 |
20-04-2006, 17:28
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 21.07.05
הודעות: 5,910
|
|
מסלול לוחם שייטת 13 - קיבלתי אישור לפרסם.
לאחר כמה שעות של המתנה קיבלתי אישור לפרסם, הרבה אנשים רוצים לדעת מה קורה והנה.. הגיע הזמן.
יחידת עילית שהתפרסמה בזכות מבצעים נועזים. כמו בכל יחידת עילית מסלול ההכשרה הוא ארוך, קשה מאוד ולעתים מתסכל, אבל בסופו מצפה ללוחם הקומנדו שירות מרתק ומעניין, רחוק משגרת היומיום ומשמעת צה"לית מרגיזה, למשל. בקומנדו הימי השגרה היא חיה לא מוכרת, והעיסוק בעניינים העומדים ברובו של עולם - שכיח.
הלוחם בקומנדו הימי עוסק במגוון רחב של תחומים ביבשה - כלוחם קומנדו הפושט מהים, מנווט ונלחם תוך שימוש באמצעים מיוחדים. אופי התפקידים ביחידה מחייב רמה שכלית וטכנית גבוהה, כוח רצון, עצמאות, כושר גופני גבוה, מקצוענות וחברתיות. פעולות הקומנדו הימי מתבצעות בצוותים ובחוליות. מסלול ההכשרה נמשך כעשרים ושניים חודש וכולל טירונות וקורס מ"כים עם יחידות חי"ר מובחרות אחרות, הכשרה ייעודית מגוונת בתחום הים והיבשה הכוללת קורס צלילה קרבית, הפעלת סיירות קומנדו, צניחה ליבשה ולים, ניווטים, קורסי חבלה ולוט"ר והכשרות נוספות. מועמד המתקבל לקומנדו הימי יחויב לחתום שנה וחצי לשרות קבע.
פירוט המבדקים:
א. בדיקות רפואיות בביתן חיל הים בתל-השומר.
ב. גיבוש של מבדקי ים ויבשה, במשך 4 ימים ביחידה. הגיבוש מתקיים לפני הגיוס.
גיבוש
מאות מלש"בים מבקשים להתנדב לקומנדו הימי מדי שנה. מעט מתקבלים. קודם כול, צריך פרופיל 82 ומעלה ללא סעיפים פוסלים, 12 שנות לימוד וקב"א קצונה. אח"כ הולכים לגיבושון לסיירות מובחרות בווינגייט ("יום סיירות"). התיכוניסטים מגיעים מכל קצוות הארץ, ובמשך יום שלם עוברים מבחני כושר קשים ומבחנים סוציומטריים שנועדו לסנן את המובחרים ביותר ולפזר אותם בין יחידות העילית השונות. אפשר לבקש סיירת מטכ"ל, אפשר לבקש שייטת. אפשר גם לא לקבל. בסוף היום מודיעים הבוחנים אם יש למתנדבים סיבה לחייך או לא ולאיזה גיבוש יחידתי הם ממשיכים. באחרונה העלו בקומנדו הימי את רף ציוני המעבר בוינגייט, ולפיכך מגיעים רק האיכותיים ביותר. כך גם מבטיחים שיותר חניכים יוכלו לסיים בהמשך את מסלול הלוחם.
ארבעה ימים מבלים המלש"בים באוהלים בפתח בסיס הקומנדו הימי בעתלית.
ביום ראשון הם צופים בסרטי הסברה על פעילות הקומנדו הימי ושומעים הרצאות מפי מפקדים ותיקים. אח"כ, באמצע הלילה, מתחילים לרוץ. ולא מפסיקים. אח"כ מפסיקים. לחמש דקות. ושוב רצים. ביום השני שוקעים בחול עם אלונקות ודוהרים שמונה ק"מ, תחת עיניהם הבוחנות של המדריכים. ביום השלישי עולים ל-16 ק"מ, וביום האחרון מקנחים ב-24 ק"מ, רובם במים. מלבד המסעות והריצות האקראיות, עורכים הבוחנים מבחנים סוציומטריים, מבדקי שחייה, כושר אלתור ותפקוד תחת לחץ, כשנקודת השיא היא השלכת המתגבשים לבריכה עמוקה, כשעל עיניהם מסכות שחורות אטומות. באופן הדרגתי מהדקים המדריכים חבל סביב כולם, ואז מתחילות התגובות ההיסטריות האינסטינקטיביות. הצעירים מתחילים לפרפר בניסיון לצוף וחובטים זה בזה, כדי לא לטבוע. המדריכים משקיפים מהצד. הם מחפשים אנשים ששולטים במצב בקור-רוח. הם מחפשים התמדה, יכולת אלתור, יוזמה, עבודת צוות וחשיבה מקורית. בתום הגיבוש הולכים השורדים הביתה ומחכים. רק מעטים יתקבלו. מעטים עוד יותר יסיימו את המסלול ויזכו לענוד את סיכת העטלף.
כדי להיות לוחם בשייטת צריך לעבוד קשה. המסלול לא קל, הוא ארוך ומתיש. החניכים מתגייסים בבקו"ם, מקבלים כומתה כחוליה ומדים של חיל-הים ונשלחים לטירונות חי"ר ואימון מתקדם בביסל"ח (רובאי 07), הנמשכים כשישה חודשים. בסוף האימון המתקדם עוברים קורס צניחה ועוזבים את ביסל"ח לטובת בסיס השייטת בעתלית ואת האם-16 לטובת קלצ´ניקוב. למה קלצ´ניקוב? כי זה סמל סטטוס, וכי הוא היעיל ביותר מכל כלי הנשק אחרים בפעילות מבצעים הכרוכה בשהייה במים.
בעתלית מתחילה, בעצם, ההכשרה במסגרת היחידה המורכבת משלושה שלבים. בשלב המכין, הנמשך כשבעה חודשים, עוברים החניכים אימונים גופניים קשים בלוחמה יבשתית וימית, ימאות, שחייה, ניווט, חבלה, והפעלת כלי שייט, מסעות ארוכים, קורס מ"כים ואימוני לוט"ר במתקן אדם. מכאן ממשיכים לשלב הבסיסי, הנמשך כחודש, מחליפים בנשקייה את הקלצ´ניקוב בעוזי ועוברים אימוני צלילה ארוכים בנמל חיפה.
החניכים צוללים בזוגות, כשהם קשורים זה לזה, ולומדים להתמודד עם מצבים תת-מימיים מסוכנים, בעיות של אי-ספיקת חמצן, מטעני עומק, קור, זרמים, גלים, סלעים וצלילה באפילה במים עכורים. באימונים אלה טבעו לפני כשלוש שנים חניכי הקומנדו הימי, סמ"ר יאיר אנגל וסמ"ר מתן פוליבודה ז"ל, מסיבות שטרם הובררו. בסיומו של השלב הזה רשאים החניכים להעביר את שעון הצלילה שחתמו עליו באפסנאות ליד ימין, כאות לכך שהם כבר מוכשרים כצוללים (בעת הצלילה מרכיבים על יד שמאל את מד העומק).
לפני שממשיכים הלאה, יוצאים החניכים למסע החוף שהפך לאגדה, מסע הארבעים-על-ארבעים: ארבעים ק"מ, ארבעים קילו על הגב, ארבעים סנטימטרים בתוך המים לאורך כל הדרך. חלק מהחניכים רצים את המסע במצב של חצי-עילפון. לא מתמוטטים. דוחפים זה את זה וגוררים את המתעלפים. השורדים ממשיכים לשלב השלישי, האחרון.
השלב המתקדם נמשך כשישה חודשים, שבמהלכם מתבצעת החלוקה למקצועות השונים ומתחילה ההכשרה הספציפית לצוותי יבשה, צוותים תת-מימיים וצוותים על-מימיים.
צוותי היבשה, הפושטים, עוברים אימוני צלילה, חבלה, לוחמת חי"ר ולוחמה בטרור, ומוכשרים למארבים, חיסולים ופשיטה מהים. הצוותים התת-מימיים, הצוללים, עוברים אימוני צלילה אינטנסיביים בתנאים קשים, אימוני חבלה ומיקוש, ומוכשרים לחבלה בכלי-שייט ולמשימות מבצעיות תת-מימיות אחרות. הצוותים העל-מימיים, מפעילי הסירות עוברים אימוני ימאות, ניווט ושייט מורכבים, מוכשרים להפעיל את כלי השיט השונים של השייטת, בין השאר סירות גומי, סירות מנוע מהירות וכלי שייט תת-מימיים. לקראת סוף ההכשרה יוצאים חניכים מן השלב המתקדם לפעילות מבצעים עם הלוחמים הוותיקים ודורכים בפעם הראשונה על חוף אויב. בתום ההכשרה עוברים החניכים טקס זובור מתון ומעוגן בכללים פנימיים נוקשים, ומוסמכים רשמית כלוחמים בתחומם.
וכך, אחרי 20 חודשים, בטקס חגיגי בנוכחות המשפחות, הופכים החניכים ללוחמים באופן רשמי, כשלכנפי הצניחה והמדים הלבנים מצטרפים אקדח אישי, דרגת סמל ראשון וסיכת לוחם על החזה - כנפי עטלף שחורות, שעל גביהן עוגן חיל-הים, חרב צה"ל ומוקש ימי ("כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומייה, כרימון המנפץ ברעם"). נוסף על-כך, מצטיידים הלוחמים בשעון צלילה משוכלל "סייקו קינטיק" בנעלי פלדיום ובפק"ל הצמוד שבלעדיו לוחם גאה לא זז - משקפי שמש "אוקלי", שלידם נראים כל דגמי "הבולה" כמו משקפי צעצוע. בסיומו של הטקס עושים הלוחמים אומגה בכבל אל תוך הים ומזנקים בשאגות שמחה אל תוך הגלים, לצהלת המשפחות והחברים.
השירות
אחרי טקס הסיום מקבלים הלוחמים הצעירים חדרים מרווחים בבסיס השייטת, חותמים קבע לשנה וחצי מתום השירות ומתחילים ליהנות מהפריווילגיות השמורות ללוחמים. מטבח צמוד, המגיש בשרים חמים בכל שעות היממה, מועדון מאובזר וחדר כושר משוכלל, יציאות נוחות הביתה ושעות שינה ארוכות. בהתחלה עדיין מתזזים קצת, אבל לאט-לאט, בשלבים, מורידים את הלחץ, עד למצב שבו הלוחמים מסתובבים במכנסיים קצרים וסנדלים. על אימונים ושמירה על הכושר הגופני לא מוותרים, כמובן, ובכל בוקר יוצאים הלוחמים למד"סים ארוכים ומרעננים. חלק מן הלוחמים בוחרים להדריך את מחזורי הגיוס הצעירים. מדי פעם יוצאים למבצעים.
לוחמי הקומנדו הימי אינם עוסקים בפעילות מבצעית 24 שעות ביממה, כמו חברים החי"רניקים בלבנון. הפעולות המבצעיות של השייטת אינן מתבצעות בתכיפות, אולם הן רבות והן מתבצעות באופן מדוייק, מכוון ונקודתי. הפעולה הכושלת לפני שנתיים באנצאריה, שבמהלכה נהרגו 11 לוחמים ורופא מכוח-החילוץ, לא הייתה פעולה חד-פעמית. הקומנדו הימי פועל במישורים רבים, ובשנים האחרונות בעיקר בחזית הלבנונית. הלוחמים מגיעים מהים, מפוצצים ומשמידים סירות מחבלים, פושטים על קני מחבלים, מציבים מארבים ומטמינים מטענים רבי עוצמה. "היכולת להלום בצורה סלקטיבית לאורך זמן במספר כה רב של פעולות חייבת לאפיין את פעולת השייטת", אמר האלוף (מיל´) עמי איילון בתחקיר אחרי חיסול 15 מחבלים בשפך הזהרני ב-1980. "הסלקטיביות בבחירת המטרות, מחד גיסא, היא בבואה של מיומנות מקצועית גבוהה בתכנון ובביצוע ומהווה סימן לכוח וליכולת, והיא אפקטיבית שבעתיים. הרג לא סלקטיבי, מאידך גיסא, הוא סימן לחולשה ולחוסר יכולת".
לוחמי הקומנדו הימי מסיימים את שירותם הצבאי ארבע וחצי שנים אחרי היום שבו קיבלו את הזריקה הראשונה בבקו"ם. אפשר, כמובן, לצאת לקצונה ולהישאר ביחידה כמה שנים נוספות. לוחמי השייטת עושים קורס קציני חי"ר בבה"ד 1 וקורס השלמה חילי המקנה יסודות דומים לאלו של חובל - קצת דבורים וקצת סטי"לים, ולאחר מכן שבים ליחידה ומשרתים כמפקדי צוות לוחמים. לפני שהם יוצאים אל האזרחות, זוכים הלוחמים בקורס מדריכי צלילה מקצועי, כאות הערכה מן היחידה, ומשולחים לחופשי. את שירות המילואים עושים במסגרת השייטת, ולעתים אף מדריכים את המלש"בים בגיבושים
_____________________________________
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
