מקור - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...m/5points4.html



השבוע – התמודדות עם הטענות כאילו ישראל אינה מקיימת את החלטות האו"ם ואינה מתנהלת בהתאם לעקרונות מגילת העצמאות וגם- הפרכת הטענה כאילו הכיבוש הוא הגורם לטרור, לעוני, לרעב ולהתחממות העולמית. </B>שורש הבעיה בסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא הכיבוש

על פי הדוברים הערביים וחלק גדול מהשמאל הישראלי, שורש כל רע והסיבה לכל פיגוע הוא הכיבוש. מבלי להיכנס לעצם השאלה האם בכיבוש עסקינן (ישראל מעולם לא כבשה שטח מהפלשתינים אלא ממדינות ערב הסובבות אותה), הטענה כי הנוכחות הישראלית בשטחי יש"ע מאז 1967 גרמה לכל דבר רע באזור כגון עוני, רעב, פיגועים, אלימות בכבישים, אלימות בחוף הים, אלימות במשפחה, ההתחממות העולמית והסיבה האמיתית להתרסקות הגלקטיקוס, חייבת להיבחן לא כאקסיומה.

לפני הכל, חשוב להבין האם בעיני הערבים יש הבדל בין כיבוש לכיבוש, דהינו – הבחנה בזהותו של הכובש. אם אין הבדל, אזי אני מניח כי הכוונה גם לשטחים שישראל כבשה בשנת 1948 אשר מהווים שורש הבעיה מבחינת הערבים ומכאן, שהפתרון לאלימות בכבישים ולפיגועים הוא שמדינת ישראל תחדל מלהתקיים, כך שניתן להניח שלפחות מבחינה הצהרתית, "כיבוש" מתייחס רק לשטח שנכבש במלחמת ששת הימים, ב-1967.

אולם בעשותנו הבחנה שכזו, אנחנו הופכים את עצם המלחמה בכיבוש ממאבק ערכי ועקרוני למשהו פוליטי, מאחר והמוסר בעולם לא נולד בשנת 1967. אני מכיר רבים הטוענים כי ישראל בתוך הקו הירוק היא עובדה מוגמרת ובעלת לגיטימציה בינלאומית ולכן אין התייחסות לשטחי "הקו הירוק" כאל שטח כבוש, אולם מי שמכיר את נסיבות השגת השטח ואת הלגיטימציה הבינלאומית, הרי שזו נקנתה רק לאחר שנקבעו עובדות בשטח.

האו"ם ייחד שטח מצומצם יותר להקמת המדינה היהודית בתוכנית החלוקה שלו שאושרה בכ"ט בנובמבר 1947 וישראל הרחיבה את השטח ב-1948. ישראל לא דנה עם הפלשתינים מעולם באשר לגבולות שהיא רוצה לארגן לעצמה, אלא רק זכתה ל"הכרה" בגבולות אלה בדיעבד (הכרה במרכאות מאחר ואפילו הממשלה הפלשתינית היום טוענת כי אינה מכירה בישראל בשום צורה ולעולם לא תכיר ויהי מה).

לכן, מקור הלגיטימציה היחיד שיש לישראל על השטח (כמובן יחיד לכל מי שלא מכיר בזכותנו ההיסטורית- דתית-לאומית על א"י) הוא כוח הזרוע ונחישותה של המדינה הצעירה להקים קיבוצים ויישובים רבים על חורבות הכפרים הערביים שננטשו, אך הבה נניח לשטחי 1948.

ישראל פינתה בהתנדבות את רצועת עזה במהלך שכונה "התנתקות". ההיגיון שעמד מאחורי המהלך היה הרצון להוריד כל אחריות מן האוכלוסייה הפלשתינית ברצועת עזה באופן קבוע - הפלשתינים קיבלו שטח, הוסרה כל הנוכחות הצבאית והאזרחית מעזה, העזתים זכו לגבול משותף עם מצרים וללא נוכחות ישראלית, אך כל פעילותם מאז הייתה להגביר את ירי הקסאמים ולהעלות לשלטון את ממשלת החמאס אשר אינה מוכנה לבוא מעט לקראת היהודים ולנסות לשכנע שהיא חושבת כי ניתן יהיה לחיות בשלום. מעניין...

הפלשתינים באים בדרישה לישראל שתמשיך לספק להם חשמל, דלק ושאר שירותים ממניעים הומניטריים, למרות שהפלשתינים לא משלמים עליהם (מילא היום, אבל גם בימים שבהם עראפת היה אחד מעשירי העולם, הוא "העדיף" שלא לשלם בעבור השירותים).

יתרה מכך, הפלשתינים סבורים כי מחובתה של ישראל לספק להם תעסוקה ולאפשר כניסה של אלפי פועלים לתחום הקו הירוק - אז היכן ההתנתקות פה בדיוק? מדוע הפלשתינים רוצים בקשר עם הכובש?

ונקודה אחרונה- הפלשתינים נהגו לדבר על חוסר הצדק בכך שהמתנחלים הם מיעוט החי על שטח רחב בעוד הפלשתינים מצטופפים בקושי בתוך ישוביהם. וראו איזה פלא- ישראל יצאה בקיץ מעזה ופינתה את כל היישובים. מה נבנה מאז בידי הפלשתינים? האם התרוממו להם גורדי שחקים בשטח? וילות? (ולא, משגרי קסאמים אינם נחשבים מגורי קבע)

ישראל אינה מכבדת את החלטות האו"ם

קיימות מספר החלטות של האו"ם העוסקות בעתיד השטחים שנכבשו בששת הימים וישראל נאשמת בכך שלא מילאה אחר הוראות אלה. האומנם? החלטות 242 ו-338 מונות שני סעיפים:

הסעיף הראשון מדבר על כך שעל ישראל לסגת משטחים שנכבשו בשנת 1967. הנוסח האנגלי אומר "שטחים" והתרגום הצרפתי "השטחים" ועל כך קיים ויכוח. אין ויכוח על כך שישראל נסוגה מ-90% מהשטחים שנכבשו ב-1967, הן בהסכמי השלום עם מצרים והן בביצוע תוכנית ההתנתקות, כך שלא ניתן לומר כי ישראל התעלמה מן הסעיף הזה לחלוטין, לא באנגלית ולא בצרפתית.

הסעיף השני מדבר על כך שיש להגיע לסיום מצב הלוחמה (מאז ששת הימים מדינות ערב הן אלו שהפרו את ההחלטה במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים), כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של מדינות האזור. הפעם היחידה שישראל עברה על הסעיף הזה הייתה במהלך מלחמת לבנון אך גם הפרה זו נעשתה בתגובה לתוקפנות מצד הלבנונים.

הבה נבחן מי באמת לא מכבד החלטות של הקהילה הבינלאומית- החלטה 1559 קוראת לניתוק כל צבא זר מלבנון. ישראל נסוגה עד הסנטימטר האחרון ע"פ הוראות האו"ם, סוריה לא עמדה בכך עד היום, מה שלא מפריע לפלשתינים להביע בה ובכיבוש שלה תמיכה. ההחלטה קוראת לכל המיליציות החמושות להתפרק מנשקן, אך כל ארגוני הטרור הפלשתיניים והחיזבאללה מתעקשים על זכותם להמשיך ולהחזיק בנשק. זאת ועוד- האו"ם קבע כי ישראל נסוגה מלבנון באופן מלא- החיזבאללה ממשיך לתקוף את ישראל בתואנה שגם הר דוב (חוות שבעא) הוא לבנוני, ובכך מפר את החלטות האו"ם.

מקור - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...m/5points4.html