מאמר של יורם המזרחי בסיקור ממוקד :




בפתח השנה הרביעית למלחמה בעירק, אשר הייתה אמורה להכריע דיקטטור חמוש נשק השמדה המוני והתפתחה למלחמת מגן עיראקית נגד טרור וגרילה,קשה להימנע מהערות אירוניות, המתבקשות מתיאטרון-האבסורד אליו נכנסה ארה"ב כשעיניה פקוחות ומחשבותיה עמומות. </B>יותר ממאה ושלושים אלף אנשי צבא אמריקאים, מכל הזרועות, כולל משמר-החופים, מוצבים בימים אלה בעיראק. אלפי חיילים אמריקאים חונים בכוויית ובבחריין, יחידות צי גדולות מסיירות במימי המפרץ הפרסי והאוקיאנוס ההודי, עם בסיס לוחמה נגד טרור בג'יבוטי ועוד אלפי נחתים המפליגים על סיפון כלי שייט מיוחדים,מוכנים להתערב בלחימה.

מטוסים חמושים "פצצות חכמות" מבצעים גיחות מבצעיות לא רק משדות תעופה או נושאות מטוסים במפרץ,אלא יוצאים למשימות גם מארצות-הברית,טסים גבוהה מעל לאוקיאנוס האטלנטי או השקט, עם תדלוק- באוויר (B-52 , B-2). כל אלה, בלי להזכיר תרומת שותפותיה של ארה"ב, חברות הקואליציה הרופפת שיחידותיהן משתתפות במערכה וכמובן כמאה וחמישים אלף חיילים עיראקים "חדשים", שוטרים ואנשי כוחות מיוחדים של משרד-הפנים התלויים במערך הלוגיסטי-אמריקאי ונדיבות הדוד-סם.

ניצחון-פירוס מודרני

בפתח השנה הרביעית למלחמה מצטייר אפוא ניצחון-פירוס מודרני. אמנם העריץ המודח משתתף במשפט ראווה טרגי-קומי כשחקן- מאונס, צבא מפלגת הבעת' התפורר רק כדי להיות מעוצב מחדש כיזמה בהולה של המנצחים הלכודים במדינה ששחררו....

היום נשמעות נלעגות הצהרות "בומבסטיות" כפי שהשמיעו מתכנני המלחמה ומפקדי חיל- הצבא הגדול, שלמעשה נצור בבסיסיו, מוגבל בתנועותיו ולעיתים תכופות מוכיח אזלת יד שאף מבצע ראווה מתוקשר לא יכול להסתיר. כך למשל "מבצע- נחיל" שרק לפני כשבועיים נחגג "כמבצע האווירי הגדול ביותר של צבא ארה"ב מאז מלחמת ויטנאם" (משום מה שכחו את הפלישות לגרנדה, פנמה, סומליה אפגניסטן ומבצעים אחרים בעלי שמות קוד מצלצלים. רוב המבצעים שבאו אחרי שלב הכרעת האויב הצליחו כידוע... ללכוד רוח. אפילו אוסמה בין- לאדן, שלחסלו יצאה ארה"ב "למלחמה האחרת" באפגניסטן, משטה באימפריה ובין אם חי או מת הוא מופיע "כנחום תקום" של הטרור הבין לאומי.

מלחמת הגרילה והטרור בעיראק קובעת מעצם היותה זעירה - זמן מקום היקף פעולה ואפילו רמת תגובה אמריקאית-עיראקית. הציבור האמריקאי, ששכל 2325 מבניו, מבטא כעס גואה על "המפקד העליון" שיצא למלחמה חסרת רקע מודיעיני ונכשל במשימתו "הדמוקרטית" לשחרר את האומה העיראקית, שבתנאים הנוכחיים מוכנה להתפשר אפילו על סדאם חוסיין.

כך מחפש הממשל תמיכה וצידוק בבית ובעולם. סיבות לכשל אפשר למצוא למכביר - החל בירידה לפרטים טכניים של העדר שריון מתאים לפרט או לרכב עד אי התאמת הצבא האמריקאי,שבמשך דורות התכונן לעצור התקפה סובייטית או סינית במושגי כוננות המלחמה הקרה ונקלע למלחמת גרילה חסרת פשרות. כל אלה ועוד הינם נתונים חשובים אמנם להבנת הכשל, אך הגורם העיקרי להחטאה טמון בחוסר הבנה המאפיין הבית-הלבן, הפנטגון ומחלקת- המדינה, בעיקר בשאלות "דע את האויב". כיום אין ספק שהנשיא בוש ועוזריו, שעשו להצדקת המהלך-העיראקי, שאבו ופיזרו מידע כוזב כשמלבד הכשל- המודיעיני הופעל "הבומאנג האמריקאי הטוב והנדיב" - תסמונת אווילית, שמקורה באגדות שהאמריקאים מספרים לעצמם על... עצמם.


עוד - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...orld/iraq4.html