אני מרשה לעצמי להציג שאלה נוספת בנושא...
כאדם שמתעניין רבות בתקופת המלחמה מעולם לא קיבלתי תשובה מבוססת לשאלה - מדוע אף אחד מהצדדים הלוחמים לא עשה שימוש בחמרי לחימה כימיים או אחרים במלחמה?
הרי במלחמת העולם הראשונה השימוש בגז כלור ואחר היה מאוד נפוץ ואף השפיע לא מעט על מהלך הקרבות !
מדוע לקראת סוף המלחמה כשתוצאותיה כבר היו למעשה ידועות לא הורה היטלר לראשי הוורמאכט לעשות שימוש בחמרי לחימה בלתיקונבנציונאליים בפרט לאור העובדה כי ידוע שהוא שאף להשיג נשק גרעיני והידיעות כי בסיום המלחמה נמצאו טונות של חל"כ שהיה ברשות הגרמנים.
קצת תמוהה לא???.
תודה - לבני.

בפרק זמן ממושך טווחו הצדדים אחד בשני והיו תקועים פחות או יותר באותו המקום. היטלר, כרב"ט צעיר במלחמה הגדולה, היה מודע לזוועות הגז. הוא היה מודע לכך ש-what goes arround, comes arround. לכן, היתה מעין הסכמה שבשתיקה שלא עושים שימוש בלוחמה מהסוג הזה. לכן, בין היתר, אף על פי שהיה בידו מספיק גז עצבים כדי לחסל את הפולשים בנורמנדי - הוא לא עשה בו שימוש גם אז.

אני מאמין שהנשק הבלתי קונבנציונאלי שאסף נועד בעיקר לצורך הרתעה. אני גם מאמין שאילו היתה המלחמה נמשכת, הוא היה עושה בסוף שימוש בגז בגזרות אחרות (מחוץ ל"אירופה הלבנה"). אבל הוא לא היה מעז לשבור את הטאבו הזה של הרעלת הגזעים העליונים.

וזה באמת אחד ההסברים שקיבלתי בנושא אך משום מה זה קצת לא מסתדר לי עם המעשים האחרים שנעשו במלחמה הזו... תסכים איתי?
הרי היטלר (בעיקר בסוף המלחמה) די היה מוכן לעשות הכל כדי להציל את מה שנשאר מהרייך שלו וקצת תמוהה בעיני שבמחסנים היתה לו התשובה לכך מבלי שנעשה בה כל שימוש מבצעי.

בשלבים האחרונים של המלחמה היה ברור שזה רק עניין של זמן, ושאם ישבור את כללי המשחק - הוא יחטוף ב"אבו אביו" ובסופו של דבר יקדים את התבוסה. מייחסים להיטלר טירוף וחוסר רציונאליות לעיתים, אבל אני חושב שזו צורת חשיבה פשטנית ומוטעית. לכן אין לי ספק שהשיקולים האלה עמדו לנגד עיניו.

באשר לשלבים המוקדמים יותר, שוב, הבריטים הצליחו להרתיע אותו (אף על פי שהסטוק הכימי שלו היה טוב יותר), כפי שהוא הרתיע אותם. דווקא צ'רצ'יל שקל בשלב מסוים שימוש בנשק כימי, אבל מבחינה טכנית, היה לו זול, קל ויעיל יותר לבחור בהפצצות. מעניין לבדוק את העניין במסמכים מהתקופה, אבל אני מנחש שגם בצד הזה פעל גורם הרתעתי שנבנה הודות לטראומת הגז במלחמה הגדולה. בל נשכח: בשני הצדדים, רבים ממקבלי ההחלטות היו חיילים וקצינים זוטרים במלחמה הקודמת, כ-30 שנה מוקדם יותר - ואיבדו לא מעט חברים ומכרים. ודאי שזה משפיע על החלטותיהם.

היות וזו התשובה שקיבלתי בעבר.
תודה לך - לבני.

היפנים השתמשו לפני ובמשך מלחמת העולם בנשק ביולוגי (כולל אנטרקס) כנגד אוכלוסיה סינית.

מעבר לכך ישנן בעיות יעילות קשות לנשק כימי כנשק טקטי בשדה המערכה, ואיני חושב שהגנרלים הגרמנים היו מעוניינים בנשק זה.

קראתי אודות האכזריות הידועה לשמצה שלהם במהלך המלחמה אכזריות שנבעה \היתה מהולה בלא מעט סממנים שמקורם באמונתם הדתית שלא תמיד מוכרת דיה במערב...
כולל העדויות והסיפורים שהתפרסמו לאחר המלחמה אודות אותה יחידה צבאית סודית (שמספרה היה שבע מאות ומשהוא...) שעסקה בניסויים רפואיים נוראיים בבני אדם\שבויי מלחמה.

למיטב ידעתי לארה"ב היו מספיק אמצעי לוחמה כימיים כדי למחות את גרמניה מעל פני האדמה, לדאוג שלא ישאר יצור חי גדול מג'וק על פני כל אדמת גרמניה, ולסדר שלא יצמחו שם אפילו קוצרים ודרדרים במאה השנה הבאות...
למרות כל הטירוף והרוע שבהיטלר, זה היה כלל לא כתוב - לא עוברים לאמל"ח ל"ק בשדה הקרב, לפחות בחזית המערבית, אם רוצים לשרוד.
אני לא בטוח שהיה קשר ל"הרעלת הגזעים העליונים" כמו ששפינוזה אומר. לדעתי זה הי שיקול פרקטי נטו. אם הוא היה מוציא מיליליטר אחד של גז חרדל על אחד מחיילי הברית, תוך שבוע כל גרמניה, מקצה לקצה, הייתה אפופה בעשן רעיל ששום רוח לא תוכל לפזר.
ארה"ב בהחלט לא הייתה בהלך רוח משועשע באותה תקופה, ולא הייתה מגיבה בסלחנות לפעולה כזו מצידו(בנגוד למצב כיום לדוגמה, שבו צפון קוריאה לא נמחקת מהמפה, בגלל החשש המציק מאוד שכבר יש לה נשק גרעיני ברמה מבצעית)

אין ולא היה לשום מדינה מאגר של חל"כ כדי להשמיד מדינה שלמה. זה בלתי אפשרי בעליל ממגבלות לוגיסטיות. מבחינה צבאית טהורה, חל"כ הוא נשק טקטי. כל עוד דובר בצבאות, הוא גם נשאר כזה. כאשר משנים את כללי המשחק, ומאיימים על ריכוזי אזרחים, אז אותה עוצה, הופכת לאיום אסטרטגי - עד גבול מסוים, אך לא יותר. כדי להשמיד את כל גרמניה בחל"כ, היה צורך לכסות את כל שטחה בהפצצות שטיח של עשרות אלפי טון חל"כ, תנאים טופוגרפיים ומטראולוגיים היו מונעים גם אז השמדה מלאה.

גם ההתיחחסות לקוצים ולדרדרים לא עזרה כדי להביע את הכוונה הזו.
נו טוב.
ב-ר-ו-ר שא"א להשמיד שום מדינה(בגודל כמו של גרמניה לפחות) ע"י נשק כימי בלבד - אבל אפשר להגיע קרוב מאוד לכך. אני לא יודע מה עד כמה אפקטיביים היו חומרי הלחימה של ארה"ב באותה תקופה, אבל אם ניקח דוגמה מימינו, תחשוב איזה נחמד זה אם משחררים כמה קפסולות של VX או אבולה מעל 20 הערים הגדולות בגרמניה...
אז זה היה הרבה יותר קשה, כמובן, כי חומרי הלחימה היו הרבה פחות "חזקים" - אבל זו ממש לא בעיה(שוב, באופן יחסי) לטבוח באוכלוסיות ענק כמו ערים גדולות, ולהפוך את האוכלוסיה שם להרבה פחות ענקית...

כמו שריססו אצלנו את הארבה, אפשר היה לרסס ריכוזי אוכלוסיה גרמניים. זה לא יפה וזה לא נחמד. זה לא קל(כי יורים עליך) - אבל מספיקה טיפה של החומרים האלה כדי לגרום לנזק עצום.

תחשוב על פצצות האטום ביפן....
יפן לא הושמדה - אבל מדובר במכה איומה.
הנזק שיהיה משחרור של טונות רבות של רעל באטמוספירה ונתינה לרוח לעשות את שלה לא יהיה פחות נורא...

אתה ניזן מושגים מדביי"ם על היכולת של חל"כ לפגוע בשטחים נרחבים. אין דבר כזה. ענן ארבה שחוטף ארוסול ישיר ממטוסים שטסים בקרבתו אינו מהווה מודל לכיסוי ארץ שלמה. אין לך סיכוי לרסס שטחים אפילו בגודל של אלפית מגרמניה. אתה יכול להשתמש רק בפגזים שהכיסוי שלהם מוגבל. ה"יעילות" של הפעלת חל"כ (שנמדדת בגודל שנקרא LD50 = Lethal Dose שהורג 50% מבני האדם שנפגעו, בשטחים פתוחים דורשת כמויות ענקיות.

בקיצור: חל"כ אינו נשק אסטרטגי.

כאשר דברת על אבולה, אז דברת על חל"ב לא חל"כ. וזה אמנם יכול בתנאם מסוימים להפוך לנשק אסטרטגי, אבל הוא אינו בר-שליטה, ולכן אינו יכול להיות אופציה שפויה. להזכירך גרמניה הייתה מוקפת צבאות בנות הברית, ולא הייתה שום דרך למנוע הדבקות שלהם - בהדבק כל כך רחבה, ושל העמים הכבושים מסביב.

ובמקרה של נשק ביולוגי(או במלים אחרות: מגפות נוראיות וחסרות מרפא), באמת מספיקה טיפה אחת(באופן כמעט מילולי) כדי לחסל כמות כמעט בלתי מוגבלת של אנשים(בדיוק בגלל שמגפות, כמו שציינת, הינן בלתי נשלטות).

במקרה של נשק כימי, צריך הרבה יותר חומר, אני בטוח - אבל אני עדיין לא רואה למה שזה יהיה בלתי אפשרי להדביר עיר שלמה באמצעות גז במקום באמצעות חומר נפץ...

אבל לדעתי, לא היה כל הארסנל האמריקאי מספיק לעיר שלמה. ושוב, בגלל הכמויות האדירות שאתה צריך "לכסות" עיר. (מה גם שבאירופה יש הרבה "חדרים אטומים" באופן טבעי, בגלל זיגוג כפול לחלונות - נגד החורף...

הייתי חושב שכדי לכסות עיר בגודל של...בוא נגיד מטרופולין ת"א, תצטרך 4 מפציצים שהוסבו למטוסי ריסוס, או "קצת" יותר טילים ארוכי טווח.
כדי לגרום נזק אתה לא חייב שכל העיר, עד האדם האחרון, תפגע - מספיק שזה יכאב.

את עניין החלונות האטומים אני לא תופס...נו אז? -החלונות אטומים, ומה תעשה ברגע שתרצה לצאת החוצה? זה לא שהגז נעלם תוך שניה.
כל עוד הוא "שם" גבוהה, הרוח נושאת אותו לפה ולשם, אבל ברגע שהוא ירד, הוא נשאר שם, והרוח לא תפזר אותו מהר(אם תשים מספיק ממנו)

ונחזור לעניין העיקרי: מספיק שעשירית, או החלק העשרים, או החלש החמישים מעיר בה מליון תושבים שיפגעו - וכבר השגת את המטרה שלך בפעולה הזו.

ראחת פעם מטוס ריסוס מעל שדות? ראית שלא רחוק משם יש לו תחנות מילוי? ראית באיזה גובה הם טסים מעל השדה כדי לתת פיזור אפקטיבי? כל אלה אינם באים בחשבון כאשר אתה רוצה להגיע, נגיד עד דרזדן. והכמויות לכסות את כל העיר - הן העצומות - וגם אז שעיור ההרג לא יהיה קרוב למה שאתה מדמיין. רוב אלה שיהיו במחסות מקורים יינצלו. כמובן שאם אתה "מסתפק" בהרבה נפגעים ולא בכ-ו-ל-ם, ולא בכל המדינה אלא רק בעיר אחת, אז הגעת רחוק מחלום המד"ב שלך בהודעה עליה הגבתי. ("למיטב ידעתי לארה"ב היו מספיק אמצעי לוחמה כימיים כדי למחות את גרמניה מעל פני האדמה"). ואני עכשיו יכול ללכת לישון.

כשכתבתי שזו הגזמה, ולא באמת ישאר חור באדמה בעומק חצי קילומטר היכן שפעם היית גרמניה...
העניין הוא שהמוןו נפגעים בעיר אחת, ועוד המון נפגעים בעיר אחרת, ועוד כמה נפגעים שהצלחנו בעיר שלישית, ועוד כמה מבצעי ריסוס כושלים שחיסלו רק כמה מאות אנשים בערים מסויימות מביאים ביחד לאפקט ממש לא נעים.

זה כמו שתגיד שתת-מקלע הוא נשק לא יעיל - הרי יריה אחת יכולה להוריד רק אדם אחד...
נכון. אבל הרבה יריות הרבה פעמים בהרבה מקומות יכולות להוריד הרבה אנשים.
פעם אחת לרסס רבע עיר לא ישנה את המצב מבחינה איכותית. חודשיים של ריסוסים בלתי פוסקים בשמי גרמניה היו יוצרים הבדל כזה.

(ולפני שתטפל לזה: בלתי פוסקים אומר, לדוגמה פעם-פעמיים בשבוע במשך אותם חודשיים, לא בכל שניה ושניה. העניין הוא שלאדם נורמלי השמים יראו שחורים כל הזמן, פשוט כי בכל רגע יכולה לבוא התקפה של רעל מהשמיים. בכל מקום. בכל זמן.
גם פצצות האטום ביפן לא הרגו את כל התושבים באותן ערים - אבל רק לראות את האש, להרגיש את כל ההדף, ולראות את פטריית העשן נותנת לך תחושה שסוף העולם הגיע.
בסופו של דבר, כל הלחימה היא פסיכולוגית, ומתרחשת בראש שלך)

ב-2 בדצמבר 1943 הפציצה טייסת מפציצים גרמנית את נמל בארי באיטליה. כתוצאה מכשל של בעלות הברית, הפעילות בנמל נמשכה בכל שעות היממה וללא האפלה (כנהוג ביעדים אסטרטגיים במהלך מלחמה) - המפציצים קיבלו במתנה מטרה נטולת-הגנה ומוארת, שממש הזמינה הפצצה בריאה.
בהפצצה נפגעו 25 ספינות, ומתוכם 17 הושמדו לגמרי. מה שהגרמנים לא ידעו הוא, שאחת האוניות - אוניית המשא האזרחית "ג'ון הארווי" - נשאה בבטנה כמאה טונות גז חרדל לשימוש כ"נשק יום הדין" במקרה הצורך. כתוצאה מההפצצה דלף הגז אל המים ואל האויר, ולאחר שכל צוות האונייה נהרג בהפצצה לא היה מי שיזהיר על הסכנה. התוצאה: כאלף חיילים ואזרחים (שחלקם שרד את ההפצצה עצמה) מתו מפגיעות הגז, ועוד אלפים שסבלו מפגיעות וכוויות בדרגות שונות.

מקור: הספר "טיסה קרבית", אורי דרומי, הוצאת משהב"ט, 1990

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

שאומר שהתורת הלחימה של גרמניה התבסס על מלחמת תנועה (ראה לשם דוגמא את הבליצ'קריג ב1939-1940) ואילו השימוש בלוחמה בלתי קונבנציונלית (כגון, גז) היה גורם להאטה של הצורת הלחימה הזאת.

אבל בערך רק למחצית הראשונה של המלחמה.
שאלתי התיחסה לפרק הזמן שבו הגרמנים כבר הפנימו שניצחון כבר הם לא ישיגו.
ובפרט לתקופה שלפני סוף המלחמה בה להטלר כבר ממש לא היה הרבה מה להפסיד.