11-04-2006, 01:23
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 21.08.03
הודעות: 4,642
|
|
|
|
|
מממ...
בד"כ כשכותבים שיר אז יש הרגשה מאוד קיצונית, כך כשאת מאוד עצובה את שואלת למה העולם כזה מסריח למה תמיד חייבת להגיעה נפילה ואיך אפשר ל האמין באלוהים שלא עושה כלום וכ'ו וכ'ו.
כשאת מבולבלת את שואלת למה כל זה קורה, מאיפה בכלל ולשם מה אנחנו כאן, מתחילה עם שאלות פליסופיות וכ'ו...
כשאת שמחה את שואלת למה לא כולם כך, ושואלת למה החבר שלך לא לידך ולמה אנשים לא מבינים כמה אושר חיים מעניקים.
וכך הלאה.
לכל רגש יש מליון שאלות להציע, וכשאת ברגש אחד בצורה קיצונית ומתפרצת ממך השירה, את מתחילה באמת להפציץ בשאלות לפי מצב רוח.
בקשר לסיפורים הדברים קצת יותר שונים. זה תלוי בסוג הסיפור, אם הסיפור הוא סיפור השכל אז יש לך הרבה שאלות אבל מוסר השכל שגורם להכל להיראות טוב יותר. אם זה סיפור שהסיבה לכתיבה שלו היא השאלות שמתרוצצות, אז באמת יש רק שאלות ובסוף יש מצב או של 'טוב נו למי אכפת כשיש סקס יש הכל' {את יודעת, דברים כאלה} או שזה נשאר בגדר תעלומה.
ש סיורים שהם בעצם מונולוגים ויש סיפורים שהם על דמויות מומצאות שכל העלילה מבוססת על תעלומה ולא על החיים.
בקיצור, יש מגוון רחב של שאלות ומגוון רחב של תשובות, השאלה מה מתאים לך באותו הרגע. ולשאלתך המקורית -כן, קורה לכל אחד שהוא כותב שאלות במקום תשובות, ואת לא מוזרה=]
תות
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
)
מצב כלאיים
