החולות שהיו אז עדים, כבר חלפו ועברו נודדים.
ומן הדיונות הנדלקות, צרובים רק עפעפינו.
משמחת שבת צוות גם יחד, מיום גשם ורוח צורב.
מן האש העשן האבק, מפיסות הבית בלב.
ועולה וצומחת רעות גדולה של אדם ואדם,
של אדם ומכונה.
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם, שיניהם בעקבי הדרך.
והטנקים למלוא כל העין, אז שוטפים בפריסה רחבה.
בהתמד עקשני וחזק, כמו נוצקה בם איזו גאווה.
משמחת שבת צוות גם יחד, מיום גשם ורוח צורב.
מן האש העשן האבק, מפיסות הבית בלב.
ועולה וצומחת רעות גדולה של אדם ואדם,
של אדם ומכונה.
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם, שיניהם בעקבי הדרך.
ומביט הטנקיסט ממקומו וזוכר את האור והצל.
וחש כי חותר לגזע של חייל ייצוק מברזל.
משמחת שבת צוות גם יחד, מיום גשם ורוח צורב.
מן האש העשן האבק, מפיסות הבית בלב.
ועולה וצומחת רעות גדולה של אדם ואדם,
של אדם ומכונה.
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם, שיניהם בעקבי הדרך.
משמחת שבת צוות גם יחד, מיום גשם ורוח צורב.
מן האש העשן האבק, מפיסות הבית בלב.
ועולה וצומחת רעות גדולה של אדם ואדם,
של אדם ומכונה.
וחורקים שריוני הפלדה בזכותם, שיניהם בעקבי הדרך.
ראשי
צ'אט
12-04-2006, 11:37
מצב כלאיים
