שאול מופז המציא את המארב כוכב, שהיה ידוע בזמנו כמארב מופז.
מתי ואיפה ביצע מופז את אותו מארב מפורסם

בצה"ל, בו הכל מומצא מחדש ולא לומדים מהעבר ומצבאות אחרים, אכן מופז המציא לא רק את המארב כוכב, אלא גם את תמרון האיגוף ברמת הכיתה.

אני לא זוכר את התאריך אבל מדובר במארב של 6 חיילים (כולל מפקד) שמופז היה המ"כ, באיזור בקעת הירדן בזמן המרדפים הידועים לשמצה לאחר מלחמת ששת הימים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

איך אני משיג מידע על אותו מאר מפורסם. אני בהתערבות עם חבר, ושנינו מנסים במקביל למצוא מידע

לפנות למחלקת היסטוריה בצה"ל... או להתחיל לנבור בספריות אוניברסיטאיות.

חפש ספרים הנוגעים ללוחמה בטרור לאחר מלחמת ששת הימים, וארץ המרדפים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אבל אחי מדובר על התערבות. איך משיגים תוך דקות לא תוך שנים

מה לעשות? אם אתה לא מוצא את זה באינטרנט צריך ללכת לכתובים.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

ריגשת אותי עם ההתערבות עם החבר אז הפסקתי לעבוד והחלטתי לסייע לך !!

"מארב מופז"

13.2.2002

"מארב מופז"


על פי ההחלטה של צה"ל , מחנה הטירונות של צנחנים בסנור, עומד להתפנות משם. זאת, בשל קירבתו למוקדי המהומות של האינתיפאדה. סגירת הבסיס שבו התחנכו דורות של לוחמים בצנחנים מהווה פגם קשה ברוחו של צה"ל, שלא לדבר על כניעה לטרור.

אנו מתמודדים בימים אלה עם טענות על כך שחיילים לא ירו כאשר היו צריכים לעשות זאת מול פיגוע. במהלך הרצח שבוצע בחמרה, נשמעה ביקורת על כך שהמחבל לא חוסל "על הגדר". אנו נמצאים בתקופה שבה הולך ומתברר כי החשש שרוח הנסיגה המבוהלת מלבנון תיצור תמריץ לפגוע בנו, מתגלה כחשש שיש בו ממש.

במלחמה שבה רוחם של הלוחמים עומדת למבחן, שבה אנו מחנכים את הלוחמים לפעול בנחישות ברגע הנכון – סגירתו של סנור משדרת את המסר ההפוך. מדובר במסר מתמשך, לאחר שעוד קודם לכן הוזזו מסלולי אימון מנקודות מסוכנות ומחנה הטירונים של גולני הועבר מקרבת ג´נין לצפון בקעת הירדן. זהו מסר של בריחה, כמו בלבנון: במקום להתמודד עם איום, אנו בורחים ממנו. אבל זה חמור יותר: אם כך נוהגים כאשר מדובר בצנחנים, במי שאמורים להיות חוד החנית של צה"ל – הנורמות הללו יחלחלו לשאר הזרועות של צה"ל. אם אסור לעם לסגת מחפירות חייו, מה נאמר כאשר הצנחנים פותחים בנסיגה?

הרמטכ"ל נושא על כתפו כומתה אדומה. הוא זה שהמציא את "מארב מופז" בצעירותו. הוא עדיין יכול לחזור בו מההחלטה, ולחזור אל רוח הלחימה ש"מארב מופז" שידר: התמודדות נחושה עם האויב בעומק שטחו במקום בריחה למקלט של שקט ושלווה.


הנה גם לינק

http://www.shaulyahalom.co.il/yahal...icle.asp?aid=57

זה לא עונה לו על השאלה.

תשאל את מופז בעצמו ותראה....

מה אתה רוצה ממני? \:

תמיד אחד יוצא גנב והשני טיפש
אז למה להתערב ?
אפשר לחקור לדסקס וכו'

http://www.iafe.net
הגלריה שלי

ולא אוסיף מילה !

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

http://www.shaulyahalom.co.il/yahal...icle.asp?aid=57

שונרא מאי 1992-מרץ 2006.
R . I . P

למיטב זכרוני מופז לא המציא את מארב הכוכב

מופז היה הראשון שביצע פיצול כיתה , במארב בבקעת הירדן
בזמן הסתערות ממארב הוא יצא לאיגוף תוך השמטת רתק
מה שלא היה מקובל
אבל מה זה מארב כוכב מול המופזית ..

ומתי הוא ערך את אותו איגוף מפורסם?

בקעת הירדן אני יודע, באזור ארץ המרדפים, אבל מתי?

בספר של משה "צ'יקו" תמיר, "מלחמה ללא אות", מוזכר המארב ופרטים עליו, כולל השינוי, נסה שם.

מארב הכוכב היה קיים בצה"ל מאז ומיתמיד, אך מופז היה הראשון שניתקל בחולית מחבלים בביקעת הירדן כשפיקד על מארב כוכב כמ"כ בצנחנים ולכן זה ניקרה מארב מופז.

"לכל מקום שארצה ובכל דרך שאבחר"

מארב מופז

"גיבורי הילדות שלו היו, סיפר מופז כעבור שנים, היו אריק שרון, רפול, מוטה גור ועוד חובשי כומתות אדומות, גיבורי פעולות התגמול והמבצעים הצבאיים עליהם שמע כל כך הרבה בנהלל. לכן היה זה אך טבעי שביום הגיוס ביקש להתנדב לצנחנים. לחטיבה של רפול. בטירונות התבלט בעיקר בזכות הכושר הגופני המעולה. לפני הגיוס, בפנימייה החקלאית עבד מופז בחליבה. מאז נשארו לו ידיים חזקות. 'תראו איך ההוא מנהלל מטפס על חבל', התלהבו שאר הטירונים מהצעיר הצנום שבלט באימוני השדה ובכושרו הגופני. במלחמת ששת הימים נלחם הגדוד במוצבי הצבא המצרי ברפיח. טבילת אש ראשונה לצנחנים הצעירים שסיימו רק זמן קצר קודם לכן את הטירונות ואימון הלוחם. בדרך לתעלת סואץ נפצע רפול באורח קשה מכדור שירה צלף מצרי ופגע בראשו. אל"מ אהרון דוידי נקרא למלא את מקומו. הקרבות הסתיימו באחד עשר ביוני, וצה"ל מצא עצמו מגן על גבולות חדשים ומתמודד עם סכנות חדשות. בין אימון לאימון החזיקו הצנחנים את קו התעלה הצפוני, את בקעת עמק הירדן, את הקו החדש ברמת הגולן והשתתפו בעשרות מארבים ומרדפים אחרי חוליות שניסו לחצות את נהר הירדן. אחד המארבים האלה התבצע בעשרים ושלושה באוקטובר 1968. באותו יום חזר מופז מעוד ניסיון כושל להתקבל לקורס קצינים. השלישי במספר. הראשון היה במהלך קורס מ"כים. השני היה לאחר שכבר היה מפקד כיתה. השלישי היה זמן קצר לאחר שסיים לפקד על המחזור הראשון בצנחנים. 'רציתי להיות קצין', הוא סיפר לאחר שנים, 'ופתאום אמרו לי פעם אחר פעם שאני לא מתאים. חשבתי לעצמי שאולי משהו באמת לא בסדר איתי'. את הדרך מבית הספר לקצינים- שם התבשר ששוב לא עבר את המבדקים- חזרה לגדוד, עשה בטרמפים. הוא נכנס בפנים נפולות לחדר האוכל, ומישהו שם אמר: 'טוב, מופז חזר. יש לנו עוד מ"כ למארבים הלילה'. עוד באותו לילה הוא שובץ למארב. גדוד הצנחנים החזיק קו בבקעת הירדן. חלק מהחיילים ישב במוצבים, חלק יצא כל לילה למארבים. המארב של מופז מוקם בעקבות מספר מקרים שבהם חצתה חולייה את הירדן, ירתה מספר טילי אר. פי. ג'י לעבר אחד המוצבים ונמלטה חזרה. המארב שכב סמוך לירדן, מעל מחפורת עמוקה, על מסלול החצייה המשוער של החולייה. מופז פיקד על המארב. יחד איתו היו עוד חמישה חיילים. בתשע בערב נראתה תנועה חשודה. מופז זיהה את החולייה בתוך המחפורת, נערכת לירי לעבר המוצב. המארב לא שלט באש על המחפורת ומופז החליט לפעול בניגוד לכללים הנהוגים שלא מפצלים מארב בלילה: הוא הורה לאנשי המארב לפתוח באש לכיוון המחפורת, ויחד עם שני חיילים נוספים, יצא לאיגוף שמאלי, נכנס למחפורת וחיסל בירי מקרוב את החולייה. 'בלילה כזה נולדים רמטכ"לים', תיארו כעבור שנים הצנחנים שהשתתפו במארב- שנקרא מאז 'מארב מופז'- את ההחלטה של מופז לצאת לאיגוף. גם מפקדיו חשבו כך. מפקד הפלוגה אז היה איציק מרדכי, מפקד הגדוד- דן שומרון ומפקד החטיבה- דני מט. כולם 'אגדות חיות' בהיסטוריה של חטיבת הצנחנים. אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, שתיחקר את הצנחנים, שיבח את התנהגות המפקד. המארב של מופז נכנס לכל ספרי הלימוד של תורת הלחימה של צה"ל. למחרת המארב המוצלח נקרא מופז לחדרו של מפקד הגדוד. 'אתה באמת רוצה להיות קצין?' שאל אותו המפקד. 'כן, אבל נכשלתי שלוש פעמים', ענה מופז. 'לא נורא, אם אתה כל כך רוצה, אתה תהיה קצין', ניחם אותו מפקד הגדוד, סגן אלוף דן שומרון. מפקד החטיבה סמך ידיו על ההחלטה. 'אני אדאג שתגיע לקורס קצינים', הוא הבטיח ומופז דילג על השלב המתסכל של מבדקי הקצונה נוספים והגיע כעבור שבוע עם המלצה והנחיה של מפקד חטיבת הצנחנים. כמה שבועות מאוחר יותר, כשהוא כבר בקורס קצינים, ישב הצוער שאול מופז באחת מכיתות הלימוד, ושמע איך חבריו לקורס, מנתחים את תיפקודו של מפקד המארב שקיבל החלטה מהירה. איש מהם לא ידע שאותו מפקד מארב יושב בכיסא הסמוך. לאחר סיום הקורס חזר מופז כמפקד מחלקה בגדוד 890. מפקד הגדוד היה שי תמרי, סגנו היה איציק מרדכי, ומפקד הפלוגה שלו היה שמוליק ארד. כולם אנשי צבא שקשרו את עתידם עם הצנחנים והשירות הצבאי. גדוד הצנחנים המשיך בשגרה של אותם ימים קשים: מלחמת התשה עקובה מדם בתעלת סואץ. מארבים ומרדפים בבקעת הירדן ואימונים. הרבה אימונים כדי להכשיר דור חדש של לוחמים. בקיץ 1969 החזיק גדוד הצנחנים של שי תמרי את קו המוצבים בתעלה. מופז פיקד על מוצב המזח, מול פורט תאופיק. אחד המקומות הקשים והמסוכנים בקו. היו ימים, סיפר מופז, שהמוצב ספג אלף פגזים ביום. ויותר. הפגזות וניסיונות פשיטה של יחידות קומנדו מצריות שחצו כמעט כל לילה את קו המים. במהלך מלחמת ההתשה הגיע מועד השחרור מהצבא. מפקד הגדוד , שי תמרי מטריח את עצמו תחת אש למוצב המזח, לשכנע את סג"מ מופז לחתום קבע. הוא לא היה צריך להתאמץ יותר מדי. למופז היה ברור שהוא לא משתחרר ומשאיר את החיילים שלו לבד במוצב. 'המחוייבות שלי הייתה קודם כל לאנשים שלי. אנשים מצויינים שעבדתי איתם שם שנה וחצי, ולא עלה על דעתי לעזוב אותם באמצע מלחמת ההתשה'." (מתוך הספר "המצביאים : סיפורם של הרמטכ"לים" עורכים: דני דור, יהודה שיף; כתיבה: דני דור, דב גולדשטיין. הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 187-188)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ציטוט:

המארב שכב סמוך לירדן, מעל מחפורת עמוקה, על מסלול החצייה המשוער של החולייה. מופז פיקד על המארב. יחד איתו היו עוד חמישה חיילים. בתשע בערב נראתה תנועה חשודה. מופז זיהה את החולייה בתוך המחפורת, נערכת לירי לעבר המוצב. המארב לא שלט באש על המחפורת ומופז החליט לפעול בניגוד לכללים הנהוגים שלא מפצלים מארב בלילה: הוא הורה לאנשי המארב לפתוח באש לכיוון המחפורת, ויחד עם שני חיילים נוספים, יצא לאיגוף שמאלי, נכנס למחפורת וחיסל בירי מקרוב את החולייה

אם חוליית האויב היתה בשטח מת מבחינת המארב, למה בעצם להשאיר חלק ממנו כרתק (לא יעיל) במקום לאגף עם כל הכוח?

אני מניח שהשטח מחוץ למחפורת נשלט באש.

אז מה