בני זוג שנישאו לפני 1973, וכל הרכוש המשותף שלהם מנוהל, מוחזק ורשום רק על שם הבעל בלבד ואין ביניהם שום הסכם ממון.
אבל, הבעל כל הזמן מראה שיש לו כוונה שאשתו תהיה שותפה לרכושם המשותף שרשום על שמו בלבד. ויש ביניהם הסכמה משתמעת וברורה שהרכוש הזה שייך לשניהם ורק מטעמים של נוחיות טכנית, הרכוש רשום על שם הבעל.

זהו המצב שעליו רציתי לברר מס' שאלות שמספרתי אותם. וכל השאלות שלי הן רק לגבי חלקה של האשה ברכוש זה:

1. האם גם מבלי שהאשה תגיש פס"ד הצהרתי, חלקה של האשה ברכוש המשותף שרשום רק על שם הבעל, חלק זה נחשב אוטומטית ורטרואקטיבית כ"פיקדון"?, הבעל אוטומטית (ורטרואקטיבית) נחשב כ"שומר"? והאשה נחשבת כ"מפקידה" ?

2.האם גם מבלי שהאשה תגיש פס"ד הצהרתי, חלקה של האשה ברכוש המשותף שרשום רק על שם הבעל, האם בכל זאת,על חלקה זה של האשה ברכוש המשותף, חל חוק השומרים רטרואקטיבית ואוטומטית?

3. האם רטרואקטיבית ואוטומטית הסטטוס של הבעל בחלקה של אשתו (שרשום על שמו בלבד כאמור) הוא סטטוס של "נאמן" (שומר שרשום כבעל הזכויות לצורך הנאמנות) להיות נאמן) וזכותו של הבעל בחלקה של אשתו כפוף לחוק הנאמנות למרות שהאשה לא תבעה פס"ד הצהרתי ?

אתה שואל שאלות ומטבל אותן בכל מיני מינוחים משפטיים, אשר אני לא יודע עד כמה הם רלבנטיים למקרה.

האם מאחורי השאלה הכללית שציינת, ישנה שאלה קונקרטית יותר ?
אם כן - אנא שאל אותה באופן כזה, כדי שניתן יהיה להתייחס באופן פרקטי.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי/כלכלי ואין להסתמך על המידע הנמסר בשום דרך.