרות(.


ש: זאת אומרת שאם חייל מצהיר שהוא רוצה רק יחידה מסוימת ולא אחרת ולא הוא מוכן להיכנס לכלא, זה מראה על מוטיבציה גבוהה?

ת: יש חשיבות לכך שהחייל יראה נכונות לשרת בכל מקרה גם אם לא יגיע ליחידה שאליה הוא שואף. עקב כך הציון הגבוה ביותר למוטיבציה הוא לחייל שמביע רצון עז לשרת ביחידה קרבית ספציפית אך מעונין לשרת ביחידות אחרות אם השיבוץ ליחידה שבה הוא מעונין לא יתממש.


ש: כיצד בודקים את המניעים למוטיבציה זו של החייל?

ת: ישנן מספר שאלות המשך שבהם מנסים להבין מדוע החייל בחר מסלול מסוים, כמו "למה אתה מעוניין דווקא לשרת ביחידה זו?, מה יקרה אם לא תשובץ ליחידה הזו וכו'. כמו כן הכנה של הנער לקראת השירות כמו אימוני כושר מראים על מוטיבציה גבוהה.


ש: האם ניתן לראות מניעים שונים לחיילים המגיעים ליחידות שונות?

ת: בצורה מאד כללית כן, הרבה מועמדים הרוצים להגיע לטייס מכירים חבר או בן משפחה ששירת בחיל האוויר, לסיירות מובחרות מגיעים בדרך כלל בעקבות דמות דומיננטית כמו מדריך בתנועת נוער, אח, גיבור ילדות וכו', ולחטיבות החי"ר יש הרבה השפעה של חינוך מהבית לשרת ביחידות קרביות עם שירות קשה ומשמעותי.


ש: האם ניתן לראות מניעים שונים אצל אוכלוסיות שונות?

ת: בהחלט ניתן להגיד בהכללה כי לדתיים לאומים וקיבוצניקים, יש מוטיבציה גבוהה במיוחד, בד"כ מעבר למוטיבציה אישית הם מגיעים גם עם מניעים לאומיים, ציוניים.


ש: האם יש מאפיינים לנערים שמגיעים עם מוטיבציה נמוכה במיוחד?

ת: בד"כ מוטיבציה נמוכה מגיעה יחד עם בעיות אחרות כמו קושי עם מסגרות, בעיות בבית, סמים וכו'. כלומר נערים שלא עברו את תהליך החיברות הישראלית בצורה טובה, יראו מוטיבציה נמוכה לשרת בצבא.


ש: כיצד נבדקת המוטיבציה אצל בנות?

ת: כאמור הצבא מעונין לבדוק מוטיבציה לשרות קרבי ולכן הדבר פחות רלוונטי לבנות. הן אינן עוברות ראיון אלא רק אימות נתונים. לעיתים במקרים של צורך בבירור מעמיק של הנתונים, נערך ראיון אך הדבר הוא נדיר.

עם הזמן ופתיחת תפקידים קרביים לבנות, נפתחת גם אפשרות ראיון לבנות. מובן שהדבר מצריך משאבים וכח אדם נוסף, וזה דורש הערכות כוללת.



ש: כיצד מציינים את המוטיבציה בסוף הראיון?

ת: בסוף הראיון נכתב דו"ח מסכם שכולל חוות דעת קצרה ובה המראיין מתייחס לנושא המוטיבציה. כמו כן לציון המוטיבציה יש משקל רב בקביעת הקב"א של המועמד. חוות הדעת משמשת את קצין המיון בבקו"ם בבואו לקבוע את השיבוץ של החייל ליחידה.

_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #112  
ישן 01-05-2006, 17:39
  צעיר צעיר אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 26.10.05
הודעות: 95
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

שלום אני ישמח אם תוכלי לענות לי

לפני כשבועיים ביקשתי מהצבא אם אני יוכל לקבל ראיון ובדיקות פסיכוטכני חדשות
מכיוון שבזמנו כשהייתי בכיתה י"א לא ידעתי כל כך על הצבא ולא השקעתי ואמרתי שטויות בראיון אישי והרצתי את המבחנים
התברר לי שהקב"א שלי היא 49 ודפ"ר 48
עכשיו כשהתבגרתי והבנתי את החשיבות של הצו ראשון אני נורא מתבאס
אני מתגייס ביולי הקרוב ליחידה קרבית ואולי אני ירצה להתקדם ואני לא יוכל

היום קיבלתי מכתב שבו כתוב לי לשלוח להם גליון ציונים אחרון
והמלצות של מחנך

האם את חושבת שאני יצליח לקבל אפשרות נוספת ?
או שבדרך כלל סתם שולחים את זה?

מה לכתוב להם במכתב שבו אני מצרף את התעודת בגרות וההמלצות??


אשמח אם תוכלי לענות לי בהקדם
ודרך אגב תודה רבה על כל העזרה בפורום הזה זה מאד עוזר
_____________________________________
חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #113  
ישן 02-05-2006, 07:52
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
בתגובה להודעה מספר 112 שנכתבה על ידי צעיר שמתחילה ב "שלום אני ישמח אם תוכלי לענות..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי צעיר
התברר לי שהקב"א שלי היא 49 ודפ"ר 48
היום קיבלתי מכתב שבו כתוב לי לשלוח להם גליון ציונים אחרון
והמלצות של מחנך
האם את חושבת שאני יצליח לקבל אפשרות נוספת ?
או שבדרך כלל סתם שולחים את זה?
מה לכתוב להם במכתב שבו אני מצרף את התעודת בגרות וההמלצות??


בוקר טוב.

קודם כל, לשם ההבהרה- לא קיים דפ"ר 48. הדפ"ר נע בין 10 ל-90, כשהקפיצות הן 10 (10,20,30,40 וכו)
לגבי מבחן חוזר- כעקרון זה מאוד קשה לקבל מבחן חוזר, אבל אם הסיבות מוצדקות בעיני החוליה הפסיכוטכנית- תקבל.
שולחים את התנאים לכל אחד שרוצה לעשות מבחן חוזר כי אלו הדרישות המינימליות ע"מ שיטפלו בכלל בבקשה.
במכתה תכתוב את הסיבה לכך שלא השקעת במבחנים הראשוניים, מדוע אתה מעוניין לעשות מבחן חוזר ומה שאיפותיך בצבא. כתוב מבחן שיבהיר שעשית טעות ואתה מאוד מעוניין לקבל הזדמנות נוספת לתקנה.
בכל מקרה, אם תקבל מבחנים חוזרים, זה יהיה מינימום חצי שנה מהתאריך של המבחן הראשוני.
בהצלחה, ותעדכן!
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #114  
ישן 01-05-2006, 19:49
  חסר_כינוי חסר_כינוי אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.04.06
הודעות: 11
עזרה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

קודם כל גם אני רוצה להגיד לך תודה על ההשקעה והקדשת זמנך !

הסיפור שלי הוא כזה:
לפני משהו כמו שנה עשיתי מבדקי צ"א ולא עברתי. יום לאחר מכן שלחתי מכתב עם בקשה למבדקים חוזרים. לפי מה שרשום לי בקיוסק המידע הבקשה שלי אושרה. ראיתי שעובר כבר הרבה זמן והחלטתי להתקשר ולראות מה קורה עם זה. התקשרתי וכל פעם אמרו לי שאם רשום שזה מאושר אז ישלחו לי מתישהו או תשובות כמו "ישלחו לך בקרוב". הבעיה היא שזה לא מגיע ומה שכן מגיע זה יום הגיוס שלי. אני ממש רוצה עוד הזדמנות זה החלום שלי.
רציתי לשאול כמה שאלות :
יכול להיות כזה מצב שהם סתם רשמו שהבקשה שלי אושרה או שהם רשמו את זה בטעות ?!
איך אני יכול לזרז את התהליך ?(בטלפון הם לא ממש עוזרים, לפי מה שהבנתי הם גם לא שמים הרבה על מכתבים)
למה דבר כזה יכול לקחת כ"כ הרבה זמן ?

תודה מראש !
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #115  
ישן 02-05-2006, 07:55
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
בתגובה להודעה מספר 114 שנכתבה על ידי חסר_כינוי שמתחילה ב "עזרה"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי חסר_כינוי
קודם כל גם אני רוצה להגיד לך תודה על ההשקעה והקדשת זמנך !
לפני משהו כמו שנה עשיתי מבדקי צ"א ולא עברתי. יום לאחר מכן שלחתי מכתב עם בקשה למבדקים חוזרים. לפי מה שרשום לי בקיוסק המידע הבקשה שלי אושרה. ראיתי שעובר כבר הרבה זמן והחלטתי להתקשר ולראות מה קורה עם זה. התקשרתי וכל פעם אמרו לי שאם רשום שזה מאושר אז ישלחו לי מתישהו או תשובות כמו "ישלחו לך בקרוב". הבעיה היא שזה לא מגיע ומה שכן מגיע זה יום הגיוס שלי. אני ממש רוצה עוד הזדמנות זה החלום שלי.
רציתי לשאול כמה שאלות :
יכול להיות כזה מצב שהם סתם רשמו שהבקשה שלי אושרה או שהם רשמו את זה בטעות ?!
איך אני יכול לזרז את התהליך ?(בטלפון הם לא ממש עוזרים, לפי מה שהבנתי הם גם לא שמים הרבה על מכתבים)
למה דבר כזה יכול לקחת כ"כ הרבה זמן ?
תודה מראש !


בוקר טוב.

קודם כל, תודה על התודה. מחמם את הלב
תשובות:
א. טעות יכולה לקרות לכל אחד, כך שגם האנשים שמזינים את הנתונים לקיוסק המידע שלך הם בסה"כ בני אדם.
ב. לזרז את התהליך- להתקשר לחוליה הפסיכוטכנית ולבקש לדבר ספציפית עם אחראית צוות אוויר. הם יכולים להיות קצת עקשניים, אבל רק היא מוסמכת לתת לך את התשובה שלה אתה מצפה. תתעקש, תנג'ס, ותצליח.

בהצלחה!!! (ותעדכן אותנו!)
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #118  
ישן 02-05-2006, 08:51
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
זה המידע שאני יכולה לספק לך-
בתגובה להודעה מספר 117 שנכתבה על ידי strt שמתחילה ב "זקוק למידע"

לא נדיר שחיילים/ות שהתגייסו זה מקרוב מרגישים קשיי הסתגלות למסגרת הצבאית. הגיוס לצבא הוא מעבר חיים לא פשוט ודורש מיומנויות חדשות נוספות על אלה שנרכשו בשנות הלימודים בבית הספר. טבעי במצב חדש כזה להרגיש חרדה ומתח ולפעמים יש מקום לפנות לעזרה מקצועית, כדי למנוע החרפת המצב. במסגרת הצבא ניתן לפנות לקצין בריאות הנפש (קב"ן). מי שמשרת/ת קרוב לבית, יכול לפנות לתחנת בריאות הנפש באזור מגוריו.

קה"ס - ציון קושי הסתגלות הניתן ע"י קב"ן. ערכי הקה"ס:
א. 00 - נבדק, ללא
קה"ס
ב. 10 - פוטנציאל קה"סמועט
ג. 20 - פוטנציאל
קה"ס מסויים.
ד. 40 - קיים קה"ס. מומלץ לא לשלב במקצועות לחימה.
ה. 41 - קה"ס רב. לא ישובץ ביעוד קדמי.
ו. 50 - קה"ס גבוה. שיבוץ במסגרת מוגנת.
ז. 60 - קה"ס חמור. המלצה לפטור
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #119  
ישן 02-05-2006, 09:29
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
הערכת סיכון אובדני וקבלת החלטות טיפוליות
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

כיצד אנשי מקצוע (קב"נים) מגיעים להחלטה לגבי סיכון אובדני של ניבדק, ואיזו משקל מיחסים לכל אחד מהקריטריונים (גורמי סיכון) בבואם לבדוק חייל ולקבוע שהנבדק הינו בסיכון אובדני.











שימוש באינפורמציה על ידי קציני בריאות הנפש בצה"ל



לשם הערכת סיכון אובדני וקבלת החלטות טיפוליות












מאת: מרסלו מכלין




תקציר

מחקר זה בחן כיצד קב"נים המופקדים על נושא בריאות הנפש בצבא, מגיעים להחלטה לגבי סיכון אובדני של נבדק, והאם קיימת שיטתיות ועקביות בתהליך קבלת החלטות הטיפוליות בעינינו.

הגישה שהנחתה מחקר זה היתה הגישה של זיהוי מדיניות (Capturing Policy) הנגזרת מתוך "תיאורית השיפוט החברתי" . נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות שונות על מנת לבנות מודלים ליניאריים המתארים את שימוש הקלינאים באינפורמציה הנתונה על החייל לבין הערכת הסיכון.

מהממצאים ניתן לקבוע בוודאות, שקיים אצל הקב"נים תהליך שיטתי ועקבי של קבלת החלטות בנושא של הערכת סיכון לאובדנות. בניתוח הממצאים שבדקו את הקשר בין מאפייני החייל להערכת הסיכון, זוהו ששה משתנים שתרומתם המשותפת היתה כ-36% להסבר השונות של המשתנה התלוי הערכת סיכון.

למחקר זה חשיבות תיאורטית ושימושית כאחד והוא יכול בעתיד לשמש את המערכת הצבאית ככלי עזר ללמידה וקבלת החלטות בנושא של הערכת סיכון לאובדנות.



מבוא

אחת הבעיות המטרידות את אנשי בריאות הנפש בעולם המודרני היא ההתמודדות עם תופעת ההתאבדות והצורך למצוא אפיונים של גורמי סיכון, שיאפשרו עבודת מניעה מוצלחת לתופעה.

בשנים האחרונות חלה עליה בשיעור ההתאבדויות בקרב בני נוער וצעירים והממצאים מעוררים דאגה. אפשר לשייך עליה זו לשינויים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים שחלו ברוב המדינות, בעיקר בעולם המערבי.

נושא ההתאבדויות בצה"ל זוכה לסיקור ציבורי נרחב. בשנים האחרונות הוא זכה לתשומת לב מרבית גם מצד גורמים פיקודיים, ומערכות אזרחיות הקשורות לצבא. בתקופה האחרונה נעשים ניסיונות מצד אותם גורמים לשפר את מערך האבחון, הטיפול בפרט והכשרת אנשי מקצוע, האמורים לטפל בתופעה. הצעיר
המתגייס בא במגע עם מסגרת המכתיבה לו אורח חיים שונה (זמן, לבוש ומסגרת חברתית) והקרבה לאמצעי לחימה הופכת את נושא ההתאבדות לאקוטי ומוחשי יותר, וממחיש את הצורך לפתח אצל קצין בריאות הנפש (קב"ן) מיומנויות מתאימות על מנת להתמודד איתו.

עד היום נבדקה תופעת ההתאבדות במישור הקליני, כאשר אוכלוסיית היעד היא המתאבדים עצמם, בעוד שהצד של המטפלים הוזנח. השאלה העיקרית בה עוסק מחקרי הינה כיצד אנשי מקצוע (קב"נים) מגיעים להחלטה לגבי סיכון אובדני של חייל בטיפולם, ואיזו משקל מייחסים לכל אחד מפריטי אינפורמציה הידועים על החייל בבואם לבדוק חייל, ולקבוע שהוא בסיכון אובדני. חשוב להדגיש שהמחקר מתמקד במטפלים עצמם בדרך בה הם מגיעים להחלטה לגבי סיכון אובדני של הנבדק, ולא באוכלוסיית החיילים בסיכון.

מערכת בריאות הנפש הצבאית: מאפיינים ועקרונות מנחים

בלייך (1990) טוען, שייעודו של מערך בריאות הנפש (ברה"נ) בצבא הינו לפתח ולקיים גוף ידע ושירות מקצועי בתחומי ברה"נ הצבאית בעת חירום ורגיעה, זאת על מנת למנוע פגיעה נפשית של פרטים ומסגרות, לאפשר מיצוי אופטימלי של כוח האדם וליעץ לקשת של בעלי תפקידים בתחומים אלה.

מערך ברה"נ, הפועל במסגרת חיל הרפואה, מבוסס על גוף ידע ייחודי בתחומי הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. האינטרקציה בין תחומים אלה – רפואה, מדעי ההתנהגות ומדעי החברה - דרושה על מנת לתת מענה הולם לתחום הטיפול הנפשי בפרט כבודד וכחבר בקהילה. איש ברה"נ בקהילה הצבאית (יחידה, בסיס) הינו קב"ן. פעילותו ביחידה מתמקדת בעיקר במניעה ראשונית, שפרושה מקרי תחלואה חדשים (הפחתת ב- incidence ) . בהקשר זה יפעל הקב"ן בשני מישורים: בראשון יתן יעוץ והדרכה לסגלי פיקוד, רפואה ורווחה בקשר לאיתור, מניעה ואף התמודדות פעילה עם פרטים וקבוצות שמגלים קשיי הסתגלות. הקב"ן יעזור במיונם והערכתם של חיילים מתקשים על מנת להביא להשמתם הנכונה בתפקיד וביחידה וייעץ וידריך בהתערבויות במצבי משבר יחידתיים עקב אירועים קיצוניים, כגון – פיגועים, תאונות והתאבדויות. במישור השני – מישור של מניעה שניונית, יפעל הקב"ן מול החייל המתקשה עצמו. איתורם המוקדם של חיילים אלה ולווי שלהם באורח פעיל, בין אם באמצעות מתן הדרכה למפקד או דרך טיפול ישיר ע" הקב"ן, מאפשרים זיהוי מוקדם של חיילים במצוקה או בסיכון ואת העלאת מודעותם ומיומנותם של המפקדים לזהות ולטפל במצוקת החייל.

המפגש בין הצעיר למסגרת הצבאית

הצעיר המתגייס נמצא בשלהי גיל ההתבגרות, ומתחבט בבעיות האופייניות לגיל זה: הוא בעיצומו של ניסיון לחיפוש זהותו ולגבשו. בעודו מנסה להיפרד מהאובייקטים השונים של עולם הילדות, הוא נאבק על ביסוס האוטונומיה שלו. כאשר את כל התהליכים האלה צובע הקונפליקט המתעורר בין תלות לעצמאות. תקופה זו נקטעת בצורה כפויה עם הגיוס לצבא. המסגרת הצבאית מספקת תשובות משלה למגוון הבעיות, בהן מתחבט הצעיר, מכתיבה לו ערכים וכופה עליו מסגרות חדשות כמו גם פרידות, מאפשרת עצמאות ואוטונומיה
מסוימת, וכל זאת בצורה תובענית, רבת עוצמה ובלתי מתפשרת. אין תימה לכך, שמפגש ייחודי זה עלול להוליך למצבי משבר שונים, אם כי יש להדגיש, שמרבית הצעירים חווים את השרות הצבאי ללא בעיות מיוחדות באופן בשל ובוגר.

התנהגות אובדנית במסגרת הצבא

בלייך (1990) מדווח, שבשעור ההתאבדויות והתנהגויות האובדניות חלה עלייה בעשור האחרון, במיוחד של מתבגרים ומבוגרים צעירים, ניתוח רב שנתי של תופעת ההתאבדויות בצבא מגלה חוסר עקביות לאורך השנים ולאורך החודשים בשנה נתונה, וכי מסתמנת עלייה מסוימת של התופעה בשנים האחרונות. טוען עוד שבתחקור מקצועי שלאחר המוות נמצא, שבפחות משליש מהמקרים ניתן ליחס את המעשה האובדני לסיבות הקשורות בשרות הצבאי. התנהגויות אובדניות, שאינן קטלניות (איומים, מחוות וניסיונות לפגיעה עצמית) , מהוות גם הן בעיה קשה ומטרידה מבחינת מימדיהן. תופעת ההתאבדות הינה הטרוגנית באופייה, ואין להחיל עליה כללים אחידים.

התנהגות אובדנית – רקע תאורטי

אורבך (1987) טוען, שעל פי רוב ההגדרות התאבדות היא מעשה של גרימת נזק עצמי, שיש בו כוונה תחילה לגרימת מוות, ואשר נעשה מתוך הכרה והבנת טבע המעשה.

פרויד (1917) , טוען כי התאבדות היא הביטוי הסופי של תהליך הפנמת תוקפנות המכוונת כלפי אדם אהוב, בדרך כלל דמות הורית, שיש לגביה רגשות אמביוולנטיים. לעומתו שנידמן (1980) נוקט גישה פנומנולוגית בהבנת ההתאבדות, הוא מונה שלושה מוקדים חווייתיים המסבירים את התופעה: סגנון החיים האופייני, העולם הרגשי ודרך החשיבה והתפיסה.

דורקהיים (1917) , הציע שיטה לניתוח השפעות החברה על הפרט, ויישם אותה על סוגיית ההתאבדות. הוא הציג ארבע סוגים של שליטת החברה על הפרט, כשכל אחד מהם עלול לגרום לסוג אחר של התאבדות.

סטנגל (1964) מניח שמרבית האנשים המבצעים אקטים אובדניים אינם רוצים או לחיות או למות, אלה את שניהם בו זמנית, ובדרך כלל רוצים את האחד יותר מהשני. בקצה אחד של הסקלה נמצאת קבוצת מיעוט, שאצלה הדחף להרס עצמי מאפיל על הדחף לשימור עצמי, ובקצה השני המיעוט בין המנסים, שאצלם הדחף לשימור עצמי גובר על הנטיות להרס עצמי.

בלייך, קרון ודיציאן (1990) טוענים שהניסיון הקליני המצטבר עם צעירים אובדניים במסגרת צבאית (והאזרחית) מלמד על דינמיקה אופיינית להתגבשות עמדה והתנהגות אובדנית: תחושה של התמודדות עם מצבי לחץ קשים, כישלונות חוזרים ונשנים בניסיונות הסתגלות והתמודדות, תסכולים מצטברים ודלדול הכוחות הנפשיים, התגבשות עמדה דיכאונית, העמקת חוסר אונים וחוסר תקווה, הופעת רעיון ההתאבדות ובהמשך גיבושו כדרך היחידה לפיתרון
הבעיות ו/ או לסיפוק הצרכים ולבסוףביצוע הניסיון האובדני.

סקירת מחקרים על מנבאי אובדנות

מחקר זה נועד לבדוק מה הגורמים המשפיעים על הקלינאים בהערכתם את רמת הסיכון האובדני. כדי לבחון סוגיה זו נסקור קודם את המחקרים המדווחים על גורמי סיכון לאובדנות. מחקרים אלו נערכו על מתאבדים ועל אלה שניסו להתאבד. נדגיש כאן אותם המחקרים הרלבנטיים לנושא האובדנות בצבא.

נתוני איכות צבאים

Frishman, Kotler and Ditzian-1990 בדקו את הקשר בין קב"א (ראשי תיבות של קבוצת איכות בצה"ל) לסיכון אובדני. נמצא שממוצע הקב"א של חיילים לוחמים שהתאבדו היה 52 לעומת לא לוחמים היה 49.

שלב השרות של החייל וסוג השרות (לוחם, מנהלה ושירותים)

Rothemberg-1987 במחקריו על התאבדות בצבא ארצות הברית מצא, שהחודשים הראשונים לשרות (עד 6 חודשים) והאחרונים (מ 6 חודשים לפני הפרישה) הם הקריטיים מבחינת סיכון אובדני של חיילים, מאחר והם תקופות של לחץ בשל תחילת השרות ומצד שני לקראת פרישה, חששות וחרדות מהמצופה להם בחיים האזרחיים.

סימני דיכאון

hendin-1991 וגם Blumenthal-1990 טוענים, שסיכון אובדני מתקשר עם דיכאון, אך בעיקר עם מרכיב אחד של הדיכאון, שהינו חוסר תקווה לגבי העתיד. הם מצאו סיכון גבוה אצל צעירים שהראו מעט סימני דיכאון, אך בלט אצלם חוסר תקווה לגבי העתיד.

רקע משפחתי

קרון ש. (1988) במחקרו על 100 מקרים של חיילים בשרות חובה שהתאבדו מצא, שב 24% מהמחקרים של התאבדות נצפתה מצוקה במשפחת המוצא הקשורה בקשיים בתחום המשפחתי – כלכלי. נצפו 30% מהמקרים הפרעות בהרמונית המשפחתית (אלימות ויחסים מתוחים).

התנהגות אנטי סוציאלית, צריכת סמים או אלכוהול

במחקרו של קרון (1988) נצפתה ב- 46% מהמקרים התנהגות לא יציבה טרם גיוסם (אי יציבות בקשרים בין אישיים, דפוסים אנטי סוציאליים, צריכת סמים ואלכוהול). כמו כן אצל 64% מהמתאבדים התגלתה הסתגלות חברתית בעיתית.


מצבי דחק Life Stressors

Rich & Wirsrad-1991 בדקו את הקשר בין Stressors אובדניים למעגל החיים ומצאו, שגרושין, פרידות, בעיות כלכליות ומחלות היו בין מוקדיהדחק הבולטים. לגבי קבוצת גילאי 15 – 24 , שהינה הקבוצה הרלוונטית למחקר זה, נמצאו דחייה ופרידות כגורמי לחץ בעלי השפעה גבוהה.

ביצוע ניסיון אובדני קודם

Hawton-1987 טוען שהסיכון להתאבדות בשנה שלאחר המעשה האובדני מתקרב ל1% . לטענתו הסיכון יורד במשך השנים אולם יש לקחת מקדם בטחון, עד שמונה שנים לאחר הניסיון. Murphy (1983) טוען שאחד מכל ארבע אנשים שביצעו ניסיון אובדני יחזור על המעשה.

איום אובדני

Ferberow-1991 חקר 133 מקרי התאבדות שבוצעו על ידי אנשים מתחת לגיל 30 ו 150 מקרים שהיו מעל לגיל 30, מצא שאחוזי איומי אובדנות וניסיונות אובדניים קודמים היו גבוהים בכל הגיליים אצל אלה שהתאבדו, דיבורים על התאבדות ב 71% וניסיונות התאבדות אצל 42%. דבר שהביא למסקנה אצל אותם חוקרים שכל סוג של התנהגות אובדנית כגון איומים, ניסיונות ואידאליזציה של ההתאבדות בהיסטוריה של הנבדק צריכה לקבל הערכת סיכון גבוה כשמדובר בסיכון לפגיע עצמית שלא בהכרח מסתיים במוות לעומת זאת אם מדובר על הערכת סיכון להתאבדות ההערכה אינה ברורה.

שנויים במצב הרוח בימים האחרונים

בלייך (מתקשורת אישית) וקרון (1990) מדווחים כימניתוח שנעשה ממקרי התאבדות במהלך השרות הצבאי נמצא שינוי קיצוני במצב הרוח ביומיים שלושה האחרונים טרם ביצוע ההתאבדות. הם מתח ודיכאון, וצמוד לאירוע, שלווה מוזרה. אחד ההסברים הינו, שהתאבד השלים עם העובדה, שרק המוות יכול לשחרר אותו מבעיותיו והמועקה שרודפת אותו.

מחקרים שנעשו על החלטות מטפלים

מבדיקת הספרות המקצועית מצאתי רק שני מחקרים, שנעשו על תהליך קבלת החלטות של מטפלים לגבי סיכון אובדני של ניבדק. Brown-1970 במחקר שעשה על עובדים במרכז למניעת התאבדות בלוס אנג'לס (LASPS) מצא, שהמנבאים העיקריים להערכת סיכון היו תכנית התאבדות, גיל וניסיונות קודמים.

אליזבט רוטשילד (1986) במחקרה על הערכת סיכון אובדני של מטלפנים לער"ן מצאה שהמנבאים העיקריים להערכת סיכון היו תוכנית התאבדות, אופן הצגת ההתאבדות וניסיון אובדני קודם.




מודל התיאורטי

שיפוט קליני

מחקר זה עוסק בתחום של שיפוט קליני. חשיבותן של החלטות בחייהם של אנשים הביאה לכך שלא פעם תלוי האדם בהחלטות ובשיפוט של זולתו, היכולים להשפיע בצורה ניכרת על חייו.

(1981) Arkes Paine 1978 ,, (1980) Nisbett & Ross מצביעים על מגבלות קשות, בעיקר קוגניטיביות, לנתח ולעבד את כל המידע על אנשים.

כמו כן, יש עדויות על קושי של אנשים לזהות מה משפיע על החלטותיהם לפני קבלת החלטה. עובדה זו הביאה לצורך בבניית מודלים שמזהים פריטי מידע בהם נעשה שימוש, ואת משקלם בקביעת ההחלטה. מודלים אלה מספקים היזון חוזר, המאפשר איתור פגמים וחולשות בתהליך השיפוט.

לצורך בדיקת תהליך קבלת החלטות בחרתי להציג בפני מטפלים סידרה של מקרים פיקטיביים, המייצגים את האנמנזה (היסטוריה קלינית) של נבדקים. ניתוח התגובות למקרים השונים מאפשר לקבל מהקלינאים את הערכה לגבי כל מקרה, ולבחון אלו פריטים חשובים ומה משקלם בזמן קבלת ההחלטה על סיכון אובדני.

הגישה דרכה אאבחן תהליך זה נקראת Social Judgement Theory ((S.J.T. . Hammond, McClelland & Mumpower (1980) טוענים, שתיאוריה זוהתפתחה מתוך תיאורית "הפונקציונליזם ההסתברותי" של ברונסוויק העוסקת בתהליכי תפיסה. התיאוריה של ברונסוויק גורסת, שהיחסים בין גירויים קרובים הניתנים לתצפית ומדידה לבין "מצב הדברים האמיתי" קרי משתנים רחוקים, הם הסתברותיים ובלתי ודאים. בהתאם לזאת גם היחסים בין הגירויים לבין התפיסה, שהיא מוצר היסקי, הסתברותי ובלתי ודאי.

Hammond (1979) הרחיב את התיאוריה של ברונסוויק והכליל אותה מעבר לבעיות תפיסה, גם על בעיות של שיפוט אנושי. לטענתו, גם מהשיפוט האנושי איננו יכולים לצפות ליחסים דטרמיניסטיים חד משמעים, בין מערכת של רמזים (אינפורמציה הנתונה בידינו), בין השיפוט (המוצר ההיסקי), ובין מצב העולם ה"מסתתר" מאחורי הרמזים (מצב הדברים האמיתי).

ה S.J.T. שאבה דבר נוסף מה "פונקציונליזם ההסתברותי" של ברונסוויק, וזהו "מודל העדשה" שמתאר את המערכת התפיסתית ע"י שימוש בדימוי של עדשה אופטית.

המחקר הנוכחי מתמקד בצד שמאלי של העדשה – שיפוט הקלינאי.

המחקר לא מתכוון לבדוק האם ההחלטה של השופט (המטפל) הייתה נכונה או לא, אלא מנסה לבדוק איזה מהרמזים שהשופט קולט הם המשמעותיים או בעלי המשקל עבורו בבואו לקבל את ההחלטה.

בחרתי בגישה של "זיהוי מדיניות" (Policy Capturing) הנגזרת מה S.J.T. שבה נעשה שימוש בשיטות סטטיסטיות שונות על מנת לבנות מודלים לינאריים המתארים את שימוש הקלינאים באינפורמציה הנתונה בידם ומסבירים את השיטתיות בקשר שבין האינפורמציה הנתונה על החייל לבין הערכת הסיכון.

Stewart (1988) מסביר שמטרת גישה זו היא לתאר כמותית את היחסים בין השיפוט של קלינאי והאינפורמציה (הרמזים) המשמש ליצירת מודל שיפוטי

Brehmer and Brehmer(1988) טוענים שהגישה עוסקת בשיפוטים הנעשים על ידי שופטים מומחים, בתנאים קבועים, שבהם אפשר להניח קיום מדיניות
קבועה. עוד טוענים שגישה זו מנסה להחצין מדיניות שיפוט על ידי שימוש בשיטות סטטיסטיות על מנת לתאר את יצירת המודל השיפוטי.

שאלת מחקר

כפי שצוין לעיל השאלה בה יעסוק מחקרי הינה כיצד אנשי מקצוע (קב"נים) מגיעים להחלטה לגבי סיכון אובדני של ניבדק, ואיזו משקל מיחסים לכל אחד מהקריטריונים (גורמי סיכון) בבואם לבדוק חייל ולקבוע שהנבדק הינו בסיכון אובדני.




שיטה



כללי:

בפני מדגם של קציני בריאות נפש הוצגו מקרים פיקטיביים והם התבקשו להעריך לגבי כל מקרה את הסיכון האובדני וההמלצות להמשך טיפול.



מדגם מחליטים

אוכלוסיית המחקר הינה 85 קב"נים בשרות סדיר בצה"ל. אלו אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים), הבאים במגע יום יומי עם נושא האובדנות ובעבודתם המקצועית עליהם להעריך את הסיכון האובדני של הנבדקים על ידם.

מדגם המקרים הפיקטיביים

המקרים הפיקטיביים ניבנו מצרופם של 10 משתנים. המשתנים משקפים גורמי סיכון, שהופיעו בספרות המקצועית ובשיחות עם גורמי בריאות הנפש בצה"ל ולהערכתי מייצגים את מגוון האפיונים של החיילים הפונים לטיפול הקב"נים. כדילאפשר כיסוי של כל המשתנים במסגרת של מדגם בעל גודל סביר בחרתי להציג כל אחד מהמשתנים כדיכוטומי.

כל ערך של משתנה מיוצג בעזרת משפט או פיסקה קצרה; כדי להעשיר את התאורים יש לכל ערך של משתנה שני תיאורים מילוליים, שלהערכתי יש להם משמעות תוכנית שווה אך ניסוח קצת שונה.

עבור 10 משתנים דיכוטומיים יש 2 בחזקת 10 (1024) מקרים, שפוזרו באופן מקרי בין הקב"נים כך, שכל אחד קיבל 12 מקרים.

ניתוח סטטיסטי

הניתוח הסטטיסטי מתמקד בניסיון לזהות את משקלם של המשתנים השונים בניבוי הערכת הסיכון של הנבדק.

לניתוח הסטטיסטי בחרתי בגישה הנומוטטית המנתחת החלטות שיפוטיות, על ידי צירוף תגובות שופטים ומניחה הומוגניות בתגובות השיפוטיות.

Hammond, McClelland and Mumpower(1980) טוענים שלבחירה זו מחיר של אובדן סטטיסטי של ההבדלים בין השופטים השונים, למול זה מציעה השיטה יתרונות של מהימנות, כוח סטטיסטי ויכולת הכללה גדולים יותר. הניתוח מבוסס על ריכוז תשובות כלל המשיבים כאילו היו משיב אחד – מערכת ברה"ן.



ממצאים


במחקר זה הגיבו הקב"נים על תיאור מקרים: הם העריכו את רמת הסיכון לאובדנות בכל מקרה.

בשלב ראשון בדקתי האם הערכת הסיכון מושפעת ממאפייני החייל כפי שהופיעה בתיאור המקרה.


ניתן לראות שבמשתנה איום אובדני למשל, כאשר היה האיום מרומז, הממוצע להערכת הסיכון היה 3.92 , וכאשר האיום ישיר הממוצע היה 6.05 . גם בניסיון אובדני קודם, ניתן להבחין שכאשר קיים ניסיון מסוג זה, הממוצע הינו 6.11. לעומת זאת כשניסיון זה לא היה קיים, הממוצע הוא 3.96 . הרושם הברור הוא שעוצמת האיום והמעשה האובדני הקודם משפיעים על הערכת הסיכון של הקב"נים.

באשר לשינוי פתאומי במצב הרוח נמצא שהערכות הסיכון היו גבוהות יותר כשדווח על שינוי במצב הרוח לעומת הערכות נמוכות יותר כשלא דווח עלשינוי.

לגבי המשתנים דיכאון ובעיות משפחתיות, הערכות הסיכון היו גבוהות יותר כשדווח על דיכאון ועל בעיות משפחתיות, לעומת הערכות נמוכות יותר כשלא דווח על כאלה.

כדי לסכם את הקשר הרב משתני בין מאפייני החייל לבין הערכת הסיכון האובדני ערכתי ניתוח רגרסיה מרובה.

ניתן להתרשם שסה"כ הסבר השונות הגיע לכ-36% , והתרומה הגבוהה ביותר הייתה במשתנים ניסיון אובדני קודם ואיום אובדני.

דיון ומסקנות


מהממצאים ניתן לקבוע בוודאות, שקיים אצל הקב"נים תהליך שיטתי ועיקבי של קבלת החלטות בנושא של הערכת סיכון. בניתוח הממצאים שבדק את הקשרבין מאפייני החייל להערכת הסיכון, זוהו ששה משתנים שתרומתם המשותפת הייתה כ-36% להסבר השונות של המשתנה התלוי הערכת סיכון.

כאמור, נמצא שבצוע ניסיון אובדני קודם מעלה בצורה משמעותית את הערכת הסיכון. לחשיבות שמייחסים הקב"נים ליכולת הניבוי של ניסיון אובדני קודם לגבי ניסיון דומה בעתיד יתכנו שלושה הסברים:
1) המטופל ביצע ניסיון אובדני ובכך עבר כבר את מחסום הנפשי שקיים אצל כל בן תמותה, ולכן קל יותר יהיה לו לפגוע בעצמו בעתיד;
2) במידה וניסיון אובדני בוצע כאקט דמונסטרטיבי לצורך השגת תשומת לב ואכן הצליח בכך , אין סיבה שלא יבוצע שוב לצורך השגת אותה מטרה;
3) אם האקט האובדני נתפס ע" החייל כפיתרון למצוקות, והנושא לא עבר לאחר מכן תהליך של עיבוד אם זה בכוחות עצמו או בסיוע מהסביבה, שהביא את החייל למציאת פתרונות חליפיים למצוקה, קיים סיכון גבוה שינסה לבצע זאת שוב. יש לציין שמסקירת המחקרים שבחנו מנבאים לאובדנות נתן לראות שניסיון אובדני קודם הוא אחד המנבאים היעילים ביותר לניסיון אובדני בעתיד.

איום אובדני הוא המשתנה השני שבלט במשקלו להסבר השונות. בדומה לניסיון אובדני קודם, הייתה התייחסות דיכוטומית בהצגת המשתנה: איום מרומז לעומת איום ישיר. איום מרומז היה כל אקט דמונסטרטיבי של הנבדק להשגת תשומת לב, או הישג קונקרטי אחר. לשם קביעה שמדובר באיום ישיר היה צורך שלנבדק יהיה תוכנית פעולה הכוללת: כלי, מקום ודרך לביצוע המעשה האובדני. ניתן להתרשם על פי הממצאים שהתייחסות הקב"נים לאיום ישיר הייתה גבוהה מההתייחסות לאיום מרומז.

המשתנה שינוי פתאומי במצב הרוח, הינו משתנה חדש יחסית, שהתקבל ממחקרים שבוצעו במחלקת בריאות הנפש בצה"ל, (בלייך מתקשורת אישית) אךלא זכה לפרסום עד כה. המשתנה מתייחס לכך שביומים שלושה קודם ביצוע המעשה האובדני, חל שינוי במצב הרוח של המטופל והרגשתו משתפר, דבר שעלול להטעות את הקלינאי, ולגרום לו לחשוב שחל שיפור במצב המטופל. למעשה משמעות השינוי היא שהמטופל השלים עם הרעיון שרק המוות ישחרר אותו מסוריו.

בעת הכללת המשתנה במחקר, היה חשש שהקב"נים לא התייחסו למשתנה בדרך המצופה, משום שאינם מכירים את הממצא הזה. אולם מניתוח הממצאים בולט הבדל בהערכת הקב"נים את רמת הסיכון, ההערכה היתה גבוהה יותר כשדווח על שינוי פתאומי במצב הרוח. נראה שהמידע על כך שזהו סימן שזוהה אצל מי שהתאבדו אומנם היגיע לקב"נים.

דיכאון מקובל בספרות כאחד המאפיינים הבולטים לניבוי אובדנות Beck-1967 . במחקר הנוכחי תרומתו להסבר השונות אומנם מועטה יחסית (2.27%) , אך מבחינת יחס הקב"נים , בולט הבדל מובהק ביחס לנבדקים שדווחו על דיכאון בהשוואה לאלה שלא דווחו. יתכן שבהקשר הצבאי תופעות של דיכאון אומנם מסמנות סכנה מסוימת, אך במידה פחותה מאשר באוכלוסיה הרחבה ששם תופעות דיכאוניות הן כנראה נפוצות יותר, וגם קשורות קשר ישיר יותר להתנהגות אובדנית.

כפי שצוין במחקר זה, נתן לזהות משתנים המסבירים שונות בהחלטות הקב"נים על סיכון אובדני של נבדק. באופן כללי, משתנים אלו מקובלים על הספרות והקונצנזוס המקצועי. נשאלת השאלה האם אלו דווקא המשתנים שמערכת ברה"ן רוצה לראות כמשתנים שישפיעו בצורה הבולטת ביותר על הערכת הסיכון לאובדנות אצל הקב"נים? מה סוג השרות שמערכת ברה"ן מעוניינת לספק למערכת הצבאית? משיחות עם קב"נים בעת מילוי השאלונים עולה כי יש קשר בין סוג השרות שהקב"נים מספקים לבין ממצאי המחקר.המשתנים ניסיון אובדני קודם ואיום אובדני מתאימים להתערבות במערכת ממיינת ומאבחנת אך לא מטפלת, כפי שהדבר מתבטא במחקרים של Brown שנערך במרכז למניעת התאבדות בלוס אנג'לס ומחקרה של Rotchild שנערך בשרות לעזרה ראשונה נפשית (ערן), שניהם שירותים שמטרתם אבחון ומיון. יתכן שהסיבה לכך נעוצה בסוג המחקר הנוכחי, שבו נדרשו הקב"נים לתת הערכת סיכון לגבי מקרים המתארים מצב של חייל במיון או אבחון. אילו המקרים שהוצגו בפניהם היו מתארים מצב של טיפול, יתכן שמאפייני החייל שהיו משפיעים עליהם היו אחרים.

נקודה נוספת לדיון בתוך מערכת ברה"ן היא העובדה שאוכלוסיית המחקר הייתה מורכבת מקלינאים מתוך המסגרת הצבאית ולמרות זאת ניתן להתרשם שהם לא נתנו משקל רב למאפייני החייל הקשורים למסגרת זו כגון קב"א וותק בשרות. הסבר אפשרי לכך הוא הקשר ההדוק בין הקב"נים לפסיכיאטרים שהינם על פי רוב אנשי מילואים העובדים ביום יום במסגרת אזרחית. יתכן ואילו הקב"נים היו עובדים יותר מול קלינאים ותיקים יותר במערכת הצבאית, היו אז מיחסים משקל רב יותר למאפיינים אלו.



המחקר הנוכחי הוא מחקר סימולציה, וכמו מחקרי הסימולציה האחרים קשה גם כאן להעריך עד כמה ניתן להסיק מנתוני מעבדה לגבי קבלת החלטות בשטח. יתכן שאילו הוצגו לקב"נים תיקים של חיילים שנבדקו במציאות, ולא מקרים פיקטיביים הממצאים היו אחרים. עם זאת, יש סימנים ברורים לכך שהקב"נים התייחסו ברצינות לתיאורי המקרים והגיבו באופן שיטתי למאפיינים שהוצגו בהם. יש בכך עידוד לביצוע מחקרים נוספים בשיטה זו של הצגת מקרים פיקטיביים.


_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #120  
ישן 02-05-2006, 10:21
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
שירות הומוסקסואלים בצה"ל- עבר והווה
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

הוראת קבע מטכ"ל – אכ"א ק-01-11-31, שירות הומוסקסואלים בצה"ל, ספטמבר 1983



1. שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים (בשרות קבע, חובה ומילואים) ו-ע"צ מוגבל בגין נטיותיהם, זאת משום העובדה שהנטייה הנ"ל עלולה להוות סיכון ביטחוני.

2. עם זאת, הואיל ואין להצביע על נטייה כנ"ל כעל מחלת נפש או סטייה, לא יפסל חייל כנ"ל או יוגבל מראש, אלא כל מקרה יבחן בפני עצמו.

3. אם הגיע למפקד היחידה, לקב"ן או לקב"ט מידע לפיו אחד מהחיילים הנו הומוסקסואל, יפנה החייל, באמצעות רופא היחידה, למרכז בריאות הנפש.

4. הבדיקה תעשה ע"י המרכז לבריאות הנפש ו-ע"י גורמי ביטחון שדה הנוגעים בדבר.

5. בדיקת המרכז לבריאות הנפש תעסוק בשני תחומים : -

א. האם הנטייה הנ"ל מלווה בסממנים ותופעות נוספים שיש בהם כדי להוות סיכון ביטחוני.

ב. מידת חוסנו הנפשי ובגרותו של הנבדק (יכולתו לעמוד "בלחצים").

6. לאור תוצאות בדיקת המרכז לבריאות הנפש, שיועברו אליו, יחליט רמ"ח ביטחון שדה : -

א. להמליץ על הפסקת שירותו או עבודתו של החייל או העובד.

ב. לקבוע הגבלות לשיבוצו.

ג. להורות על עריכת תחקיר ביטחוני מקיף בהתאם לתפקיד אליו מיועד החייל או העובד.

7. בכל מקרה תנוהל החקירה הביטחונית ע"י נגד בכיר או קצין שהוסמכו ע"י ר' מחב"ש לעסוק באבחון בטחוני ולא יעשו במהלכה מעשים העלולים להשפיל או להוות משום הטרדה, סחיטה או איום על החייל, בגין החשד להיותו הומוסקסואל.

8. המלצת רמ"ח ביטחון שדה על הפסקת השירות או העבודה ב-צה"ל תועבר ל-שלר"ש, ל- רמנה"ס או לראש מרכז תע"צ והם ייזמו פיטורי החייל משרות חובה או מילואים, התרת התחייבות לשירות קבע על פי הפ"ע 3.0501 או פיטורי העובד לפי העניין.

9. בשום מקרה לא ישרתו חיילים או ע"צ הומוסקסואלים בתפקידי "סוד מועדף", בקהילת המודיעין ובתפקידי הצפנה והסתרה.

10. חייל או ע"צ לגביו הועלה חשד סביר, לפיו הנו בעל נטיות הומוסקסואליות, יהיה מצוי בפיקוח ביטחוני כל תקופת שירותו הסדיר בצה"ל או עבודתו בו.





הוראת קבע אכ"א ק- 01-11-31, שירות הומוסקסואלים בצה"ל,אוגוסט 1993



הגדרות

1. בהוראה זו "חייל" – לרבות חיילת ועובד/ת צה"ל.

2. מתוך הכרה שהומוסקסואלים ראויים לשירות צבאי כאחרים, צה"ל מגייס בעלי נטייה זו לשירות בתנאי שהם נמצאו כשירים לשירות ביטחון עפ"י הקריטריונים, החלים על כלל המועמדים לשירות ביטחון.

3. ככלל, לא תוגבל העסקתם של עובדי צה"ל או שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים בשירות סדיר או במילואים או קידומם. עם זאת במקרים מסוימים, ישנה אפשרות של יצירת סיכון ביטחוני, במקרים אלו ייבחנו שיבוצם והעסקתם פרטנית.

דווח למחב"ש (מחלקת ביטחון שדה)

4. מפקד יחידה אשר נודע לו, כי חייל הנו בעל נטייה כאמור ידווח על כך לאמ"ן מחב"ש – רע"ן אבחון כ"א במישרין או באמצעות הקב"ט היחידתי. העברת הדיווח תבוצע באופן מסודר ולנמען בלבד.

5. רמ"ח בטחון שדה יחליט, על יסוד הדיווח שהתקבל מיחידת החייל, חומר נוסף שמצוי אודות החייל, ובדיקות נוספות אם יהיה בהן צורך, והתייעצות עם גורמים נוספים לרבות ביחידת הנבדק אם נטייתו ההומוסקסואלית כאמור לנוכח התפקיד שאליו הוא מיועד, מחייבת טיפול ושיקול דעת ביטחוני מיוחד.

6. בתום בדיקות ושיקול דעת כאמור ימליץ ר' מחב"ש לפי סמכויותיו על נקיטת אחת או יותר מאפשרויות אלה : -

א. לא לנקוט בצעד כל שהוא בתחומי השיבוץ, הקידום או השירות.

ב. להורות על עריכת תחקיר ביטחוני מקיף בהתאם לתפקיד אליו מיועד החייל.

ג. להטיל הגבלות על שיבוצו.

ד. להמליץ על שחרור מוקדם, הפסקת שירות או העסקה.

7. החליט ר' מחב"ש כי הנטייה אינה מהווה סיכון ביטחוני, לא יוגבל שיבוצו או קידומו של החייל.

8. בכל מקרה שבו יוחלט על קיום תחקיר בטחוני, יבוצע ע"י נגד בכיר או קצין, שהוסמכו ע"י ר' מחב"ש לעסוק באבחון בטחוני, ולא יעשו במהלכו מעשים העלולים לפגוע בחייל, להטרידו או להשפילו בגין האפשרות שהינו הומוסקסואל. לא יידרש החייל למסור מידע על חיילים אחרים אם אין מידע זה רלוונטי לסיווגו הביטחוני.





כיום מצבם של הומואים ולסביות במסגרת צה"ל מוגדר כמצב טוב, זאת בהשוואה לצבאות שונים במדינות המערב. בשנתיים האחרונות ניתן אף לדווח על תופעה חיובית ורחבה של הומואים ולסביות הבוחרים "לצאת מהארון" במסגרת השרות הצבאי ולא להסתיר את דבר נטיותיהם המיניות, מבלי שעובדה זו תפגע בשרותם הצבאי.

צה"ל נחשב היום בחלק מהנושאים כאחד הצבאות המתקדמים בכל הקשור ליחסו להומואים ולסביות, אולם בניגוד לרוב צבאות המערב- השירות בצה"ל הוא חובה, ועל כן על צה"ל לעשות מעל ומעבר על מנת להתחשב באוכלוסיה כזו או אחרת.






עדותו של קצין :

בשנת 1973 התגייסתי לחיל האוויר לעתודה כמהנדס אווירונאוטי.

בשנת 1974 יצאתי מהארון אל מול הוריי ולאחר תקופה מסוימת ניסית "לחזור למוטב" ולהיות סטרייט. באותה השנה הלכתי לקב"ן ובקשתי שיעזור לי להפוך לסטרייט, הקב"ן דיווח לביטחון שדה על נטיותיי ולא עשו לי בעיות במשך שנה וחצי של שרות חובה שנותרו לי.

בזמן זה עברתי תהליך של קבלת עצמי כהומו ונטשתי את כל הניסיונות "לחזור בתשובה", הייתי קצין באותה התקופה והגעתי לדרגת סגן.

בשנת 1975 נכנסתי לתקופת שרות הקבע, אז החליטו בצה"ל לזרוק אותי מהשרות הצבאי, הסיווג הביטחוני שלי ניפגע בשל נטיותיי המיניות ולא יכולתי יותר לעסוק במקצועי. לאור הפגיע בסיווג הביטחוני שלי לא יכולתי לעבוד בתעשייה האווירית או ברפא"ל או בצה"ל – וזה אומר שהמעסיקים העיקריים שלי בישראל, כמהנדס אווירונאוטיקה, סגרו בפני כל דלת אפשרית בשל נטיותיי המיניות.



החלטתי כי עלי לנסוע לקנדה ללמוד תואר שני ולחכות שהחוקים ישתנו בישראל, בשנת 1978 עזבתי את ישראל ונסעתי לקנדה. בשנת 1980 סיימתי שם את התואר השני בהנדסה אך בישראל לא חל כל שינוי לגבי החוקים הנוגעים להומואים ולסביות בצה"ל ובכוחות הביטחון. מצאתי לי עבודה בקנדה, באותו הזמן מצאתי לי קשר עם בן זוג שאיתו אני חי עד היום וקיבלתי החלטה להישאר בקנדה.



במשך השנים שחלפו השתפר המצב בישראל אולם עבורי היה זה מאוחר מדי. אני אוהב את הארץ ומגיע לביקור כל שישה חודשים, אני שומר על קשר עם חברים בישראל וכמובן עם משפחתי.

אני שמח לראות את ההתקדמות בנושא המאבק ההומו-לסבי בישראל, אולם עדין נותרה עבודה רבה.




מדיניות העבר של צה"ל

הביקורת כלפי צה"ל צריכה להתחלק לשתי תקופות – האחת לפני שנת 1973 והשניה לאחריה.



בשנת 1973 נמחקה ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש ומן הראוי היה שצה"ל שבנה את תדמיתו כ-'כור ההיתוך' של החברה הישראלית, יתאים עצמו מיידית למציאות המשתנה של עולמנו. למען האמת חלפו 20 שנה בדיוק מהיום בו נמחקה ההומוסקסואליות מרשימת מחלות הנפש ועד שבצה"ל הפסיקו לשלוח הומואים ולסביות לקצין בריאות הנפש לבדיקה באופן אוטומטי.

"שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים (בשרות קבע, חובה ומילואים) ו-ע"צ מוגבל בגין נטיותיהם, זאת משום העובדה שהנטייה הנ"ל עלולה להוות סיכון ביטחוני..." כך קובעת הפקודה שנכתבה בשנת 1983 (!!!)

העובדה כי צה"ל פעל על פי פקודה זו במשך עשור מבלי לבחון את המוסכמה הקובעת כי הומואים ולסביות הם סיכון ביטחוני ומבלי להעלות סייגים להנחה זו ולהביא לתימוכין. זאת ועוד חרף העובדה כי ניתן היה להפריך בנקל את הטענות/מוסכמות שעל פיהן פעל.



ד"ר אייל גרוס מציין במאמרו כי לא זכור בכל תולדות צה"ל מקרה של סחיטה על מנת להוציא מידע מסווג שהרקע שלה היה הומוסקסואלי. די היה בעובדה זו על מנת לבטל את הטענה כי הומואים או לסביות מהווים 'סיכון ביטחוני' יותר מכל חייל אחר.



עם הזמן והתפתחות המודעות לנושא ההומוסקסואליות בצה"ל, התפתחו פרשיות שונות בנושא-

בשנת 1987 – פרשת קידומו של ד"ר דורון מייזל ז"ל שנמנע/עוכב קידומו בשל היותו הומוסקסואל.

פברואר 1993 - פרשת פרופ' עוזי אבן שהייתה לאחת מאבני הדרך במאבק ההומו-לסבי לשוויון. פרופ' אבן גילה לעולם כי כוחות הביטחון הישראליים הפכו אותו ל-'סיכון ביטחוני' בשל היותו הומוסקסואל, וזאת לאחר ששירת בנאמנות את ישראל כ-15 שנה בתפקידים הרגישים ביותר.

ראש הממשלה דאז – יצחק רבין ז"ל, נזדעזע מסיפורו של פרופ' אבן ונעתר לדרישתו להקמת ועדה שתפתור את בעיית שרותם של הומואים ולסביות בצה"ל – הועדה הכינה תוך מספר חודשים הנחיות קבע חדשות – הפקודה של 1993.



הפקודה של שנת 93 מתחילה למעשה בסעיף 2 : "מתוך הכרה שהומוסקסואלים ראויים לשירות צבאי כאחרים, צה"ל מגייס בעלי נטייה זו לשירות בתנאי שהם נמצאו כשירים לשירות ביטחון עפ"י הקריטריונים, החלים על כלל המועמדים לשירות ביטחון."

כאן מציבה הפקודה א החייל/ת ההומו/לסבית בשורה אחת עם כל שאר החיילים בצה"ל – אולם בסעיפים הבאים גורעת הפקודה עוד ועוד מהקביעה השוויונית של סעיף 2.

סעיף 4 : " מפקד יחידה אשר נודע לו, כי חייל הנו בעל נטייה כאמור ידווח על כך לאמ"ן מחב"ש..."

כאן שוב חוזר צה"ל ליחסו כלפי הומואים ולסביות – לפי הפקודה כל מפקד היודע על נטייתו המינית של חייל ביחידתו, צריך לדווח על כך למחב"ש (מחלקת ביטחון שדה), ושם יחליטו אם החייל ראוי לשרת בצה"ל או שלאחר תחקיר ביטחוני מקיף יוחלט כי החייל ייחשב ל-'סיכון ביטחוני' וישוחרר.




תגובת דובר צה"ל לשאלות שהופנו אליו מ'המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל' :





שאלות כלליות ושאלות הנוגעות לחייל/ת סדיר/ה :



ש : האם נערך אי פעם סקר במסגרות צה"ל השונות, על הצרכים, אורח חייו/ה, מצוקותיו/ה של החייל/ת ההומואים, לסביות וטרנסג'נדרס ?

ת : בצה"ל לא בוצעו מחקרים או סקרים ספציפיים בהתייחסות לאוכלוסייה המדוברת.



ש: האם קיימת מדיניות בצה"ל של שחרור חיילים הומואים או לסביות או טרנסג'נדריות/ים משרות בשל נטיותיהם המיניות ?

ת : ככלל, צה"ל אינו מסווג את חייליו על פי העדפתם המינית. בתיקים האישיים של משרתי הצבא אין אזכור לנושא זה. בנוסף, כל מקרה של חייל המבקש להשתחרר משרות ביטחון נבחן לגופו. אין מדיניות שחרור משרות צבאי לא כלפי חד מיניים ודו מיניים ולא כלפי אף מגזר אחר במדינת ישראל.



ש: האם קיימת בצה"ל תוכנית הסברה שנתית בנושא ההומו-לסבי, תוכנית שמיועדת להילחם בסטיגמה הקיימת בצה"ל בכל הקשור להומואים ולסביות ? אם קיימת תוכנית כזו מה היה היקף השימוש בה, נכון לשנת 2000 ?

ת : בצה"ל לא קיימת תוכנית הסברה שנתית בנושא. יחד עם זאת, מונחים מפקדי צה"ל לחנך את חייליהם לערכים של כבוד האדם באשר הוא, ללא הבדל מין, גזע, דת לאום וכו'.



ש: מה מספר הפניות שהתקבלו, נכון לשנת 2000, בדבר הטרדה מינית של חיילים וחיילות על רקע הומו-לסבי ?

ת: בשנת העבודה 2000 התקבלו 8 תלונות של חיילים וחיילות נגד מטרידים מאותו מין.



ש: האם קיימת הנחיה שגורסת כי יש לערוך בדיקת איידס להומואים ולסביות מוצהרים, בעת גיוסם לצה"ל (במה שמכונה שרשרת החיול), או בכל עת אחרת במסגרת שרותם בצה"ל ?

ת : במסגרת עבודת מטה שנערכה במפקדת קצין רפואה ראשית בשיתוף גורמי בריאות הצבא וגורמי מנהל גיוס הוגדרו נהלי ביצוע בדיקות HIV למועמדים לשרות ביטחון. נהלים אלה פורטו בהנחיות ליו"ר ועדות רפואיות בלשכות גיוס ביולי 1999. במסגרת ההנחיות הוגדרו קבוצות סיכון אשר השתייכות לאחת מהן מחייבת בדיקת HIV בלשכת הגיוס. בקבוצות סיכון אלו נכללים הן חד מיניים והן דו מיניים. הבדיקה נעשית תוך הסכמת המטופל וידיעתו על ביצועה.



ש: האם ישנם תפקידים בצה"ל שהומואים, לסביות או טרנסג'נדרס לא יכולים למלא בשל נטיותיהם המיניות ?

ת : כאמור, אין אזכור להעדפתם המינית של המועמדים לשרות ביטחון בתיקים האישיים. אי לכך, העדפה מינית אינה רלוונטית לשיבוצם בצה"ל.





שאלות הנוגעות לחיילים/ת בשרות קבע או אזרחים עובדי צה"ל :



ש : האם זכויות בן/ת הזוג של בני זוג מאותו המין, שוות לזכויות של בני זוג הטרוסקואלים ? אנא התייחס גם לזכויות במקרה של פטירה, זכויות פנסיה, ביטוח חיים וכל זכות/הטבה אחרת המגיעה לבן/בת הזוג ההטרוסקסואלי של איש/אשת הקבע ?

ת : כעקרון, מוכרים בני/בנות זוג על פי רישומי מדינת ישראל וחוקי מדינת ישראל. מכאן שלא מוגדרת מדיניות נפרדת בצבא לעניין בני זוג מאותו המין.



ש : מה המדיניות לגבי הזמנתם של בני/ות זוג לאנשי/נשות קבע/אזרחים עובדי צה"ל הומואים, לסביות או טרנסג'נדרס לטקסים בהם משתתפים בני/בנות זוגם, לטיולים, מסיבות, נופשונים ועוד.

ת : באופן עקרוני, אין מגבלה להשתתפות בני זוג מאותו מין בטכסים, טיולים, מסיבות, נופשונים ועוד.

הטקסט מובא מהדו"ח המרכזי של המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל לשנת 2000-2001
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #132  
ישן 04-05-2006, 17:24
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
מכתיבתך דווקא נשמע לי
בתגובה להודעה מספר 131 שנכתבה על ידי strt שמתחילה ב "אם למשל ירדה לי הקב"א על ציון ניבוי 1 שקיבלתי בראיון האישי"

שעברת תהליך נכון..
כנראה שקיבלת ציון ניבוי 1 (אני לא יודעת מי מסר לך את הפרט הזה- ומי שעשה זאת- צריך להשפט)
והופנית לקב"ן. קב"ן החליט לתת לך קה"ס, וכך הדברים כרגע.

אם תבטל את הקה"ס, זה אומר שהצלחת לשכנע קב"ן שאין לך יותר קושי שיכול להשפיע על הגיוס. במידה ותעשה זאת- תמיד תוכל לבקש ראיון חוזר, בצירוף גליון ציונים אחרון+המלצה מגורם מחנך, ובבקשתך פרט בדיוק את השתלשלות העניינים (לטובתך רצוי שלא תזכיר את הביטוי "ציון ניבוי 1").
אם החוליה הפסיכוטכנית תמצא לנכון- יאשרו לך ראיון ותזומן שנית.

בהצלחה!
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #139  
ישן 07-05-2006, 14:31
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
בתגובה להודעה מספר 138 שנכתבה על ידי Dutchy שמתחילה ב "שאלה קטנה. אני נורא מעוניין..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Dutchy
שאלה קטנה.
אני נורא מעוניין להתקבל ליחידת מחשבים בצבא.
בנוסף יש לי ידע די גדול בנושא, ואני לומד בכיתת טכ"ם (הנדסת תוכנה) בתיכון.
יש לי ב21 לחודש הזה צו ראשון, שאלתי אלייך היא : איזה עצות את יכולה להביא לי כדי לגרום לסיכוי שלי להתקבל ליחידה להיות גבוה יותר, כמו למשל איך להתבטא בראיון האישי.
תודה רבה


תשובה קטנה

קודם כל, להצהיר על כל לימודיך במחשבים באימות הנתונים (כולל פירוט מס' יח"ל לפי נושאים)
מעבר לכך, להגיד גם למראיינת שלך שאתה מעוניין להגיע לשרת במחשבים (תוכל להבהיר את זה בייתר נחרצות כשהיא תשאל אותך על קרבי)
נתון נוסף שישפיע הוא הפרופיל שלך (אם תהיה בעל פרופיל קרבי- יעדיפו לשבץ אותך שם).
בכל מקרה, אני לא ממליצה לך להתעסק בזה- תן לנתונים שלך להקבע ואז תלחץ איפה שצריך..
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #148  
ישן 08-05-2006, 23:47
  Free-Styler Free-Styler אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.12.05
הודעות: 9
שלום לך, יש לי מספר שאלות.
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי ביטיס שמתחילה ב "שאלות למאבחנת פסיכוטכנית - אשכול II"

בקרוב יש לי צו ראשון ב-18.5.06.
ויש לי כמה שאלות:
א. יש בידי איבחון של תוספת זמן, שיעתוק ובקשה לשאלון מותאם בגיאומטריה (שהיה צריך לשלוח למשרד החינוך, אם רציתי, ובכל מקרה לא התעסקתי עם זה); עכשיו:
1. האם זה יכול לפגוע בכל צורה שהיא בקב"א? אני לא רוצה להגיע למצב, שאם אגש למיונים לקראת יחידה כזאת או אחרת, הדבר יפגע בי במיונים הסופיים.
2. אני רוצה, שיהיה לי רק תוספת זמן במבחן הפסיכוטכני ולא, שירדו לי מספר נושאים וכד' - אני צריך לציין את זה, או שהצבא פשוט יתן לי תוספת זמן?
3. מה אני צריך לשלוח? את הדף המורה על האיבחון או לעשות צילום של כל החבילה?

ב. האם סימול עברי הוא חלק ממרכיבי הקב"א; לפי מה שהבנתי, לא.

ג. לפי הנ"ל, הבנתי, שבתחילת הראיון אני נשאל לאן ברצוני ללכת? אני אענה, שאני שקלתי מספר יחידות ביניהן מסלולי למידה כמו תלפיות או עתודה או לכיוון מחשבים ממר"מ מפני שאלו התחומים שאני חזק בהם. אבל מצד שני אני מוכן לשרת את הצבא ביחידה קרבית - וזה באמת מה שאני מוכן; תשובה כזאת עלולה להוריד לי קב"א?

ד. היכן אוכל למצוא מידע על יחידות כמו "תלפיות" ?

תודה רבה לך !

נערך לאחרונה ע"י Free-Styler בתאריך 08-05-2006 בשעה 23:53.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #149  
ישן 09-05-2006, 08:11
צלמית המשתמש של chatulim
  chatulim chatulim אינו מחובר  
מנהלת בע"ח, מטיילים ותרמילאים
 
חבר מתאריך: 01.01.06
הודעות: 53,831
בתגובה להודעה מספר 148 שנכתבה על ידי Free-Styler שמתחילה ב "שלום לך, יש לי מספר שאלות."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Free-Styler
א. יש בידי איבחון של תוספת זמן, שיעתוק ובקשה לשאלון מותאם בגיאומטריה (שהיה צריך לשלוח למשרד החינוך, אם רציתי, ובכל מקרה לא התעסקתי עם זה); עכשיו:
1. האם זה יכול לפגוע בכל צורה שהיא בקב"א? אני לא רוצה להגיע למצב, שאם אגש למיונים לקראת יחידה כזאת או אחרת, הדבר יפגע בי במיונים הסופיים.
2. אני רוצה, שיהיה לי רק תוספת זמן במבחן הפסיכוטכני ולא, שירדו לי מספר נושאים וכד' - אני צריך לציין את זה, או שהצבא פשוט יתן לי תוספת זמן?
3. מה אני צריך לשלוח? את הדף המורה על האיבחון או לעשות צילום של כל החבילה?
ב. האם סימול עברי הוא חלק ממרכיבי הקב"א; לפי מה שהבנתי, לא.
ג. לפי הנ"ל, הבנתי, שבתחילת הראיון אני נשאל לאן ברצוני ללכת? אני אענה, שאני שקלתי מספר יחידות ביניהן מסלולי למידה כמו תלפיות או עתודה או לכיוון מחשבים ממר"מ מפני שאלו התחומים שאני חזק בהם. אבל מצד שני אני מוכן לשרת את הצבא ביחידה קרבית - וזה באמת מה שאני מוכן; תשובה כזאת עלולה להוריד לי קב"א?
ד. היכן אוכל למצוא מידע על יחידות כמו "תלפיות" ?
תודה רבה לך !


היי! הרבה שאלות על הבוקר...
1. אבחון לא פוגע בקב"א, חד משמעית. הסיכוי היחיד לפגיעה בקב"א הוא הקושי הממשי שלך (חריגה משמעותית בזמני קריאה או חריגה קיצונית בתחום הקשב והריכוז). עצם קיומו של האבחון לא יפגע בקב"א.
2. החוליה הפסיכוטכנית בודקת את האבחון ע"פ קריטריונים שלה שנתנו ע"י ממד"ה (המכון למדעי ההתנהגות). אין צורך לציין דבר, ההתאמות שינתנו לך יהיו ע"פ הקריטריונים של החוליה.
3. צלם את כל האבחון, רצוי שהאבחון יהיה מכיתה ח' ואילך, עם שם מלא של המאבחנת, חתימה וחותמת. כל דף הנוגע לאבחון חשוב.
ב. סימול עברית הוא חלק קטן ביותר מהקב"א, הווה אומר- אם יש לך בעיות משמעותיות בעברית, ותקבל ציון נמוך מאוד- הקב"א תרד. ליליד הארץ (אפילו אם הוא לקוי למידה) לא צריכה להיות בעיה מיוחדת, כיוון שניתן מספיק זמן לכתוב ולקרוא (כמה זמן שנדרש על ידך) וכן אפשרות לתקן.
ג. אמור בראיון מה שאתה באמת רוצה. אני לא אתן טיפים מה בדיוק להגיד.
ד.

מידע על תלפיות:

קישור 1
קישור 2
קישור 3
קישור 4
קישור 5
קישור 6
קישור 7
קישור 8
קישור 9
קישור 10
קישור 11
קישור 12
האתר הרשמי
משרד הבטחון
אתר עולים על מדים
ויקיפדיה

פרויקט חבצלות:

קישור 1
אתר חיל מודיעין
אתר עולים על מדים
ויקיפדיה
מאמר מ"תפוז"

פרויקט שחקים:

אתר חיל מודיעין
קישור 1

אני מקווה שזה עוזר. המון הצלחה!
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה


תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #150  
ישן 09-05-2006, 10:51
  Free-Styler Free-Styler אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 29.12.05
הודעות: 9
תודה רבה לך !
בתגובה להודעה מספר 149 שנכתבה על ידי chatulim שמתחילה ב "[QUOTE=Free-Styler]א. יש בידי..."

ציטוט:
במקור נכתב על ידי chatulim
היי! הרבה שאלות על הבוקר...
1. אבחון לא פוגע בקב"א, חד משמעית. הסיכוי היחיד לפגיעה בקב"א הוא הקושי הממשי שלך (חריגה משמעותית בזמני קריאה או חריגה קיצונית בתחום הקשב והריכוז). עצם קיומו של האבחון לא יפגע בקב"א.
2. החוליה הפסיכוטכנית בודקת את האבחון ע"פ קריטריונים שלה שנתנו ע"י ממד"ה (המכון למדעי ההתנהגות). אין צורך לציין דבר, ההתאמות שינתנו לך יהיו ע"פ הקריטריונים של החוליה.
3. צלם את כל האבחון, רצוי שהאבחון יהיה מכיתה ח' ואילך, עם שם מלא של המאבחנת, חתימה וחותמת. כל דף הנוגע לאבחון חשוב.
ב. סימול עברית הוא חלק קטן ביותר מהקב"א, הווה אומר- אם יש לך בעיות משמעותיות בעברית, ותקבל ציון נמוך מאוד- הקב"א תרד. ליליד הארץ (אפילו אם הוא לקוי למידה) לא צריכה להיות בעיה מיוחדת, כיוון שניתן מספיק זמן לכתוב ולקרוא (כמה זמן שנדרש על ידך) וכן אפשרות לתקן.
ג. אמור בראיון מה שאתה באמת רוצה. אני לא אתן טיפים מה בדיוק להגיד.
ד.

מידע על תלפיות:

קישור 1
קישור 2
קישור 3
קישור 4
קישור 5
קישור 6
קישור 7
קישור 8
קישור 9
קישור 10
קישור 11
קישור 12
האתר הרשמי
משרד הבטחון
אתר עולים על מדים
ויקיפדיה

פרויקט חבצלות:

קישור 1
אתר חיל מודיעין
אתר עולים על מדים
ויקיפדיה
מאמר מ"תפוז"

פרויקט שחקים:

אתר חיל מודיעין
קישור 1

אני מקווה שזה עוזר. המון הצלחה!



אני עדיין דואג בקשר לאיבחון.
אני מפחד שאני אביא אותו ואקבל מבחן פסיכוטכני מוזר למדי :/
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
האשכול נעול

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 09:25

הדף נוצר ב 0.25 שניות עם 10 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2024 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר