וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח, מִן-הַלָּשֹׁן, הַפֹּנֶה נֶגְבָּה. (יהושע ט"ו פסוק ב'). ים המלח נזכר אמנם לא מעט במקורות שלנו, אך ההתדרדרות במפלס מי הים מעמידה בסימן שאלה את הישרדותו , עד שנראה כי הדורות הבאים יכירו אותו רק מקריאה בתנ"ך... </B>ים המלח, הימה הדרומית של מדינת ישראל, בה נמצא ריכוז המליחות הגבוה בעולם (34%), המאפשר הפקה של מינרלים רבים, גוסס ונוטה למות.

הגורמים לכך רבים ויובאו להלן, אולם המסקנות ממבחן התוצאה ברורות- בשנת 1948 עמד גובה המפלס על רמה של 396 מטר מתחת לפני הים וב-2004 עמד על 417 מטר מתחת לפני הים (אובדן של 21 מטר במרוצת שני דורות). על פי ההערכות, הים לא יעמוד בקצב הייבוש הזה עוד 56 שנים.

אין צורך לבקר בים המלח בכדי להבחין במצבו העגום - בתצלומי לווין ניתן להבחין בהיעלמות חלקו הדרומי כמעט לחלוטין, ובאובדן "הלשון הפונה נגבה" מן העולם.

המחסור במים מתוקים במדינת ישראל היה עד כה בעוכריו של ים המלח- סכר דגניה שהוקם על שיפוליה הדרומיים של הכינרת בכדי למנוע מעבר של מים מתוקים לאורך הירדן עד לים המלח, חסם את המעבר הטבעי של המים ממנו נהנה ים המלח לכל אורך ההיסטוריה.

למעט מקרים בודדים כמו בתחילת שנות ה-90, עת כמות הגשמים הגדולה איימה להציף את כל היישובים סובבי הכינרת, נותר הסכר סגור, מונע מים המוות את ה"חמצן" הדרוש לו בכדי לשרוד.

להמשך - http://www.sikurmemukad.com/sikurim...el/deadsea.html

לא רק מדינת ישראל מונעת ממים להגיע לים המלח. לא פחות ממנהמונעים הסורים והירדנים, בסכירת הירמוך והנחלים המתחברים אליו והירדנים בסכירתנחלים הנשפכים אל הירדן.



אחד הפתרונות הוא התפלת מי ים ומים מליחים ושחרור המיםהנאגמים כיום ומנועים להגיע לים המלח.

פתרון זה יארך שנים רבות.

פתרון אחר הוא העברת מים מים התיכון או מים סוף - עד כה לאהגיעו למסקנות, מה עשויים מים אלו לגרום למפעלי ים המלח הישראלים והירדנים.



רציתי גם להוסיף, שהבעיה איננה רק ב"העלמות" ים המלח, אלאגם ביצירת הבולענים בקרבתו והעמדה בסימן שאלה גדול את כל הפיתוח שמסביב.

כתבת הודעה שלמה בלי להזכיר את כיבוש. חזון אחרית הימים ממש.

אלפי שנים עברו מגן עדן עד יהושוע. אם מדובר על המקרא אז מסופר שגן עדן היה היכן שהר הבית עומד היום ואחד מארבעת הנהרות שיצאו מגן עדן ירד אל המקום שבו נמצא ים המלח היום. מסופר שאיזור ים המלח היה ירוק עם צמחיה ויערות עבותות ונהר מים מתוקים וחיות בר ובעלי חיים שהיו אז צמחוניים וניזונו מהצמחיה שם. סדום ועמורה ונציבות המלח נגמרו בבוא אברהם ומאז ועד "הים" כביכול "נבלע" האדם בהפסדו. כל מים מתוקים המגיעים לים המלח היום יוצרים "בולענים" מהתמוססות המלח והסכנה נשקפת לכל הקיבוצים והישובים באיזור.

הר הבית עושה לנו מספיק "צרות" ושום ברכה לא תצא מלייחס לו את מקומו של הר הבית. מענין האם זו המצאה שלך או מצאת זאת בכתובים - צטט והבא מקור.

אזור ים המלח היה בעבר הרחוק הרבה הרבה טרם בואו של אברהם אפילו, שלא לדבר על יהושוע והרבה הרבה אלפים, עשרות אלפים ויותר לפניהם היה מכוסה בים ענק, שהלך והתכווץ עד שנותר מה שנותר.

גם משטר האקלים היה שונה בעבר מזה שהוא היום ואזור השבר כולל ים המלח והכנרת היו יותר טרופיים מאשר היום. בנוסף לאחר שהייה של 40 שנה במדבר צחיח הכל נראה ירוק יותר.

אני מבין שהלוז שבמכתבך המוגדר כאחרית הימים הוא "הסכנה נשקפת לכל הקיבוצים והישובים באיזור".
חורבנם הוא חורבן כולנו והפסדם הפסד כולנו. אשמח אם אני טועה בהבנת דבריך.

הגיע הזמן שתבין זאת ותפסיק להיות מקובע ומרובע

מצחיק אתה.
קח לדוגמה את האשכול הזה, ואת התגובה שלך בו. הרי דחפת לשם את התגובה שלך על הכיבוש כמו רובוט, בלי שום קשר לנושא האשכול או ההודעה שלה הגבת. זה קצת מצחיק שגולש כמוך קורא לגולש אחר, ולא משנה מי הוא, מקובע או נוהג לחבר מין שאינו במינו.
ד"א אני אשמח מאד אם תוכל להסביר לי מה הקשר בין נושא הדיון באשכול הקודם לכיבוש. משהו גורם לי להאמין שתשובה ברורה, או אפילו תשובה בכלל, אני לא אקבל ממך.

דיברתי על האשכול הזה, שנכתב בכלל בפורום סקופים: http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...774#post1077540 (תנסה ללחוץ על הקישור ולראות מה יקרה ).
אם כתבת את התשובה שלך למרות שידעת על מה אני מדבר, הכנתי לך ציור קטן שיראה לך בדיוק איפה כתבת כיבוש:



דן היקר, התצליח למצוא את המילה כיבוש? צבע את הציור בצבעים עליזים והשאר רק את המילה כיבוש במסגרת אדומה.
אני עדיין מחכה לתשובה לשאלה שלי.

עברתי שוב ושוב על כל מכתבי באשכול זה ולא איתרתי את המילה כיבוש אפילו שלא ברמז.

אולי תואיל בטובך ותראה לי היכן אני טועה

מענין מי זה שרואה תמיד צל הרים כהרים ואיננו מתייחס לענין בכוונת מכוון - רק על מנת למצוא דופי באחרים.
לידיעתך אני רואה דופי בכיבוש מעבר לגבולות מדינת ישראל וחייבים להפסיקו מידית - הנה "תפסת" אותי. עכשיו יהי לך חומר "מחשיד".

לא חיפשתי בך דופי ואין לי בעיה עם הדעות שלך (למרות שהן לא לגמרי מובנות לי).
כל מה שביקשתי זו תשובה פשוטה לשאלה פשוטה. עכשיו אני מבין שזה היה נאיבי מבחינתי
להאמין שתצליח ללהסביר את עצמך, כניראה שאתה גם לא ממש מבין את עצמך.
לא נורא. שבת שלום דן.

אם קיימת לך בעיה או שאלה באשכול אחר - נא התייחס באותו אשכול או שתפסיק לבלבל את המוח. אני מנסה להתייס ברצינות להערותיך - אבל עירבוב האשכולות הנכללות אצלך אינו מאפשר לי זאת.

עצוב.. חבל לי שהנכדים שלי לא יוכלו לראות את ים-המלח.

עד מלחמת ששת הימים מי ראה את ים המלח? אחרי המלחמה ירדנו מירושלים העתיקה דרך יריחו אל הים המלח, עדיין המקום היה איזור רפאים, צפנו במים ישנו על החוף, כן, כמה עצוב, האדם רועה בשדות זרים. ראיתי מישהו שאסף בקבוקי פלסטיק חיבר אותם ברשתות ובנה עליהם אי. על הבקבוקים הצפים הוא בנה רפסודה ועליה אדמה והגדיל והלך והגדיל את היקף האי, בנה עליו בית, זרע צמחיה, הביא בעלי חיים. זה היה מדהים, היום מקסיקו מתכוונת להכיר באי הזה כאי תיירות ושמורת טבע.

אזור ים המלח, היה אחד האתרים המתויירים ע"י תנועות הנוער. בזמן שים המלח היה עדין ים. המסע הרגלי היה מפרך, חצינו את המדבר, כאשר על גבינו מלוא ציודינו והספקתנו - מסע שארך לפחות שלושה ימים ועד שבוע.
מפעלי ים המלח, שתמכו בכלכלת המדינה עוד טרם הקמת; בית הערבה, שהיה סמל להאחזות בקרקע; קיבוץ עין גדי שבזכותו, נקבע גבול הפסקת האש, שהותיר בתחום מדינת ישראל, כמחצית חופו המערבי של ים המלח. כל זאת מבלי לוותר על "גולת הכותרת" - מצדה, המתנוססת בגאון מעל ים המלח ומזכירה את האחזותנו העיקשת בארץ ישראל. לא אכנס כאן למחלוקות בהקשר לעובדות - אבל הר המצדה שמש בעבר כסמל וחינך דורות רבים לאהבת הארץ, חינוך שנצרב עד לעצם היום הזה. מי שלא עבר ברגליו כל שעל בתוך מדינת ישראל לא יודע אהבת הארץ מהי..
לאחר המסע המפרך, מלא ההרפתקאות, הגלישה לעבר ים המלח והשכשוך במימיו הצנונים היה מרגיע ומשיב נפשות.

לא היה כל צורך ל"גלות" את ים המלח בעקבות מלחמת ששת הימים. לא היה כל צורך לרדת אליו מירושלים העתיקה דרך יריחו . מי ש"נתקע" ב"איזור רפאים", לא טרח להדרים ולראות את פאר היצירה הישראלית.

באשר להתפתחות האיים ויבוש החוף, זהו חלק מההליך ההרסני שעובר על אזור ים המלח, כתוצאה מפעולותיו של האדם, שלא ראו נכוחה את תוצאות מעשיהם.