20-03-2006, 03:08
|
|
|
חבר מתאריך: 18.12.05
הודעות: 3
|
|
כיצד זה מתבצע - רצח אופי לבנימין נתניהו
שוב התקשורת אשמה!", אמר בלעג אהרל'ה ברנע כלפי איל מגד, שהוזמן לתכנית אולפן שישי של ערוץ 2 ביום שישי בערב. ומגד תמצת את האמירה שלו, כי ערוץ 2 ולמעשה כל העיתונים מאוחדים בקידום המכירות של "קדימה" ובמאמץ המקביל לחסום את בנימין נתניהו.
במקרה של ערוץ 2, אולפן שישי, יש ריכוז חומרים וגיבורי תקשורת שעלולים לגרום למשקיף מהצד לחשוב שברנע מתמם. על העדפותיו הפוליטיות של ברנע אני לא רוצה לדעת כלום, אבל העורכת הדומיננטית של אולפן שישי היא רות יובל. בערב שבת האחרון עמדה במרכז התכנית כתבת פרופיל על בנימין נתניהו. רות יובל היא אותה עורכת של 'כל העיר' הירושלמי לפני עשר שנים, שיזמה והפיקה את כתבת הפלסטר השקרית על נתניהו כאשר נבחר לראשות הממשלה. לצד הישגיה של יובל בתקשורת מוסכם היום שאותה כתבה ספציפית, שהציגה בין היתר את נתניהו כסוכן CIA, הייתה הפלופ העיתונאי של אותה שנה. כך הגדיר אותה אז יואל אסתרון, שהיה סגן עורך "הארץ", ובוודאי לא היה לו עניין להשחיר את רשת מקומוני שוקן. ערב הבחירות ב-96' שמה יובל על השער של כל העיר את אחת התמונות הלא מחמיאות של נתניהו עם סיסמאת ההסתה 'לא נשכח ולא נסלח'. מי שהספיק לשכוח כבר, החכמה המקובלת בשמאל הציגה את נתניהו כאחראי בעקיפין לרצח רבין כמסית הראשי.
במרכז הכתבה של אולפן שישי האחרון, שאותה הכינה רינה מצליח, כיכב בין היתר כפרשן אופוזיציוני חיים רמון. גם לרמון היה תפקיד חשוב במערכת הבחירות של 96' וקשה להאמין שאהדתו לנתניהו גברה משך השנים: "מטה העבודה לא היסס להפנות תשומת לבם של כתבים לפרשיות אישיות מחיי נתניהו…הם ידעו שאסור להם לתקוף חזיתית. מוטב לשלח בו את העיתונאים", כתב נחום ברנע במאמר פוסט מורטם של בחירות 96' ב"עין השביעית". אברום בורג העיד אז: "היתה לנו החלטה אסטרטגית שהקמפיין יהיה של ניוז ולא של הסברה דרך העיתונים. מרגע שהחלטנו כך, ברור שהעיתונות הכתובה והאלקטרונית משחקת תפקיד מכריע במגרש שלנו". חיים רמון היה מעורב עד צוואר בתמרון התקשורת מטעם מפלגת "העבודה" דאז. והיה לו עם מי לעבוד כפי שיש לו עם מי לעבוד היום, כאשר הוא אחד היזמים הגדולים של פרוייקט קדימה וממנהיגיה. הפרשן המרכזי של אולפן שישי הוא ידידו הטוב והקרוב אמנון אברמוביץ', ממש כפי שדן מרגלית הוא ידידו הטוב של אולמרט. רמון הוא אחד מבכירי העבודה שהיו נפגשים באופן קבוע בחשאי בווילה בשיכון דן עם בכירי הרשות הפלסטינית, כדי לתדרך אותם כיצד להתמודד עם בנימין נתניהו.
בכתבה עצמה ולאחריה ב"פרשנויות", היה מעניין לעקוב אחר מילות המפתח של אברמוביץ' ומצליח על נתניהו. מצליח קבעה כי מאחורי המסיכות של נתניהו מסתתרות עוד מסיכות, כך שקשה לדעת מיהו נתניהו. במקומוני שוקן, לפני עשר שנים, השתמשו בכותרת 'האיש בעל אלף הפרצופים'. כלומר, מצליח ממשיכה למחזר מוטיבים של דמוניזציה - תחת השגחתה של רות יובל - וזאת למרות שלרשותה עמד כבר הרקורד של נתניהו כראש ממשלה במשך שלוש שנים, שר אוצר שלוש שנים ובאמצע קדנציה קצרצרה כשר חוץ. האמנם המנהיג הכי שקוף ברעיונותיו המדיניים והכלכליים מסתתר מאחורי מסיכות?
אבל מלת המפתח השימושית נגד נתניהו ב-2006 היא המעניינת: "פאניקה" או "תבהלת", כפי שחזר ואמר כמה פעמים אמנון אברמוביץ'. במילה הזאת אתה מזהה את אמנות הלוחמה הפסיכולוגית. לפני עשר שנים אמרו הוא "שטחי", הוא "מתוכנת". ב-99', כאשר האליטות והאוליגרכיה התגייסו כאיש אחד למוטט את שלטונו, המנטרה היתה "ביבי מסוכן", "ביבי מסוכן לישראל". כך שמעתי את רב-אלוף אמנון ליפקין שחק זועק בבית סוקולוב, חודשים ספורים לאחר שפרש מתפקידו כרמטכ"ל.
לקראת עונת הבחירות הנוכחית ניסו להחדיר מחדש את המנטרה "הוא מסוכן", אחר כך "הוא נלחץ", בסופו של דבר התבייתו איל ארד ואדלר על "פאניקה". המטרה של הלוחמה הפסיכולוגית הזאת היא ליצור התניה בתודעת הציבור: לכרוך את שמו של נתניהו עם המלה "פאניקה" ובכלל ליצור תגובה רפלקסיבית של רתיעה כל פעם ששמו של נתניהו מוזכר, ממש כפי ששיטות תעמולה שונות יצרו רפלקס מותנה דומה ברחבי העולם כלפי המלה "ישראל" או "יהודי". העובדה שגם אברמוביץ' וגם רינה מצליח עשו שימוש במלים שהזכרתי, מסגירה אותם. אני לא חושד שהם עובדים עם דף המסרים שמייצרים הפרסומאים של קדימה, אבל הם קולטים את מילות המפתח ועובדה שהם חזרו עליהן בצייתנות.
אברמוביץ' הגדיל לעשות כאשר סיכם: במערכת הבחירות הזאת "נתניהו הוא מנהיג הכתומים". אז אולי אהרל'ה ברנע באמת לא מודע למה שנעשה אצלו באולפן. אבל אין ספק, שללא שיתוף פעולה מרצון של ערוץ 2, ערוץ 1 וכמה עיתונים ותחנות רדיו, לא ניתן היה לבצע מסע של רצח אופי כפי שהדבר נעשה נגד נתניהו.
http://glz.msn.co.il/glz/news/elect...6ab3c2e785b.htm
|