דמוקרטיה במשבר
תאריך: 31 במרץ 2006
על פי השיטה הדמוקרטית בישראל, בכל פעם שלא ניתן להרכיב קואליציה יציבה הולכים לבחירות, כביכול כדי שלאחר הבחירות תיבחר כנסת שבה מלאכת הרכבת הקואליציה תהיה קלה יותר. וראה זה פלא, כמעט תמיד, לאחר הבחירות, הרכבת קואליציה רק נהיית קשה יותר. במיוחד נכון הדבר לאחר הבחירות האחרונות. הנה קדימה, העבודה וש"ס שלא היו מוכנות לשבת בממשלה אחת לפני הבחירות, יצטרכו לעשות זאת עכשיו, ולא יהיה די בכך משום שכעט יצטרכו להוסיף אליהם עוד מפלגות כמו ליברמן או הגמלאים. המסקנה היא שהחיבור בין הבחירות לכנסת - הזרוע המחוקקת, לבין היציבות הקואליציונית של הזרוע המבצעת, רק מערערת את יציבות הכנסת במקום שתועיל ליציבות הקואליציה.
החידוש בבחירות האחרונות הוא בכך שלראשונה הציבור ממש הצביע נגד השיטה הדמוקרטית הקיימת. הוא עשה זאת על ידי כך שכשליש ממנו נעדר מהקלפי, והוא עשה זאת על ידי כך שהוא הצביע בהמוניו הצבעת מחאה בעד מפלגה לא מוכרת לו (הגמלאים). לא במקרה הציבור מגלה אדישות. הוא מרגיש שאין לו השפעה על תוצאות הבחירות. למרות שהוא יכול להצביע בעד מפלגות, הרי אין לו שום השפעה על התנהלות המפלגות יום למחרת הבחירות, משום שאין לו שום השפעה מעשית על הנבחרים, משום שלא הוא קובע את עתידם הפוליטי. למעשה בבחירות האחרונות לפחות ארבעה אנשים החליטו לבדם בשאלה מי יהיו חברי הכנסת במפלגתם: אולמרט, ליברמן, רפי איתן, והרב יוסף. כדי למנוע זאת הצענו כבר בעבר חוק שיחייב פריימריז. אולם כדי להגדיל את הקשר לבוחרים ובמיוחד כדי לייצב את הקואליציה יש לעשות יותר מכך.
ככל הנראה, אין זה מעשי לצפות שהבחירות יתקיימו רק פעם ב-4 שנים. התהפוכות והשינויים המהירים שעוברים עלינו מביאים כל הזמן לצורך להעריך מחדש את המצב. ניתן לכן לאמץ את השיטה האמריקאית - בחירות כל שנתיים במועד קבע. כמו בארה"ב בכל מערכת בחירות יוחלפו רק מחצית חברי הכנסת. כדי להגביר את הקשר עם הבוחר מצד אחד וכדי לאפשר בחירת מועמדים חדשים מצד שני, אנו ממליצים כי 30 חברי כנסת יבחרו בבחירות כלליות, ושאר ה-30 יבחרו בבחירות אזוריות אישיות ב- 15 אזורי בחירה. 2 נציגים לכל אזור - שני המועמדים שיקבלו את מרבית הקולות ולפחות 35% מהקולות. חברי כנסת שכיהנו שתי קדנציות יוכלו להיבחר רק בבחירות אזוריות אישיות. הממשלה תמשיך לכהן, או תחדל לכהן ללא קשר וללא תלות במועדי הבחירות. כל זמן שהיא תזכה לאמון הכנסת היא תמשיך לכהן, ואם מסיבה כלשהיא היא לא תזכה באמון, יתבצע תהליך של הרכבת ממשלה חדשה. הסיכון בשינוי כזה אינו גדול כפי שהיה השינוי במעבר לבחירה ישירה של ראש ממשלה, מאחר והשיטה תמשיך להיות קואליציונית פשוטה. אך אנו מצפים שהיא תגביר את היציבות ותפחית את כמות המפלגות הקיקיוניות בכנסת.

שאתר "קול העם" הוא לא "קול" כל זמן שהוא אתר ממשלתי ועובדה שהוא לא עונה. קולות כאלה המשטר מפרסם. קולות שאין להם תשובה. אין פה קולות ואין פה של עם. דמוקרטיה במשבר היא קריאה של המשטר.
אין במאמרים באתר קריאה ל"קול העם".
סליחה אתר זבל.