23-04-2007, 22:48
|
|
|
חבר מתאריך: 22.09.06
הודעות: 255
|
|
אני דווקא מסכים עם אסא
חברות רגשית יכולה לעורר באופן טבעי רעות... לא להתבלבל.
רעות, איננו מחוייב לנבוע מרגש ולפי הקוד האתי הרצוי איננו צריך. רעות היא פעילות משותפת של כלל חברי הקבוצה לפתרון בעיות הקבוצה כולה ובאופן שווה את בעיותיהם של פרטיה. באנגלית- SocialCohesion, הוכח במחקרים רבים כי רעות הוא הגורם העיקרי לנצחון במשימה(ראה http://www.strategicstudiesinstitut...iles/PUB179.pdf).
אסביר למה לא מדובר ברגש.
לפי מה שאמר אסא בספר "אתיקה צבאית" של האוניברסיטה המשודרת: "בעיה של החבר שלי, בתור בעיה שלו, היא גם בעיה שלי, כשם שבעיה שלי, בתור בעיה שלי, היא גם בעיה של החבר שלי". רעיון זה, שבתור קבוצה הניצבת אל מול האויב\משימה, הקבוצה מורכבת מפרטים שכל בעיה של כל אחד מהם היא בעיה של הקבוצה כולה כי כל אחד מחברי הקבוצה תורם למשימה ומכאן שקבוצה שתדאג לחבריה תיהיה חזקה. הבנה זו יכולה גם להתקיים בין זרים שנפגשו זה עתה וניצבים בפני קושי בתור קבוצה. חברות רגשית איננה תנאי מחייב.
אסא כתב לא במדוייק שאמר "חבר". העקרון מדבר על חבר לקבוצה ולא בהכרח חבר רגשי. חברות רגשית יכולה לעורר באופן טבעי רעות.
------
בכתבה שהבאת אסא מדבר על העקרון שנגד להכניס את אהבת המולדת לקוד האתי של צהל ולא נגד הרעיון עצמו. הוא צודק והוא מסביר ומנמק היטב למה, רק צריך לקרוא.
נערך לאחרונה ע"י 5דרקון5 בתאריך 23-04-2007 בשעה 23:13.
|