אני משער שלחלק מהגולשים כאן התחושה מוכרת:
אתה מסיים קורס מ"כים ומתפלל שלא אותך ישאירו להדרכה. אחרי זה אתה מתפלל שישלחו אותך בתור אפרוח למסייעת/רובאית בשביל שתראה אקשן ולא לבא"ח.
אתה מסיים קורס קצינים ומתפלל שישלחו אותך לוותיקות ולא לבא"ח, אפילו אם זה לא יהיה בגדוד שלך.
אתה מגיע במילואים לאימון, ושם מש"קית מנסה ללמד אותך, שהתו"ל שאתה מכיר הוא לא נכון, שיש טוב יותר ממנו - שהיא יודעת, ואתה יושב ומגחך לך על בחורה שלעולם לא ביצעה את העבודה.

לכאורה מדובר על מצב מוזר - איך לפקד על חבורה של אנשים, טובים אבל וותיקים, שמהם לא תצא כל המשכיות, טובה יותר מלגדל את הדור הבא? את הדור שיפקד עוד שנתיים על חיילים נוספים? את המ"פים והמג"דים הבאים?
מדוע להיות מ"פ זה נחשב, אבל לחנוך עשרות מ"פים באימונים בשנה נחשב תפקיד סוג ב'?

ברור לי מה המפקדים הצעירים חושבים. לעזאזל, זה בדיוק מה שאני חשבתי -
כשהפרו את ההבטחה, ושלחו אותי לבא"ח במקום למחלקת הסיור הגדודית, הייתי בדיכאון. כאשר שלחו אותי לבא"ח, שוב, לאחר קורס קצינים - בכלל הייתי אאוט. כאשר מ"מ מהפלוגה היה צריך ללכת ולהדריך בקורס קצינים, אני עלצתי כשפסחו עלי.
האשם, כמובן, לא בהם. האשם הוא במפקדים הבכירים יותר: מג"דים, מח"טים ומפקדים אחרים. הם אלה שקובעים כי הטובים ביותר יופנו לוותיקות ולא לבא"ח. הם אלה שקובעים כי כל השאר, אלה שלא רצויים ע"י יחידותיהם, ילכו להדרכת אנשי מילואים, לחניכת מסגרות בבאלי"ש.
העובדה היא שההדרכה נחשבת פחות - אלא שכאן אנו נמצאים במלכוד: אם אנו משקיעים פחות בהדרכה, מפנים כוח אדם פחות איכותי לשם - כיצד נצפה שרמת המקצועיות תהיה גבוהה?

ואכן היא לא. בכל רגע נתון, ישנם מקצועות שעליהם צה"ל נותן את הדגש. לדוגמה צליפה - שהיום נמצאת ברמה גבוהה יחסית, הייתה בתקופת גיוסי מנוונת לחלוטין. מקצועות שונים שהיו רלוונטים ללחימה בשטח סבוך בתקופת לבנון, רלוונטים פחות כיום ולכן הידע לא נשמר. לש"ב, שאז היה לחלוטין לא מפותח, היום זוכה לעדנה. לירוקים, למעשה, אין זכרון אירגוני.
מדוע?

התשובה לדעתי טמונה בכך שההדרכה בחילות הירוקים היא מאוד מבוזרת. לכל חטיבת חי"ר יש בסיס אימונים משלה שאמור ללמד אותו דבר, אלא שבחינה של מיומנות טכנית בלחימה תגלה שינויים בין חטיבה לחטיבה, ובין מחזור אחד למשניהו, באותו גדוד.
הצליפה נרכשת בשני בסיסים שונים - האחד מלמד על רוב"צ אחד, והשני על השאר, למרות שאין שום סיבה לכך. את הנ"ט מלמדים שני בסיסים שונים. בתקופה שהייתי במו"ס, באחד האימונים השתתפו כוחות סיור מ-4(!) מרכזי אימונים והכשרה שונים, שהטכניקות הסוואה ותצפית, שלא לדבר על דברים אחרים, היו שונים!

זו כמובן לא כל התשובה.... אלא שאין טעם שאפרוס את כל משנתי באחת, נכון?

התייחסותכם....

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

בכדי שאני אבין יש לי שאלה?
מדוע מעדיפים לא ללכת להדרכה אלא ללכת למקומות אחרים, אני שואל ברמה הבסיסית ביותר. למה אתה למשל שמחת שמישהו אחר נבחר להדרכה לא יכול להיות שזה רק בגלל שזה פחות נחשב, בטח יש סיבות נוספות.
תן תשובה ואולי יהיה לי מה לכתוב בעניין.
להת.
אמיל.

אקשן, זה הכל. כולם רצו אז לעשות מארבים בלבנון, לחסל מחבלים. אבל זה התחיל בצורה בסיסית יותר:
לפני קורס מ"כים, המג"ד אמר לי שבגלל ההצטיינות שלי, אני מיועד למחלקת הסיור, למסייעת. הייתי מצטיין ולכן נועדתי לוותיקות ולא להדרכה כמו כולם.
המ"כ שלי בקורס לא היה מ"כ וותיק. הוא בסה"כ סיים קורס מ"כים מחזור לפני. המ"מ שלי הגיע מגולני בגלל פציעה שמנעה ממנו פעילות מבצעית. הסמל הודח מפלוגה מבצעית.
אגב, אותו כנ"ל בקורס קצינים - המג"ד היה מג"ד שאיבד חיילים במספר אירועים קשים בלבנון, והיה די שבור. המ"פ היה סמג"ד בנח"ל והודח. המפק"צ היה פשוט שבוז.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אני חושב שזו לא רק שאלה של אקשן, אתה עושה קורס קצינים כדי לחזור ליחידה ולהיות מפקד, ולא כדי להשאר בבה"ד ולהיות מדריך.

אני מסכים שיש צורך בכוח אדם איכותי לבסיסי ההדרכה, אבל אין ספק שאת המפקדים הטובים ביותר אתה רוצה בחזית.

אם אינני טועה ישנה כעת עמ"ט רצינית בכל נושא ההדרכה בצבא, ויש להתחשב גם במה שקורה עכשיו בנושא אימון חיילי המילואים, אני חושב שבסופו של דבר יש להגיע למצב שבו קצינים ונגדים ותיקים ומנוסים יהיו בבסיסי ההדרכה, לאחר תפקידי פיקוד ושירות קרבי, ולא כמו היום שבו ישנה מש"קית הדרכה, או קצין שסיים כרגע קורס קצינים ונשאר שם כמד"כ.

ואני גם לא מתיימר להבין, אבל האם אין באמת הגיון ליצור איזשהו מסלול, שהקצינים והמדריכים המצטיינים יעברו ביחידות השדה לתקופה, ולאחר מכן ישתלבו במערך ההדרכה?
זה לא יצור כוח הדרכה הרבה יותר איכותי?

נכון, אבל אחרי כן, בתפקיד שני, אתה רוצה אותו כמדריך. בחישוב פשוט - אני כמדריך סיור, עבדתי עם כמה עשרות פלס"רים בשנה (כולל סדירים). מ"פ הכשרות סיור מעביר כ-10 קורסים בשנה. מפק"צ בפלס"ר עובר צוות אחד בשנה. למי יש יותר איפקט מהבחינה מקצועית?
חונכים גרועים = מקצועיות נמוכה, ואת זה שנינו ראינו בשטח.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

מתומצתת בססמה הנפוצה "שיישרף כל ביסלמ''ח". החיילים העוברים את הקורס פשוט שונאים את המקום, מסיבות שונות.
אחת מהן, למשל, שאולי תיתן לך כיוון, היא השבטיות הטבעית המובנית בבסיס חיל הרגלים, המקנה לכל חייל גאוות יחידה על השתייכותו לחטיבה מסויימת ולגדוד מסויים - ומי יהיה שמח לנטוש את הגדוד האהוב שלו לטובת תפקיד הדרכתי בבית הספר למ"כים?.. הלא עד אותו רגע מילא החייל את עצמו ואת ציודו ב'טיקטים' ו'בולים' עם סמל הגדוד, שבו נמצאים החברים שלו ובו נמצאת גאוות היחידה שלו.

בהיותי איש הדרכה הרבה שנים, יש לי הרבה מה להגיב בנושא - והדבר כרגע בכתיבה ועריכה בוורד.
ביטיס - עלית על נקודה מעניינת.
ולגבי נקודת המחשבה:
מפקד מחלקת כיבוי האש של איזו עיר בארה"ב (לא זוכר את שמו או את שם העיר) אמר את המשפט הבא. נא לקרוא, לחשוב ואז לקרוא שוב:

"If you think training is expensive, try ignorance"

מי שחוסך בבטיחות - משקיע בתאונה.

זו היתה הסיסמא שהנחתה את ח"א בחקר נושא נדידת הציפורים.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

ממש הרמה להנחתה..
במילואים האחרונים בצאלים (לפני חודש) בדיוק עלתה אצלנו השאלה הזאת
מדריכים שלא עברו קו מתקשים לחנוך ביעילות מכיוון שקשה להם להתמודד עם דילמות של מ"כ מ"מ או מ"פ
בנוסף היותם "סוג ב'" מקטינה את ההתיחסות אליהם .
יצירת מסלול פיקוד שהדרכה היא חלק הכרחי להתקדמות ( תפקיד רוחב) תוביל כוחות מעולים
דרך אגב גם אני זוכר את התחושה מהסדיר ,של רק שלא יקראו את השם שלי הולך להדרכה.

"אצלנו" בשריון, מי שנשאר להדרכה - הגננים - הם הדובדבן שעל הקצפת, כלומר אלו שגמרו את הקורס (קמ"ט או קק"ש) בציונים הכי גבוהים.
למרות הנ"ל, יש התחשבות ברצון הבוגר, ואם הוא רוצה לחזור לגדודים, מאפשרים לו זאת.
גם המ"פים והמג"דים של הקמ"ט/קק"ש הם מפקדים מעולים ובד"כ בתפקיד שני כמ"פ או מג"ד.
בקיצור, משקיעים מאוד בבחירת צוות ההדרכה מתוך ראייה לטווח ארוך.
אנשי חיל האויר תקנו אותי אם אני טועה, אבל גם בביס"ט זה ככה.
רם.

A pat on the back is only a few centimeters from a kick in the ass

גם בחי"ר זה כך, והחניכים הטובים ביותר נשארים לתקופת הדרכה ואז חוזרים ליחידה. הבעיה היא שזה יוצר מדריכים שחסרים ידע מעשי בפיקוד וניסיון בשטח. אם נבסס את מערך ההדרכה על אנשים שזה להם תפקיד שלישי או רביעי תרוויח נסיון בשטח ואיכות הדרכה המותאמת למה שקורה במציאות ולא פתרונות בי"ס, בנוסף המדריכים לא יהיו מבוגרים מהחניכים "בכמה שעות" אלא בעלי ותק ודרגה שתחייב התייחסות רצינית יותר.

אני פחות דואג לקורסי הפיקוד בחי"ר. אני מסכים עם הקביעה שלך בנוגע להם.

מה שהכי צורם לי, שמל"י, שהוא מקור בלתי נדלה לידע מקצועי רלוונטי, נחשב ל"בית קברות" לקצינים, ומגיעים לשם נפלטי יחידות החי"ר

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

וההוכחה לכך היא שמצטיינים פלוגתיים כמעט אף פעם לא נשארים להדרכה. הגדוד רוצה אותם בחזרה.
מה שגדודי ביסלמ"ח עושה בדרך כלל בשלב המו"מ עם גדודי החי"ר, הוא 'לקחת' שני חיילים טובים (מאותו הגדוד) ולתת לגדוד לבחור איזה מהם הוא מחזיר אליו ואיזה מהם יישאר אצל הגדוד מביסלמ"ח.

כמו כן, כיום ברוב המקרים אלה שנשארים להדרכה לא חוזרים ליחידה שלהם.

הקביעה ש"הדובדבן שבקצפת" נשארים גננים בשיזפון היא לא בהכרח נכונה (אבל מה שבטוח - הגננים מאימינים בזה). מי שקיבל ציונים גבוהים בקמ"ט לא יהיה בהכרח גנן טוב או שיצליח במיוחד בקורס קצינים. בכל פלוגה בשיזפון אתה יכול למצוא בקלות את הגננים הטובים יותר ואת ה"נפלים".

הבעיה הגדולה יותר היא המט"קים שיוצאים משם ונשלחים לביסל"ש - שחלקם הגדול לא מתאימים לפקד על טנק או על חיילים בכלל. את הקמ"ט שלי עברתי לפני יותר מ5 שנים ואני זוכר מעט מאד תכנים לגבי פיקוד ומנהיגות. גם סדרת החינוך של השלושה ימים (קיצרו אותה כדי להשקיע יותר בניווטים, אלוהים יודע למה) לא עשתה את העבודה.
כ40 עד 50 מסיימים קורס פיקודי, וחלק נכבד מהם מגיע לתפקידים כמו סמב"צים או מש"קי הדרכה, אחרי שהעבירו מחזור לא מוצלח.

אני לא יודע איך הדברים מתנהלים בביסל"ש כיום, אבל בתקופה של לפני 4-5 שנים, רמת ההדרכה היתה נמוכה מאד (וזה בלי להזכיר בכלל את התכנים המקצועיים הלא מעודכנים שם).

אני אתאר איך זה בחיל האויר, ואולי זה יעזור קצת, יתכן וחלק מהדברים אפשריים ליישום במקומות אחרים:
בחיל האויר כמעט כל טייס ורבים מן הנווטים הולכים להדרכה. תקופת ההדרכה היא של שנתיים והיא מתבצעת לרוב כשנתיים עד שלוש לאחר קבלת הכנפיים.
המקומות שמדריכים בהם הם: הרוב בבית הספר לטיסה,ומעטים בסימולטורים ובקורסים המתקדמים (קא"מ וקאמ"מ).
יש לזכור שכל אחד מהמדריכים ממשיך לטוס בטייסת המבצעית שלו ולכן אין את הבעיה של תחושה של "מפסידים אקשן".
בעיקרון- ככל שאתה יותר טוב יש לך סיכוי להדריך באחד המקומות היותר פופולריים, אבל זה לא לגמרי לוקח ולפעמים חברה מעולים הולכים להדריך במקומות לא פופולריים ולהפך.
למה ההדרכה נחשבת כפופלורית וכולם רוצים כבר לצאת להדריך:
1. בטייסת אתה טוחן, לעומת ההדרכה ששם החיים יותר נוחים.
2. זה מעניין וגורם לסיפוק רב להדריך את הדור הצעיר.
3. אתה ממשיך לשמור על מבצעיות ועדיין יש אקשן בטייסת, אבל אין את העבודה של להיות צעיר בטייסת.
4. חיל האויר משקיע בהדרכה הרבה מאוד, קורס ארוך ומעניין ואמצעי הדרכה רבים- בתכלס אין הרגשה של סוג ב' אלא להיפך- לרוב הפחות טובים הם אלה שלא נמצאים בהדרכה (למרות שזוהי הכללה גם כן ובפעמים רבות זה כמובן לא נכון).
אם הייתי צריך "ליעץ" לירוקים בעניין הייתי מתרכז בשני דברים: לקחת את הטובים והמנוסים להדרכה באיזשהו מסלול שמייצרים- אם רוצים וגם אם לא רוצים... כל זאת תוך שידור חד משמעי שמהיום הטובים ביותר הולכים להדרכה (אם לא מיד אז בשלב מסוים).
לייצר במסלול הזה אפשרות להמשיך להיות "מבצעי" גם בתקופת ההדרכה ולקבל מנות אקשן מדי פעם (נגיד- חודש בכל חצי שנה, עושים בגדוד חטיבה או איך שאתם קוראים לזה...).
אם דברי הם לא רלוונטים לירוקים אז סלחו לי, אני רק מנסה לעזור ובהחלט יכול להיות שהעצות שלי הן לא ממש אפשריות.
אמיל.

גם אלה שנשארים להדרכה עדיין מבצעיים, כי פלוגות קורסי המ"כים והקצינים הן פלוגות מבצעיות שנמצאות בראש סדר העדיפויות של מז"י להקפצות לצורך מבצעים, ורוב הזמן הייתה המציאות שלמדריך בקורס מ"כים יש יותר סיכוי להשתתף בפעילות מבצעית מאשר למ"כ טירונים.

אמנם, מאז היציאה מרצועת עזה (ולמען האמת מאז בחירתו של אבו מאזן) מוקפצים הקורסים הללו בתדירות נמוכה בהרבה ממה שהיה בתקופתו של ערפאת. (אני לא מחשיב כמובן את ההקפצות הקשורות לתוכנית ההתנתקות...).

__________

האופציות הפתוחות בפני מדריך בקורס מ"כים הן להתקדם לתפקיד סמל בקורס(עם הסמכת קורס סמלים בכירים), לעבור להדריך באחד ממקצועות חטיבת ביסלמ"ח (האמרים, בארט, מרגמות, גיל, טרקטורונים ועוד), לצאת לקורס קצינים (ולאחריו לחזור להיות קצין בקורס), ולפעמים גם לחזור לגדוד המקורי של החייל או לקבל במ"זי שיבוץ מחדש.
מ"כ טירונים, לעומתו, יסיים מסלול עם חייליו במידה ולא יצא במהלכו לקורס קצינים, ובסוף המסלול יש לו שלוש אפשרויות על פי רוב: או לעשות קורס סמ"בים ולחזור להיות סמל בבא"ח, או לחזור לגדוד המקורי שלו, או להשתבץ במחזור חדש בבאח בא"ח בתפקיד 'טכני' (רס"פ, סרס"פ, מש"ק קשר, נהג וכו').

אני שרתתי ביחידת הדרכה של ח"א (גדנ"ע אוויר) ואח"כ המשכתי בביסמ"ת (בית הספר למקצועות תעופה) ומשם חזרתי ליחידה (או בעצם המשכתי בשרות "מרובה תפקידים") לשמש מ.ע. (ממונה על) גף הדרכה - כלומר מבחינה היררכית - הייתי מס' 3 ביחידה אחרי מפקד היחידה ומפקד גף הדרכה, כאשר קציני היחידה (קציני המרחבים) היו בכל מובן מקצועי ת"פ שלי (להבדיל מקישקושי מינהלה ומשמעת).

היו כמה כללי יסוד לגבי הדרכה:
א. מדריך לעולם יהיה אחד שצבר נסיון גם מחוץ לבית הספר, ובמילים אחרות - לא יתכן שמדריך פיקוח טיסה יהיה אחד שבילה רק שבוע על המגדל בחניכה בסיסית תוך כדי הקורס.

ב. בין קורסים (ובעונה היבשה שבין מחזורי גיוס) - משובץ המדריך לפעילות ביחידתו. אם זו מדריכה בקורס פקמ"ציות - היא מוצבת בטייסת, ומשם חוזרת להדרכה כשצריך.

ג. התנאי להדרכה מתקדמת - הוא שרות מתקדם - כלומר, מי שלא צבר נסיון מספיק - מעולם לא הדריך אנשים מנוסים ממנו, מתוך הכרה שהמדריך צריך לדעת ולחוות על מה הוא מדבר).

באשר ליחידה שלי, שהיתה כאמור יחידת הדרכה - רק מי שהיה מדריך מצטיין, יכול היה להיות משובץ להדרכה בקורס להדרכת מדריכים, ורק לאחר שצבר לפחות נסיון של שנה בהדרכה.
היה דרוש יותר נסיון מזה - כדי להפוך למדריך לשלב מקצוע מתקדמים יותר, וממש עילוי כדי להיות מדריך בצפ"ה (צוות פיתוח הדרכה).

מעבר לכך - מנסיון שצברתי לאחר השרות - מדריך, עשוי ללמוד המון מעצם ההדרכה והתמודדות עם "עיזים" שנובעות מתקלות שבהפעלה שגויה של מערכות. בכך הוא מתפעל בעצם הרבה מערכות "קרוב למגבלות" בתנאים שאיש שטח ממוצע לא להיתקל בהם לעולם.
אני מודע שזה נכון בעיקר בתחום הטכני, ולא נכון לכל הקשר, אבל בהחלט נקודה למחשבה - מה עושים עם זה אח"כ.

לסיכום - להתקבל להדרכה בביסמ"ת נחשב לצ'ופר רציני מאד - אפשר לפרש את זה כהכרה רשמית ביכולתך המקצועית, וסימונך כגורם מוביל בעל ערך.

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

1. בקורסי המ"כים והקצינים, לעומת זאת, רוב המדריכים הם כאלה שסיימו את המחזור הקודם של הקורס, ובמקרים רבים יש תחתיהם חיילים שוותיקים מהם במחזור גיוס או שניים.

2. מטבע הדברים לא ניתן לשלב מדריך בקורסים אלו בפעילות מבצעית, אלא אם מדובר בכזאת שהקורס עצמו מבצע. מה שכן, ניתן לשנות את כל השיטה ולהפוך את התפקוד כמדריך לתקופה זמנית ומוגדרת, בסיומה יכול המדריך לחזור ליחידתו. זה לא כל כך פשוט, אבל זה לא בלתי אפשרי.

3. הגישה בביסלמ"ח היא הפוכה - להעדיף להשאיר בחטיבה דווקא את הצעירים יותר (וממילא חסרי הניסיון), כי אז הם יוכלו להשתמש בהם זמן רב יותר (עד השחרור...). שינוי כמו זה המתואר לעיל יכול לתקן גם את הנושא הזה.


ועדיין, צריך לזכור שחי"רניק ממוצע לעולם יעדיף להישאר בגדוד ובחטיבה שלו. עניין של גאוות יחידה, שנמצאת בחי"ר בצורה פרטנית בהרבה ממקומות אחרים.

הערות 1,2,4 שלך נהדרות, אבל 3 לא ישימה במקרה של צבא היבשה מסיבה מאוד פשוטה: איש צ"א פועל ברמה העקרונית כלוחם בודד. נכון שבמסוקים ותובלה (וגם נווטי קרב) עובדים כצוות, אבל אלה לא צוותים קבועים. אם מישהו נמצא במטה או בהדרכה הוא הצ"ח, ויכול להצטרף לפעילות פעם בשבוע, הוא אינו משפיע עליה - היא מתנהלת אתו או בלעדיו באותו האופן (הצ"ח הרי אינו נושא בתפקיד קבוע בטייסת כמו קצין מערכות, קצין גינה או משהו כזה).
בצבא היבשה העבודה מתנהלת ביחידות אורגניות ע"פ תפקידים ברורים, ולכן אי אפשר לקחת מישהו ולהגיד לו "אתה מפקד על פלוגה יום בשבוע", כי מה יקרה בשאר השבוע ? זה בדיוק המקור לכך שבח"א אצ"א עושים מילואים ביחידה קבועה וסדירה (למעשה בהרבה מקרים אותה טייסת שסיימו בה את הקבע), ומילואים ברוב צבא היבשה עושים ביחידות אורגניות על טהרת המילואים.

פרספקטיבה נכונה לשנות ה 90, יתכן ודברים השתנו מאז.

קודם כול צדק מי שאמר שבשריון משתדלים להשאיר את הטובים ביותר להדרכה גם בקמ" וגם בקק"ש (קורס קציני שריון). המצב האידיאלי היה לשלוח את בוגרי הקורסים הטובים ביותר לתקופה או שתיים בפלוגה מבצעית ואז לקבל אותם חזרה להדרכה. הבעיה היא אופק השרות הקצר והעובדה שהרוב המכריע של גנני הקמ"ט הם פוטנציאל קצונה ורובם המכריע של גנני הקק"ש הם פוטנציאל מ"פ והלאה.
במידה וגנן קמ"ט ישלח לשמונה חודשים למבצעית ואז יחזור לשתי תקופות הדרכה לצבא לא יהיה כדאי לשלוח אותו לקורס קצינים אותו יסיים רק אחרי שלוש שנות שרות. גנן קק"ש יהיה במצב דומה לגבי חתימת תקופה נוספת לטובת קורס מ"פים.

לפיכך כל זמן שהצבא שלנו הוא לא צבא מקצועי הבנוי על אנשים הנשארים לטווח זמן ארוך באותו תפקיד בשריון מתפשרים על גנניי קמ"ט חסרי ניסיון מבצעי או כאלו שאינם פוטנציאל קצונה ובקק"ש בתקופתי היו מתפשרים על תקופת הכשרה בגדודים של 4 חודשים בלבד.

פתרון אפשרי: צבא מקצועי שחלק ממפקדי הטנקים שלו מקבלים שכר גבוהה משלב מוקדם של השרות ונשארים לתקופה של 4 שנים למט"ק/גנן וחמש שנים למ"מ גנן קק"ש.

טל

א. אין בעיה להוסיף את תקופת ההדרכה כתפקיד רוחב שלישי או רביעי, בתוך בניית תכנית השירות. אמנם זה כאילו יוצר בעיה בהדרכת מ"כים/מש"קים אבל אפשר לגרום לכך שהגננים יהיו נגדים.

ב. טל כבר שתיים בלילה, לך לישון.

כשאני התגייסתי וסיימתי קורס מט"קים בד"כ את הפחות טובים היו שולחים לביסל"ש, הטובים ביותר היו נשארים גננים (וגם זה בהכללה) ואת הטובים היום שולחים לחטיבה שם כל מג"ד היה מחליט את מי הוא רוצה בפלוגת צמ"פ (הדרכה) ואת מי במבצעית. אותי בסוף הקורס שלחו לחטיבה (הגנן המליץ מבצעית והמ"פ המליץ צמפ בעקבות שיחה שלי איתו) והגעתי לצמפ ובשיחה עם המג"ד נאמר לנו שהוא החליט לשבץ את ההכי טובים בצמפ.
כיום המצב דיי דומה רק שאיחדו את ההכשרה לרצף הכשרות (נושא כאוב בפני עצמו) כך אני לא יודע מי שולחים לאין למרות שנדמה לי שאת הטובים יותר שולחים למבצעית (מהיכרות שלי עם חיילים שלי שסיימו את הקמט).
לגבי גנקשים (גנני קקש) אני יודע שמשתדלים לשלוח אותם למחזור במבצעית ואחרי זה מושכים אותם שוב. זה קורה גם בגנני קמט ששולחים אותם להתמקצע מחזור אחד בצמפ.

אבל לא בכולם. לי למשל (כמ"כ) הייתה אפשרות בחירה האם לפתוח מחזור בבא"ח או להיות מ"כ בפלוגת מסלול ומשם לותיקה - ובחרתי להיות מ"כ בבא"ח; בחירתי הייתה גם מסיבות שאין זה המקום לפרטן, אבל גם בגלל שהאמנתי יותר בעבודה של מ"כ טירונים.

ולפחות בחטיבה שאני מכיר, אי אפשר להגדיר את המצב חד-משמעית כ"המג''דים שולחים את הטובים לותיקות".


לגבי מיומנות טכנית בלחימה, דווקא בכך שאתה יכול לגלות הבדלים בין מחזור למחזור באותו בא"ח ואפילו בין פלוגות שונות באותו בא"ח, מוכיח לדעתי שמקור ההבדל איננו באיכות הסגל הפלוגתי אלא בהבדלים טבעיים והגיוניים שכמותם תמצא בכל מקום.

ודרך אגב, המגמה עכשיו במפקדת הקחצ"ר היא אכן לאחד ככל האפשר את התו"לים בין הבא"חים השונים. (שלא לדבר על זה שכל המ"כים והסמלים עוברים הכשרה זהה, יחד באותו קורס, בניגוד למצב שהיה בתקופה שלכל חטיבה היה גדוד קורס מ"כים משל עצמה).


לגבי קורס צלפים וקורס בארט, הסיבה שהם מבוצעים בבסיסים שונים נובעת קודם כל מההבדל בהגדרה ביניהם, וכן מכך שהבארט הוא אחד מקורסי המסייעת המועברים כולם בבסיס המרכזי של ביסלמ"ח, ומכך שמדור קליעה וצלפים יושב בבא"ח אדם. זה גם עונה לך על ההבדל במיקום ההכשרה של הגיל (שאף הוא אחד ממקצועות המסייעת) והעורב.

אז מה שבארט הוא מקצוע מסייעת? אז מה שגיל הוא מקצוע מסייעת?

אני יודע שענף נ"ט (דאז), העביר את נושא הנ"ט הרבה יותר טוב ממה שהעבירו בביסל"ח. כנ"ל לגבי סיור. ואני בטוח שכנ"ל לגבי צלפים.
לא הנושא הטכני, או ההשתייכות המקצועית היא הפואנטה. מה שחשוב זוהי המיומנות הטקטית והטכנית. דווקא משום מדובר במקצועות שאינם חי"ר קלאסי, חשוב שיהיה גוף מקצועי שירכז אותו בכל הרמות - מדור מרגמות כלל צה"לי, מדור נ"ט כלל צה"לי וכך הלאה. רק בצורה כזו ניתן יהיה ניתן לקבוע רף מקצועי גבוה למקצועות יחודיים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

שכנראה החליטו במז"י (וזו החלטה עתיקה, כמובן), לרכז את כל קורסי המסייעת באותו בסיס. השאלה צריכה להיות, אם כבר, למה מדור קליעה וצלפים לא עובר אף הוא לבסיס הזה בפרט ולחטיבת ביסלמ"ח בכלל. (והתשובה היא, סביר להניח, פוליטיקה פנימית במז"י).


אפשר לשאול עוד הרבה שאלות בכיוון הזה. למשל, למה הכשרת הנקפדונים היא באליקים ולא בהר צבוע עם הנגמ"שים והאכזריות?..


המצב הנוכחי הוא שמדור מרגמות (למשל) שייך לחטיבת ביסלמ"ח, ולא השתכנעתי שזהו מצב שלילי. לכל היותר, המסקנה תהיה שצריך להעביר לביסלמ"ח ענפים נוספים - ולא להפך.

אני לא אומר מי צריך לעבור לאן, וממש לא אכפת לי מי ירכז את כלל נושאי ההכשרה.

אני אומר שצריך לרכז את נושאי ההכשרה במקום אחד - בין אם ביסל"ח, אדם, מל"י או השד יודע מה. אין שום סיבה שבצבא קטן יהיו 4 מרכזי הדרכה שונים לאותו נושא

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ביטיס לדוגמה צליפה - שהיום נמצאת ברמה גבוהה יחסית, הייתה בתקופת גיוסי מנוונת לחלוטין.

אתה חושב שהצליפה בצה"ל ברמה גבוהה? אתה יכול להסביר לי למה אתה חושב ככה? אני לא ממש חושב ככה.....
אולי ביחסית לתקופת גיוסך?

בזמן גיוסי הצליפה לא ממש לא היתה קיימת. בכל מחלקה היה צלף אחד, הקורס היה קצרצר ולא היתה מסגרת חניכה בפלוגה או בגדוד לצלפים.
בגלל שבטירונות שלי אף אחד מהמפקדים היה צלף, היו מביאים מ"כ מהפלוגה השכנה למסדרים ואימונים....ברגיל, הצלף יכל לעשות מה שהוא רוצה - אף אחד לא ידע אם הוא מסבן או אומר את האמת... ההבדל הוא בהחלט שמיים וארץ.....

נכון, יש מה לשפר:
רמת הצליפה ביחידות נפגעה בגלל העובדה שרוב השירות נעשה בשטחים ואין מספיק זמן לאימונים. קורס הצלפים קצר מדי ולא מכיל מספיק תכנים טקטיים, וחסרה הכשרת מפקדים מספקת בנושא.
אבל... יש מערך הדרכה מיומן, עם נסיון קרבי עשיר וחניכה של מדור צלפים ביחידות הלוחמות. הידע קיים, הוא זמין והוא ממשיך להאגר כתוצאה מלימוד לקחים מהיחידות עצמן.
עם זאת, אני מתייחס רק לרובי הצלפים הקלים יותר. אני לא יודע איך המצב בנושא הבארט, וזאת גם חלק מהטענה שלי בכל הנוגע למערך ההכשרה הצה"לי. אין שום סיבה שמדור צלפים לא יחלוש על כל נושאי הצליפה - בארט או רוב"צים קלים יותר.

בסך הכל, ברגע שיחידות החי"ר יחזרו להתאמן בצורה סדירה, אני מאמין שהרמה המקצועית תחזור למצב בו היא הייתה בשנים 2000-2002.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -