שלום לחברי הפורום


רציתי לדעת לגבי מינוי של קצין בודק:

1. מאיזו דרגה יכול לשמש קצין כקצין בודק?

2. אילו דברים יש בסמכותו לבדוק? או בעקבות אילו כשלים ניתן למנות קבו"ד...

תודה!

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

אני לא אוהב לענות ככה, אבל:
http://www1.idf.il/dover/site/mainp...=22&docid=19762

ובשביל זה היה צריך להתאמץ ממש מעט:
http://66.249.93.104/search?q=cache...en&ct=clnk&cd=4

מינוי קבו"ד:
קצין בודק ימונה כל אימת שקיים חשד לביצוע עבירה, אך אין המדובר בעבירה
שחובה לבררה ע"י חקירת מצ"ח. מטרת מינוי הקבו"ד היא חשיפת עבריינים,
להבדיל מועדת חקירה (וח"ק), לרבות וח"ק יחיד, שתמונה כאשר הבדיקה היא
גילוי כשלים והפקת לקחים. הקצין הבודק צריך להיות גורם אובייקטיבי ללא כל
נגיעה אישית לעניין הנבדק. את חומר העדויות והמסמכים שנאספו ע"י הקבו"ד יש
להעביר לפרקליט הצבאי לצורך מתן החלטתו. יודגש שיש להעביר חומר גולמי
(רצוי מודפס) ולא תמציתו או סיכומו.
סמכויות הקבו"ד:
הקבו"ד רשאי לגבות עדות מכל אדם שעדותו עשויה, לפי דעתו, לסייע לבירור
העובדות והנסיבות של העבירה הנבדקת. עליו לרשום את פרטי העד ותאריך שחרורו
ובסיום גביית העדות, יש להחתים את העד עליה, זולת אם זה סירב, ואז על
הקבו"ד לציין זאת ואת הנימוק לסירוב.
הקבו"ד מוסמך לזמן כל חייל או אזרח עובד צה"ל להופיע בפניו לשם מתן עדות.
המוזמן חייב להתייצב ולהשיב על השאלות שנשאל ואם לא יעשה כן - יעבור על
החוק. כמו כן העד מחויב לומר את האמת אחרת יעבור עבירה של מסירת עדות שקר.
אולם עד רשאי לסרב לענות על שאלה שהתשובה עליה עלולה להפלילו. (הקבו"ד
יציין את השאלה ואת הסירוב בגוף העדות).
הקבו"ד מוסמך לחקור גם כל אזרח שיכול לתרום לבדיקה ואולם על הקבו"ד לתאם
פגישה עם האזרח במקום ובזמן הנוחים לאזרח, מה שאין כך לגבי החייל. אזרח
שזומן ולא הופיע אינו עובר עבירה אלא אם התנהגותו מהווה התחמקות ממסירת
גרסתו. קצין בודק שאינו יכול , מכל סיבה שהיא, לגבות עדותו של אדם, רשאי
להסמיך בכתב קצין אחר לגבות עדות זו.
כאשר המדובר בעד החשוד בביצוע עבירה, גביית העדות תתבצע לאחר שהעד הוזהר.
האזהרה תובא בראשית העדות ותהיה בנוסח הבא: "הנך חשוד בביצוע עבירה, האם
ברצונך לומר דבר בקשר לכך, אין אתה חייב לומר דבר אם אין רצונך בכך ואולם
כל מה שתאמר ירשם ויכול לשמש ראיה במשפטך."
קבו"ד רשאי לתפוס ולצלם כל ראיה מוחשית (חפצים, מסמכים ועוד) שנראית לו
דרושה לשם גילוי האמת והוא אינו כפוף לכללי הראיות הנהוגים בבתי דין
צבאיים.
חייל העומד לדין משמעתי ומבקש להישפט בפני בית דין
על פי החוק, חייל שמובא לדין משמעתי בפני קצין שיפוט בכיר (קש"ב) רשאי
לבקש כי הדיון בעניינו יתקיים בפני בית דין צבאי. יש ליידע את החייל על
זכותו זו, בתחילת המשפט. זכות זו לא עומדת לחייל כאשר המדובר בקש"ב ממונה,
שהינו קש"ב שהשיפוט הועבר אליו ע"י קש"ב הכפוף לו, לפי בקשת החייל.
כאשר החייל מבקש להישפט בפני בי"ד חובה למנות קבו"ד. הקבו"ד אינו בודק רק
את נסיבות ביצוע העבירה שבגינה החייל הועמד לדין, אלא גם, ובעיקר את הסיבה
מדוע החייל ביקש להישפט בפני בי"ד.
את הבדיקה יש להתחיל בגביית עדות החייל, ויש לברר עם העדים האחרים טענות
שהעלה החייל כלפיהם, וזאת בנוסף לדברים שנמסרים על ידם. לדוגמא, אם החייל
טוען ששמע את קצין השיפוט אומר לפני המשפט שהחליט להרשיע את החייל או
שהחליט לגזור עליו עונש מסוים, יש לברר עם קצין השיפוט האם אכן כך היה.
יובהר שמטרת הבדיקה היא לאפשר לפרקליט לדעת האם העבירה ראויה לבירור בדין
משמעתי או בבי"ד צבאי, ואם בדין משמעתי, אז בפני איזה קש"ב, ולהחליט
בהתאם.

רציתי לדעת, האם רק בשביל "חשיפת העבריינים" או גם בגלל תקלה בפעילות מבצעית?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

"קצין בודק ימונה כל אימת שקיים חשד לביצוע עבירה, אך אין המדובר בעבירה
שחובה לבררה ע"י חקירת מצ"ח. מטרת מינוי הקבו"ד היא חשיפת עבריינים,
להבדיל מועדת חקירה (וח"ק), לרבות וח"ק יחיד, שתמונה כאשר הבדיקה היא
גילוי כשלים והפקת לקחים"
בקיצור - לא, לא ממנים קבו"ד על תקלה מבצעית, בעיקרון זה נוגד את כל התפיסה של צה"ל לגבי טיפול באירועים מבצעיים - שהמטרה היא להפיק לקחים ולא למצוא אשמים (מוזר שלמרות שזאת לא המטרה תמיד יהיה מישהו שיכנס לכלא...).

ממה שאני נחשפתי בצבא קבו"ד זה דרך לסגור דברים בלי להעניש אף אחד, רק בגלל שדורשים את זה. לדוגמא - סג"ם שמונה להיות קבו"ד על העלמות אמר"ל שקרתה שנה לפני, כאשר רוב האנשים שקשורים לזה כבר השתחררו (וחלקם היה בחו"ל) והבסיס שזה קרה בו כבר לא קיים.

אבל הייתה דרישה לחקור את זה אז מונה קבו"ד.

המטרה היא הפקת לקחים.

והוא בדרגת סגן, נראה לי שזה המינימום......