חבל שהוא לא ראש הממשלה במקום שמאלמרט.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/075/043.html

המפות שלו רחוקות מאד מתכניות השמאל האהובות עליך.

אולי תתאר לי אותן וסוף סוף אדע מהן

לכל היותר הוא יסדיר עניינים פרוצדורליים ויפחית את הבירוקרטיה הכרוכה בגדר. התוואי עצמו עדיין יצטרך לעבור את מחסום הבג"ץ.

בטיעון לפיו ההוכחה ליעילות הגדר היא העובדה שלא יצאו פיגועים מעזה בשנים האחרונות יש קצת מהולכת השולל. בעזה היו מטרות קלות יותר והתנהלה שם מערכת התשה שונה מבגדה מכיוון שאופי המקום שונה ואכן הפלשתינים התישו את ישראל וניצחו. המוטיבציה להוציא משם פיגועים היתה נמוכה מלכתחילה מכיוון שהוצאת פיגועים מהגדה היא מלאכה קלה בהרבה. נכון, זה גם בגלל שיש שם גדר ובגדה אין, אבל לו היתה גדר גם בגדה היינו מתחילים לשמוע לאחר כל פיגוע את הזמירות שגם גדר אינה מחסום הרמטי. פיגועים יהיו גם כשתהיה גדר ויהיה גם דגש רב יותר על ירי תלול מסלול. הגדר חשובה יותר מבחינת היכולת לעצור את השיבה הפלשתינית המתרחשת מול עינינו ולהקשות על מעבר השב"חים. מבחינה מדינית יכולה להיות הגדר אמצעי לחץ חשוב לו היא תנגוס משמעותית בגדה, משום שברור לכל שהגדר תהפוך לנקודת המוצא למו"מ לשלום או הסדר כפוי שיהיה בעתיד. כמובן שהגדר היא חרב פיפיות משום שהיא גם תגדיר את מרחב הפעולה של כחות הבטחון.

SAM זה ממש לא מדויק.
חקיקה חד משמעית של הכנסת בהחלט משפיעה על בג"צ והוא מתערב רק במקרים נדירים יחסית. כאשר מדובר בחקיקה חד משמעית לעומת התערבות בפרשנויות וכו'.
חקיקה שתקבע בדיוק את תוואי הגדר- קרוב לוודאי שלא תזכה להתערבות של בג"צ.
אמיל.

בג"ץ מבסס את החלטותיו בעניין תוואי הגדר על עקרונות של המשפט הבינלאומי. את עקרון המידתיות (בטחון מול זכויות אדם) הוא גוזר מהאמנות הבינלאומיות וכו'. כל אלה אינם כפופים לחוק הישראלי, אלא להפך, לטעמם של שופטי בג"ץ החוק הישראלי כפוף לחוק הבינלאומי. למרות שבעתירות שנדונו בפניו הבג"ץ קיבל, לפחות במידת מה, את עמדת המדינה שהגדר היא אמצעי זמני, הפיך ובטחוני ולא מדיני מעצם טיבו הם שוב ושוב פסקו שהגדר צריכה להתחשב במרקם (איכות) החיים של הפלשתינים, כיצד ישתנה הדבר אם יהיה חוק של הכנסת?

ברור כי בג"צ מושפע מן הפסיקה הבינלאומית והאמנות הרלוואנטיות, אך הכסות המשפטית לכל החלטותיו הן חוקי היסוד בלבד הכתובים בספר החוקים הישראלי.

נדמה לי כי החוק הישראלי וחוקי היסוד בפרט חלים על המתנחלים ביו"ש, אבל לא על הפלשתינים ולכן הם אינם מוגנים על ידי חוק יסוד האדם וחרותו.

לעומת זאת, מבחינה עקרונית הבג"ץ רואה את ישע כשטח הנתון לתפישה לוחמתית של ישראל ולכן הוא כפוף לחוק הבינלאומי, כלומר אמנות האג וז'נבה, ומשם נגזרות סמכויותיה של המדינה שם והמגבלות שחלות עליה. תקן אותי אם אני טועה, אבל זה מה שהבנתי מקריאה לא מעמיקה של הבג"ץ על הגדר באזור אלפי מנשה ( 7957/04 ).

נקבע גם כי לפי הלכת בג"צ-בית-סוריק (2056/04), אין לתת תשובה כוללנית לשאלת הגדר לפי המשפט הבינלאומי. כדאי גם לציין את דעת המיעוט של אדמונד לוי שאמנם לא פורט, אך כפי שאני מבין אותו, הוא בכלל סבור כי בהעדר ישות מדינית קודמת, ישראל היא יורשתו של המנדט הבריטי ולפי כך, השטח אינו נותן לתפיסה לוחמתית. אגב, לפי מיטב ידיעתי, לא כל הגדר עוברת בשטחים שהם מחוץ לתחומי החוק הישראלי, ועדיין, כמו בבג"צ הגדר בצפון ירושליים-נפסל התוואי, ומן הסתם, שלא על-פי נימוקי התפיסה הלוחמתית הכפופה לחוק הבינלאומי.

ולכן המאבק המשפטי על התוואי ישאר בעינו.

וחופש העיסוק. באשר כך, גם חקיקה מפורשת של הכנסת, תהיה כפופה (ובמידה זהה למצב הקיים) לגחמותיהם של 12 האפוסטולים בעליון. סאם צדק לחלוטין בהערתו לעניין זה כמו גם בציון ההבדלים המהותיים בין עזה ליו"ש.

"חרב פיפיות" זה "בומרנג"
הגדר מעולם לא היתה פתרון וכל פתרון שהמשטר הזה "ימציא" הוא עוד חרב פיפיות לציבור המטומטם שאוכל כל מה שהמשטר מבשל בשבילו.
כמה כסף צריך לשרוף כמה משאבים צריך לבזבז כמה שקרים צריך לכונן כמה חיי אדם צריך לפוצץ כדי שתבינו שהבעיה של ישראל איננה ביטחונית. אלא חברתית.

הפתרון הוא גדר, ממש כמו מסביב לגן החיות בספארי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי כבשה שחורה וחופש העיסוק. באשר כך, גם חקיקה מפורשת של הכנסת, תהיה כפופה (ובמידה זהה למצב הקיים) לגחמותיהם של 12 האפוסטולים בעליון. סאם צדק לחלוטין בהערתו לעניין זה כמו גם בציון ההבדלים המהותיים בין עזה ליו"ש.

לא ברור על מה אתה מתלונן, זוהי השיטה ויש בה הרבה הגיון. מה גם שהערתך איננה מדויקת מכיוון שיש לכנסת את האפשרות הברורה לשנות את הניסוח של חוק היסוד במידה והפרשנות של בית המשפט לא מוצאת חן בעיניה, ולכן "המונופול" שאתה מדבר עליו הוא לא באמת מונופול ולא נמשיך כאן בהרצאה על שיטת 3 הרשויות האיזונים והבלמים וכו' כי כולכם מכירים זאת טוב בדיוק כמוני.
לגופו של עניין, אין שום בעיה לכנסת לחוקק חוק בעניין הגדר "חוק יסוד גבולות המדינה" או משהו כזה, שינוסח בצורה חד משמעית כזו שלא ניתן יהיה לפסול אותו על בסיס חוקי היסוד הקודמים.
בקיצור- אם יהיה חוק חד משמעי, בג"צ לא יפסול אותו.
אמיל.

וכאמור בג"ץ לא יכיר בתחולה של חוק ישראלי על שטחים מעבר לקו הירוק.

זה לא כמו שינוי חוק רגיל.

"Those are my principles, and if you don't like them... well, I have others" (Groucho Marx)

מאיר, אמיל ואתה סבורים שחוק ישיר יחייב את בג"ץ, ולדעתי אתם טועים. בג"ץ בהחלט ירשה לעצמו
להתערב בכל הנוגע לתוואי הגדר, אם יחליט שזה חורג ממה שהוא רואה כגבול עתידי (הסכם ז'נבה
בתוואי זה או אחר).
עם זאת, אני עדיין סבור שהרעיון טוב, ולו רק בגלל שיאלץ את בג"ץ לחשוף עצמו בכוח כגוף לא נבחר
שמנסה לפגוע בחקיקה על רקע אי התאמתה לעמדות הפוליטיות של אנשיו, שרובם שמאל קיצוני.

ORI, תן דוגמאות של חקיקה ברורה שבג"צ התערב בה ואולי תשכנעו (באמת).
כמובן שהגדרת בג"צ כשמאל קיצוני מסתדרת עם זה היטב, בעיני (ובעיני רבים אחרים) הם יותר כמו מרכז עם נטיה שמאלה, אבל על זה לא נתווכח (כי אנחנו יודעים שהכל יחסי).
בקיצור- תביאו דוגמאות שתומכות בדעתכם בעניין ההתערבות בחקיקה ונתקדם משם.
אמיל.

שחוקים הסותרים חוקים אלה (עפ"י פרשנות בג"ץ לחוקים אלה, כמובן...), ניתנים לביטול ע"י בג"ץ.
אני לא חושב שיש תקדים לביטול ישיר של חוק (למרות שנדמה לי שהיה עוקף בג"ץ סביב ייבוא בשר
לא כשר, שאותו יזם רבין ב1994 בחקיקה מפורשת ב-ר-ו-ב מ-י-ו-ח-ס). עם זאת, תקדים 1994,
בו בג"ץ לא טרפד את החוק עוקף בג"ץ, מסיבה פשוטה: ממשלת רבין ז"ל ב1994 הייתה שקועה
בתהליך אוסלו, ונזקקה לחרדים. בג"ץ כנראה חשב שאיסור ייבוא חזירים זו צפרדע שראוי לבלוע
"למען השלום" - כך שבעצם הסיטואציה שם מתאימה גם הפעם (אג'נדה מדינית שמשפיעה על
החלטות בג"ץ).
מנקודת מבטך ודאי שהם "מרכז-שמאל", אבל עפ"י עדותך-שלך אתה בדר"כ תומך בעמדות חד"ש...
אם צריך לנחש למי הם הצביעו, אז הסיכויים הם שמרצ ניצחה שם את הבחירות והרכיבה ממשלה
בלי שותפים קואליציוניים...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori שחוקים הסותרים חוקים אלה (עפ"י פרשנות בג"ץ לחוקים אלה, כמובן...), ניתנים לביטול ע"י בג"ץ. אני לא חושב שיש תקדים לביטול ישיר של חוק (למרות שנדמה לי שהיה עוקף בג"ץ סביב ייבוא בשר לא כשר, שאותו יזם רבין ב1994 בחקיקה מפורשת ב-ר-ו-ב מ-י-ו-ח-ס). עם זאת, תקדים 1994, בו בג"ץ לא טרפד את החוק עוקף בג"ץ, מסיבה פשוטה: ממשלת רבין ז"ל ב1994 הייתה שקועה בתהליך אוסלו, ונזקקה לחרדים. בג"ץ כנראה חשב שאיסור ייבוא חזירים זו צפרדע שראוי לבלוע "למען השלום" - כך שבעצם הסיטואציה שם מתאימה גם הפעם (אג'נדה מדינית שמשפיעה על החלטות בג"ץ). מנקודת מבטך ודאי שהם "מרכז-שמאל", אבל עפ"י עדותך-שלך אתה בדר"כ תומך בעמדות חד"ש... אם צריך לנחש למי הם הצביעו, אז הסיכויים הם שמרצ ניצחה שם את הבחירות והרכיבה ממשלה בלי שותפים קואליציוניים...

תראה יש דוגמאות לביטול חוקים שסתרו חוקים אחרים, יש עניין של מידרוג של חוקים.
בתכלס, גם חוקים רגילים שסותרים חוק יסוד לא ממהרים לבטל, ולכן חוק יסוד בעניין הגדר, שיעבור ברוב, אין סיכוי שבג"צ יגעו בו.
זה נכון וגם הגיוני שניתן לבטל חוקים, זה הרעיון של הפרדת הרשויות ושל האיזונים והבלמים. בהקצנה כמובן- אם יועבר חוק חד משמעית לא דמוקרטי (ניקח בכוונה דוגמא קיצונות שלא כדי לא לרדת לקטנות) ולא משנה באיזה רוב, לדוגמא: חוק יסוד איסור על הצבעה לחובשי כיפות סרוגות ויוצאי עדות המזרח הרי אתה תסכים גם כן שבג"צ צריכים לפסול חוק כזה ולא משנה אם הוא עבר ברוב של 90 ח"כים וגם אם הוא לא סותר שום חוק אחר.
בחזרה לחוק שלנו- חוק שהוא רחוק מאנטי דמוקרטי לחלוטין (גם אם הוא קצת בעיתי בעיני אחדים) שיהיה חוק יסוד ויעבור ברוב הדרוש, בג"צ לא יגעו בו.
יש דוגמאות מהעבר: דרישה של זוגות להתחתן שלא דרך הרבנות או בחו"ל, בג"צ (שמאלני ככל שיהיה..) שאין ספק שמאמין שצריכה להיות אפשרות כזו, דחה את העתירה בגלל החוק הברור והחד משמעי שלא משאיר מקום לפרשנות- שבישראל החתונה היא דרך הרבנות.
יתכן ולא דייקתי בפרטי העתירה אבל זה היה העיקרון.
זהו- אם כל הזעם שלכם על בג"צ- במקרה הזה אני חושב שאתם טועים.
אמיל.

הבעייה היא שהתקדימים לגבי המחוייבות הפוליטית של בג"ץ, הם די חד משמעיים. בג"ץ הצליח
להתערב בשיקולים שלהגדירם כ"לא שפיטים" יהיה אנדר סטיימנט...
בג"ץ התערב בנוגע לתוואי הגדר, התערב בנוגע לנהלים מבצעיים, התערב בנוגע למהלכים מדיניים
בזמן קמפיין בחירות (מהימין הוא מנע ב99' לסגור את האוריינט האוס - אבל לשמאל הוא אפשר
ב2001 לנהל מו"מ מדיני מכריע בימים האחרונים של לפני הבחירות), התערב בנוגע להשתתפות
יוסי גינוסר במו"מ מדיני - ואישר אותה, כאשר כל המדינה ידעה שהוא מעורב בעסקים פרטיים עם
הצד השני, וכן הלאה וכן הלאה...

בקיצור, לצפות מבג"ץ להתנהלות מנותקת מפוליטיקה בעניין כה רגיש כמו תוואי הגדר, זה לצפות
ממנו ליותר מדי. עם זאת, מחמם את הלב שגם עוזי דיין רואה ומפנים את הבעייתיות בהתנהלות בג"ץ
ומחפש דרך להתמודד עימה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori הבעייה היא שהתקדימים לגבי המחוייבות הפוליטית של בג"ץ, הם די חד משמעיים. בג"ץ הצליח להתערב בשיקולים שלהגדירם כ"לא שפיטים" יהיה אנדר סטיימנט... בג"ץ התערב בנוגע לתוואי הגדר, התערב בנוגע לנהלים מבצעיים, התערב בנוגע למהלכים מדיניים בזמן קמפיין בחירות (מהימין הוא מנע ב99' לסגור את האוריינט האוס - אבל לשמאל הוא אפשר ב2001 לנהל מו"מ מדיני מכריע בימים האחרונים של לפני הבחירות), התערב בנוגע להשתתפות יוסי גינוסר במו"מ מדיני - ואישר אותה, כאשר כל המדינה ידעה שהוא מעורב בעסקים פרטיים עם הצד השני, וכן הלאה וכן הלאה... בקיצור, לצפות מבג"ץ להתנהלות מנותקת מפוליטיקה בעניין כה רגיש כמו תוואי הגדר, זה לצפות ממנו ליותר מדי. עם זאת, מחמם את הלב שגם עוזי דיין רואה ומפנים את הבעייתיות בהתנהלות בג"ץ ומחפש דרך להתמודד עימה...

לא כתבתי מנותקת מפוליטיקה- ומצד שני אתה מציג זאת בצורה קצת קיצונית מדי, כשיורדים לפעמים לפרטים הקטנים בהחללטות בג"צ- רואים שהרבה פעמים מקרה שנראה כפוליטיקה, היה בעצם החלטה משפטית פשוטה ברורה וצודקת (גם אם לא בכל המקרים, שהרי הסכמתי שפוליטיקה תמיד תהיה בכל מקום שאנשים הם מקבלי ההחלטות).
מעבר לכך- הדוגמאות שהבאת לא נופלות בקטגוריה הבעיתית של ביטול חוקים, שזוהי הקטגוריה שבה בג"צ נזהר במיוחד.
לסיכום- אני לא רואה אפשרות שיחקק חוק בצורה שבה הבהרתי, ובג"צ יגע בו. כל מה שבדרך (חוקים לא חד משמעים- ללא הרוב הדרוש וכו') יתכן וכן, אבל חוק יסוד ברור- אין סיכוי שיגעו בו.
אפשר לשאול את דעתו של EtEoR כי זכור לי שהוא מבין בתחום המשפט החוקתי ובג"צ.
אמיל.

אתה מרבה להעלות טיעון זה ולמרות שיהיה בכך משום סטייה מסויימת מנושא הדיון, אגיב.

מבין שלוש הרשויות האמורות להיות מופרדות, זו המחוקקת, שרעיונית לפחות, בהיותה נבחרת-אמורה להיות העליונה, הוחלשה באופן שיטתי לטובת הזרוע המבצעת (כשליש מבין חברי הכנסת-שרים וסגני שרים), הזרוע השיפוטית הכובשת לה נחלות שבכל מדינה דמוקרטית-אינן מעניינה ובאמצעות הסתה תקשורתית המכוונת נגדה, תחת קמפיין ה"פוליטיקאים-נמאסתם". שתי האחרונות נועדו לבטל בסופו של דבר את פסק דינו של הבוחר שעד כה נהג לתת רוב ברור למצע מפלגות הימין. לבית המשפט העליון יש תפקיד מפתח בהתנהלות הזאת. למרות דבריך, בית המשפט העליון אינו אמור "לאשר" חוקים או לסטות מהם כמלוא הנימה מעבר ל"כוונת המחוקק". גם לא אמורה להיות לו עמדה לגביהם. כשאנו קוראים לאיזה מחוזות הזויים מביא עמו העליון את שני חוקי היסוד עליהם הוא מביע את פרשנותו באשר ל"כוונת המחוקק", מתחשק להרים טלפון לגינס על מנת לרשום שיא חדש בקטגוריית הצביעות. שיטת בחירת השופטים, בה השופטים עצמם מהווים קבוצת הלחץ המשמעותית, שיטה שאין לה אח ורע בעולם הנאור יוצרת מצב בו שופטים מהעליון, בעלי צבע פוליטי מפורש ומונוליטי מאשרים/משנים או פוסלים חוקים "פוליטיים" ("ימניים" בלשון לא תקנית) של הזרוע המחוקקת.
נכון, ביטול מפורש של חוקים - נדיר, שינויים בעקבות עתירות-נדירים פחות. הדרך המקובלת יותר הנקוטה ע"י בג"צ הוא התעלמות פשוטה מחוקים מסויימים (חוקי בנייה למשל) כאשר אלו נדרשים להאכף על מגזר אחד ודרישה על עמידה של קוצו של "י" באשר לאחרים.
כמעט מיותר לשאול מדוע דווקא אנשי שמאל הם מתומכיו המובהקים ואנשי ימין ממתנגדיו של בית המשפט העליון. הרי בשיטת הפרדת הרשויות, פסיקותיו בעתירות בעלות מטען פוליטי-אינן אמורות לסטות מעבר לפילוג הסטטיסטי האקרעי. גם לו היינו מקבלים את כל הטיעונים הפרטניים בדבר מקצועיותו הא-פוליטית של בג"צ, עובדת פריסת התמיכה הציבורית בהתאם למתווה המתרס הפוליטי- - אומרת דרשני.
נכון שתמיד אפשר לחוקק חוק יסוד גדר ההפרדה, אך הדעת אינה סובלת זאת, מעבר לעובדה הפשוטה שחקיקת יסוד זה עניין קשה הן פוליטית והן פרוצדורלית (גם לסינאט הרומי היתה האפשרות הטכנית להדיח את יוליוס קיסר). לא לחינם אין בישראל חוקה. זה עדיין אינו אמור לתת פתח ללהקונה משפטי שדרכו ניתן יהיה להשחיל אג'נדות עצמאיות של חבר השופטים.

לא מסכים אם הרבה מה שכתבת.
אני לא מסכים שהרבה עתירות "ימניות" לא מתקבלות ושמאלניות כן. אתה כותב זאת כי אתה מתעלם מכל העתירות בעניין זכויות אדם שהוגשו בתקופת האינתיפאדה (הרס בתים, מעצרים מנהליים, פעילות צה"ל) וכו'. זוהי התעלמות מוחלטת מן הנתונים- כל העתירות נדחו ע"י בג"צ ואתה ממשיך לטעון על חוסר איזון. אין בעיה עם זה פרט לכך שאתה מגיע למסקנות לא נכונות.
אני חייב לציין שכאשר למדתי קצת משפטיםבאוניברסיטה (ואני ממש לא מומחה בתחום- אני מודה..).
היתה הסכמה די כללית בקרב הכיתה (חתך ממוצע של כ 120 סטודנטים באוניברסיטה סוג ב'...) שהפרשנות של בג"צ לחוקי היסוד היא הגיונית בהחלט. אין לי כוונה כמובן להיכנס לויכוח כאן לגבי כל סעיף וסעיף אבל האמן לי שזו היתה התחושה בקרב התלמידים. מה אני מנסה להגיד- שגם אם אתה לא מסכים, ההגדרה שלך של פרשנות בדיונית של בג"צ איננה נכונה והיא המשך של המגמה הקודמת שלך שהצבעתי עליה.
אני זוכר ויכוחים שהיו לי עם חברים מן "השמאל" שכעסו כל כך על זה שבג"צ הימני מאפשר הרס בתים בשטחים, ואני הייתי צריך להסביר על כמה הפרדת הרשויות היא עדינה וחשובה ומדוע בג"צ מאוד נזהר (ובצדק!!) מלהתערב פעמים רבות בהחלטות הרשות המבצעת והמחוקקת.
לגבי דבריך בעניין עירבוב של הרשות המבצעת והמחוקקת- על אף שאני מסכים עם הכיוון שאתה מציג, אתה בכל זאת מגזים, זנ שיש שרים רבים שהם חברי כנסת וכו' לא מבטל את הפרדת הרשויות, ולאו דוקא פוגע בדמוקרטיה, יש לכך אפילו יתרונות מסוימים, למרות שבהחלט יש חסרונות והשיטה אינה מושלמת.
בקיצור- לדעתי (כמו בכל ויכוח כאן כמעט..) האג'נדה שלך מדברת כאן יותר מהעובדות החלקיות שאתה בוחר להציג. גם אם הכיוון שאתה מציג- יש בו משהו, הרי שהתמונה הכוללת שאתה מציג היא מוגזמת ולא מדויקת.
אמיל.

כבר נעשו השוואות בין התנהלות בית המשפט במקרים של עתירות מקבילות המוגשות ע"י הימין והשמאל (ההקבלה היא בפרמטרים כגון נימוקי העותרים משמאל ומימין, הסתמכותם על תקדימים זהים מול פסיקות שונות באופן מובהק של חבר השופטים). על אחת ההשוואות האחרונות והבהחלט לא המקיפות תוכל לקרוא כאן : http://www.nfc.co.il/archive/001-D-...tml?tag=7-29-21
האג'נדות שלי ושל הימין אינם ממין העניין. אלו מסתכמות בלא יותר מדרישה לשוויון בפני החוק ושפיטה ללא משוא פנים (ולו במקרים בהם ניתן להקביל עתירות של שלום עכשיו לעתירות הימין כמו בנושא המאחזים הבלתי חוקיים של הבדואים).
אינך צודק בהשוואה שאתה עורך ביחסו של בג"צ לעתירות הימין לאלו שהוגשו ע"י גופי השמאל הקיצוני (לעתים המדובר בכסות בלבד והעותרים הם פלסטינאים) בזמן של אינטיפאדה כשפיקוח נפש מעורב. הקו החוצה לחלוקה הפוליטית לייחוס אותה מידה של פילוח סטטיסטי, שאתה יכול לצפות לה מהרכב שופטים הטרוגני שדעותיו הפוליטיות אינם בעלות משקל בהחלטותיו (או לכל הפחות הן עצמן בעלות שונות מובהקת שהיית מצפה לקבל מ-12 אנשים זרים שאתה פוגש ברחוב), הוא קו מצע הליכוד-העבודה. בהחלט לא קו החוצה את מצע מר"צ-חד"ש.
לגבי התנסותך האישית באוניברסיטה-דעתי כי זו אינה מייצגת. תלוי באיזו אוניברסיטה מדובר, מיהו המרצה (אשתי, שלמדה לפני כמה שנים במח' הסטוריה בתואר שני תיארה בפני מקרים של מרצים, שהזדהות פומבית עם דעותיהם הפוליטיות במהלך ההרצאה יכלה להעלות ציון אצל התלמיד כאשר ההיפך מזה היה מוביל ברוב המקרים לכשלון). מעבר לכך, רוב קהל הסטודנטים הבוחרים ללמוד משפטים, מקבלים את א.ברק כהתגלמותו בת זמננו של משה-רבנו. כל זה לא חשוב. מה שחשוב הוא, כי בסוף, אתה עומד מול נתון, לפיו דעת השמאל המקוטבת לזו של הימין בענייני דת-מדינה, מועתקת במלואה בהשקפת בית המשפט העליון באותן סוגיות. לא פלא לכן שהימין אינו שש לאמפריאליזם השיפוטי של ברק בעוד השמאל מברך עליו. כל משתטען בנקודה זו, אינו יכול לסתור, כי הן הימין והן השמאל שותפים להשקפה הרואה בבג"צ זרוע אידיאולוגית של השמאל. על חוסר האמון המוחלט שיש לנציגי 50% מן העם הזה בפסיקה הברקית, חייבת לבוא תשובה עניינית, שתתאים את הרכב בית המשפט העליון באופן שישקף את השקפת רוב הציבור.

טוב- לא נמשיך לריב בעניין, כל אחד אמר את דברו ומי שרוצה שישפוט בעצמו.

דבר אחד - בעניין אחוזי חוסר ההסכמה עם השפיטה ה"ברקית", זהו מספר שהמצאת- וגם אם הוא נכון הוא אינו רלוונטי.

והנה החלטה "שמאלנית" נוספת של שופטי בג"צ שפורסמה היום:
http://news.walla.co.il/?w=//893062
אני בטוח שעם קצת התעלמות מהעובדות- תוכל גם להסביר את ההחלטה הזו כעוד פעולה של זרוע השמאל ששמה בג"צ...
אמיל.

כשהקו שהוכתב ע"י ברק ושהתקבל על דעת רוב עמיתיו, שהכל שפיט), קיימת הצעה פשוטה ויעילה בהרבה - הקמת בי"ד לחוקה, ששופטיו ימונו בשקיפות מלאה תוך מתן משקל לייצוגיות, כך שהרכבו יכלול משפטנים מנוסים שיעברו מבחני התאמה מקצועיים ושימוע פומבי ע"י ועדה ציבורית, שתדאג להרכב מגוון ופלורליסטי.
בית המשפט העליון גם בשבתו כבג"ץ, לא יעסוק בהגדרה בנושאים שעניינם חקיקה (בסוגיות משיקות - הפוסק העליון יהיה בי"הד לחוקה).
בהרכבו הנוכחי, ובשיטת המינויים הקיימת אליו, בית המשפט העליון אינו מתאים ואינו ראוי לפסוק בסוגיות חוקתיות!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)