חקירת מבקר קופ"ח כללית חושפת שורת מחדלים, לרבות כשלים בתחזוקת מכונות הנשמה והרדמה ב-8 בתי חולים גדולים של הקופה

שורה ארוכה של מחדלים וכשלים חמורים ומתמשכים באחזקת הציוד הרפואי בשמונת בתי החולים הגדולים של [[קופת חולים כללית]] ("בילינסון", "השרון" ו"שניידר" בפתח תקוה, "סורוקה" בבאר שבע, "קפלן" ברחובות, "מאיר" בכפר סבא, "העמק" בעפולה ו"כרמל" בחיפה) - כך קובעת חקירת מבקר קופת חולים כללית, שחיבר את הדו"ח המקיף והשיטתי הראשון שנערך במערכת הבריאות בישראל על אחזקת הציוד והמכשור הרפואי. בין המחדלים, גם כשלים בתחזוקת מכונות הנשמה והרדמה בבתי החולים.

קופת חולים כללית אחראית על כמחצית מבתי החולים בישראל וחברים בה כ-3.8 מיליון מתושבי ישראל - הכוללים את מרבית החולים הקשים, הכרוניים והזקנים. מבקר כללית, עדי שביט, בדק ב-2005-2004 את הפיקוח והבקרה של הנהלת כללית והנהלות בתי החולים אחר תקינות אלפי פרטי הציוד והמכשור הרפואי. למרות חשיבות העניין, עד כה לא ערך משרד הבריאות חקירה מקיפה דומה בבתי החולים הרבים שבבעלותו.

בחקירה נמצא כי בכל המכשירים המשמשים לחיתוך ולצריבת רקמות (מכשירי דיאטרמיה) בחדרי הניתוח בבתי החולים סורוקה וקפלן ובמרפאות כללית בחיפה ובאזור המרכז, לא בוצעו טיפולי אחזקה לבדיקת תקינות בתדירות הנדרשת על פי נהלי בתי החולים עצמם; זאת למרות שתקלות במכשירים אלה עלולות לגרום לכוויות קשות, לסיבוכים קשים בניתוח ואף לסכן את חיי המטופל. בנוסף, בסורוקה לא בוצעו - בניגוד למתחייב - טיפולי אחזקה לחלק ניכר ממכונות ההנשמה.

גם בבתי החולים בילינסון, השרון, העמק, כרמל ומאיר לא בוצעו טיפולי אחזקה לחלק ניכר מהמכשירים לחיתוך רקמות. בבתי החולים קפלן, השרון, העמק ובמרכז שניידר לרפואת ילדים נמצא כי לא בוצעו בדיקות אחזקה בחלק ניכר ממכשירי ההרדמה או ההנשמה - שחייהם של חולים תלויים בתפקודם התקין. בבדיקות מדגמיות שביצע במרכז שניידר, גילה המבקר כי לא בוצעה אחזקה למניעת תקלות במכשירים קריטיים לחיי תינוקות כמו ארבעה מהאינקובטורים לפגים, ב-28 ממכונות ההנשמה וב-13 ממכשירי הניתוח לחיתוך וצריבת העור.

בסורוקה התברר כי רופאים נאלצו להוריד חולה משולחן הניתוחים לאחר שרק בעת הניתוח התגלה כי לא ניתן לקיים אותו מאחר שהמכשיר האופטי שבאמצעותו הוא מבוצע אינו תקין - וזאת אף שהמכשיר רק חזר באותה עת מתיקון. בעת הניתוח בסורוקה, התברר גם כי שלושת המכשירים האחרים בבית החולים נמצאים בתיקון, לאחר שהתגלו בהם תקלות חוזרות ונשנות. חלק ממכשירים חיוניים אלה המתינו לתיקון תקופות ממושכות שהגיעו ל-170 יום. אף שהמבקר התריע עוד ב-2002 כי חלק מהציוד הרפואי שבו משתמשים בבנק הדם בסורוקה הוא מיושן, בלתי תקין ולא בטיחותי - בחקירה התברר כי בבית החולים ממשיכים לעשות בו שימוש.

בבית החולים כרמל התגלו ממצאים חמורים ביחידת הדיאליזה. לפי סטנדרטים מקובלים במערכת הרפואית, 21 ממכשירי הדיאליזה המשמשים לטיפול הקבוע בחולי הכליה - מיושנים מדי (מעל חמש שנות פעילות).

גם במקרה זה, התריע המבקר על המצב בפני הנהלת בית החולים ב-2002 - ואולם, מאז המצב רק הורע. בנוסף, החקירה גילתה כי בבית החולים לא בוצעו בדיקות אחזקה ל-12 מכונות לב-ריאה, שאליהן מחובר חולה בעת ניתוח מעקפים בלבו.
שימוש בציוד בלתי תקין - סכנת חיים לחוליםבבתי החולים שנבדקו על ידי המבקר רשומים כ-28 אלף פריטי מכשור רפואי בערך כספי של כ-200 מיליון שקלים. בתי החולים אלה משלמים מדי שנה כ-47 מיליון שקלים בעבור אחזקה ותיקון המכשירים, בעיקר לחברת "כללית הנדסה רפואית" - חברה בבעלות כללית, שעובדיה מבצעים את מרבית פעולות אחזקת הציוד הרפואי בעבור מוסדות הקופה.

חקירת המבקר כללה את כל המכשור הרפואי בבתי החולים ובמרפאות הקופה - כולל מכשירים תומכי חיים כמו מכונות הנשמה ודיאליזה, מכשירים לניטור כמו מדי לחץ דם, מכשירים לטיפול בחולים ומכשירי [[רנטגן]] והדמיה. המבקר מציין כי ציוד ומכשור רפואי תקין הוא קריטי להבטחת איכות האבחון והטיפול וכי שימוש בציוד רפואי בלתי תקין - כמו ציוד בחדרי הניתוח וציוד הנשמה והרדמה - עלול להוות סכנת חיים ממשית ומיידית לחולים.

המבקר התריע בדו"ח הביקורת כי "אי-ביצוע אחזקה מונעת למכשור רפואי עלול לגרום סיכון מיותר לחולים ולפגוע באיכות הטיפול הרפואי. כך, למשל, עלולות להיגרם כוויות ממכשירי הניתוח או להתקבל תוצאות מדידה שגויות עקב אי-כיול מכשירים". המבקר ציין עוד כי הממצאים על פעולות אחזקה בלתי מספיקות למניעת תקלות במכשור הרפואי מציגים "מצב דברים בלתי תקין - גם כאשר מדובר ולו במכשיר אחד, שלא עבר טיפול מונע במועד, שהרי אין צורך להרחיב בדבר המשמעויות העלולות לנבוע מכשל בתפקודו. מדובר במכשור שתקינותו חיונית להצלחת הטיפול הרפואי. האחריות לאיכות הטיפול הרפואי, הנגזרת גם מאיכות המכשור הרפואי, מוטלת בראש ובראשונה על הנהלות בית החולים".
בכל בתי החולים נמצאו ליקויים חמורים ברשימות מלאי הציודמשה בן שחר, יו"ר ועדת הביקורת של מועצת המנהלים של קופת חולים כללית, אמר ל"הארץ" בעקבות הדיונים בוועדה בראשותו כי "על רקע הממצאים החמורים, נדרוש נקיטת אמצעים משמעתיים כלפי המעורבים הישירים. אנו רואים בחומרה רבה את העובדה כי לא בוצעו טיפולי אחזקה מונעת בתדירות הראויה למכשור רפואי חיוני כמו מכשירי ניתוח ומכונות הנשמה והרדמה, וקיים חשש שמכשור חיוני כזה ימשיך להיות בלתי מטופל ומתוחזק. בנוסף, חמור ביותר שלהנהלות המעבדות בבתי החולים לא היה מידע לגבי אחזקת חלק מהמכשירים". בן שחר הוסיף כי חשוב להעריך את הביקורת הפנימית של מבקר הכללית, שבניגוד למוסדות בריאות אחרים מתמידה בפיקוח ובבקרה שיטתיים. יחד עם זאת, הוא ציין כי הממצאים שהתגלו בחקירת המבקר "טרם באו על תיקונם" וכי "מועצת המנהלים של כללית תסיק בקרוב את המסקנות המתחייבות".

על פי דו"ח המבקר, בכל בתי החולים ובמחוזות הקופה שנבדקו על ידו נמצאו ליקויים חמורים ברשימות המלאי הנכונות והמעודכנות של הציוד הרפואי. ליקויים אלה גורמים לכך שלא ניתן לקיים בקרה ופיקוח הולמים על הציוד והמכשור הרפואי ועל פעולות האחזקה למניעת תקלות באותו ציוד. כך, למשל, נמצא כי במרכז שניידר אין התאמה בין 80% מרשימת הציוד שבחברת כללית הנדסה רפואית לבין המכשירים והציוד שנמצא בפועל בבית החולים; בבילינסון נמצאה התאמה כזאת רק לגבי מחצית מהמכשור שברשימות הציוד. בדו"ח המבקר נמצאו כשלים באחזקת ציוד רפואי גם במרפאות ובמכונים בשלושה ממחוזות הקופה (חיפה והגליל המערבי, מרכז ושרון-שומרון).

מקופת חולים כללית נמסר כי "הנהלת כללית ומועצת המנהלים מתייחסים בכובד ראש לביקורת המבוצעת על ידי גורמים שונים - ובכלל זה מבקר הפנים - ורואים בדו"חות הביקורת כלי בעל חשיבות רבה להמשך שיפור השירות. מאז בדיקת המבקר נעשו פעולות רבות לתיקון הליקויים. בין השאר, מונו בבתי החולים אחראים לרישום הציוד הרפואי; אושרו נהלים חדשים שהטמעתם כבר החלה להשפיע באופן משמעותי על ניהול רשימות הציוד ועל ביצוע מעקב אחר טיפולי המנע והאחזקה במיכשור הרפואי; והותקנה מערכת מחשוב למעקב אחר תיקוני ציוד".