שלום =]
אני לירוז, בת 12...מאילת
לא יוצא לי לכתוב הרבה, אבל הנה משהו שכתבתי לפני כמה ימים:

היא מתעטפת בכאב ובצער.
הדמעות זולגות מעיניה, מלאות זעם ואכזבה.
ראיתי אותה אז, הולכת במסדרון צר ואפל, חושבת על אהובה.
שפתיה האדומות, כדם בשלג על פניה הלבנות, הקודרות.
עיניה, התכולות האפורות כשלוליות מים קטנות בקרח, קרות, אך יפות ועם זאת, עצובות וכאובות.
שערה הארוך, השחור כעורב, מתנפנף ברוח כגלים בים סוער.
היא עומדת שם, עצובה וקודרת, אהוב ליבה לא איתה עוד.
היא בוכה ובוכה, ואף אחד לא שומע.
ואז, בלי כל סיבה, היא נפלה שם בחשכה, ופניה קפואות.
ראיתי עליהן את הסבל שסבלה, את הצער, הכאב, למרות שלא היתה כל הבעה עליהן.
היא לא תסבול עוד, לא תרגיש עוד דבר, לא תבכה עוד על אהובה שהלך ממנה, ולא ישוב אליה לעולם...

אממ זהו :]]

מקווה שאהבתם =))

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

שלום לך,

ברוכה הבאה לפורום !

קטע עם תחושות אפלות.
לא הבנתי אם ניסית לכתוב שיר או לכתוב פסקה עם מסר.

מתנהל כאן אשכול, למה אנשים כותבים על דברים עצובים.
אולי תתני מתחושותייך ... למה את כותבת על נושא כזה ? ממקום כזה ?

בהצלחה בהמשך !

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.