סוף חודש נובמבר. מרכז תורכיה. טייסים ישראלים במטוסי חיל–האוויר מבצעים תרגילים מעל מעטה לבן ובוהק של שלג. בקוקפיט אומנם חמים ונעים, אך אנשי הגף הטכני למטה עוברים חוויות בלתי נשכחות, כאשר הטמפרטורות באיזור נעות בין מינוס חמש לעשר מעלות ביום חמים

http://www.iaf.org.il/Templates/Jou...=50&docID=25267

אנשי צוות אוויר משש טייסות ישראליות הגיעו לתורכיה על–מנת להשתתף בתרגיל "אנטוליאן איגל" שכלל, בנוסף לישראלים, גם טייסים תורכים, בלגים ואמריקאים. בנוסף, השתתפו מטוסי תדלוק וגם מטוס בקרה של נאט"ו מסוג -3E "AWACS". הכוח הישראלי כלל מטוסי נץ (F-16 A/B) וסופה (F-16 I) מסוקי סער מסוג ינשוף (בלק הוק). המקומיים טסו במטוסי F-5 וגם F-4 (פאנטום) ושאר המשתתפים הטיסו מטוסי F-16 C /D.

בכל המטוסים שהשתתפו בתרגיל הותקן פוד תחקור מתוצרת ישראל. מספר י', נווט מטייסת "מגיני הדרום" שהשתתף בפריסה: "פוד זה הוא מערכת תחקור שמשדרת לקרקע את נתוני הטיסה וכך ניתן לראות אותם במסך בזמן אמיתי וגם לאחר הטיסה. הכל מצולם באותה מערכת–מיקום כלל המטוסים, מיקומו של כל מטוס, מתי שיגרו טילים, ממש כמו במשחק מחשב!".

התרגיל כלל שני מטסים ביום. באימון השתתפו כוחות ביום אויב ("כוח אדום"), עליהם היו מופקדים המארחים התורכים. ביום האויב כלל כוחות קרקע עם טילי קרקע–אוויר וכוחות אוויר. אנשי צוות האוויר הישראליים הרכיבו טייסת אחת הטרוגנית אשר נכללה ב"כוח הכחול". כל יום תוכנן על–ידי מפקד משימה שישב יום קודם עם צוות תכנון ותיכנן את המשימה ואת חלוקת הכוחות על פי החוקים שקבעה לו מנהלת התרגיל. מפקד המשימה היה צריך לקחת בחשבון את סוג האיומים הקרקעיים וסוג הכוח האווירי היריב ובהתאם לכך לתכנן כיצד להתגבר על האיומים בצורה הטובה ביותר.

לפריסה לתורכיה יש מספר יתרונות גדולים: באמצעות אימונים כגון זה נוצרות אפשרויות אימון נוספות עבור אנשי צוות האוויר הישראליים. מרחב הטיסה האדיר, תוואי השטח הבלתי מוכר, שיתוף הפעולה עם הכוחות הזרים - כל אלה מעניקים לטייסים חוויות טיסה ואימון להן לא יוכלו לזכות באימונים בישראל.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

קצת ישן אבל תמיד נחמד לראות את זה שוב