הבורסה לא צריכה לפחד מהמפלגות החברתיות

המשקיעים לא אהבו את עליית כוחן של המפלגות המתיימרות להיות חברתיות. כעת נותר לחשב מהו הנזק שיגרמו הדרישות הכספיות של החברות בקואליציה

08:19 | 31.3.2006 סמי פרץ

התגובה הראשונה של השווקים הפיננסיים לתוצאות הבחירות היתה שלילית. המשקיעים לא אהבו את עליית כוחן של המפלגות המתיימרות להיות חברתיות, והם חוששים מפני סחיטה תקציבית שתחזיר אותנו אחורה כמה שנים טובות. בקואליציה המסתמנת - זו שאהוד אולמרט מייחל לה - יש לפחות שלוש מפלגות חברתיות-סקטוריאליות. העבודה, הגמלאים והחרדים (ש"ס ויהדות התורה). החבירה של המפלגות האלה לקדימה של אולמרט תיצור ברית מעניינת בין מפלגת המעסיקים, מפלגת ועדי העובדים, מפלגת אלה שעבדו ופרשו, ומפלגות אלה שמעדיפים בכלל ללמוד במקום לעבוד. ברור שכל מפלגה תנסה לסחוט ולשאוב תקציבים למטרותיה, אם כדי להגדיל את שכר המינימום, אם כדי להחזיר את הקצבאות ואם כדי להזרים כספים לישיבות. מנגד, מדובר במפלגות שעשויות לתמוך במהלכים מדיניים שימשיכו את הקו של ממשלת שרון ויסייעו לשמור על רגיעה בטחונית.
כעת נותר לחשב מהו הנזק שיגרמו הדרישות הכספיות של המפלגות הקרויות חברתיות, ומהי התועלת שתצמח למשק בזכות התקדמות בתהליך השלום או לפחות השגת רגיעה בטחונית.
קשה כמובן לשים את האצבע על הערך הנוכחי הנקי של מהלך כזה, אבל אפשר להשתעשע במחשבה על האלטרנטיווה - חבירה של אולמרט למפלגות הימין.
נניח שאולמרט נלחץ מהדרישות התקציביות של ש"ס, העבודה והגמלאים ומחליט להקים ממשלת ימין עם אביגדור ליברמן, הליכוד והאיחוד הלאומי. לכאורה, למפלגות האלה אין אג'נדה חברתית ולכן הן יהיו פחות סחטניות, אבל למעשה, האג'נדה החברתית-אידיאולוגית של אותן מפלגות יקרה עשרות מונים לעומת אלה של המפלגות החברתיות האחרות ומחירה הוא המשך השקעות עתק במפעל ההתנחלויות, השקעה אדירה בתקציב הביטחון ובהגנה על ההתנחלויות, התרחקות של משקיעים זרים מהמשק, ובעיקר היעדר תקווה לפריצת דרך מדינית.
את הערך הנוכחי הנקי של הקמת ממשלה כזו גם קשה לחשב אך ברור שהוא שלילי ובמספרים גדולים. ולכן, כאשר עומדים בפני הקמת ממשלה חדשה, צריך לבחון - כמו שמקובל בעולם הכלכלי - אלטרנטיבות וללכת על ההשקעה שמשאירה ערך נוכחי נקי חיובי. האופציה החברתית נראית אולי יקרה ומבהילה, אבל אם היא תטופל בתבונה היא תהיה הרבה יותר זולה מהאופציה הימנית-אידיאולוגית.